למרות שהקבוצה שלהם ניצבת במקום הראשון בפרמייר ליג אחרי 17 המחזורים הראשונים של העונה עם פער של חמש נקודות, רוב אוהדי ארסנל עדיין מסרבים להאמין שהתותחנים יצליחו לנצח את מנצ’סטר סיטי במאבק ולהביא את אליפות הפרמייר ליג לצפון לונדון לראשונה מזה 19 שנה. אם גדולי האופטימיים עדיין מחפשים סיבה טובה לכך, הרי שהיא נעוצה בשחקן הנורבגי הטוב ביותר בפרמייר ליג העונה. לא, אנחנו לא מדברים על מכונת השערים של האלופה, ארלינג הולאנד, אלא על כוכבה של ארסנל: מרטין אודגור, האיש שכל נגיעה שלו בכדור העונה היא קסם.
כשהוא בן 24, אודגור סוף סוף הגיע לנחלה. עוד הרבה לפני ארלינג הולאנד, הוא סומן במולדתו כדבר הבא עוד באפריל 2014, אז הפך לשחקן הצעיר ביותר שמשחק בליגה הנורבגית הבכירה, כשעשה זאת בגיל 15 ו-117 ימים, אבל הדברים לא הלכו חלק. במדינה הסקנדינבית, שלא בדיוק ייצרה כדורגלנים גדולים עד הדור הנוכחי, נפעמו מכל נגיעה בכדור של ילד הפלא וכשריאל מדריד החליטה לשים עליו את ידיה, איש לא הרים גבה והתחושה הייתה שהינה צומח שחקן טופ קלאס עולמי. בדיעבד הם כמובן צדקו, אבל הדרך לשם הייתה ארוכה מכפי שציפו.
מרטין אודגור (רויטרס)מאנונימי לסופרסטאר
“הכל קרה מהר מאוד ולא הספקתי לחשוב על כלום. חייתי את החלום, אבל בדיעבד, כשאני מסתכל על הכל לאחור, זה היה נורא”, כך מתאר אודגור את חצי השנה שבה הפך כמעט בן רגע מאלמוני לחלוטין לסופרסטאר. חצי שנה עברה מהרגע שערך את הופעתו הראשונה בקבוצה הבוגרת של סטרומסגודסט הקטנה, עם הופעת בכורה בתווך בנבחרת נורבגיה בגיל 15 ועד לרגע שנרכש על ידי ריאל מדריד.
אודגור, בחור צנוע וביישן, מספר שהתקשה בעיקר להתמודד עם כל מה שקשור לסיקור התקשורתי הנרחב שנחת עליו בן רגע. הוא לא היה מוכן לזה ולא רצה את זה. הוא רצה לשחק כדורגל, וכמה שיותר. בקבוצת הקסטייה של ריאל מדריד חיכה לו אז זינדין זידאן, במה שהיה אחת הסיבות שדחקו בו לעשות את המעבר לבירת ספרד בגיל כל כך צעיר.
לאחר שתי עונות וחצי בקסטייה של ריאל, בהן שיחק לא פעם דווקא בעמדת הכנף ולא בתפקידו הטבעי כמספר 10, אודגור התחיל לנדוד בהשאלות. תחילה הייתה זו הירנביין ההולנדית שקלטה אותו בינואר 2017 ולאחר שנה וחצי בקבוצה בעלת תלבושת הלבבות המפורסמת, הוא עבר לוויטסה ארנהיים, שם סיפק את עונתו הפורייה ביותר בקריירה עד כה, עם תשע שערים ו-13 בישולים.
גם גול מול ריאל לא שכנע אותה
העונה ההיא, גרמה לנורבגי לעבור לריאל סוסיאדד, במדיה רשם עוד עונה פנטסטית עם שבעה שערים ותשעה בישולים בכל המסגרות, כשהוא מוביל את הבאסקים לגמר גביע המלך שנערך בעונה שלאחר מכן בעקבות מגפת הקורונה. בדרך הוא חגג מול הקבוצה לה הוא שייך, ריאל מדריד, עם שער נפלא והדיח אותה עם 3:4 בלתי נשכח בסנטיאגו ברנבאו. אבל שלא תטעו, גם זה לא גרם לבלאנקוס להתחרט.
