הביקור של סנטוס בישראל ב-11 ביוני 1961 שיגע את המדינה כולה ממש כמו שהביקור של ליאו מסי בארץ הטריף את האוהדים ואפילו יותר מכך. בעידן בו לא הייתה כלל טלוויזיה, אפילו לא בשחור לבן ולא בשידורים מאוחרים, וכאשר מעטים יכלו להרשות לעצמם לטוס לצפות במשחקים בחו"ל, כל מי שיכול היה להגיע לאצטדיון רמת גן עשה זאת, בטח כאשר בארץ לא ביקרה שום קבוצת כדורגל איכותית בסדר הגודל שכזה בחמש השנים שקדמו לאותו משחק, מאז המפגש הבלתי נשכח בו ניצחה ברית המועצות 1:2 את ישראל ב-1956.
בשל כך התמלא אצטדיון רמת גן ב-45,000 צופים, כמות אדירה יחסית לאוכלוסיית מדינת ישראל שמנתה אז קצת יותר מ-2 מיליון תושבים. פלה נחשב כבר אז בגיל 21 לכוכב על אחרי שהוביל שלוש שנים קודם לכן את ברזיל לזכייתה הראשונה במונדיאל ב-1958 בשבדיה. אותו מפגש התקיים במסגרת מסע משחקים של סנטוס באירופה. לפני שנחתה בארץ היא ניצחה 2:7 את ליון בצרפת ועשרות אוהדים חיכו לשחקנים שהתארחו בבית מלון "הירקון" בתל אביב. עבור הגעתה לישראל קיבלה סנטוס 60 אלף לירות, סכום עתק באותם הימים שהספיק לרכישת 10 דירות במרכז הארץ.
הכדורגלנים המפורסמים ניצלו את בואם על מנת לבקר בנצרת (ירושלים המזרחית ובית לחם היו עדיין בשליטת ירדן) בבוקר שלפני המשחק ובשל כך נכונה אכזבה לעשרות האוהדים שהגיעו לבית המלון וקיוו לקבל חתימה מפלה עשרות שנים לפני עידן הסלפי והטלפונים הסלולארים החדישים. במשחק עצמו, בו ניצחה סנטוס 1:3 קבוצה מעורבת של שחקני הפועל פתח תקווה ומכבי תל אביב (האלופה וסגניתה באותה עונה שהסתיימה) היווה אכזבה מסוימת, שכן האוהדים ציפו לתצוגת כדורגל משובחת יותר.
פלה בישל לקוטיניו (הכניע את יעקב ויסוקר בנגיחה) את השער הראשון, הבקיע את השני בבעיטה מ-25 מטר ודורבאל הוסיף את השלישי. סנטוס הוליכה 0:3 אחרי 22 דקות ולאחר מכן הורידה הילוך תוך ששחקניה בעיקר השתעשעו בכדור. נחום סטלמך, שהכניע בנגיחה את השוער הברזילאי לאלה פיירין במחצית השנייה, צימק ל-3:1. פלה, שבדקות האחרונות פינה את מקומו לרוברטו ("בה") בוקרלי, הגיב בסיום: "ביקשתי מהמאמן שיחליף אותי כדי לתת הזדמנות לצעירים". כשנשאל על היריבה הישראלית השיב: "הופתעתי לראות קבוצה לוחמת ששיחקה היטב, אבל יש לשחקנים שלכם בעיה - הם מחזיקים יותר מדי בכדור".
שלמה נהרי, ששיחק כקיצוני ימני באותה קבוצה מפוארת של הפועל פתח תקווה, שזכתה באותה עונה באליפות חמישית ברציפות (שיא שטרם נשבר) בליגה הלאומית (ליגת העל של אותן שנים), כבר בן 88, מבוגר מפלה בשש שנים אבל זוכר היטב את מה שהתרחש באותו יום. "אני זוכר היטב את הטקס באותו משחק", סיפר נהרי ל-ONE. "לראות את פלה משחק ורק לשמוע את השם שלו היה שיא ההתפעלות, כמו שמתלהבים היום ממסי. זו הייתה גאווה גדולה לעלות לשחק נגדו וההתרגשות הייתה עצומה. מהכדורגל הישראלי של אז פתאום לראות נפילים כאלה מולנו - הרגשת שאתה לא יכול לתפקד".
נהרי הוסיף: "מאוד התרגשתי בזמן המשחק. נכון שזה היה ידידות ושיחקנו גם נגד קבוצות ברזילאיות אחרות שבאו לארץ, אבל עצם הנוכחות של אישיות כמו פלה בסביבה שלי גרמה להתרגשות גדולה מאוד כי הערצתי אותו. הוא היה המלך, הכל בתקופה ההיא. אתה גם לא נכנס בשחקן כזה כשהוא מגיע מולך עם הכדור כמו שאתה עושה בליגה, כי היה ריספקט לשחקנים גדולים כמוהו. מה שהוא אמר היה נכון, כי השחקנים הישראלים אהבו להחזיק בכדור וחשבו שאם ישחררו אותו מהר זה לא כדורגל".
שלמה נהרי (מוזאון הפועל פתח תקווה)מאותו משחק זכור הצילום המפורסם של פלה לצידם של האחים זכריה ואבשלום רצאבי. נהרי מספר שהוא לא העז לגשת לכוכב הגדול ולבקש ממנו להצטלם, בטח לא להחליף חולצה בסיום: "לא העזנו לגשת אליו וללחוץ ידיים או לבקש חתימה, בטח לו את החולצה שלו. הייתה יראת כבוד אליו וכמה חולצות הוא כבר יכול היה לתת? אבשלום רצאבי התקרב אליו יותר כי הייתה לו תעוזה. אני לא הייתי כמו יעקב חודורוב שהעז לגשת למרלין מונרו ולנשק אותה, יש אנשים שיש להם תעוזה כזו, לי לא הייתה וגם לא הייתי מאלו שנהגו להצטלם".
הרכב סנטוס: לרסיו ז'וזה מילאני (לאלה פיירין); מאורו ראמוס, דלמו גספאר, ז'טוליו, ברנדאו, לימה דוס סנטוס, דורבאל (אנג'לו סורמני), מנגלביו (טיטה דה אוליביירה), קוטיניו (פגאו), פלה ("בה" בוקרלי), "פפה" מאסיה. מאמן: לולה אלונסו פרס.
הרכב הפועל פ"ת/מכבי ת"א: יעקב ויסוקר (אהרון שרשינסקי); ראובן יפת, יצחק פלשל, יוסף גולדשטיין, שאול מתניה, יהודה רביוב, שלמה נהרי (בועז קופמן), נחום סטלמך, שייע גלזר, זכריה רצאבי, אבשלום רצאבי. מאמן: איגנץ מולנר.
שפט: מנחם אשכנזי.