"באשר לסיבוב הראשון", סיכם ענבר, "עשינו סיכומים ברמת איגוד השופטים. חלק מהתובנות יתוארו כאן, הסיבוב היה מאוד חיובי מבחינתנו, נתתי הנחיה למנכ"ל האיגוד להמשיך לקדם את פרוייקט השקיפות שהתחלנו. משתפים את הציבור והקבוצות בתובנות ומאפשרים לשופטים להתבטא באופן מקצועי. נמשיך עם הפרוייקט ולקדם את הדבר הזה".
יו”ר איגוד השופטים גיורא ענבר פתח את מסיבת העיתונאים ואמר: “חזרתי אתמול מקטאר ואני עדיין לא מעכל את כל החוויות שעברתי שם. הייתה אווירה כל כך טובה, יציע מגוון באנשים שכל מה שהם רצו זה שהנבחרת שלהם תנצח, ללא קללות, דחיפות, זיקוקים, אבוקות, חפצים על השוער או מצת על הקוון. הייתה לי הזכות להיות ביום הזה עם בכיר השופטים בארץ אברהם קליין. לא דיברו על השיפוט כי הוא היה טוב ויעיל, דיברו רק על כדורגל. השופט ידע להיות נוקשה כשצריך, קיבל את הכבוד הראוי מהספסלים, מהקהל ומהשחקנים. ככה הייתי רוצה שייראה השיפוט אצלנו. אני חושב שכשזה יהיה אצלנו נראה את הנבחרת במונדיאל.
“לגבי הסיבוב הראשון של הליגה”, הוסיף ענבר. “הוא היה מאוד חיובי מבחינתנו, נתתי הנחיה למנכ"ל האיגוד להמשיך לקדם את פרויקט השקיפות שהתחלנו. אנחנו משתפים את הציבור והקבוצות בתובנות ומאפשרים לשופטים להתבטא באופן מקצועי. נמשיך לקדם את הדבר הזה".
לירן וקסברגר יו”ר הועדה המקצועית של האיגוד, אמר: “אנחנו מסכמים מחצית עונה חיובית מבחינתנו. העלינו בכנס חורף עם שופטים ועוזרי שופטים משתי הליגות הבכירות, שהיה בסמוך לחידוש הליגה את הנקודות לשיפור ושימור. שיפוט המסך עשה את העבודה שלו כמעט באופן מושלם. 34 טעויות קריטיות מתוך 40 בסך הכל תוקנו על ידי המסך. אנחנו רואים התקדמות משנה שעברה ונשאף למזער את הטעויות שנשארות. כל מי שעקב אחרי המונדיאל, שהוא המפעל בעל האמצעים הטכנולוגיים הגדולים ביותר, ראה שגם שם היו טעויות ומחלוקות, אין שיפוט כדורגל ללא טעויות ומחלקות, אך יחד עם זאת המטרה שלנו היא לצמצם את זה למינימום ובזה אנחנו מצליחים עד כה העונה”.
“יש עלייה משמעותית בכמות ההתערבויות של מערכת ה-VAR גם בארץ וגם בעולם. יכול להיות שהשופטים פסיביים ופחות אמיצים ומחכים לשופטי המסך שיתקן אותם. הראינו לשופטים אירועים לדוגמא שאנחנו מצפים שהם יטפלו בהם בעצמם במגרש. שיפוט המסך צריך להיכנס לתמונה במקרים גבוליים. לגבי השגת גבול של שחקנים או אנשי צוות, השופטים מונחים להכיל את זה, אבל עד גבול מסוים. בארגנטינה נגד הולנד כולם נהנו מהגולים ומהתוצאה אבל לא ממה שקרה בספסלים. אנחנו לא מוכנים שזה יקרה גם פה, בטח לא בליגה ארוכה”.
“ההנחיה לעוזרי השופט ברורה, כאשר יש ספק בין אונסייד לאופסייד צריך לאפשר למשחק להמשיך. אנחנו מעדיפים החלטת אונסייד וששופט המסך יתקן במידת הצורך לנבדל ולא מקרה הפוך, שקוון ירים באופן פזיז דגל לנבדל ולא תמיד שופט המסך יוכל להתערב כי לא תהיה לו הוכחה חד משמעית. המגמה היא לאפשר למשחק לזרום ובמקרה הצורך שופט המסך יתערב. פיפ”א הצליחה למגר במונדיאל את תופעת בזבוזי הזמן. לא ראינו שחקנים שוכבים על המגרש כי הם ידעו שהשופט יוסיף כמה דקות שצריך. אנחנו נאמץ את זה מהמונדיאל”.
“שילוב של שופטים צעירים זה אחד היעדים המרכזיים שלנו”, הוסיף וקסברגר. “יש פרישות של שופטים ותיקים בשנים האחרונות. השנה שניר לוי, אביעד שילוח, נאאל עודה ועוד משתלבים במשחקים בפרופיל גבוה, יואב מזרחי וגל לוי מקבלים משחקים טובים, ונמשיך במגמה הזאת ככל שהיכולת המקצועית שלהם תהיה טובה. ספיר ברמן? היא שופטת בסגל ליגת העל לכל דבר ועניין אך כרגע היא לא עומדת ביעד הכושר הגופני כדי לשפוט בליגת העל. נכון לעכשיו היא בקריטריון כושר גופני של הליגה הלאומית ולכן היא משובצת שם. אנחנו עומדים איתה בקשר רציף, וברגע שהיא תצליח שוב לעמוד בסטנדרטים של הכושר הגופני של ליגת העל היא תחזור לליגת העל”.
חיים יעקב, מאמן שופטי ליגת העל ומדריך אישי הוסיף: “נשנה את הנושא של ניהול הזמנים. כדורגל משחקים 90 דקות אך יחד עם זאת במקרים שבהן קבוצות יבזבזו זמן, או בלי קשר לכך אם יהיו חילופים, פציעות והפסקת משחק מכל סיבה, ההנחיה שלנו לשופטים והיא כבר יושמה במשחקים מאז שהכדורגל חזר, להוסיף את הזמן הדרוש. ההצלחה של פיפ”א למגר תופעות בלתי ספורטיביות הייתה כבירה. אנחנו בקשר עם איגודי שופטים ברחבי העולם וזה יילקח בחשבון גם אצלם. יינקטו סנקציות משמעותיות שחקנים ובעלי תפקידים שישיגו גבול”.