בראיון נרחב לתקשורת הנורבגית, אודגור מספר שהדבר החשוב ביותר עבורו היה להרגיש משמעותי, להרגיש שהוא מקבל את המפתחות להוביל את הקבוצה. למרות אופיו המופנם מחוץ למגרש, על כר הדשא הוא רוצה להיות זה שהכדורים הולכים אליו, מספר 10 אמיתי, ובריאל סוסיאדד הוא חש זאת לראשונה ברמת הגבוהות. “אני חושב שזה קשור גם לעובדה שהייתי שם בוגר יותר”, הוא מספר.
מכאן, אודגור כבר לא יכול היה ללכת אחורה. הוא חזר לריאל בעונה שלאחר מכן, אך מעמדו שם לא השתנה והוא לא נספר. אחרי תשע הופעות בכל המסגרות בחצי העונה הראשונה של 2020/21, הגיע מיקל ארטטה ושם בו את מבטחו. בינואר של אותה עונה, ארסנל שילמה לריאל 35 מיליון אירו, סכום שאולי גרם לאנשים בממלכה להרים גבה, אך כזה שלימים יתברר כמצחיק עבור שחקן בסדר גודל כזה.
מרטין אודגור (La Liga)“הרגשתי בארסנל בבית מהרגע הראשון” מספר אודגור, שמדבר על האליפות כמטרה וכחלום הגדול שסימן עוד מילדות, אך התוודה שכילד וכנער, בכלל ינק מאביו את אהדתו הגדולה לליברפול, שעל פי דיווחים באנגליה חושקת היום בשירותיו. “כן, אני חייב להודות שהייתי אוהד שרוף של ליברפול. אבל היה לי גם חבר טוב שאהד את ארסנל והייתי תומך בהם לפעמים”, הוא מספר. אגב, מאמן ליברפול, יורגן קלופ, חשף לאחרונה כי הוא מאוד אוהב את השחקן ורצה לצרף אותו עוד כשהיה נער: “התאכזבתי מאוד כשהוא בחר ללכת לריאל מדריד ולא קיבל שם את ההזדמנות”.
בכל אופן, השידוך עם ארטטה עבד כמעט מהשנייה הראשונה. בחצי העונה הראשונה, אודגור התקשה מעט להתאקלם בפרמייר ליג וסיים אותה עם שני שערים ושני בישולים בכל המסגרות. הוא, וגם ארטטה, הבינו שכדי שהוא יהפוך לשחקן שציפו ממנו להיות, הוא חייב לשפר את המספרים. בעונה שלאחר מכן הוא כבר שיפר את היבול שלו כשסיים עם שבעה שערים וארבעה בישולים, ולקראת סיום העונה שעברה, לאחר התקרית עם פייר אמריק אובמיאנג, הוא הוכרז רשמית על ידי ארטטה כקפטן הראשון להפתעת רבים.
ארטטה, שהמוטו שהנחיל בארסנל מבוסס על “כבוד, מסירות ותשוקה”, זיהה את כל התכונות הללו בנורבגי והמינוי שלו כקפטן היה מסר של המאמן לשחקניו. מבחינתו, מנהיג הוא לא רק זה שצועק ומטריף את השחקנים על המגרש ובחדר ההלבשה, הוא יכול להיות גם שקט, כזה שמובל על ידי סט ערכים בהם הוא יכול לשמש דוגמה לחבריו. בקיצור, ארטטה העביר מסר לכל חדר ההלבשה – תהיו מרטין אודגור.
וויליאם סאליבה ובוקאיו סאקה חוגגים עם מרטין אודגור (רויטרס)החיבור המיידי עם ארטטה
“אני חושב שהוא הרבה יותר חנון כדורגל אפילו ממני, וזו הסיבה שאנחנו מסתדרים כל כך טוב, אנחנו רואים כדורגל אותו הדבר” מספר אודגור על ארטטה, המאמן שללא ספק שינה לו את הקריירה. ארטטה בעצמו סיפר שאודגור “עושה בדיוק את מה שמצפים ממנו – להיות שחקן הכרעה”. למעשה, המאמן הספרדי הפך אותו לכזה.
כאמור, שניהם ידעו שבתפקיד של אודגור, מספר 10 קלאסי, הוא עלול להיעלם מהר מאוד אם לא יספק את המספרים שמצופים ממנו. כמובן שזה לא תלוי רק בו, כשהעונה חלק גדול מהסיבה להתפוצצות שלו, כשהוא מלך השערים של ארסנל עם שבעה כיבושים וכבר עם חמישה בישולים, נובעת מהחלק הקדמי האיכותי של התותחנים, עם בוקאיו סאקה וגבריאל מרטינלי באגפים וגבריאל ז’סוס עד שנפצע, כשמאחור, תומאס פארטה מאפשר לו לצאת בחופשיות קדימה ומנקה כל התקפת מעבר כמו בלוק בלתי ניתן למעבר במרכז המגרש.
