ארגנטינה הובילה אתמול 0:2 בדקה ה-69, אבל זה ממש לא היה סגור. היא כבר הייתה ביתרון 0:2 על אוסטרליה וכמעט אפשרה ליריבה לחזור, ואז עלתה ל-0:2 גם מול הולנד – רק כדי שהיריבה הכתומה תשווה באופן דרמטי ביותר ותגרור את העסק להארכה.
המצב היה שברירי גם הפעם, מה גם שקרואטיה ידועה בקאמבקים שלה. היא ספגה ראשונה בכל המשחקים בשלב הנוקאאוט ב-2018 – והגיעה עד הגמר. היא ספגה ראשונה גם מול יפן וברזיל השנה – וניצחה את שתיהן בפנדלים. אי אפשר היה לסמוך על 0:2. ליאו מסי ידע שצריך להרוג את המשחק הזה אחת ולתמיד. והוא עשה את זה עם הבישול הכי יפה של הטורניר הנוכחי.
"מסי הוריד 10 מיליון אירו מתג המחיר של יושקו גברדיול", התלוצץ בטוויטר העיתונאי הקרואטי אלכסנדר חוליגה, אחרי שהפרעוש לקח את הבלם לטיול לאורך האגף הימני, עבר אותו בכדרור, ואז עבר אותו שוב כדי להיכנס לרחבה להשאיר אותו מאחור ולהגיש מסירה מושלמת לחוליאן אלברס.
וזו בדיחה משעשעת בהחלט, אבל ממש לא נכונה. אם כבר, מסי העלה את המחיר של הבלם בן ה-20 שהעריץ אותו בילדותו ותלה את תמונותיו בחדרו. כי זו לא בושה להיות שותף לרגע קסום שכזה, אלא זכות גדולה. גברדיול לא יראה זאת כך בטווח הקצר, אבל מסי הכניס אותו להיסטוריה. גם בחלוף שנים ארוכות, ידברו על המונדיאל הזה במונחים של "מסי עבר את גברדיול". אם ימצה את הקרואטי את הפוטנציאל ויהפוך לאחד הבלמים הגדולים בדורו, זה ישדרג את מורשתו. וגם אם לא – כולם יזכרו אותו, לפחות בגלל שהיה שותף כסוג של ניצב בהצגה יוצאת דופן.
זה היה הרגע בו לקח מסי את כל המשחק על כתפיו. הוא הכריע אותו, חיסל את היריבה ללא תנאי והעלה את ארגנטינה לגמר. הוא גם שם את החותמת שלו על הטורניר כולו – רבים רוצים שיהיה זה הטורניר של מסי, ולכן משתוקקים לראות את האירועים כך שזה יתאים לנרטיב. משחקים סבירים מוצגים כטובים, משחקים טובים מוצגים כמצוינים.
מסי לא היה מבריק בשלב הבתים, ולא הצליח להושיע מול סעודיה במחזור הראשון, גם אם בעט כדור נפלא למסגרת כבר דקות הראשונות כדי להתחיל את המונדיאל ברגל ימין. העניין הוא שהקפטן הארגנטיני הולך ומשתפר. מול אוסטרליה הוא היה טוב יותר, נגד הולנד עוד יותר טוב, ומול הקרואטים הגיעה ההתעלות – גם אם אחרי חצי שעה ראשונה פושרת ביותר.
עד שהרשת זזה לראשונה, היה זה משחק שקול עם יתרון קל ללוקה מודריץ' וחבורתו. המאמן ליונל סקאלוני פתח בהרכב די תמוה, ויתר על מערך עם שלושה בלמים, ספסל משום מה את הבלם הכי אינטליגנטי שלו ליסנדרו מרטינס, לא הציב שחקני אגף טבעיים, ושיבץ ארבעה קשרים שכל אחד מהם מעדיף לשחק במרכז המגרש ולא בצדדים.
אז האמצע היה מעובה, אבל הקרואטים בכל זאת הרגישו כמו דג במים, והניעו את הכדור בסבלנות האופיינית. כוכב ריאל מדריד היה אמור להיות מרוצה מהמצב, אלא שאז קיבל חוליאן אלברס את הכדור מאנסו פרננדס ודהר קדימה.
וזה סמלי כי השניים שיתפו פעולה במהלך החשוב, כי הם מייצגים את היכולת של סקאלוני להודות בטעויות ולשדרג את המערך תוך כדי תנועה. פרננדס היה אמור שחקן ספסל במהלך המונדיאל, על אף שסיפק תצוגות פנומנליות במדי בנפיקה ליסבון מאז מהעבר מריבר פלייט בקיץ. ואולם, הוא נכנס כדי לכבוש שער מרהיב מול מקסיקו במחזור השני, ומאז פרסו בפניו שטיח אדום בדרך להרכב. פרננדס בן ה-21 הוא הכוכב הארגנטינאי החשוב ביותר בקישור במונדיאל הזה, ואחרי מה שקרה לגברדיול אתמול הוא גם המועמד המוביל – כמעט ודאי – לזכייה בתואר השחקן הצעיר המצטיין.
