מונדיאל 2022 בקטאר הצמיח כבר לא מעט גיבורים בלתי צפויים. למעשה, הטורניר הזה, שמתקרב לרגע השיא שלו, לימד אותנו שעולם הוודאות כלל לא קיים בכדורגל, בעיקר בזירה הבינלאומית של כדורגל נבחרות. הרי, עוד לפני גביע העולם, עולם הכדורגל כולו, בדגש על הכדורגל הצרפתי, חיכו לשיתוף פעולה מרתק אחד – קיליאן אמבפה את קארים בנזמה. אלא שאז, ימים ספורים לפני שריקת הפתיחה, הגיעה הבשורה שאכזבה עשרות מיליונים מבית החולים בדוחה – בנזמה, זוכה כדור הזהב הטרי, נפצע ולא יהיה כשיר לטורניר.
האכזבה במחנה הצרפתי באותם רגעים הייתה עצומה, זאת למרות שהטריקולור לא באמת היו צריכים את כוכבה של ריאל מדריד בזכייה ברוסיה לפני ארבע שנים, אז היה מושעה מהנבחרת. שאת המקום בחוד תפס דאז אוליבייה ז’ירו. באותו טורניר, ז’ירו הוכתר כאלוף עולם וזאת מבלי שכבש ולו שער אחד ואפילו לא בעט למסגרת, למרות ששימש כחלוץ הראשון של דשאן. רבים תהו מה חלקו בזכייה. בנזמה אפילו טען שלהשוות בינו לבין ז’ירו זה “כמו להשוות בין פורמולה 1 לקארטינג”. בכל זאת, אוהדים בצרפת התרגלו לאורך השנים לסקוררים מדופלמים, שחקנים שכובשים מדי עונה מעל 20 שערים כדרך קבע דוגמת תיירי הנרי, דוד טרזגה ועוד, אבל ז’ירו הוא לא בדיוק כזה.
לאורך הקריירה שלו, בקבוצות בהן שיחק, הוא מעולם לא כבש יותר מ-20 שערים בעונה בליגה, כשהפעם האחרונה שהגיע לכמות הזאת הייתה בעונת הפריצה שלו ב-2011/12, אז הוביל את מונפלייה לאליפות סנסציונית בצרפת. ספק אם עוד אז, הוא האמין שיצליח לחלוף ביום מן הימים על פני תיירי הנרי בדרך למלכות השערים הבלעדית של אחת הנבחרות המפוארות בעולם.
אוליבייה ז'ירו עם הגביע ברוסיה (רויטרס)הפיבוט שצרפת הייתה צריכה
גם את אותו טורניר ברוסיה, ז’ירו לא פתח כחלוץ הראשון של נבחרת צרפת. הוא אמנם השאיר בבית שמות כמו אלכסנדר לקאזט שהבקיע 17 שערים בארסנל בעונה שקדמה לטורניר, ויסאם בן יידר שהפציץ 22 בסביליה, אנתוני מרסיאל שכיכב במנצ’סטר יונייטד ובנזמה המושעה, אך מי שאייש את החוד במשחק הפתיחה היה אז אמבפה. בדיוק כמו בטורניר הנוכחי, גם אז החבורה של דשאן פתחה מול אוסטרליה, כש-20 דקות לסיום ובמצב של 1:1, המאמן שינה מערך, במה שתתברר לימים כהחלטה שאולי סללה את דרכה של הנבחרת שלו לזכייה שנייה בהיסטוריה.
הוא הוציא את אנטואן גריזמן שכבש עוד קודם לכן, הזיז את אמבפה לאגף והציב את ז’ירו בשפיץ כ’פיבוט’. 11 דקות מאוחר יותר, הוא קיבל את מבוקשו, כשהחלוץ קיבל את הכדור בחצי תפנית לשער, הסתובב והוריד לאחור לפול פוגבה, ששלח בעיטה מוזרה שפגרה בשחקן יריב ועלתה בקשת מעל השוער ונחתה מעט מעבר לקו. צרפת ניצחה, ז’ירו מסמר את עצמו ל-11, בישל עוד שני שערים כשמי שפורח לצידו ומוביל את הנבחרת הוא בעיקר קיליאן אמבפה, והשאר היסטוריה.
