יו"ר ההסתדרות ושר האוצר לא מנעו את המהפך

כבר בהגשת הרשימות לבחירות להנהלת ההתאחדות לכדורגל היה ברור שבעקבות התמיכה ברשימות של שינו זוארץ, ומרכז מכבי בראשות אבי לוזון, הסיכויים של אורן חסון, בראשות רשימת מרכז הפועל, להיבחר הם נמוכים מאוד.

אבל למרות זאת, אתמול (שלישי) במהלך יום הבחירות שהתקיים במלון בשפיים, רכז הכדורגל במרכז הפועל, מיכאל 'כיחלה' וייסמן ומשה דמאיו, מבעלי בני יהודה, נתנו תחזיות לקרב צמוד שיהיה בין זוארץ לחסון, גם לאחר שנסגרו הקלפיות. השניים פשוט לא הבינו שאתמול נפל דבר, מרכז הפועל איבד את כוחו, הוא כבר לא השליט של הכדורגל הישראלי ולפיו לא יישק דבר כמו בעבר. אגב, תחילה וייסמן בכלל היה נגד חסון, וכזכור, עקבו אחריו בזמנו גורמים שככל הנראה קשורים, לכאורה, למרכז כאשר שמו לו מכשיר מעקב ברכבו.

עוד הוכח ביום הבחירות שהפוליטיקה לא ניצחה את הספורט. מי שהתרסקו הם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, שניסה להתערב, להשפיע ולדאוג לכך שאורן חסון ימשיך קדנציה נוספת כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, ושר האוצר היוצא, אביגדור ליברמן.

בר דוד ניסה לגרום לכך שחסון ימשיך בתפקידו (איציק בלניצקי)

בהתחלה בר דוד לקח זמן ולא תמך בחסון, בסביבתו אף שידרו על כך שהוא לא יתמוך, אך בסופו של דבר - בעקבות עלייה אליו לרגל של לא מעט דמויות מהכדורגל - הוא החליט לתמוך בחסון במלוא הכוח. בדרך כלל בר דוד פוליטיקאי משופשף ועדיף לו שיתרכז בתפקיד שהוא יודע לעשות טוב ולא ינסה להתערב בבחירות שאסור לו להתערב בהן. מוטב אם יעסוק ביוקר המחיה, בדברים החשובים ולא בפוליטיקה של הספורט.

כמו כן, עוד בכירים בהסתדרות ניסו לעזור לחסון ועבדו במטה שלו במלוא המרץ, אך זה לא עשה כנראה רושם על קבוצות הכדורגל שכבר הקיאו מהפוליטיקה.

עוד מי שניסה להתערב בבחירות היה שר האוצר, אביגדור ליברמן. כפי שחשפנו ב-ONE, ליברמן דאג בזמנו להביא למשרדו את יו"ר הפועל עכו, קרן בן נשר, ושם חיכו לה בין השאר גם ג'קי בן זקן השולט במ.ס. אשדוד ואורן חסון, וכן ממלא מקום ראש עיריית עכו, שהוא גם סגן יו"ר קק"ל. אך בן נשר שנחשבת לאישה אסרטיבית שעומדת על שלה, לא נכנעה ללחצים הכבדים שהופעלו עליה.

לא נכנעה ללחצים. קרן בן נשר עם מורן מאירי, שינו זוארץ ויעקב שחר (שחר גרוס)

עדיף לליברמן שיתעסק בשיקום מפלגתו ושילך לראות את הקבוצה שהוא אוהד, בית"ר ירושלים, מאשר לנסות להתערב בכדורגל הישראלי. בר דוד וליברמן כשלו וכנראה היה מי שניסה לדחוף אותם להתערבות ולא הציג לשניים את התמונה המלאה.

אתמול פרסמנו את מורה הנבוכים על איך שלטו עד כה שטרן חלובה ויורם אורנשטיין בכדורגל הישראלי, כולל הסכם המרכזים ההיסטורי, אך דמותו של חלובה לא נראתה בשפיים בבחירות ואחרי עשרות שנים, הוא גם החליט שלא להיבחר להנהלת ההתאחדות. חלובה הוא שועל ותיק, הוא כנראה הבין שהם הולכים להפסיד ולכן העדיף ככל הנראה לא להגיע למסיבת הסיום.

חלובה תרם עשרות שנים מזמנו - אמנם דאג למקורביו, אך גם ניסה לעשות טוב לכדורגל הישראלי והקדיש לו לא מעט זמן ללא תמורה. טוב יעשה היו"ר הנבחר, משה שינו זוארץ, ויארגן ערב הוקרה בו ייפרדו מחלובה וגם מאורן חסון שעבד סביב השעון כיו"ר ההתאחדות, בהתנדבות, ניסה לעשות הכי טוב מבחינתו, וצריך גם לדעת להיפרד. אגב, גם חסון לא קרא את המפה, וכשהציעו לו לפני כחודשיים ללכת לרוטציה עם זוארץ, הוא השיב: "אפילו לא יום אחד פחות משלוש שנים, אחד עשר חודשים ושלושים יום".