גם אלברס היה אמור להיות שחקן ספסל, כי לאוטרו מרטינס היה אמור לפתוח. ואולי אם השער שלו מול סעודיה היה מאושר במקום להיפסל על ידי ה-VAR בטענת נבדל מפוקפקת של מילימטרים, כוכב אינטר היה צובר מומנטום וממשיך לזהור לצד מסי, אבל זה לא קרה – וסקאלוני הבין החל מהמחזר השלישי שהעכביש ממנצ'סטר סיטי יעשה את ההבדל.
ואכן, הבחור בן ה-22 התברר כשותף פנטסטי עבור הפרעוש. זה לא הסתכם רק בשערים מול פולין ואוסטרליה, אלא בתרומה יוצאת דופן למשחק הלחץ ללא כדור. אלברס לא מתעייף, ואחוז ניצול ההזדמנויות שלו מציב אותו כבר עכשיו מעל הסקוררים הארגנטינים האחרים בהיסטוריה המודרנית, כמו קון אגוארו וקרלוס טבס, שלא לדבר על גונסאלו היגוואין.
אז אתמול הוא דהר וסחט פנדל מהשוער דומיניק ליבאקוביץ' כדי שמסי יכבוש שוב מהנקודה הלבנה. מיד לאחר מכן, הוא יצא להתקפה מתפרצת, ניצל טעויות של יוסיפ יוראנוביץ' ובורנה סוסה שבזבזו אפשרות להרחיק את הכדור מתוך הרחבה, מצא את עצמו בדייט מול ליבאקוביץ' והכניע אותו בקלילות. שני השערים הראשונים רשומים, עם כך, על שמו של אלברס – וזה בדיוק הפרטנר עליו חלם מסי לקראת הטורניר המכונן שלו.
אז הוא גם התכבד לספק לו את האסיסט שנכנס מיידית לפנתיאון. במהלך הזה בדקה ה-69, היה אלברס סוג של ניצב בערך כמו גברדיול, רק בצד הנכון. תפקידו היה לא להרוס את יצירת האמנות, והוא לא הרס. אפשר לסמוך עליו, כי יש לו קילר אינסטינקט של חלוץ מנוסה הרבה יותר. כמו פרננדס, הוא שחקן היסטורי בהתהוות. חוליאן ואנסו מתקרבים לזכייה במדליות הזהב כבר במונדיאל הראשון שלהם.
ובינתיים אור הזרקורים מופנה למי שמחפש את מדליית הזהב במונדיאל החמישי שלו. במשחקו ה-25 בגביע העולם, תוך שהוא משווה את השיא המיתולוגי של לותאר מתיאוס, הפגין מסי את משחקו הטוב ביותר בטורניר הזה. ככל שעובר הזמן, הוא הולך ומתעצם, ומשתלט לגמרי על המתרחש. אין מה לדבר על עייפות מצטברת, כי האתגר גורם לה להיעלם.
אפשר לחוש עד כמה מסי חיכה לטורניר הזה, עד כמה הוא מוכן להיות המנהיג האולטימטיבי, עד כמה הוא נחוש לשים קץ לבצורת ולהוריד את הכוכבית הגדולה היחידה שנותרה קריירה שלו. אם יקבל את הגביע ביד על תקן השחקן המצטיין של המונדיאל, הוא יסיר את הספקות, ויהיה קונצנזוס לגבי זהות השחקן הגדול בהיסטוריה.
והוא גם יודע שהמשימה רחוקה מאוד מלהיות מושלמת. הרי הוא כבר זכה בתואר השחקן המצטיין במונדיאל 2014, אבל קיבל אותו בפנים עגומות עם דמעות בעיניים אחרי ההפסד בגמר לגרמניה. ביום ראשון, נגד היריבה שתגיע מנגד, הוא יצטרך להיות עוד יותר טוב בהשוואה לאתמול. הוא יצטרך להיות עוד יותר מעורב, לנוח פחות על המגרש, לדרוש את הכדור יותר.
עם פרננדס ואלברס לצידו, הוא יידרש לעמוד בלחץ, וזה לא יהיה פשוט. קריסה עלולה להיות כואבת ודרמטית כאשר ההיסטוריה כה קרובה ומוחשית. ולפי מה שקרה בדקה ה-69 אתמול, מסי יעשה הכול – ממש הכול – כדי שהגביע החמקמק לא יברח ממנו הפעם.