אוליבייה ז'ירו חוגג את השער (רויטרס)מפלה, דרך רונאלדו הברזילאי ועד למירוסלב קלוזה, גביע העולם הרגיל אותנו לאורך ההיסטוריה שבדרך כלל, חלוצים גדולים, סקוררים אמיתיים, הם אחד המצרכים ההכרחיים להכנת המתכון שבסיומו מתקבלת אלופת עולם חדשה. הטורניר של ז’ירו לפני ארבע שנים קבע דיון של ממש סביב השאלה האם חלוץ יכול לשמוח שמחה אמיתית וכנה כשהוא זוכה למונדיאל מבלי שכביכול “מילא את תפקידו”? אם תשאלו את ז’ירו, הוא אולי לא עשה את מה שמצופה מחלוצים לעשות, שזה כמובן לשים את הכדור, אך מילא שלל תפקידים אחרים שתרמו למשחק ההתקפה של הטריקולור בדרך לזכייה בגביע המוזהב.
“העובדה שלא כבשתי ממש לא מדירה שינה מעיניי” אמר ז’ירו לאחר אותו טורניר, “אנשים אומרים לי ברחוב ‘גם אם לא כבשת, עדיין היית משמעותי מאוד’. מי יודע, אולי לא היינו הופכים לאלופי עולם אם הייתי כובש. לפעמים סטטיסטיקה יכולה לשנות הכל. הייתי יעיל בדרכים אחרות”. וז’ירו אכן תרם. דשאן, שפתח את הטורניר במערך 4-3-3, שינה למערך 4-2-3-1.
העליונות הפיזית של ז’ירו (1.92 מ’), אפשרה לשחקני הקישור לשחק עליו ישירות כפיבוט שמוריד את הכדורים לקלילי הרגליים אמבפה וגריזמן שמגיעים מאחור, אפילו לבלז מטווידי, הקשר ששיחק באותה שלישייה מתחתיו. בכל פעם שנשלח כדור ארוך קדימה, שחקני ההגנה באופן טבעי נצמדו לז’ירו, מה שפינה את השטח בעיקר לאמבפה לעשות ככל העולה על רוחו.
ז'ירו אחרי הזכייה ברוסיה (רויטרס)את התופעה הזאת, אנחנו רואים כמעט במדויק גם בנבחרת צרפת הנוכחית, כשההבדל הוא שהפעם, היא שידרגה את עצמה לדעת להשתמש באיכויות הפיזיות והטכניות של ז’ירו בתוך הרחבה גם כדי לקבל ממנו שערים. ארבעה כאלו יש לו עד עתה, וכל אחד יותר חשוב מהשני. זה התחיל עם שער שקבע מהפך מול אוסטרליה במשחק הפתיחה, אותו סיים עם צמד, המשיך עם השער הראשון מול פולין בשמינית הגמר מבישול של אמבפה והגיע לשיא, לפחות עד עתה, עם השער מול אנגליה שהעלה את הטריקולור לחצי הגמר. כששעריו מתחלקים לאחד בימין, אחד בשמאל ושניים בראש, ניתן לראות גם עד כמה ה’ביג מן’ של צרפת הוא מגוון.
עידן הענקיים עוד לא נגמר
בעידן שבו קבוצות ונבחרות רבות בוחרות לוותר על שחקן מסוג ‘9’ קלאסי ב-11 ונוטות לשחק פעמים רבות עם ה’חלוץ המדומה’, תופעה שהביאו לעולם פפ גווארדיולה באותו 2:6 בלתי נשכח בו הציב באותה עמדה את ליאו מסי בקלאסיקו מול ריאל מדריד ב-2009, צרפת משתמשת ב-’9’ שלה בצורה הטובה ביותר. בעוד שנבחרות כמו גרמניה, ספרד, הולנד וברזיל, ששיחקו ללא חלוץ חוד של ממש לאורך רוב דקות הטורניר כבר מצאו את עצמן בבית, צרפת עדיין כאן והרבה בזכות העבודה והשערים של החלוץ שלה. באספקט הזה, ז’ירו מוכיח בעיקר דבר אחד – עידן הענקיים עדיין לא נגמר.
