אם תשאלו את מיגל סילבה, שוערה הפורטוגלי החדש של בית"ר ירושלים, לגבי משחקו המרגש ביותר בקריירה, ייתכן שהוא יציין דווקא את הבכורה בליגה הראשונה. היה זה בנובמבר 2015, כאשר מאמן ויטוריה גימראייש, סרג'יו קונסייסאו, הציב אותו באופן סנסציוני בהרכב על חשבונו של הברזילאי המנוסה דוגלאס.
סילבה, אז בן 20, הופתע לא פחות מאחרים, אבל שמר על קור רוח כאשר עלה לדשא באצטדיונה של בואבישטה, סיפק הופעה מצוינת ומצב הרוח שלו היה מרומם עד כדי כך שבשלב מסוים הוא אפילו הצטרף לשירה של האוהדים האורחים.
כי הרי הוא הרגיש חלק מהם. כיליד גימראייש, אוהד סילבה את ויטוריה מאז שהוא זוכר את עצמו, ולשחק במדיה היה חלום חייו. בילדותו, הוא לא התקבל לאקדמיה של המועדון ונאלץ לפלס את דרכו במועדונים קטנים הרבה יותר, עד שהוחתם והשתלב בקבוצת המילואים. במפגש מול אבש, שבועות ספורים לפני ההופעה המכוננת, הוא הדף שני פנדלים וסיפק שלל הצלות מרהיבות, ומאמן הקבוצה הבכירה התרשם עמוקות.
שיחק עם ברונו פרננדש וחלם על ליגת האלופות
קונסייסאו, לשעבר כוכב באיטליה בשורות לאציו, פארמה ואינטר, וכיום מאמנה המצליח של פורטו, אהב תמיד לסמוך על הצעירים ולקדם אותם. אז הוא הימר על סילבה במשחק חשוב – וכולם היו מאושרים עד הגג. גימראייש כבשה את שער הניצחון בדקה ה-89, ובזמן פציעות שמר השוער הטירון על הנקודות עם הצלה מרהיבה. סמואל אינקום הגנאי שלח כדור הישר לחיבורים, אבל סילבה הגיע אליו, והשירה כבר לא הייתה רק שלו. היא הייתה לכבודו.
אז עונת 2015/16 היתה פנטסטית עבור השוער/אוהד. קונסייסאו הפך אותו לבאנקר בהרכב, הוא הפגין יציבות ובתקשורת החלו להגדיר אותו כדבר הגדול הבא. סילבה סיפר בראיונות על הערצתו לג'אנלואיג'י בופון וטען: "יש לי שאיפות גדולות. אני רוצה להגיע רחוק ככל הניתן, לשחק בנבחרת ובליגת האלופות". בשלב ראשון, הוא זומן לנבחרת עד גיל 21, שם ערך משחק אחד במוקדמות אליפות אירופה לצידם של ברונו פרננדש, דיוגו ז'וטה ורובן נבס. איתם, וגם עם ז'ואאו קאנסלו ורנאטו סאנצ'ס, הוא נסע לטורניר עצמו בקיץ 2017, אם כי בילה אותו על הספסל.
חתום על טעויות בליגה האירופית
העניין הוא כי באותה תקופה הוא הודח לספסל גם בגימראייש. קונסייסאו עזב בקיץ 2016, וללא המנטור שתמך בו בכל מאודו, איבד סילבה את המקום בהרכב ואת הביטחון העצמי. בדיעבד, התברר שעונת הבכורה הקסומה הייתה היחידה בה פתח באופן קבוע בקבוצה כלשהי. השאיפות התמתנו, והוא כבר לא ממש חשב שיוכל לרשת את רוי פטריסיו בין הקורות בנבחרת. ההמולה שהייתה סביבו למשך מספר חודשים נעלמה לחלוטין, והיום כאשר מזכירים את שמו לאוהד פורטוגלי ממוצע, הוא יחשוב בעיקר על הטעויות – כי זה מה שנצבר בזיכרון בקלות.
שתיים מהשגיאות הקשות של סילבה היו דווקא על הבמה המרכזית בסתיו 2019, בשלב הבתים בליגה האירופית – שהיא פסגת השאיפות של גימראייש. הוא התכבד לפגוש את ארסנל בלונדון, וגרם לשער של גבריאל מרטינלי כאשר יצא לא טוב להגבהה שגרתית, בהפסד 3:2. הוא שיחק גם מול פרנקפורט בגרמניה, וגרם גם שם לספיגה מטופשת במיוחד ביציאה לא טובה. ויטוריה ניצחה אז באופן דרמטי 2:3, וסילבה דהר לאורך כל המגרש כדי לחבק את חבריו שהשלימו מהפך בדקות האחרונות.
אינסטינקטים מעולים, פחות טוב בהגבהות
סילבה היה ונשאר אוהד והשמחה שלו הייתה טהורה מאוד, בלי קשר לטעות שהפכה להרבה פחות רלוונטית. ואולי זה סמלי כי הייתה זו הפעולה האחרונה שלו על המגרש במדי גימראייש. הוא לא קיבל עוד הזדמנויות עד תום החוזה. העונה נקטעה בצל מגיפת הקורונה, ובמועדון הוחלט שאין טעם להאריך את שהותו אפילו כאשר הליגה חודשה. בקיץ 2020 נדד השוער על תקן שחקן חופשי לאפואל ניקוסיה, ואפשר היה להפנים כי הציפיות צריכות להתעדכן עוד יותר. הוא כבר לא היה רלוונטי לליגה הפורטוגלית.
