בגיל 27, גיא חדידה סוף סוף זכה להערכה המקצועית לה חיכה, כשסקריאספור מהליגה הטורקית השנייה, החתימה אותו על חוזה לעונה וחצי, כשביום שישי הקרוב צפוי השחקן לעבור בבקרה. הקשר, שגדל במחלקת הנוער של הפועל ת"א, לא ליקק דבש בקריירה. למרות עונות טובות במכבי פ"ת, הפועל חיפה והפועל ירושלים, הוא מצא את עצמו פעם אחר פעם נאבק על מקומו ובעיקר לא מצליח להתקדם לקבוצות הגדולות.
חצי העונה הטובה שלו בבני ריינה סוף סוף חיזקה את מעמדו ולאחר שבקיץ היה קרוב להפוך ללגיונר, אך מסיבות אישיות שייחשפו פה בהמשך הדבר לא יצא, כעת הגיע הרגע שלו, במדי המועדון הגדול מהמדינה השכנה ובליגה טובה. בראיון מיוחד ל-ONE הוא מדבר: המו"מ והאנשים איתם התייעץ, סיום ההתקשרות עם בני ריינה, היחסים עם התקשורת וסוגיית תפקידו בקישור והאירוע בקיץ שטלטל את כל משפחתו ואת חייו המקצועיים.
גיא, מתי המו"מ עם הטורקים החל?
”המו”מ החל יומיים לפני המשחק שלי בריינה מול ק”ש. קיבלתי שתי הצעות: הראשונה מאודסה מאוקראינה והשנייה מסקאריספור. לא ידעתי יותר מדי על הקבוצות, ערכתי שיחות זום עם המאמנים והנשיאים של שתי הקבוצות והתחלתי לבדוק עד כמה זה רציני. איפה אני מיועד לשחק, כמה רוצים אותי. לא רציתי לצאת לחו”ל רק כדי להגיד יצאתי. לא אשקר שחשבתי גם על ההיבט הכלכלי, אני כבר בן 27 וגם זה היה שיקול”.
גיא חדידה (באדיבות המועדון)למה בחרת בסוף בטורקים על פני האוקראינים?
”המלחמה באוקראינה תפסה משקל מאוד גדול בהחלטה שלי. התייעצתי עם כמה אנשים שאני קרוב אליהם, בין היתר עם מנור סולומון והוא סיפר לי איך הוא חווה את המלחמה באוקראינה. הוא אמר לי שהמדינה במצב מלחמה ולא קל לתפעל את הכדורגל. גם הנשיא בקבוצה האוקראינית אמר לי את זה, אבל הוא ניסה טיפה לעדן את זה.
לגבי הטורקים, מאוד רציתי לצאת מישראל, לאתגר את עצמי, לבחון את עצמי בסיטואציה הזאת ולראות איך אני מתמודד. התחלתי לבדוק לעומק על הקבוצה הטורקית וגיליתי שמדובר במועדון עם קהל ענק וממוצע של 15,000 צופים במשחק. דיברו איתי על המטרות והבנתי שמדובר בקבוצה ששיחקה המון שנים בליגה הראשונה ואפילו לקחה אליפויות. בשנים האחרונות היא התדרדרה והיא רוצה לחזור לקדמת הבמה, לליגה הראשונה. הבנתי שמשקיעים בזרים כדי לשדרג את הקבוצה במטרה לנסות לעלות כבר השנה”.
המעבר הזה הוא באמת שדרוג לעומת הארץ?
”קודם כל כן. הייתי במשחק הראשון שלנו, בו לא שיחקתי כי עוד לא עברתי בבקרה. שיחקנו מול קבוצה מהתחתית והייתה אווירה פשוט מחשמלת. גם קצב המשחק היה באמת גבוה יותר ממשחק אמצע טבלה בליגת העל, אם שמים בצד את אחת מהגדולות. עוד לא שיחקתי בליגה הזאת, אבל הכדורגל הוא התקפי ופתוח ופחות מסתכלים על הגנה כמו בישראל. אני חושב שסגנון המשחק שלי בסוג כדורגל שכזה, יכול לבוא לידי ביטוי יותר.
