בעולם עדיין מנסים להתרגל למונדיאל הראשון בהיסטוריה שנערך באמצע העונה ולהשלכות שלו. מעבר לכל הצדדים השליליים שדוברו עליהם שמתמקדים בצפיפות המשחקים והעומס על השחקנים, נראה שיש גם צד חיובי.
הפגרה הזאת יכולה לתת הזדמנות ייחודית לקבוצות שלא פתחו בצורה טובה את העונה להתעורר. פתאום המומנטום השלילי נעצר, הרבה מהשחקנים עשו הפסקה מתחושת הכישלון בקבוצה והחזרה לליגות היא הרגע לצאת לדרך חדשה מקצועית ומנטלית.
ליברפול, יובנטוס, דורטמונד וסביליה לא פתחו טוב את העונה שלהן. הקבוצות מחזיקות באינספור תארים בעברן, אך עד הפגרה אף אחת מהן לא הגיעה למקום אליו היא ציפתה, כשאצל האנדלוסים הסיפור אפילו יותר קיצוני כשהם מתחת לקו האדום. עכשיו זה הרגע שלהן להראות שהן עדיין טובות כמו שהיו בעבר.
ליברפול
הקבוצה של יורגן קלופ חוותה ירידה עצומה ביכולת שלה. בעונה שעברה ראינו אותה נעצרת רק בגמר ליגת האלופות ומפסידה את האליפות במחזור האחרון בלבד, אך עד כה עונת 2022/23 הייתה סיפור אחר.
המרסיסיידרס איבדו נקודות פעם אחר פעם מאז הפתיחה וההרגשה היא שמשהו פשוט לא מתחבר. החיסרון של סאדיו מאנה שעזב בולט הרבה יותר משקיוו בקבוצה, טרנט אלכסנדר ארנולד חווה ירידה קיצונית ביכולת ונראה שהדברים מחלחלים גם לכל השאר.
לאחר 15 מחזורים ליברפול עם 25 נקודות, 15 פחות מארסנל המוליכה. לרוב הקבוצות הפרש כזה היה גורם כבר להתכונן לעונה הבאה, אך סגנית האלופה כבר חזרה מפער דומה.
בינואר בעונה שעברה המרסיסיידרס היו בפער של 14 נקודות במרוץ האליפות מהמוליכה מנצ’סטר סיטי. אמנם היו להם שני משחקים חסרים, אבל מנטלית הם כבר הצליחו לצאת מסיטואציה דומה וסיימו במרחק של נקודה בלבד מהפסגה ככה שמבחינתם הכל אפשרי.
מי שיהיה חייב לתת את הטון הוא כוכב הקבוצה, מוחמד סלאח. המצרי חווה עונה סבירה בסך הכל ועד הפגרה רשם שישה שערים ושלושה בישולים, אלא שבסטנדרטים שהוא הרגיל אותנו זה אפילו לא קרוב.
החזרה מהפגרה התחילה בצורה מצוינת עם 1:3 מול אסטון וילה כשסלאח סיים עם שער ובישול. כעת הוא יצטרך להוביל קבוצה מלאה בוותיקים שידעו ימים יותר טובים, ואם הם רוצים להתחיל לעלות למעלה בטבלה – זה הרגע להתאפס ולהתחיל לנצח.
יובנטוס
שלוש השנים האחרונות ביובנטוס היו לא פשוטות עבור המועדון. מי שזכתה בתשע אליפויות רצופות בסרייה א’ סיימה ב-2020/21 וב-2021/22 במקום הרביעי בלבד וניסתה לצאת לדרך חדשה.
הקבוצה ביצעה רכש מסיבי שהצטרף לדושאן ולאחוביץ’ שנרכש באמצע העונה שעברה, כשפדריקו קייזה נרכש רשמית, גלייסון ברמר – שחקן ההגנה של השנה באיטליה בעונה שעברה – הצטרף, וגם פול פוגבה, אנחל די מריה, פיליפ קוסטיץ’ ולאנדרו פארדס הגיעו במטרה להביא את השינוי.
תחילת העונה הייתה קטסטרופה בכל קנה מידה. הרבה משחקני ההרכב המיועדים נפצעו והיה נראה כאילו שום דבר לא הולך. הביאנקונארי פתחו בשלב מוקדם פער דו ספרתי מנאפולי בפסגה, היו רחוקים מהצמרת ואם זה לא מספיק, אפילו הפסידו למכבי חיפה 2:0 בסמי עופר כשהם מודחים כבר בבתים של ליגת האלופות.
