האם קוואי לנארד סופסוף חוזר? לפני כחודש כבר חשבנו שהנה הוא מגיע, אבל אז בעצם… לא באמת. מי שעדיין נחשב בעיני רבים לאחד משלושת השחקנים הטובים בליגה, סובל מפציעות חוזרות ונשנות במהלך הקריירה, אבל כשהוא בריא - הוא פשוט בלתי עציר. שתי אליפויות, שני תארי MVP בסדרות גמר ושני תארי שחקן ההגנה של השנה יעידו על זה, אבל מאז שחתם כשחקן חופשי בלוס אנג’לס קליפרס, לא ממש ראינו אותו עושה יותר מדי. בטח לא ביחס לרמת הציפיות, מיד אחרי האליפות שהייתה רשומה על שמו בטורונטו.
אז השבוע הוא אכן חזר ומיד הראה באיזה ווינר מדובר, עם סל ניצחון 1.4 שניות לסיום. "זה הרגיש טוב לחזור", אמר מי שמיד אחרי שחזר מפציעת ברך ממושכת, החמיץ שבעה משחקים בגלל כאבים בקרסול. "אני אוהב את המשחק, אני לא חושב שמישהו אוהב ממני כדורסל. אולי אנשים רואים יותר כדורסל, אבל אף אחד לא אוהב כמוני. היה סיום גדול ולשחק זה משהו שגורם לי לאושר גדול". אבל למרות התוצאה החיובית בקאמבק שכלל 16 נקודות בכמעט 29 דקות, יש לא מעט שאלות בלתי פתורות סביב לנארד, אחרי ששיחק מעט לאחר מכן ונעדר מההפסד האחרון למיאמי.
קוואי שותף בסך הכל 110 משחקים בשלוש עונות, כשהעונה המספר עומד על שמונה בלבד. זה הכול. בראיין ווינדהורסט מ-ESPN, שיתף סיפור ידוע על הלילות בהם סטיב באלמר וביל גייטס הצעירים היו יושבים - לא רק כדי לפתח את הסטארט-אפ ששינה את העולם ברבות הימים, אלא גם בכדי לשחק פוקר. השניים אהבו את האסטרטגיה ואת הסיכונים שמביא איתו המשחק. באלמר היה רגיל להימורים כשהלך על כל הקופה והשקיע על מייקרוסופט ביחד עם שותפו. והוא ניצח בגדול. הפעם, בהימור משמעותי הרבה פחות מן הסתם, התוצאות פחות ברורות. כי ככה זה בספורט.
קוואי לנארד (רויטרס)“אם משלמים לך בכל מקרה, אז למה לעבוד?”
בינתיים הוא כבר הפסיד כוכב בהתהוות ומי שללא ספק יהיה באולסטאר השנה, בדמות שיי גילג'ס אלכסנדר (שלא לדבר על בחירות דראפט בלתי נגמרות), אבל מבחינת באלמר, ההימור פשוט גדול מדי מכדי לסגת. הקליפרס הולכים על כל הקופה. אז השנה החליטו באל.איי לקחת דברים יותר לאט. אולי אפילו לאט מדי. גם כשהיה כשיר לגמרי, ניסו לתת לו שם מספר קבוע מראש של בין 20 ל-25 דקות למשחק בשלב הראשון. פחות או יותר. כך התמודדו עם לנארד בטורונטו, בעונה שהסתיימה באליפות. ולשם מכוונים גם בקריפטו ארינה.
"זה לפעמים קצת מעצבן האמת. כי זה קורה תוך כדי משחק", הסביר בתחילת החודש המאמן טיירון לו. "פתאום אתה מקבל טפיחה על השכם מהעוזר שלך שמזכיר לך שמספר הדקות עומד להסתיים וצריך להוציא אותו. וכל זה כשאני שוכח מזה ומנסה להתרכז במה שקורה על הפרקט". בתחילה לנארד לא תמיד הצליח לעמוד גם במספר הדקות המינימלי שהוקצב לו, וכמעט מיד אחרי שחזר, החליט לקחת חופש נוסף כשהרגיש כאבים בקרסול. ככה זה כשאתה מחזיק בצוות שלם משלך, שכולל רופא ואיש כושר. ככה זה כשאתה בעצם מחזיק בכל הביצים בסל. כולם מקשיבים לך.
