בני לם היה מעין ראש עיר בנתניה בעונה שעברה. הוא נקרא לדגל לאחר פיטוריו של ריימונד אטוולד, שב לאמן בוגרים אחרי למעלה מ-20 שנים ובסיום עונה מרגשת הוביל את היהלומים למקום באירופה לאחר קרוב לעשור.
העונה, שנפתחה עם המון ציפיות, התחילה בצורה פחות טובה ולם הניח את המפתחות במעשה ג׳נטלמני והתפטר כאשר אמש, הוא חתם כמאמן מכבי פתח תקווה וחזר למקצוע אותו הוא כל כך אוהב. לם לא דיבר מאז, בשל הכבוד לו הוא רוכש למועדון בו גדל ובעיקר לבעלים אייל סגל שהמשיך לשלם את משכורתו גם כשישב בבית, אך יממה לאחר מינויו הוא שובר שתיקה בראיון מיוחד ל-ONE.
מה עבר עליך בחודשיים האלה? היו חרטות על ההתפטרות?
״לא, כשאני לוקח החלטה אז אני שלם איתה. זה מה שהחלטתי ואין לי שום מחשבה לא טובה. חיכיתי בחוץ וניתח ואפילו ניקיתי את הראש. מבחינתי יצאתי לחופשה של חודשיים״.
למה מכבי פתח תקוה? רצו אותך גם בליגת העל קבוצות כמו ק״ש ונס ציונה.
״קודם כל מכבי פתח תקווה זה מועדון עם מסורת. נכון שהקבוצה ירדה ליגה פעמיים בחמש השנים האחרונות, אבל זה מועדון גדול שמגדל שחקנים ממחלקות הנוער וצומחים שם שחקנים. השאיפה שלי היא להחזיר אותם לליגת העל. אני יותר מתחבר למועדון שיש לו מטרה לעלות ליגה או לזכות בתואר מאשר מועדון שהשאיפה שלו היא להישאר בליגה״.
חשבו שחזרת לאמן בוגרים רק בגלל נתניה. במינוי הזה הוכחת שאתה רוצה להיות מאמן בלי קשר.
״קיבלתי את הביטחון העצמי וההרגשה. תשמע, עשיתי משהו בכדורגל: גם לפני נתניה, במחלקות הנוער. החלטתי להמשיך כמאמן בוגרים ואני נהנה מזה. כל עוד אני נהנה אני מרוצה״.
במכבי פתח תקווה עברו ארבעה מאמנים בקצת יותר משנה.
״אני הבנתי מה אתה רוצה לשאול, בכדורגל יש הכול. אני לוקח את הכול בחשבון כמו שלקחתי בחשבון את ההצלחה הגדולה שלי בנתניה, שיכול לבוא יום בו הכל יתהפך. באתי ממקום של אמונה שיחד עם הקבוצה והבעלים והאוהדים שאני מאמין שיחזרו, נעשה הצלחה. בכדורגל אין ביטחון, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר״.
אתה בא לליגה שאתה לא מכיר.
״אני רואה את הליגה הזאת כל שישי. אני שומע את הפרשנים והעיתונאים וכולם מדברים על ליגה משוגעת. זו ליגה לא צפויה וכל תוצאה אפשרית וזה מה שאמרתי לשחקנים שלי. אם הם חושבים שנעלה ליגה בגלל שקוראים לנו מכבי פתח תקווה או בגלל מה שאומרים הפרשנים – אז זה לא יבוא. נצטרך לרוץ, להילחם ולעבוד קשה במגרש. אנחנו צריכים לבוא ממקום שכל משחק הוא הכי חשוב כי בליגה הזאת אין משחק קל״.
ההפסדים האחרונים של פתח תקווה לא הדאיגו אותך?
״בכדורגל יש את הדברים האלה, אבל מצד שני ראיתי את הדברים הטובים בסיבוב הראשון״.
מה צריך לשנות בסגל?
״אני רוצה לעבור את שני המשחקים הראשונים, כי יש לנו בחמישה ימים שני משחקים. אני בך הכל יומיים פה ורוצה לראות ולהכיר. אחרי זה נדע מה צריך״.
אם אתה לא עולה ליגה זה כישלון.
״למה כל פעם צריך אצלכם להזכיר את המילה כישלון? יש הרבה דברים במשחקים. אני לא מפחד ובאתי במטרה לעלות ליגה. להגיד לך שאם לא זה כישלון? יכולים להגיד מה שרוצים. במהלך עונה קרו ויקרו דברים״.
מה אמר לך אבי לוזון בשיחה לפני שמונית?
״הוא אמר לי שיש לו קבוצה טובה והוא מאמין בי וסומך עליי״.
יכולת לשבת בבית ולקבל את השכר שלך מאייל סגל שהיה ג׳נטלמן איתך.
״זה לא אני, מי שמכיר אותי יודע שאני אחד שאוהב כדורגל. אם הייתי צריך לחזור למחלקת הנוער, גם הייתי חוזר ואין לי בעיה עם זה. ישבתי בבית, אבי לוזון קרא לי ולא חשבתי פעמיים כי זה דגדג לי. ישר אמרתי כן כי אני איש כדורגל״.
קיבלת תמיכה גדולה אחרי העזיבה של נתניה.
״אנשים מעריכים את מה שבנינו כולם ביחד. אנשים לא ישכחו הרבה מאוד שנים את מה שעשינו. אני אחד שנתן את החיים שלו מגיל 0 במכבי נתניה, זכינו בשלוש אליפויות וגביע ועשינו הרבה בעיר הזאת. האוהדים יודעים להעריך, הצלחתי לחבר את הקהל לקבוצה והיה כיף. כל אוהד של נתניה היה גאה להגיד בכל מקום שהוא אוהד את הקבוצה הזאת״.
אחת הסיבות שגרמו לעזיבה היא שהיה לך קשה להסתובב בעיר אחרי התוצאות.
״היום אני מרגיש נוח יותר להסתובב בעיר. אז זה כאב לי, כי ברגע שאתה גדל וחי בנתניה וצריך לראות את כולם אז קשה לך. אבל הרגשתי את התמיכה גם כשעזבתי. אני שוב אומר – הכל מאחוריי, אני רוצה את ההצלחה של מכבי פתח תקווה, אבל עדיין גם של מכבי נתניה. אני אוהב את מכבי נתניה ורוצה שיצליחו ואני מאמין שעוד אחזור לבית שלי״.