כאשר שאלתי עיתונאי קרואטי לדעתו של חרווייה איליץ', הוא תהה אם אני מתכוון לחרווייה מיליץ'. ואולי מיליץ' – מגן שפרש לאחרונה – לא היה כוכב גדול במיוחד, אבל היו לו שש הופעות בנבחרת, וקדנציות בפיורנטינה ובאולימפיאקוס. הוא עשה כמה דברים בחייו. לעומת זאת, למה שמישהו יתעניין באיליץ' שמשחק בקבוצה זעירה בתחתית הליגה השנייה? זה לא היה ברור לעמיתי הקרואטי, וההודעה על החתמתו בהפועל תל אביב בהחלט הפתיעה אותו.
וזה די משעשע, כי כאשר התחנך איליץ' באקדמיה של דינמו זאגרב, הוא הוגדר כאחד הכישרונות הבולטים ביותר במדינה בשכבת גילו – ילידי 1999. סקאוטים ממועדוני פאר רבים עקבו לכאורה אחרי התקדמותו, ואף שקלו לפי הדיווחים לצרף אותו לאקדמיות שלהן. הרשימה הייתה די ארוכה, וניכר כי סוכנו של הנער עשה שעות נוספות כדי לקדם את ענייניו, בין היתר בתקשורת. רומא ולאציו הציעו לו לעבור לבירת איטליה. באיירן מינכן שלחה נציגים למשחקי הנבחרת הצעירה של קרואטיה, וכך גם ברצלונה. רד בול זלצבורג, שאוהבת לאתר יהלומים בגילאים צעירים מאוד, סימנה אותו כאופציה מועדפת.
בשלהי 2013 אף צוטט ראש מחלקת הסקאוטינג של אינטר פיירלואיג'י קזיראגי (איש מקצוע ותיק שהלך לעולמו ב-2018, ואין לבלבל בינו לבין חלוץ העבר בעל אותו השם), באומרו: "הבאנו את מתיאו קובאצ'יץ' לסן סירו מדינמו זאגרב, והבא בתור יהיה חרווייה איליץ'. אנחנו רואים בו פוטנציאל גדול". בתקופה זו הוכתר בכתבה מסוימת בתקשורת האיטלקית איליץ' כלא פחות מ"פירלו הקרואטי", אך המאמן שליווה את התקדמותו סבר שיש לו תכונות שונות. "הוא קרוב יותר בסגנון לדויד סילבה ולמסוט אוזיל. כולם מסכימים שיש לו עתיד מזהיר, כי הוא מסוגל להכריע משחקים לבדו. בבוא היום, הוא יהיה הכוכב הראשי של הנבחרת", הצהיר איגור ביצ'אניץ'.
איליץ' ביציע במשחק של הפועל ת"א (רדאד ג'בארה)הדרך לנבחרת הבוגרת הייתה אז ארוכה אפילו לדעת מעריציו, אבל בנבחרות הצעירות איליץ' בהחלט שיחק, לרוב בחולצה מספר 10, ואף כבש אי שם ב-2015 שער נאה בבעיטה חופשית לרשת איטליה במפגש בין הנבחרות עד גיל עד 16. אין לדעת עד כמה המחמאות והשמועות היו מהימנות, ועד כמה חלקם של הסוכנים ושל אנשי דינמו זאגרב עצמה היה גדול בבאזז שניסו לייצר סביבו, אבל הוא בהחלט היה אחד השמות המדוברים. מצד שני, לא לגמרי בטוח שבתוך המערכת של דינמו ראו בו עילוי אמיתי, כי לא נעשה ניסיון מהותי להשאירו כאשר הוא בחר לנטוש ביום הולדתו ה-18 – והיעד לא היה טבעי בהתחשב בביקוש שהיה לכאורה – פסקארה.
כן, במקום ללכת לאחת האקדמיות הבכירות באירופה, העדיף איליץ' באפריל 2017 את הקבוצה הצנועה על חוף הים האדריאטי. אביו דראז'ן הסביר אז: "החלטנו ללכת בצעדים מדודים, בלי לקפוץ גבוה מדי. לו היה חותם באינטר או ברומא, סביר שהיו שולחים אותו לאנשהו בהשאלה. פסקארה הביעה עניין רב, היא נמצאת בדרך לירידה לליגה השנייה ובונה את הסגל מחדש. לדעתנו, יהיה נכון יותר להתפתח באווירה הזו, כי שם יהיו לחרווייה הזדמנויות רבות יותר להוכיח את עצמו. אם יוכיח את עצמו, הוא ימשיך הלאה". על הנייר, יש הגיון רב בקו המחשבה הזה, אך באותה נשימה הוסיף איליץ' האב: "בזאגרב יש יותר מדי שחקנים בקישור, ולא קיבלנו שום איתות לגבי קידומו בעתיד הקרוב".
