יש ציניקנים שמתבדחים עכשיו כי כריסטיאנו רונאלדו העדיף לחתום בקבוצה מערב הסעודית כי זו המדינה היחידה שנבחרתה ניצחה את ארגנטינה וליאו מסי במונדיאל האחרון. זו הלצה חביבה, אבל כדאי לדעת שלאל נאסר, קבוצתו החדשה של כוכב העל הפורטוגלי, לא היה אף שחקן בהרכב שגבר על האלביסלסטה במחזור הראשון בשלב הבתים בקטאר. ההרכב של המאמן הצרפתי הרווה רנאר התבסס כמעט כולו דווקא על היריבה הגדולה אל הילאל, וזה מדגיש את מאזן הכוחות בין השתיים.
מפגשי הדרבי בין אל הילאל לאל נאסר חמים, ומוגדרים לעתים כקלאסיקו הסעודי, בו נמצאת ידה של אל הילאל על העליונה לרוב. במבחן התוצאה, יש לה 18 אליפויות, כולל שלוש האחרונות ברציפות. אל נאסר מסתפקת ב-9 אליפויות בלבד, מתוכן רק 3 במילניום נוכחי – האחרונה ב-2019. אל הילאל אף זכתה ארבע פעמים בליגת האלופות של אסיה – שיא מפעל, כאשר ההנפה האחרונה הייתה רק ב-2021. לאל נאסר אין זכיות כאלה כלל, והיא נאלצת להתנחם בגביע המחזיקות אותו ליקטה ב-1998. לזכייה הזו, אגב, מתלווה סיפור נהדר. זו הייתה הפעם הראשונה בה החתימה הקבוצה כוכב על בקנה מידה אירופי על חוזה שמן.
הסכומים אמנם לא בדיוק מזכירים 200 מיליון דולר לשנה שאמור לקבל רונאלדו, כי חריסטו סטויצ'קוב העשיר את חשבון הבנק שלו ב-200 אלף דולר בלבד, אבל זה היה המון לא מבוטל במונחי התקופה, והשכר שולם תמורת השתתפות בשני משחקים בלבד. כאשר עלתה לחצי הגמר, הצליחה אל נאסר לשכנע את הבולגרי להגיע זמן קצר אחרי שסיים את הקדנציה השנייה שלו בברצלונה. הוא קיבל, כמובן, את החולצה מספר 8, החמיץ פנדל בחצי הגמר מול קופטדאג הטורקמנית, אבל כבש את השער היחיד בגמר מול סוון הקוריאנית – הביצוע הזה אף גרם לנסיך הסעודי המאושר להעניק לו את הדגם האחרון והנוצץ של מרצדס.
הנסיך המדובר, עבדול רחמן בן סעוד, הוא הדמות המרכזית ביותר בתולדות אל נאסר. היא נוסד כקבוצת חובבים ב-1955, אבל שינתה לגמרי את פניה כאשר עבדול רחמן השתלט על העסק ב-1960, הפך אותו למועדון מלכותי, הוסיף כתר לסמל שקצת מזכיר את ריאל מדריד, והשקיע הון לא מבוטל בהבאת שחקנים. צבעי המועדון מדגישים את זהותו הלאומית – צהוב בשביל המדבר, וכחול בשביל הים, ועל הסמל אפשר למצוא גם את מפת סעודיה. עבדול רחמן היה נלהב לגבי כל דבר שקשור לקבוצתו האהובה, והרגשנות הזו גם גרמה לו לפטר את המאמנים בתדירות מסחררת כאשר הם לא עמדו בציפיותיו.
הגישה הזו המשיכה ביתר שאת גם אחרי מותו של הנסיך ב-2004, והנתונים מדהימים למדי – מאז 1960 התחלפו באל נאסר 72 מאמנים. הם הגיעו מכל קצוות תבל, וחלקם היו מפורסמים מאוד – ממריו זגאלו הברזילאי דרך הנרי מישל הצרפתי ועד פאביו קנבארו האיטלקי. הרשימה כוללת שמות אקזוטיים כמו שוער העבר הקולומביאני רנה היגיטה שעבד בעיקר כמאמן שוערים, אך הוזעק לתפקיד הבוס הראשי לזמן מה, בעוד בילי בינגהאם הצפון אירי אימן את הקבוצה במקביל לעבודתו הנבחרת הלאומית אי שם ב-1987. דושאן אוהרין הצ'כי הגיע למכבי חיפה הישר מאל נאסר ב-1998, וזה קישור ישראלי משעשע בהחלט. אפשר לכתוב ספר לא רע על מעללי המאמנים הזרים על הספסל בריאד, וכולם יודעים שהם נמצאים שם על זמן שאול מהיום הראשון בתפקיד.