אחרי פציעתו של בנזמה, שהצטרפה לפציעותיהם של שחקני מפתח כמו פול פוגבה וקאנטה, התחושה בקרב הקהל הצרפתי הייתה שהמשימה להפוך לנבחרת השלישית לאורך ההיסטוריה שזוכה בגביע העולם ‘בק טו בק’, הפכה כמעט בלתי אפשרית. אלא שעם פתיחת הטורניר וההצגה מול אוסטרליה, הדיווחים שיצאו מהמחנה הצרפתי היום שונים לחלוטין וסיפרו בעיקר על “מערכת היחסים הטובה ביותר בכל הזמנים” בין אמבפה לז’ירו. שניהם כבשו באותו משחק ומעבר לחגיגות המשותפות שבלטו לעין, בצרפת דיברו על כך שגם באימונים עצמם וגם בזמני הארוחות השניים צמודים כל הזמן. כעת, כששניהם מככבים עם ארבעה שערים לכל אחד, מי זוכר בכלל שז’ירו ביקר בעקיפין את כוכב פאריס סן ז’רמן על כך שלא מסר לו ביורו 2020?
אוליבייה ז'ירו חוגג עם קיליאן אמבפה. חברים הכי טובים (רדאד ג'בארה)בדומה ללא מעט שחקנים מסוגו, הגודל של ז’ירו נוטה לעתים להטעות, בעיקר את מי שלא מתמקד בו. נכון, על המגרש הוא נראה לעתים מעט כבד, אולי מסורבל, אבל מדובר בחלוץ עם טכניקה כמעט יוצאת דופן ומגע רך בכדור שמאפשר לו להיות חתום על לא מעט שערים שנכנסו למיטב הסרטונים הנצפים ביותר ב’יוטיוב’. קצת לפני הפגרה, הוא התעופף מול ספציה ועם וולה נפלא העניק לרוסונרי ניצחון בדקה ה-89.
בכלל, באיטליה משתגעים מהסגנון של ז’ירו. רבים משעריו מאופיינים בגמישות ואקרובטיות יוצאת דופן, מה שאפשר לו להבקיע לא מעט מספרות לאורך הקריירה, כולל אחת בטורניר הנוכחי, מול פולין בשמינית הגמר, שלצערו ולצער כולנו ולקחה ממנו את תואר שער הטורניר. אגב, באותו משחק ניתן היה להבחין בטכניקה הנדירה שלו כשהשתלט באמנות במרכז המגרש על כדור ארוך שבעט אנטואן גריזמן מהרחבה מומסר ימינה לאוסמן דמבלה שבישל לאמבפה את השני.
השכיח את חסרונו של זלאטן
אם בתחילת דרכו של ז’ירו בארץ המגף היו כאלו שהרימו גבה באשר להחלטה של מילאן לגבות את זלאטן איברהימוביץ’ בחלוץ בן 36 עם היסטוריה רפואית לא מבוטלת מאחוריו, הרי שכעת, בזמן שהשבדי מסרב בכל תוקף לפרוש למרות ניתוחים ופציעות הולכות וחוזרות בגיל 41, הצרפתי השכיח את חסרונו לחלוטין. הוא אמנם כבש ‘רק’ 11 שערים בסרייה א’ בעונה שעברה, כמות לא חריגה בהתחשב לחלוץ בקבוצת צמרת, אך כל אחד מהם היה חשוב מאין כמותו בדרך של מילאן לזכייה הראשונה שלה בסקודטו מאז 2010/11. הדרבי בו כבש צמד והפך ל-1:2 על אינטר, היריבה העירונית וגם זו הישירה עם הרוסונרי על התואר באותה עונה, שם אותו במעמד של אליל בצד האדום-שחור של עיר האופנה, ובצדק.