איליץ' בפעולה (אינסטגרם)יש לזכור כי הנהלת דינמו זאגרב יודעת להילחם על השחקנים בהם היא מעוניינת, וגם לשווק אותם לליגות הבכירות באירופה. אם איליץ' באמת היה באותה תקופה על הכוונת של מועדונים מסוגם של אינטר, רומא, באיירן וברצלונה, היא לא הייתה נותנת לו ללכת בקלות – אלא פשוט מעבירה את כל האיתותים הדרושים, מקדמת אותו לסגל הראשון, מעניקה לו דקות משחק במסגרות האירופיות, ועושה עליו קופה נאה בחלוף שנה או שנתיים. זו ההתמחות שלה. במקום זאת, הוא שוחרר ללא קרב לפסקארה, שם הוחתם ל-3 שנים ונשלח להתחשלות בקבוצה עד גיל 19.
קשה לדעת אם המועדון האיטלקי באמת תכנן להשתמש בשירותיו בליגה השנייה בעונת 2017/18, אבל התוצאה הסופית ידועה – איליץ' נזרק מפסקארה עוד לפני תחילתה, חוזהו בוטל, וכאשר שב למולדתו לא עשתה דינמו זאגרב כל ניסיון להחזירו. הוא לא היה רלוונטי מבחינתה, וגם עבור יתר הקבוצות המובילות בקרואטיה. הקשר הצעיר הצטרף למילואים של אוסייק – הקבוצה בה גדל לפני המעבר לזאגרב. משם, הוא הושאל למועדונים בליגה השנייה – דוגופולייה וביילו ברדו. לאחר מכן, עבר לספסל של חרבטסקי דראגובוליאץ בליגה השנייה, ובינואר 2021 עבר באופן מלא לשורות ביילו ברדו שם הרשים יחסית בקדנציה הקודמת.
נדד לא מעט. איליץ' (אינסטגרם)זהו, למעשה, המקום היחיד בו חווה איליץ' הצלחה כלשהי בבוגרים. ביילו ברדו ("גבעה לבנה" בתרגום מילולי) הוא כפר בן כאלפיים תושבים לא הרחק מאוסייק, והמועדון בו זעיר במיוחד. בעונת 2020/21 הוא נסק מעל ומעבר לציפיות ונאבק על עליה לליגה הבכירה, אך זה לא קרה, רוב השחקנים המובילים עזבו, ואיליץ' קיבל את החולצה מספר 10, בעוד הקבוצה התדרדרה לתחתית. את העונה שעברה הוא החל עם שער מרהיב לרשת המילואים של זאגרב, שכלל סיבוב סטייל זינדין זידאן, ובסיומה היו במאזנו 5 כיבושים, אבל הקבוצה כמעט ירדה לליגה השלישית. גם העונה היא נמצאת בקרבות תחתית, ואילו לאיליץ' אין שערי ליגה כלל.
רמת העניין בו אפסית, והקריירה לא הולכת לשום מקום. "יש כאן עשרות שחקנים כאלה בליגות הנמוכות", מספר העיתונאי הקרואטי שמרשה לעצמו לפקפק בשמועות על באיירן ובהשוואות לאוזיל, סילבה, פירלו וקובאצ'יץ'. כדי להבין כיצד הגיע איליץ' דווקא להפועל תל אביב, הוא העריך: "אולי היה לסוכנו קשר כלשהו עם סלובודאן דראפיץ'. בכפר ביילו ברדו יש רוב אתני לסרבים, והמועדון כמעט הפך בעבר לסוג של קבוצת בת של הכוכב האדום בלגרד, אז ייתכן שיש גורמים סרבים מאחורי המהלך". עם זאת, התפטרותו של דראפיץ' גורמת לגרסה זו להיראות פחות קשורה למציאות, והתעלומה לא נפתרה.
השפיע על הגעת הרכש? דראפיץ' (חגי מיכאלי)אז מה מקבלים האדומים? על סמך ההתרשמות של אלה שראו את איליץ' בפעולה מדובר בקשר שמאלי שיודע לבעוט ולמסור גם ברגלו הימנית, שזכה לשבחים בנבחרת הצעירה על ראיית משחק וביצוע כדורים נייחים. מבנה גופו צנום, כושרו הפיזי מוטל בספק, ולאורך הקריירה הוא בדרך כלל לא משלים 90 דקות במשחקיו. המשבצת המועדפת שלו היא פליימייקר, אך הוא נוסה בעבר גם כקשר מרכזי נסוג קצת יותר. וזה, על קצה המזלג, הרזומה. האם ייזכרו בו הסקאוטים של אינטר, ברצלונה וזלצבורג אחרי שיזהר בבלומפילד? כל אחד רשאי לעשות תחזיות משלו בסוגיה.
ביצועיו של הקשר הקרואטי הרוויה איליץ