אז בקבוצה שלו החליטו בפעם המי יודע כמה להימנע מסיכונים וברגע שנודע שהוא שוב הולך להיעדר לכמה ימים (מאז עברו כבר שבועיים), הרשת שוב התחילה ללעוג. הגולשים לא פספסו שום הזדמנות להביע את דעתם על הסופרסטאר ("אם משלמים לך בכל מקרה, אז למה לעבוד?"), שלעתים נדמה שאיבד את החשק ולא ממש בוער לו לחזור. מאז הוא כבר חזר וסיפר עד כמה הוא אוהב את המשחק, אבל שאלת העמידות והיכולת שלו לתפקד לאורך זמן גם בעתיד, תמיד תרחף מעל. את השמחה על פניו של הבעלים סטיב באלמר ביום שבו הוצג לנארד קשה לשכוח, אבל האם הקליפרס באמת יכולים לבנות עליו לאליפות השנה ובשנים הבאות?
"החלק המנטלי היה הקשה ביותר"
אם נחזור לפציעה הקשה יותר של קוואי, בברך, זו שבגינה ראינו שחקנים חוזרים לפרקט גם אחרי שנתיים לפעמים, נוכל לקבל קצת יותר רושם לגבי לוחות זמנים כלשהם. ג'מאל מארי מדנבר, נפצע שלושה חודשים לפניו וקרע את הרצועה הצולבת. אבל את העונה הנוכחית הוא פתח באופן רגוע עד שחזר לכושר שמזכיר בקצת, אבל ממש בקצת, את יכולתו מלפני שנתיים. אם לנארד יגיע בעוד שלושה חודשים לכושר שבו נמצא מארי כיום, בקריפטו.קום ארינה, יכולים לנשום לרווחה. מצד שני, בזכות ניסיון העבר שלו זה גם יכול לקרות מהר יותר.
גם הראפטורס הרי קיבלו את קוואי אחרי פציעה ארוכה אחרת, ממנה סבל במדי סן אנטוניו. פציעה שהחלה אחרי שנפל על זאזה פאצ'וליה בסדרת גמר המערב מול גולדן סטייט ב-2017. פציעה בקרסול שהשביתה אותו למשך יותר משנה. הפציעה הנוכחית קרתה לפני שנה וחצי, במשחק 4 בסדרת חצי גמר המערב מול יוטה, כשהפעם ג'ו אינגלס היה זה שניסה לעצור אותו בצורה ספק ברוטאלית. "להיפצע ככה שוב. במהלך רגע חשוב במשחק חשוב. זה הרס אותי", הוא נזכר בפציעה שהשביתה אותו למשך 493 ימים. "היינו בריצה טובה והרגשנו טוב".
ואכן, החברים שלו אמנם המשיכו במומנטום ועברו את יוטה גם בלעדיו, אבל בגמר המערב מול פיניקס זה לא הספיק. קוואי שוב היה חסר. אז עכשיו הוא חוזר ומסביר שהחלק הקשה בתהליך השיקום הממושך, לא היה קשור לשום אספקט פיזי. "הרגשתי שהחלק המנטלי היה קשה יותר מכל דבר אחר", הוא נזכר, כשהוא מתכוון בין השאר גם לתחושת ההחמצה וחוסר היכולת לעזור לחבריו על הפרקט. "מצאתי דרכים להישאר מרוחק ולא לחשוב יותר מדי. הכול במטרה לקחת את הדברים לאט, יום אחר יום, כדי שהברך תוכל לחזור לתפקוד מלא. זה נתן לי הרבה זמן לבלות עם המשפחה והילדים שלי".
