לברון ג'יימס נבחר בדראפט הכל כך מפורסם ב-2003. הוא נבחר במקום הראשון, כשמיד אחריו הלך דרקו מיליצ'יץ' לדטרויט. בהמשך נבחרו כרמלו אנתוני, כריס בוש ודוויין וויד. בדראפט הזה אפשר למצוא גם את בוריס דיאו, לאנדרו ברבוסה, קרלוס דלפינו וקנדריק פרקינס, שלפני מספר שבועות דיבר על ההערכה שלו לג'יימס, שממשיך לשחק ברמה גבוהה בזמן שהוא עצמו עמוק בתוך הקריירה השנייה שלו כפרשן. והיו גם אירופאים כמו מצ'אי למפה וסאני בצ'ירוביץ'.
ניחשתם נכון, מתוך 58 השמות שנבחרו בדראפט 2003, ג'יימס הוא השחקן הפעיל היחיד שנותר לכדרר על הפרקט. לוק וולטון שנבחר במקום ה-32 הפך כבר מזמן למאמן, ואפילו זכה להדריך את ג'יימס בעצמו. עד לפני כמה חודשים כרמלו היה היחיד שעוד איכשהו הצליח להישאר בליגה, אבל גם זה קרה כשחקן משלים שמקבל דקות פה ושם. גם דווייט הווארד, שנבחר ראשון ב-2004 היה אשתקד במצב דומה, אבל כיום מככב רק בסין (ועדיין מצליח להטריף את הקהל יש לומר). לברון לא רק משחק בליגה הטובה בעולם, אלא גם מוביל את הקבוצה שלו בכל מדד אפשרי.
על הדרך, הוא מנסה להשיג כל שיא אפשרי. נכון, הוא עדיין רחוק משיא הנקודות של כל הזמנים בו מחזיק כרים עבדול ג'באר, אבל אם הוא ישחק עוד שתי עונות לפחות כמו שהוא מתכנן על פי החוזה שלו בלייקרס, הוא עוד יגיע גם לשם. ובכל זאת, נראה שיש מספר אחד שדווקא כן מדאיג אותו - מספר האליפויות. עד עכשיו יש לג'יימס "רק" ארבע כאלה. רחוק מהשיא של ביל ראסל מן הסתם (11), אבל גם מה-6 של מייקל ג'ורדן - השחקן אותו שואף ג'יימס לעבור בוויכוח על זהות הטוב בכל הזמנים.
אז מתי הוא יפרוש והאם הוא יעשה את זה עם עוד טבעת אחת לפחות? על זה אין תשובה ברורה. נתחיל בעניין הפרישה. דניס שרודר גילה שבחדר ההלבשה לברון הזכיר את גיל 45 כיעד, בדומה לשחקן הפוטבול הגדול בכל הזמנים, טום בריידי. מדובר במספר הגיוני אם לוקחים בחשבון את העובדה שג'יימס עצמו הזכיר לא פעם, את העובדה שירצה לשחק לצד שני ילדיו, ברוני בן ה-18 וברייס בן ה-15, כשאלה ייכנסו לליגה. עד כמה הוא יהיה רלוונטי עד שיגיע לגיל הזה? קשה לדעת, אבל אם יש שחקן שאסור לזלזל בו, זה מן הסתם קינג ג'יימס.
בעידן בו בריידי ואחרים הוכיחו עד לאן אפשר להגיע בעזרת תזונה והכנת גוף נכונה, המספר הזה בהחלט אפשרי. וינס קארטר שיחק עד גיל 43 ואלמלא קיצור הליגה בעקבות התפרצות הקורונה ב-2020, היה מתקרב בוודאי גם לרוברט פאריש וקווין וויליס, שהדהימו עם אורך קריירה יוצר דופן בשנות השמונים. לברון יעבור את כולם אם יצליח להישאר בליגה עוד 7 שנים. הוא אולי אף יגיע לשיר שנחשב בלתי עביר, זה נאט היקי, ששיחק בשנות השלושים והארבעים, אז הליגה לא הייתה קרובה למקצוענות שיש בה כיום.
דניס שרודר. "לברון הגדיר את גיל 45 כיעד" (רויטרס)"לא רוצה לשחק כדורסל רק כדי לשחק כדורסל"
כשנשאל על האפשרות שישחק עד גיל 45, ענה השבוע לברון: “אין לי מספר. כל עוד הראש והנפש שלי בתוך זה, אני יודע שאוכל להמשיך. אם הראש שלי מוכן, אדאג שגם הגוף שלי יהיה מוכן”. עד עכשיו הכל בסדר. אלא שכאן נכנס לעניינים נדבך נוסף - חוסר חשק. כזה שקשור לעובדה שהקבוצה שלו פשוט לא מצליחה להתרומם. וכאן יש לג'יימס פחות השפעה משהיה רוצה. אחרי הכל, הוא מעולם לא היה בקבוצה כל כך מוגבלת מבחינת נכסים.