אוליבייה ז'ירו. אקרובט יוצא דופן ביחס לממדי גופו (רויטרס)במובן מסוים, ז’ירו הוא מקבילו הצרפתי של ג’יימי ורדי. הוא גדל במחלקת הנוער של גרנובל הקטנה ואת הופעתו הראשונה בליגה הצרפתית הראשונה ערך בגיל 24 בלבד. מאז, הוא הספיק לכבוש שערים רבים בפרמייר ליג, לזכות בליגה האירופית, בליגת האלופות וכמובן להפוך לאלוף עולם, אך אם תשאלו אותו, הוא לעולם לא ייקח זאת כמובן מאליו. “אני ערכתי את הבכורה שלי בנבחרת בגיל 25, לא הייתי מספיק טוב כשהייתי בן 20. אני רוצה שהשיא הזה יגרום לנערים ונערות להאמין שהם יכולים להתקדם ולהגשים את כל החלומות שלהם” אמר החלוץ לאחר שעקף את הנרי הגדול בדרך למלכות שערי נבחרת צרפת בכל הזמנים.
אל תקראו לו אנדרייטד
אנחנו חיים בעידן הרשתות החברתיות, תקופה בה המונחים ‘אנדרייטד’ (מוערך פחות מדי) ו’אוברייטד’ (בדיוק להיפך) שגורים בשפת המקלדות של כל צייצן או משפיען ברשת כזו או אחרת. בדיון הזה, לאורך הקריירה שלו, ז’ירו הוצב בשני הצדדים. יש שטענו כי הוא אינו ראוי למעמד של חלוצה הראשון של נבחרת צרפת, בעוד שאחרים חשבו שהוא אינו זוכה להערכה לה הוא ראוי, כמי שזכה בכל תואר אפשרי לאורך הקריירה. אחרי שחצה את רף השערים של הנרי והפך למלך הכיבושים של צרפת בכל הזמנים, אפשר לומר שהאמת היא איפשהו באמצע.
את היותו מלך שערי אחת הנבחרות המפוארות בעולם, זו שגידלה חלוצי על היסטוריים לאורך השנים, אף אחד חוץ מאמבפה לא ייקח לו. מדובר בעובדה מוגמרת שכבר עכשיו, בנוסף להיותו אלוף עולם, זוכה ליגת האלופות ועוד שלל תארים, מציבה אותו בשורה אחת עם אותם שמות ענקיים שהשפיעו על המשחק בצורה המשמעותית ביותר. הוא בהחלט כזה. גם אם רוצים לקרוא לו אנדרייטד, לזכותו עומדים כל כך הרבה תארים אישיים וקבוצתיים שהופכים את המונח הזה למונח סרק.
אוליבייה ז'ירו חוגג (רויטרס)בגיל 36, ז’ירו מעיד על עצמו שהוא מרגיש מבחינה גופנית בן 20. כמו שכבר נכתב, עונות של 20 שערים ומעלה זה משהו שקבוצותיו לא יקבלו ממנו, כי הוא לא שחקן מהסוג הזה. לעומת זאת, שערים קריטיים, מה שאוהבים לכנות בשפת הספורט והכדורגל בפרט שערי ‘מאני טיים’, דווקא כן. הוא עושה את זה במונדיאל הזה כפי שספק אם אפילו דשאן ציפה ממנו לעשות.
בכל מקרה, המטרה של ז’ירו ברורה – הוא רוצה להיכנס להיסטוריה כאחד החלוצים הבודדים שניצבו בחוד נבחרתו במהלך שתי זכיות רצופות. אם בראשונה עוד למישהו היה ספק בחלקו ובתרומתו לזכייה בגביע המוזהב, הרי שהפעם, אם וכאשר זה יקרה, איש לא יטיל דופי במשמעות האדירה שהייתה לו בדרך להישג חסר התקדים, שעשוי להיחקק בדפי ההיסטוריה לעוד כמה דורות של המשחק.
הילד שניחש את תוצאות המונדיאל כולל הזוכה