קוואי לנארד. ההימור משתלם? (רויטרס)לנארד חזר להתאמן, קיווה לחזור עוד בסיום העונה שעברה, ואמר לא מזמן שאם הקליפרס היו מגיעים לגמר, הוא היה רוצה להיות שם. כשזה לא קרה החליט הסופרסטאר בהתייעצות עם הצוות שמקיף אותו, לקחת את העניינים עוד יותר לאט כדי לחזק את הברך כמה שיותר ולהגיע מוכן עד כמה שניתן לשלבים המכריעים של העונה הנוכחית. קלינט פארקס, מאמן אישי שאימן את לנארד לפרקים מגיל 14, יודע לספר ש"קוואי הוא בחור מאוד מחושב. הוא יודע לתכנן את העבודה הפיזית של השיקום, כדי שיוכל לחזור כמו שצריך מפציעות כאלה".
פופוביץ' כבר השלים: "קוואי קורע את התחת"
פארקס עובד כיום גם עם קייל קוזמה ושחקני NBA אחרים, אבל מבחינתו קוואי הוא המקצוען האולטימטיבי. "הוא לומד כל דבר לפרטי פרטים ומשקיע שעות על הגוף שלו". הפציעה הארוכה הקודמת ב-2017 עצרה את סן אנטוניו, ובהמשך גם גרמה לקרעים בינו לבין הנהלת הספרס ומאמנו באותה תקופה, גרג פופוביץ', שככל הנראה לא אהב התערבות של רופאים ואנשי מקצוע אחרים בהם השתמש הכוכב שלו. בסופו של דבר, אחרי ששותף רק בתשעה משחקים בעונה שלאחר מכן, הוא גם עבר בטרייד לטורונטו.
בסן אנטוניו עזרו לו להתפתח וקוואי התקדם קצת בכל שנה, כשלוקחים בחשבון שבעונת הרוקי שלו הוא קלע רק 7.9 נקודות למשחק ובעונת 2019/20, שהייתה הטובה ביותר שלו מבחינה סטטיסטית, הוא כבר עמד על 27.1. "הוא עשה קפיצה מדהימה", העיד עליו מאמן הספרס, כשנשאל אם לנארד השתפר מהימים בהם הדריך אותו. "הוא לא היה חבר בהיכל התהילה כשבחרנו בו בדראפט, אז הייתי אומר שהוא השתפר בצורה ניכרת. ברור. הוא עשה עבודה נהדרת וקרע את התחת בשביל להגיע לרמות האלה. את זה אי אפשר לקחת ממנו".
קוואי לנארד עם גרג פופוביץ' (רויטרס)מי שחשב שהשניים שומרים טינה אחד כלפי השני, כנראה לא מבין את הנפשות הפועלות. "הוא מאמן גדול. אחד המאמנים הטובים שהיו לי", נזכר קוואי כשהגיע עם הקליפרס למשחק מול פופוביץ' בנובמבר האחרון. "היינו ביותר מדי קרבות בשביל שיהיו לנו צלקות על דברים שקרו לנו בעבר". בינתיים לנארד לא נשמע מודאג יותר מדי מהמצב ומקווה לחזור לכושר רגיל במהרה. "אני מרגיש נהדר", טען. "השקעתי הרבה עבודה כדי להיות השחקן שאני היום. היה קשה לא לשחק ובמקביל להתבגר ולאבד עוד שנה או שנתיים קריטיות בקריירה של ספורטאי".