רודי גארסיה הצרפתי חתם ביוני האחרון, וכהונתו נמשכת כבר חצי שנה – לא דבר של מה בכך. מבחינתו, מדובר בסוג של "פרס ניחומים" כי הוא היה מועמד רציני לתפקיד מנג'ר מנצ'סטר יונייטד אחרי פיטוריו של אולה גונאר סולשיאר, וניהל לדבריו משא ומתן מתקדם עם ראשי השדים האדומים. גארסיה הוא האיש שהדריך את אדן הזאר בתחילת הקריירה בליל, שם הצעידו השניים את המועדון הצנוע לאליפות היסטורית ב-2011, וההישג הזה שירת אותו היטב בהמשך דרכו, כאשר עבד ברומא, במארסיי ובליון.
גארסיה הבטיח ללמוד אנגלית כדי להגיע לאולד טראפורד, ואפילו הגה תוכנית כיצד לשלב במערך הטקטי את רונאלדו, אבל זה לא קרה – במקום זאת הוא צריך כעת לקחת שיעורי ערבית. ואולם, בתפנית לא צפויה, הוא בכל זאת קיבל את הזכות לאמן את כריסטיאנו – רק על במה הרבה פחות נוצצת.
עוד לפני הפורטוגלי, נבנה עבור גארסיה סגל זרים מכובד למדי באל נאסר. לואיז גוסטאבו, הקשר הברזילאי הוותיק ששיחק במונדיאל 2014 וכיכב בבאיירן מינכן, הגיע לבקשתו המפורשת של המאמן שהדריך אותו במארסיי. הוא צוות לבלם הספרדי אלברו גונסאלס ולשוער הקולומביאני הוותיק דויד אוספינה שעזב את נאפולי. החלוץ הקמרוני וינסאן אבובקאר, מכוכבי המונדיאל האחרון, השתייך למועדון סעודי כבר מ-2021, וכמוהו גם הקשר ההתקפי הברזילאי טאליסקה שהיה פעם הבטחה גדולה במדי בנפיקה, בעוד הפליימייקר הארגנטיני פיטי מרטינס משחק שם עוד מ-2020.
השם האלמוני ביותר ברשימה הוא הקיצוני האוזבקי ג'לולידין משאריפוב, אבל דווקא הוא קיבל כותרות נאות בימים האחרונים, כי הוא לבש את החולצה מספר 7, ו"הסכים" לוותר עליה לטובת הרכש החדש – כאילו הייתה לו ברירה. "חייבים לתת כבוד לשחקנים כאלה", הצהיר משאריפוב המאושר, כי עכשיו ברחבי העולם מדברים עליו. הוא לקח את המספר 77, וזה אפילו טוב יותר בהתחשב בנסיבות. כעת נותר לראות אם יהיה לו מקום בהרכב לצד כריסטיאנו, שמשנה את חוקי המשחק באל נאסר בפרט, ובסעודיה בכלל.
אפילו היריבים מתלהבים מהשדרוג שיביא כריסטיאנו לליגה הסעודית, ובראשם ניצב אקס מנצ'סטר יונייטד קצת פחות ידוע. אודיון איגאלו הניגרי, שבילה חצי שנה בהשאלה באולד טראפורד ולא עשה כמעט כלום, מככב כיום באל הילאל, זכה איתה באליפות אישית ראשונה בקריירה בעונה שעברה, ומחכה להתעמת עם רונאלדו כאשר במאזנו ממוצע של כמעט שער למשחק. לא צריך להיות חלוץ גדול כדי לכבוש בכמויות בליגה הזו. לפיכך, סקורר מסוגו של רונאלדו צפוי ליהנות בה מאוד גם בכושרו הנוכחי, אם כל מטרתו היא לשים כדורים ברשת.
בכל הקשור לזכייה בתארים, האתגר עלול להיות קשה קצת יותר. איך שלא תסתכלו על זה, אל הילאל היא פשוט קבוצה טובה יותר – היא אפילו ניצחה כמעט ללא חיזוק את ארגנטינה של מסי. מצד שני, לא בטוח שרונאלדו מתעניין בהיסטוריה של אל נאסר ובסיכוייה לשנות את המאזן במאבק האיתנים מול היריבה המושבעת לקלאסיקו הסעודי. הוא שם כדי להבקיע ולקבל המון כסף, ואם משהו ישתבש בדרך – תמיד אפשר לפטר את המאמן. גארסיה מוכן לזה נפשית בוודאות.