לרווח הזה נכנס המשך הציטוט שלו מיום רביעי האחרון. “אני ווינר ואני רוצה לנצח. אני רוצה להתמודד על אליפות, זו הייתה המטרה שלי לאורך כל הדרך, מההתחלה שלי כילד שנכנס לליגה בגיל 19 מאקרון, אוהיו. לקח זמן להגיע לשם, אבל ברגע שאתה מגיע לרמות האלה אתה רוצה להמשיך לזכות בתארים או לפחות להתמודד עליהם. לשחק כדורסל רק כדי לשחק כדורסל זה כבר לא ב-DNA שלי. נראה מה יקרה בשנתיים הבאות”.
לברון ג'יימס "רוצה לנצח" (רויטרס)אבל הנה הבעיה. ללייקרס אין יותר מדי מה לתת מבלי לחרב לגמרי את עתיד המועדון. אין לקבוצה שום שחקן רציני להציע, שום בחירת דראפט רלוונטית (אלא אם באמת חופרים עמוק אל תוך העתיד). פשוט כלום ושום דבר. על הטעויות שנעשו לאורך הדרך אפשר לכתוב ספר. איביצ'ה זובאץ' למשל, הלך בטרייד בשביל מייק מוסקאלה. קייל קוזמה וקנטביוס קולדוול פופ הלכו בשביל ראסל ווסטברוק, בזמן שדמאר דרוזן יכול היה להגיע כשחקן חופשי. והנשיא שהוא גם ה-GM, רוב פלינקה, עדיין כאן.
“לברון התחייב להישאר איתנו בקיץ ואנחנו מחויבים לתת לו קבוצה תחרותית”, הצהיר פלינקה בספטמבר. מאז לא קרה כלום. ב-LA היו אמורים לנסות להתחזק וזה לא קרה. אפילו להיפטר איכשהו מהחוזה המפלצתי של ווסטברוק, שלא הצליח להתחבר לקבוצה והפך לאחד השחקנים המושמצים בליגה, הם לא הצליחו. עכשיו כבר עדיף להם לחכות לקיץ, אז החוזה פשוט יסתיים. וזה לא שיש שוק יותר מדי מעניין עבור שחקנים חופשיים ב-2023, בטח אם לוקחים בחשבון שכל כוכבי העתיד של הליגה חתומים על חוזים ארוכים.
ראסל ווסטברוק. הלייקרס לא מצליחים להיפטר מהחוזה (רויטרס)בדרך לקבוצת כוכבים חדשה?
העונה נהנו בקריפטו.קום ארנה מכמה משחקים טובים כשאנתוני דייויס היה בריא, אבל כל עוד הסנטר ממשיך להיפצע כל הזמן, הסיכוי לאליפות פשוט לא קיים. בנוסף, המערב פשוט חזק מדי. לממפיס יש את ג'ה מוראנט, לדנבר את ניקולה יוקיץ', כשגם פיניקס, גולדן סטייט ודאלאס עדיין חזקות בהרבה מהלייקרס - אפילו כשהסגולים-צהובים עולים בהרכב מלא. לכל אלה תוסיפו את זאיון וויליאמסון המפלצתי של ניו אורלינס ואת הקליפרס, היריבה העירונית שנראית מצוין לאחרונה, ותקבלו מערב בלתי עביר כמעט.
השבוע לברון מצא את עצמו מחלק מחמאות אפילו לסקרמנטו, כשדיבר על בנייה נכונה של הסגל סביב כוכבי הקבוצה דומנטאס סאבוניס וד'ארון פוקס. יכול להיות שהוא פשוט רמז להנהלה שלו אז, כמו שהשבוע הוא רמז לשחקנים שלו שהוא מצפה מהם להתעלות, אבל בשורה התחתונה ללייקרס אין באמת מה למכור. אם ג'יימס באמת ירצה עוד אליפות בזמן הקרוב, כשהוא עדיין משחק ברמות הגבוהות, יש מצב שהברירה היחידה שתישאר לו היא פשוט לעבור לקבוצה אחרת.