אז תהיו בטוחים שקוואי 'יקרע את התחת' כמו שפופ ומאמנו האישי העידו, כדי לחזור טוב ובריא יותר הפעם. הקליפרס, בינתיים, השתמשו בהיעדרויות התכופות שלו ושל פול ג'ורג', כדי לבנות ביטחון וניסיון אצל הסגל המשלים. בשבועות האחרונים, להוציא את רג'י ג'קסון וטרנס מאן המצוינים, ראינו גם את נורמן פאוול (32 מול פורטלנד) ואת איביצה זובאץ (31 נק' ו-29 ריב' מול אינדיאנה) מתעלים. "אפילו החמישייה המשנית שלהם טובה יותר מחמישיות פותחות אצל חצי מהליגה", טען הפרשן צ'ארלס בארקלי. "יש שם קבוצה פשוט טובה". בקיצור, עכשיו כשכולם בריאים, הקליפרס עדיין מפחידים יותר מכל קבוצה אחרת. תודו.
דירוג העוצמה
10. אטלנטה (בדירוג הקודם 6, מאזן: 12:13)
אולי זה קשור לכימיה בין דז'ונטה מארי לטריי יאנג, אולי לבעיית הפציעות. מה שבטוח הוא שמשהו לא טוב עובר על ההוקס שהפסידו פעמיים ברצף. אז אחרי דיאנדרה האנטר וג'ון קולינס, הגיע תורו של מארי שייעדר לשבועיים בגלל מתיחה. ואם זה לא מספיק, יאנג כך נראה, נמצא במתיחות מסוימת עם המאמן נייט מקמילן ואפילו החסיר משחק בגלל המצב. אופס.
טריי יאנג (רויטרס)9. אינדיאנה (בדירוג הקודם 7, מאזן: 12:13)
לפייסרס יש כמובן סגל מאוד קצר ופגיע. בתכלס, עם ארבעה הפסדים מחמישה משחקים, הם לא צריכים להיות כאן. אבל יש משהו בצמד הרוקיז הקנדי של אינדיאנה, שפשוט שווה את הליגה משבוע לשבוע. אם על בנדיקט מאת'ורין אולי כבר שמעתם, עכשיו צריך לשנן את השם של אנדרו נמבהארט, קלעי בחסד שעם 31 נקודות וכמה סלי קלאץ' גדולים, ניצח את גולדן סטייט.
8. דאלאס (כניסה חדשה, מאזן: 11:13)
עדיין לא הגענו לחג המולד ועד לפני שבוע וחצי לוקה דונצ'יץ' הוביל את הליגה עם מספר דקות בלתי נגמר (37.6). אחרי לא מעט ביקורות, הפסדים וחשש אמיתי משחיקה מוקדמת, נדמה כי המאבס הפנימו לבסוף עד כמה המצב יכול להיות בעייתי לקראת המשך העונה. עם 38.6 "בלבד" דונצ'יץ' ירד למקום השלישי במספר הדקות, מאחורי ג’ייסון טייטום וקווין דוראנט, הרבה בזכות מנוחה ארוכה יותר תוך כדי משחקים. וזה עובד. דאלאס התחילה לשחק יותר טוב, לשתף יותר שחקנים והשיגה ניצחון שלישי ברציפות, בזכות שלשת קלאץ’ של דוריאן פיני סמית'.
7. ממפיס (כניסה חדשה, מאזן: 9:16)
ג'ה מוראנט עקף השבוע את מארק גאסול עם הכי הרבה טריפל דאבלים במדי הגריזליס (7 בסך הכל). "זה כבוד גדול וזה הרבה בזכות החברים שלי לקבוצה", הוא אמר אחרי שורה סטטיסטית של 26 נקודות, 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים מול אוקלהומה סיטי. ובשקט בשקט, ממפיס כבר שלישית במערב.