לא קרא את המפה. אורן חסון עם שינו זוארץ (איציק בלניצקי)

עמוס לוזון ניסה להביא לרוטציה, הוא אף נפגש עם אלונה ברקת וגם אבי לוזון ניסה למנוע את מערכת הבחירות הזו. אבל הצד השני היה כל כך בטוח בניצחונו שהוא לא היה מוכן לשמוע על כך. בכלל, חסון בחר להוביל יחד עם אלונה ברקת קמפיין של הפחדה - שהקבוצות הגדולות רוצות להשתלט על הכדורגל הישראלי, על הקטנות - במקום להתרכז בעתיד הכדורגל. קמפיין ההפחדה כשל בגדול ולא עבד, וחסון נחל תבוסה כיו"ר מכהן. וזה לא קל להדיח מישהו מכהן.

כזכור, לאורך הבחירות, חסון היה עסוק בניסיון למנוע בחירות דמוקרטיות בטענה לניגוד עניינים של זוארץ בשלוש ערכאות משפטיות למרות שהיה ברור שהעניין יידחה ולא יתקבל. חסון כנראה הבין שהוא הולך לספוג תבוסה ולכן בחר בדרך הזו למרות שתמיד הצהיר שהוא רוצה בחירות הוגנות ולא יירד לרמות נמוכות.

בנוסף, חסון שכל הזמן דיבר על הקבוצות הגדולות, שכח שבזכות מכבי חיפה ומכבי ת”א, ההתאחדות מקבלת עשרות מיליוני שקלים שעוזרים לה. כמו כן, אלה שעזרו לו במסע ההפחדה שכחו מכך כאשר כל הרצון של הקבוצות הוא להביא לשינוי פני הכדורגל, הרי ברור להן שצריך להיות כדורגל בכל מקום ולא רק של קבוצות גדולות, אחרת לא יהיה כאן כדורגל.

עוד מי שחבר אליהם ולא הבין את השינוי הוא מנכ"ל מרכז הפועל, יורם אורנשטיין. הוא לא השכיל לקרוא את מה שקורה ולא הבין שתם עידן. אף לא מכבר אורנשטיין השתולל כשפרוטוקול ישיבת דירקטוריון הפועל פורסם ב-ONE וניסה למצוא את המדליפים, גם כאשר זה הצריך לבדוק את האימיילים של העובדים.

היה ניסיון למנוע את הבחירות. עמוס לוזון, שינו זוארץ ואבי לוזון (איציק בלניצקי)

בזמן שחסון וברקת ניהלו קמפיין הפחדה, שינו זוארץ חרש את כל הארץ מזה מספר חודשים ללא הפסקה כדי להסביר את התוכנית שלו לשינוי בכדורגל הישראלי. זוארץ גם היה בכל סוף שבוע בעשרות משחקים ולא עצר לרגע. הוא החליט לחזור לתפקיד אותו הוא עזב לפני כארבע שנים, הפעם עם הרבה יותר עם ניסיון, כשהוא חכם פוליטית, נחוש, מבין את הסיטואציה ומכיר מעולה את המערכת.

מי שעוד הראה שהוא שועל פוליטי ואחד האנשים החזקים בספורט הישראלי, אם לא החזק ביותר, הוא מנכ"ל מרכז מכבי, נאור גלילי, שהיה שותף למהפך הגדול. גלילי גם הבין שהמרכזים לא יכולים יותר לנהל את הספורט, שהם צריכים להיות חלק מהניהול השוטף, אבל לא שהפוליטיקה תנהל את הספורט. גלילי שועל ותיק, הוא היה כל הזמן כמה צעדים לפני אנשי מרכז הפועל וכל העסקנים למיניהם שלא הבינו מה קורה באמת.

עוד מי שספג לא מעט ביקורות ואש בחודשים האחרונים הוא שמעון מימון. האחרון שיחק תפקיד חשוב מאוד במטה של זוארץ ויש לו חלק גדול במהפך. השליטה של מימון בתקנוני ההתאחדות לכדורגל היא יותר ממי שהמציא אותם, הוא איש אירגון מעולה שהיה אחראי על כל אירגון יום הבחירות ובעל קשרים מעולים.

מימון אף דאג לשתול סוסים טרויאנים ברשימת הפועל בחברי ההנהלה הנבחרת. ברשימה הנבחרת יש לפחות חבר הנהלה אחד שאם היה צריך, היה תומך בזוארץ אם הבחירות היו למשל מסתיימות בשוויון. מימון ביצע עוד מספר מהלכים של בעל ניסיון גדול כמוהו, שלא כולם קלטו אותם כמה דרמטיים הם היו, ובעתיד הם עוד יחשפו. אגב, מימון איש של שלום ולא מעוניין בשלב זה להשפיל ולפגוע באנשים אחרים.

שולט בתקנוני ההתאחדות. שמעון מימון עם זוארץ (איציק בלניצקי)

בתוך כך, מי שמצאו את עצמם מחוץ להנהלת ההתאחדות לכדורגל לאחר שנים רבות הם אבי קאופמן שדורג במקום ה-13 ברשימת הפועל של חסון, ואריאל שיימן שכלל לא היה מועמד.