אודגור וארטטה. קשר מיוחד (רויטרס)התכונה שאיתה מזוהה אודגור יותר מכל היא יכולת המסירה הפנומנלית שלו וחכמת המשחק שלו, אך העונה, הוא בהחלט הפך לשחקן ההכרעה שמיקל ארטטה רצה והנתון שמספר על כך יותר מכל הוא המיקום של שעריו, כאשר כל השבעה הגיעו מתוך רחבת ה-16.
“בכדורגל של היום, אתה חייב להביא מספרים, אחרת לא יכירו אותך”, מספר אודגור והשיפור במספרים שלו ממש לא מקרי. “ידעתי שכדי לבשל ולכבוש יותר אני צריך לנוע למקומות הנכונים ועל זה עבדתי”, הוסיף הקשר על התהליך שהפך אותו למלך שערי ארסנל מעמדת הקשר ההתקפי וזה שגרם להרבה פרשנים בממלכה לכנות אותו בתור “השחקן הטוב בליגה”, “צפיתי בהרבה קליפים ועבדתי על זה המון באימונים, אז כיף לקבל תמורה על משהו שעבדת עליו כל כך קשה”.
“מנגן כמו מוצרט על המגרש, גלגול נשמות של אוזיל”
כשקיבל את סרט הקפטן של ארסנל, היו רבים שתהו האם כתפיו של אודגור יצליחו לשאת את המעמד המחייב. אחד מהם היה בלם העבר של מנצ’סטר יונייטד ופרשן ההווה, ריו פרדיננד, שכבר הודה בטעות שלו. “אודגור דורש התייחסות מיוחדת”, אמר פרדיננד אחרי תצוגת התכלית של הקשר מול ברייטון, בה כבש את שערו השביעי העונה והוסיף בישול פנומנלי לגבריאל מרטינלי, עם מסירה על 70 מטר בנגיעה שהעמידה את החלוץ לבדו מול השוער. “כשנתנו לו את סרט הקפטן, אמרתי שזה יכול להוביל לשני דברים: או שזה יהיה גדול עליו, או שהוא ירוץ עם זה. הבחור הזה מנגן על המגרש כמו מוצרט. הוא נראה כמו גלגול הנשמות של מסוט אוזיל”.
מרטין אודגור (רויטרס)ואכן, יש פעולות קטנות שאינן באות לידי ביטוי בסטטיסטיקה שגורמות לכל מי שרואה אותו לתפוס את הראש. כשהוא ברחבה, בעיקר במשחקים האחרונים, זה נראה כאילו הוא מנסה לבצע פעולות שיותר שייכות למגרשי הקטרגל, כשעל מטר מרובע הוא מסוגל להעביר את הכדור בין הרגליים של שחקנים ולהעמיד את חבריו במצב ודאי לכיבוש שער. ואם בכל זאת נכנסים למספרים, הוא ביצע העונה 74 פעולות שמייצרות מצד ודאי לשער, מקום רביעי בפרמייר ליג. גם בפרמטרים של מסירות מפתח (מקום 6), מסירות לאזור הפנדל (מקום 4) ובישולים צפויים (מקום 4) הוא נמצא בצמרת הגבוהה.
אם נחזור לתחילת הכתבה, אוהדי ארסנל עדיין מסרבים לעכל שהאימפריה שלהם חזרה. גם באנגליה רבים סבורים שיגיע הרגע, וסיטי תצליח לתפוס את התותחנים, בטח כשנותרו עוד שני מפגשים בין הקבוצות. אבל בין אם העונה הזאת תיגמר באליפות ראשונה מאז 2004 או שלא, אחרי הרבה מאוד שנים יש בארסנל כוכב ששווה לקנות כרטיס או לפתוח את הטלוויזיה בשבילו. הוא לא היחיד, אבל הוא בהחלט המנצח על התזמורת של מיקל ארטטה. אם זה ימשיך ככה, האוהדים הפסימיים של הקבוצה שלו יצטרכו לשפשף את העיניים כשיראו אותו מניף את גביע אליפות הפרמייר ליג בסיום העונה.