גיא חדידה (באדיבות המועדון)“למען האמת, דיברתי עם דיא סבע והוא בדק על הקבוצה עם שחקנים מהקבוצה שלו. קודם כל הוא אמר לי שזו עיר טובה למגורים שזה היה מאוד חשוב לי ומבחינת הכדורגל, שהכדורגל הוא כמו דת עבורם, שכל העיר סביב הקבוצה. דיברתי גם עם סינטיהו סלליך על הליגה ועל החוויה שהוא חווה פה והוא רק החמיא לליגה הזאת”.
בוא נחזור לסיטואציה לפני המעבר. בבני ריינה לא אהבו את המעבר למרות שהיה לך סעיף שחרור.
”אני חושב שהייתי מאוד הוגן איתם. אני רוצה להגיד תודה לסעיד בסול, הבעלים. הוא נתן לי את ברכתו ואיחל לי בהצלחה, שאנסה להגשים את החלום שלי מחוץ לישראל”.
אבל הם כביכול כעסו שהלכת, שנטשת את הקבוצה.
”תראה, אני יכול להבין את הסיטואציה ואת הלחץ בו המועדון והעיר נמצאים. אבל בסופו של דבר, קריירה של כדורגלן היא מאוד קצרה. אני לא יודע כמה הזדמנויות נוספות היו נקרות לי בדרך כדי להגשים את עצמי מחוץ לישראל ולכן זה משהו שלא יכולתי לוותר עליו. היה לי סעיף שחרור ובריינה ידעו את זה, אבל כן הייתי צריך את ברכת ההצלחה של סעיד כי גם מבחינה אישית זה עזר לי המון. הוא מאוד מעריך אותי מקצועית ולא רצה שאלך בהתחלה, אבל בסוף הבין את החלום שלי”.
סעיד בסול (רחאל חג'אג')תכניס אותי לשיחה עם סעיד.
”דיברתי ארוכות עם סעיד, הוא הבין שאני לא ילד בן 22 ויש לי חלום. אני לא רוצה להגיד שזו הייתה ההזדמנות האחרונה שלי בקריירה, אבל זה חלון ינואר וזו הזדמנות שיכול להיות שבקיץ לא הייתה נפתחת”.
למה כ”כ היה חשוב לך לצאת? נחנקת פה?
“חד משמעית כן. אני חושב שהרגשתי שאני כבר צריך לצאת מהכדורגל הישראלי. אני שונא את המילה אנדרייטד אבל אני חייב להשתמש בה. אני חייב להדגיש שלא הייתי אנדרייטד במקומות בהן שיחקתי, אלא הייתי מרגיש את זה במיוחד כשהייתה נגמרת העונה. כשהיה מגיע השלב שבו אתה מסיים חוזה וצריך למצוא יעד חדש שיעריך אותך. לראייה, בארבע או חמש השנים האחרונות, הייתי שחקן הרכב בכל מקום בו שיחקתי”.
איפה לא הרגשת מוערך?
”אני אגיד שבתקשורת במיוחד. אני חושב שהכדורגל הישראלי, עם כמה שינסו להגיד שלא, הוא מאוד מונע ומושפע מהתקשורת. אם אנחנו מדברים על החתמת שחקנים שנדחפים ע”י התקשורת, שמרימים אותם. הרבה יותר קל להם להגיע לקבוצות בכירות יותר”.
גיא חדידה (באדיבות המועדון)איך נפלת בין הכיסאות?
”קודם כל, בטוח בהתנהלות התקשורתית שלי כי לא נתתי לה מספיק במה. הייתי הילד הטוב, התמים, שהיה בטוח שהכול עובד נקי. לאחרונה קראתי את הספר של מאור מליקסון שהיה לו פרק על נושא התקשורת והוא אמר ששחקנים שפחות נחשפו לעניין התקשורת והיו סגורים בתוך עצמם היו מקבלים ציונים נמוכים יותר”.