גם זה לא פשוט כל כך. בקליבלנד הוא זכה בתואר רוקי העונה ומאוחר יותר גם הביא טבעת אליפות ו-MVP של סדרת הגמר. במיאמי הוא זכה בשתי אליפויות ותארי גמר MVP. בלוס אנג'לס הוא אמנם הפך לראשון שזוכה בתואר MVP של סדרת הגמר בשלוש קבוצות שונות, אבל גם החמיץ את הפלייאוף שנתיים רצוף ולראשונה אי פעם הודח בסיבוב הראשון. “הוא עזב את הקאבס, עזב את ההיט, עזב את הקאבס שוב. לברון לא יכול להצטרף לקבוצת כוכבים שוב, כי הוא עשה את זה כבר בעבר”, טוען העיתונאי הוותיק, כריס 'מד דוג' רוסו.
סטיבנסון וסאבוניס. בנייה נכונה של הסגל (רויטרס)“אם הוא רוצה עוד טבעת, זה חייב לקרות ב-LA. אני לא חושב שהרבה אנשים יקבלו בהבנה מהלך של עזיבה, אם הוא יצטרף פתאום לסטף קרי או משהו כזה. אולי יהיו כאלה שיתלהבו מזה, אבל מבחינת אוהדים רבים הוא חייב להישאר בעיר המלאכים. הוא סידר את המיטה שלו והוא יצטרך לישון בה”.
דירוג העוצמה
10. מיאמי (כניסה חדשה, מאזן: 17:18)
ההיט חצו לראשונה העונה את קו ה-0.500 ועשו את זה בסטייל מול הלייקרס. לברון ג'יימס רשם שישה איבודים והחבר'ה שלו הלכו אחריו עם סך כולל של 24. מיאמי מצד שני, איבדה רק חמישה כדורים, כמעט כולם בדקות הסיום כשהמשחק היה גמור. אריק ספולסטרה מתחיל לקבל תפוקה מג'ימי באטלר, באם אדבאיו וטיילר הירו, שהצהיר השבוע כי הוא לא “רק שחקן שקולע שלשות”...
9. ממפיס (בדירוג הקודם 7, מאזן: 13:21)
הגריזליס לא מצליחים לשמור על יציבות, למרות שהסגל בריא יחסית וכל הכוכבים עומדים לרשות המאמן טיילור ג'נקינס. אחרי הפסדים לפיניקס וגולדן סטייט הגיע ניצחון נאה על טורונטו, בעזרת שיא קריירה של 19 אסיסטים עבור ג'ה מוראנט. רצף שלילי של ארבעה הפסדים בחמישה משחקים נעצר, אבל נראה לאן ממפיס תמשיך מכאן.
ג'ה מוראנט חוגג (רויטרס)8. מילווקי (בדירוג הקודם 3. מאזן: 12:22)
לא ברור מה לא עובד כרגע במילווקי, אבל עם ארבעה הפסדים רצופים, אולי מישהו בוויסקונסין כבר צריך להתחיל לדאוג. “לא התבגרנו”, הודה יאניס אנטטקומפו אחרי ההפסד לבוסטון בחג המולד. “אנחנו צריכים לחזור לווידאו ולראות מה לא עובד מולם. אנחנו חייבים למצוא פתרונות לחילופים שלהם ולהיות יותר אפקטיביים בהגנה ובהתקפה”.
7. דאלאס (בדירוג הקודם 10, מאזן: 16:20)
רק השבוע חנכו פסל חדש מחוץ לאולם בדאלאס בדמותו של דירק נוביצקי. אחרי הופעת ה-60 נקודות ו-20 ריבאונדים היחידה בהיסטוריה, יכול להיות שבטקסס יתחילו לחשוב על פסל חדש בעתיד הקרוב. לוקה דונצ'יץ' היה פשוט בלתי עציר בניצחון על ניו יורק, ושיגע את הרשת. הראיון שלו אחרי המשחק (“אני עייף. צריך אולי בירה להתאוששות”), הפך לאייקוני לא פחות ושלח מבשלת בירה בסלובניה להציע דגם חדש בהשראתו. את ההופעה הזו הוא המשיך בטריפל דאבל שמיני שכלל שורה של 35-13-12. לוקה מג'יק במיטבו.