6. ברוקלין (כניסה חדשה, מאזן: 12:14)
מערכת היחסים בין קיירי אירווינג ל’נייקי’ ידעה עליות ומורדות, עד שהשבוע החליטה ענקית ההלבשה להיפרד מהמותג הבעייתי כל כך עבורה, בעקבות אותו ציוץ בעל קונוטציות אנטישמיות. להזכירכם, רק בחודש יולי האחרון צייץ קיירי כי אין לו שום קשר לעיצוב הנעל שנושאת את שמו, אותה כינה 'זבל', כשהוא מתנצל בפני כל מי שירכוש אותה. ב'נייקי' כנראה רק חיכו להזדמנות להיפטר ממנו, אבל לא נראה שזה מפריע לאירווינג לתפקד כמו שצריך על המגרש. על הנעליים החדשות שלו הוא כתב 'אני חופשי', והנטס? הם כבר במקום הרביעי במזרח.
5. פיניקס (בדירוג הקודם 3, מאזן: 9:16)
הסאנס הפסידו פעמיים ברציפות לראשונה העונה, אבל במשחק מול בוסטון זה פשוט לא היה נראה כוחות וזה עוד אחרי שכריס פול חזר מהיעדרות של חודש.
4. קליבלנד (בדירוג הקודם 5, מאזן: 9:16)
הקאבס משחקים כדורסל טוב לאחרונה, עם דונובן מיטשל בשיאו ודומיננטיות גדלה והולכת של אוון מובלי בצבע. 'ספיידה' התעלה במשחק החזרה של לברון ג'יימס לאוהיו. "אמרתי לחבר'ה שיתנתקו מכל מה שקורה מסביב. אתה תמיד רוצה לקלקל את החגיגה", הוא טען אחרי שקלע 43 נקודות מול הכדורסלן אותו העריץ כילד. "זה היה משחק חשוב עבורנו".
3. מילווקי (בדירוג הקודם 2. מאזן: 6:18)
יאניס אנטטוקומפו אולי אוהב לספר בדיחות קרש ואפילו קיבל בובה משלו (אפשר למצוא ב-ebay אם אתם ממש רוצים), אבל כשהוא על המגרש הוא הכי רציני שיש. בינתיים גם קריס מידלטון חזר (אבל עדיין מקבל פחות מ-30 דקות למשחק) ומילווקי מתחילה להיראות כמו המתחרה הכי רצינית לקבוצה שבמקום הראשון.
2. ניו אורלינס (בדירוג הקודם 8, מאזן: 8:13)
הפליקנס כבר לא קבוצת פליי-אין, אלא אחת מאריות הליגה עם חמישה ניצחונות רצופים ויכולת מרשימה. לכולם היה ברור שעם סי ג'יי מקולום, ברנדון אינגרם וזאיון וויליאמסון בריאים, מדובר בקבוצה התקפית חזקה, אבל מה שעושה עבורה את ההבדל בינתיים זה השיפור האדיר בהגנה. זאיון, שלפני שבוע השלים את משחקו ה-100 בלבד מאז נבחר בדראפט 2019, נמצא גבוה בכל שורה סטטיסטית, שיפר את ההגנה שלו ונמצא בכל מקום על המגרש. וזה משפיע על כולם מסתבר. "ידענו שאנחנו יכולים לקלוע", סיכם אינגרם. "אבל מבחינה הגנתית כל אחד עושה את המקסימום וזה גורר את כל הקבוצה". הפליקנס קפצו מהמקום ה-18 במדד ההגנתי אשתקד, לשלישי השנה. מרשים כבר אמרנו?
1. בוסטון (בדירוג הקודם 1, מאזן: 5:21)
אחרי הפסד מקרי למיאמי, הסלטיקס פשוט קורעים כל יריבה. בבית ובחוץ - ועושים את זה מול יריבות אפשריות לגמר המזרח או אפילו גמר ה-NBA. השבוע הם טיילו במקומות קשים כמו ברוקלין, טורונטו ואפילו לא התקשו בפיניקס. ג'ייסון טייטום בכושר מפחיד ונראה כמועמד הכי בכיר כרגע ל-MVP. הוא קולע, מוסר ומנהיג בשקט אופייני. בשבת מחכה לירוקים עוד מבחן מול עוד יריבה קשה, זו שבעצם ניצחה אותה כבר בגמר.