ואם אשאל מה האחריות שלך?
”הפציעות וחוסר היכולת לייצר המשכיות גרמו באיזשהו מקום להתקדמות שעשיתי להיעצר. אני חושב שאם אני אשאל אותך מה תפקידי במגרש אתה לא תדע להגיד לי. אני קשר אמצע, אבל מודדים אותי למשל כקשר קדמי. זה נתפס שאני קשר קדמי, אבל מי שמסתכל על ארבע השנים האחרונות שלי, יראה ששיחקתי כקשר אחורי. אני מרגיש שאיכשהו תמיד מדדו אותי במספרים. הייתי מגיע למספרים שהם בסדר, אבל המדידה היא לא נכונה, כי שיחקתי כקשר אחורי”.
אפשר להגיד שהפריצה שלך הגיעה מאוחר?
”אפשר להגיד, למרות שמי שמסתכל עליי מגיל 22, רואה שהגעתי להפועל חיפה מבית”ר תל אביב. עשיתי עונת פריצה, שיחקתי בהרכב בדרבים ובליגה האירופית בקבוצה ששנה לפני כן זכתה בגביע המדינה. לפני שמות גדולים שהיו בספסל באותה עונה. אבל עדיין לא קיבלתי מספיק הכרה כי בסוף אותה עונה סיימתי חוזה ואף קבוצה לא רצתה אותי בליגת העל, ירדתי למכבי פ”ת בליגה הלאומית, סיפור אחד שממחיש הכול”.
גיא חדידה (באדיבות המועדון)היית קרוב לצאת לחו”ל כבר בקיץ.
”נכון. קיבלתי שתי הצעות: הראשונה הייתה מלימסול בקפריסין והשנייה הייתה מזוריה מאוקראינה (הקבוצה אותה מאמנים פטריק ואן לוון ועוזרו ריימונד אטוולד). מעטים מאוד יודעים וזו הפעם הראשונה שאני מדבר על זה אבל אצל אמא שלי התגלתה מחלה מורכבת. אחרי המון התלבטויות ולמרות שהיא ביקשה ממני שאצא ואגשים את החלום שלי, החלטתי שאני חייב להישאר בארץ ולהיות איתה בתקופה הקשה הזאת”.
מה מרגישים?
”זו הייתה תקופה לא פשוטה. הייתי ישן בבית החולים לא מעט, המשפחה הייתה בסוג של סחרור. זה הגיע בדיוק לפני החתונה שלי, שהתכוננו אליה כל השנה, אז הסיטואציה הייתה מאוד לחוצה. מצאתי את עצמי נוסע כל יום לבית שאן או לכפר יחזקאל שבצפון לאימונים אישיים עם ערן שדו (מאמן הכושר). שמעתי הרבה שאלות של למה ולמה, כי ניסיתי להשהות את הקבוצות מחו”ל ככל הניתן כדי להחיות את החלום, אבל באיזשהו שלב הקבוצות הללו החתימו שחקנים וזה נפל”.
בטח שמעת אנשים שאומרים למה אתה לא חותם שם ולא יכולת להסביר להם את הסיבה האמיתית.
”כן. לא יכולתי לספר את הסיבה האמיתית, זה לא היה פייר כלפי אמא שלי שהייתה בסיטואציה הזאת. עכשיו ברוך השם, שהיא מאחורי המצב הזה, אני מרגיש פתוח יותר לדבר על זה”.
גיא חדידה (באדיבות המועדון)איך אתה רואה את העתיד ואיך גורמים לזה שלא תחזור לפה תוך חצי שנה או שנה?
”המטרות הן חד וחלק להצליח פה ולממש את מה שאני חושב שאני שווה ומה שהקבוצה שהביאה אותי ראתה בי כנראה. מבחינתי, אתן את כל כולי כדי לא לחזור לישראל, אלא אם כן תהיה הצעה שאי אפשר לסרב לה. אני רוצה למצות את עצמי מחוץ לישראל ולחוות תרבויות אחרות”.