6. לוס אנג'לס קליפרס (כניסה חדשה, מאזן: 16:21)
כחלק מניהול העומסים על קוואי לנארד, הוא בדרך ייבחר לשחק במשחק הראשון מבין שני מפגשי בק-טו-בק. השבוע הוא בחר לשבת מול דטרויט ולשחק בטורונטו. “רציתי שהאוהדים יראו אותי משחק”, אמר הסופרסטאר שהביא לעיר את האליפות היחידה בתולדותיה ב-2019. ”יש לי זכרונות טובים מהאולם הזה”. אז לנארד דווקא לא היה בשיאו באותו משחק, אבל נורמן פאוול, כוכב אחר שלבש את גופיית הדינוזאורים, דווקא חגג עם 22 נקודות וכמה סלי קלאץ' חשובים. הקליפרס כבר עם 7 מ-10 ונראים טוב לקראת חזרה לצמרת הגבוהה של המערב.
קוואי לנארד (רויטרס)5. פילדלפיה (כניסה מחודשת, מאזן: 13:20)
גם במשחק חלש שלה, פילי כמעט הצליחה לנצח את וושינגטון. אבל צריך לזכור - דווקא הוויזארדס ודני אבדיה, שגם סיפק מהלך הגנתי קריטי על ג'ואל אמביד בדקות הסיום, היו אלה שעצרו ריצה של שמונה ניצחונות רצופים ביכולת מרשימה של אמביד וג'יימס הארדן שהפך למכונת אסיסטים בלתי נגמרת. “הם קבוצה טובה יותר ממה שהמאזן שלהם מראה, אבל אסור היה לנו להפסיד את המשחק הזה. פשוט לא הגענו”, הודה הסנטר האדיר. זה בסדר, הקבוצה שלו עדיין במומנטום מצוין.
4. דנבר (בדירוג הקודם 10, מאזן: 12:22)
ניקולה יוקיץ' רשם טריפל דאבל מספר 83 בקריירה השבוע. הישג מדהים לכל הדעות, אבל בתקופה הנהדרת שחווה דנבר (ניצחו ב-8 מעשרת המשחקים האחרונים), יש מן הסתם גם אחרים שמתעלים. מייקל פורטר ג'וניור, שחקן שתמיד כיף לראות, חגג עם 30 על סקרמנטו. ג'מאל מארי חזר וסיפק 25 בניצחונות על פורטלנד וסקרמנטו, אך את ההצגה גנב מלך ההטבעות שמעולם לא הוכרז ככזה, ארון גורדון. הדאנק שלו בשניות הסיום מול פיניקס
3. בוסטון (בדירוג הקודם 1, מאזן: 10:25)
הירידה בדירוג לא הגיעה בהכרח בגלל הירידה ביכולת. בוסטון עדיין יכולה להביס את מי שנמצא בדרכה אם רק יתחשק לה, אבל אחרי הפסדים לאורלנדו (פעמיים) ואינדיאנה, הגיעו עבור הירוקים שתי יריבות בהזמנה שהעירו את הקבוצה. הראשונה הייתה היריבה העיקרית על ראשות המזרח - מילווקי. זה נגמר ב-21 הפרש, אבל יכול היה להיות גרוע בהרבה עבור יאניס וחבריו. השניה לוס אנג'לס קליפרס, במשחק שיכול היה להסתיים בהפסד אלמלא יכולת קלאץ' של דריק ווייט. כן, הם פשוט טובים.
יאניס אנטטוקומפו (רויטרס)2. ניו אורלינס (בדירוג הקודם 2, מאזן: 12:22)
זאיון וויליאמסון מתחיל להפחיד את כל הליגה ובניו אורלינס קופצים לפסגות חדשות במערב. וויליאמסון קלע את כל 14 הנקודות האחרונות בניצחון על מינסוטה. “המאמן אמר לנו למסור את הכדור לזאיון ולזוז מהדרך”, אמר סי ג'יי מקולום לאחר המשחק. וויליאמסון עצמו הוכיח שהוא ווינר והראה צדדים שלא ראינו ממנו בדרך ל-41 נקודות ועוד הופעה דומיננטית.
1. ברוקלין (בדירוג הקודם 6, מאזן: 12:23)
קפיצה אדירה קדימה לקבוצה של ז'אק ווהאן, שפשוט משחקת כדורסל יפה ויעיל לאחרונה. “מה הסוד? אנחנו מאמינים ביכולת שלנו לנצח בכל משחק, בלי קשר לאיך הוא מתפתח. זה משהו שלא קרה בתחילת העונה והתחיל להתגבש בשבועות האחרונים”, טוען קווין דוראנט. אז כמה זמן היכולת הזו עוד תחזיק מעמד? את זה עוד נראה, אבל עם 10 ברצף קשה להתווכח.
קווין דוראנט (רויטרס)ממגרש הכדורסל לאמאזון, הכירו את רוני