דווקא אחרי המשחק ההוא בישראל הגיע השינוי כשיובנטוס יצאה לדרך חדשה עם 0:1 מתוק וחשוב בדרבי מול טורינו. בעזרת מספר שחקנים צעירים שהתחילו לקבל קרדיט והוותיקים שלקחו אחריות, הדברים נראו הרבה יותר טוב בליגה ואל פגרת המונדיאל יובנטוס יצאה עם שישה ניצחונות רצופים, אך כשהיא עדיין בפער של 11 נקודות מהפסגה.
עכשיו הקבוצה חוזרת עם מספר פצועים שחוזרים לכושר ואחרים שבדרך, כשהיא מקבלת את אדריאן ראביו ואנחל די מריה שכיכבו במונדיאל וינסו להביא את הרוח החיובית חזרה לקבוצה. מקומות 2-7 באיטליה צמודים מתמיד והביאנקונרי ינסו להתגבר על רעשי הרקע והבעיות שנוצרו בעקבות הפעולות של הנהלת המועדון ולהחזיר את יובנטוס לכותרות על המגרש.
סביליה
מה יש לומר על העונה הזאת של סביליה? האנדלוסים סובלים מפתיחה איומה ל-2022/23 והם חוזרים מהפגרה במקום ה-18 בליגה הספרדית – מתחת לקו האדום.
למרות סגל מלא בכוכבים על הנייר זה נראה ששום דבר לא התחבר העונה לסביליה שמתקשה להתגבר על עזיבתם של הבלמים המובילים שלה, דייגו קרלוס וז’ול קונדה, שנמכרו הקיץ בגלל הצורך של המועדון בהכנסות.
מי שיכולים להיות אלה שיביאו את השינוי והרוח החיובית הם השחקנים הרבים של הקבוצה שכיכבו במונדיאל. מרקוס אקוניה וגונסאלו מונטיאל היוו חלק משמעותי בזכייה של ארגנטינה, בעוד שיוסוף א-נאסירי ויאסין בונו עשו היסטוריה במרוקו שהעפילה עד חצי גמר הטורניר.
אין לאנדלוסים יותר מדי מה להרוויח העונה בליגה, אך קבוצתו של חורחה סמפאולי יודעת שלאחר ההדחה מליגת האלופות היא מגיעה לליגה האירופית אותה היא כל כך אוהבת ותנסה להביא קצת נחת דווקא באירופה. השינוי יהיה חייב להגיע לפחות כדי להציל קצת מכבודה האבוד של הקבוצה ולהתחיל להתכונן לקראת העונה הבאה – בתקווה שזו תהיה בליגה הראשונה.
בורוסיה דורטמונד
מאז עונת 2014/15 בורוסיה דורטמונד סיימה ברביעייה הראשונה של הבנודסליגה בכל עונה. יותר מזה, היא סיימה במקום השני בארבע מתוך שבע העונות הללו, יותר ממחצית.
אז מה קורה העונה לשוורצגלאבן? למרות היכולת הנהדרת של הכוכב העולה ג’וד בלינגהאם, הצהובים-שחורים מתקשים להתגבר על עזיבתו של ארלינג הולאנד וכובשים 1.66 שערים למשחק, לעומת 2.50 בעונה שעברה.
קבוצתו של אדין טרזיץ’ יצאה לפגרה במקום השישי בלבד והיא יותר קרובה לקלן במקום ה-13 מאשר לבאיירן מינכן בצמרת כשהיא סובלת מחוסר יציבות. הצהובים-שחורים יצאו לפגרה עם שני הפסדים לקבוצות שנמצאות מתחתיה בטבלה, ובמקביל סיימו בתיקו מול מנצ’סטר סיטי רק שבועיים לפני כן. היכולת של הקבוצה לשמור על הקצב תהיה הכרחית בהמשך, אך לשמחתה היא עוד נשארה בעניינים בכל המפעלים ויכולה לצאת לדרך חדשה.
ניקו שלוטרבק וניקולאס זולה שנרכשו בקיץ כדי לייצב את ההגנה יצטרכו לספק את הסחורה, כשדוניאל מאלן וקארים אדיימי ידרשו לעזור ליוסופה מוקוקו בחוד ההתקפה ולשפר בדחיפות את המספרים שלהם. מעל כולם, בלינגהאם שככל הנראה יעזוב בקיץ הוא האיש שיכול להחזיר את דורטמונד לקדמת הבמה ולתת לה מתנת פרידה בתמונת חצי עונה מוצלחת הרבה יותר מזו שהייתה לפניה.