"מיגל הוא שוער טוב שנדרש ללמוד מהר מדי, והציפיות היו גבוהות מדי בשלב מסוים", מספר העיתונאי המקומי ברונו ז'וזה פריירה, "כאשר הקבוצה נקלעה למשבר, המאמן בחר להחליף שוער והתפתחותו נעצרה. לחוסר היציבות במועדון כולו הייתה השפעה שלילית עליו וזה הורגש. האוהדים אהבו אותו מאוד כי הוא היה אחד משלהם, אבל זה גם גרם ללחץ גדול יותר, והוא לקח קשה את הטעויות.
"לכן הוא עצמו לא היה יציב. יש למיגל אינסטינקטים מצוינים על קו השער, והוא מסוגל לבצע הצלות מדהימות באמת, אבל השליטה בהגבהות ובכדורי גובה דורשת שיפור – זו נקודת התורפה שלו. הוא גם ניסה לעבוד על כך, כי מדובר במקצוען שמקדיש את עצמו למשחק ללא פשרות. יש לו תשוקה עצומה לכדורגל, והוא חש את המשחק".
שוער ספסל במאריטימו
העונה בקפריסין, לצידם של בן שהר ועומר אצילי ב-2020/21, לא הייתה מבריקה בלשון המעטה. אפואל, שרגילה להיאבק בצמרת הגבוהה, הידרדרה לחלק התחתון של הטבלה וסילבה לא תמיד היה בהרכב. לצורך העניין, הוא ישב על הספסל בשלושה מארבעת המפגשים מול פאפוס, בה שיחק ארתור רודקו – השוער האוקראיני שהיה אמור להגיע לבית"ר החודש.
במשחק הבודד בו היו השניים על המגרש זה מול זה, הפסידה אפואל 1:0, ובאופן כללי שמר סילבה על רשת נקייה שבע פעמים בלבד ב-21 הופעות – נתון נמוך בהתחשב בסגנון ההגנתי שמאפיין את הליגה. זה לא מפתיע, אם כך, שהמועדון איפשר לו לעזוב בהעברה חופשית לפני שנה וחצי, כאשר הצטרף סילבה למאריטימו.
על הנייר, הוא היה אמור להיאבק על האפודה הראשונה, אבל הפסיד במאבק הזה בעונה שעברה ללא תנאי לפאולו ויקטור הברזילאי. בקיץ האחרון עזב השוער הראשון לטובת הכסף בליגה הסעודית וכך נפתח חלון הזדמנויות אמיתי עבור סילבה, אולם במקביל חלה הידרדרות קטסטרופלית ביכולתה של הקבוצה כולה.
בתנאי משבר, אף שוער לא הצליח להושיע – לא סילבה ולא מאטו טרנאל הצ'כי. המאמן החדש ז'וזה גומש, שהגיע בדצמבר במטרה להציל את הספינה ששקעה מתחת לקו האדום, הגיע למסקנה כי יש צורך בהחתמת שוערים, והחודש הגיעו ג'ורג' מקארידזה הגאורגי ומרסלו קארנה הברזילאי.
מקצוען עם אופי נוח
לכן, סילבה לא נדרש עוד בקבוצה. ייתכן שהקש ששבר את גב הגמל היה המפגש מול ספורטינג ליסבון בגביע הליגה בדצמבר, שם לא השתלט סילבה על כדור רוחב שגרתי, הסיט אותו לרשת וקיבל שער עצמי ברזומה. היה זה השער האחרון שספג בתבוסה 5:0, וגם בליגה היו לחובתו שלוש חמישיות מול בנפיקה, פורטו ובראגה.
"זו לא רק אשמתו של מיגל כי כל ההגנה הייתה איומה העונה, ולשוערים קשה מאוד לתפקד העונה. בסך הכל, היו לו גם משחקים טובים, והוא שוער טוב. יכול להיות שהוא יצליח יותר במקום אחר", אומר העיתונאי גונסאלו ולקונסלוס שמסקר את הקבוצה. מצד שני, לא כולם בפורטוגל מגדירים את סילבה כך. עיתונאי נוסף טוען שהוא "שוער בינוני לכל היותר", ואחר הגדיר אותו כ"אחד הגרועים בליגה שעושה המון טעויות".
מובן כי סילבה לא היה מגיע לבית"ר בגיל 27 לו הקריירה שלו היתה מתפתחת כפי שקיווה ב-2016, אבל בהחלט יש לו יתרונות. הוא מקצוען שעשוי לתרום חברתית, כי בכל קבוצותיו הוגדר כשחקן אהוד עם אופי נוח. הוא צפוי לככב בכל הקשור להצלות וזינוקים מרהיבים על קו השער. יש להניח שהוא גם יהיה חתום על טעויות שיובילו לספיגות, אבל בית"ר לא מסוגלת להחתים כיום שוער ברמה הבינלאומית הגבוהה. בהשוואה לרודקו שלא הגיע בסופו של דבר, ייתכן שמדובר בשדרוג. ואולי הוא גם יסכים לשיר ביחד עם האוהדים בטדי.