אגדת הכדורסל, וילי סימס, הובא למנוחות. מסע הלוויה של כדורסלן העבר נערך היום (שני) בבית העלמין בראשון לציון, כאשר מאות אנשים ובהם שחקני עבר רבים הגיעו כדי לכבדו וליוו אותו בדרכו האחרונה.
שמעון מזרחי ספד לו: “וילי היה אדם מיוחד במינו. הוא היה ספורטאי בכל רמ”ח איבריו והיה מנהיג שקט שידע לסחוף אחריו את חבריו. בקבוצה שלנו הוא היה גורם מלכד ומאחד שידע להוביל את הקבוצה להישגים, כאשר בשורות מכבי תל אביב הוא זכה בחמש אליפויות ושלושה גביעי המדינה. ניתן לומר בצורה ברורה שהוא דוגמה ברורה לספורטאים שמגיעים למכביה וקושרים את גורלם למדינה. זהו יום מאוד עצוב, כשהוא מגיע לכאן בגיל כזה צעיר לבוא זה משהו שקשה מאוד לקבל”.
טל ברודי אמר: “עצוב לי. הכרנו מהמכביה כשהוא הגיע למחנה אימון. הוא היה בנאדם מדהים, טיפוס שקט ושמחתי שהוא הצליח להתאקלם יפה בארץ ולבנות פה משפחה”.
דורון ג’מצ’י הוסיף: “וילי היה אדם אכפתי, אחד שנתן מעצמו הכל לטובת כולם. הוא תמיד היה רציני, ולצד זאת תמיד חייך חיוך רחב. ביומיים האחרונים דיברנו עליו המון ועכשיו כשכולם כאן סביבו, כל השחקנים והאנשים שהיו איתו כל השנים, הכאב רק מתעצם. זו אבידה גדולה”.
צביקה שרף אמר: “וילי היה אדם מיוחד. בשנים האחרונות הוא היה מאמן כושר מסור, אחד מהטובים בארץ, שהיה מדגים איך לבצע תרגילים יותר מאשר המתאמנים עצמם. היה לו קסם מיוחד. לא אשכח איך שמר על סאן אפיפיניו בברצלונה, אותו השחקן שכיום היה מגיע בקלות ל-NBA. ישבתי על הספסל ונדהמתי לראות איך הוא ניטרל אותו. יש כמובן עוד הרבה זיכרונות, אבל אני תמיד אזכור אותו כאדם טוב”.
מיקי ברקוביץ’ אמר בצער: “וילי היה אחד השחקנים הגדולים שהגיעו למדינת ישראל. הוא הגיע אלינו דרך המכביה ושיחק בקבוצות הטובות והמוכשרות ביותר בכדורסל הישראלי. הוא יחסר לכולנו מאוד”.
אלמנתו של סימס, אריאלה, ספדה לו בטקס האזרחי שקיימה לזכרו: “הבטחתי שנארגן מסיבה כשתחזור הבייתה ואני מצטערת שהמסיבה לא יצאה לפועל. אהובי, תודה על כך שבחרת בי כמי שתחלוק איתך את חייך, אני מרגישה ברת מזל. תמיד תהיה חלק ממני ואני בטוחה שניפגש ביום מן הימים. המשפחה שהקמנו היא המתנה הכי גדולה שקיבלתי ממך. הנשמה שלך תמיד תהיה בלב שלי. גרמת לי להיות מאושרת, לא הייתי צריכה כלום בחיי חוץ מלראות את הפנים המחייכות שלך. תמיד אוהב אותך, נוח על משכבך בשלום ונתראה בעתיד”.
בתו של וילי, דניאל סימס, שנשואה לגל מקל, ספדה: “החודשים האחרונים היו הזדמנות עבורנו לחלוק רגעים מיוחדים ביחד. לא היה לי קל לפעמים, אבל לצידך הכל היה קל יותר. מוזיקה הייתה גם התשוקה שלך, אנשים ידעו שהם לא באים רק להתאמן איתך, אלא גם באים למסיבה איתך. אתגעגע אליך כל כך, קשה לי להאמין שלא אשמע את הקול שלך בטלפון יותר. היית האבא הטוב ביותר. אני גאה שהיית אבא שלי, לעולם תהיה בזיכרונות שלי ובלב שלי”.
סימס, שכיכב במכבי תל אביב בשנות ה-80 וה-90, הלך לעולמו בגיל 64 בלבד. הוא הגיע לישראל במסגרת משחקי המכביה, זכה בגביע המדינה עם הפועל תל אביב ב-1984, ולאחר מכן הגיע למכבי תל אביב בשורותיה זכה בחמש אליפויות ובשלושה גביעים, והעפיל פעמיים לגמר גביע אירופה.