מרקו בלבול ידע שלא יהיה לו קל לאמן את קבוצת נורת'איסט יונייטד ההודית, אך המאמן גם לא תיאר לעצמו בחלומות הכי שחורים שלאחר שמונה מחזורים הקבוצה תהיה עם שמונה הפסדים.
נכון, בהודו אין יורדות, אך גם מבחינת הסובלנות ההודית, זה היה יותר מדי. בלבול הגיע לקבוצה עם התקציב הכי נמוך בהודו, אך בסופו של דבר שילם מחיר על כך שהסכים שהקבוצה לא תצא למחנה אימון, לא תעשה משחקי הכנה ותחילת האימונים שלה לעונה החדשה הייתה הכי קצרה כדי לחסוך עלויות.
עם זאת, כנראה שצריך אופי מיוחד שיש לבלבול כדי לסיים את התקופה ההודית שלו, כאשר הוא רואה בה את הצדדים החיוביים ללא כעס. בראיון מיוחד ל-ONE, בלבול מסכם את התקופה ההודית שלו, מה הלקח, מה הוא לוקח משם וגם הוא מספר שדחה הצעות שהיו לו בזמן שהיה בהודו מליגת העל ומדבר על המטרה הבאה שלו.
מרקו, איך אתה מסכם את הפרק ההודי שלך? אתה עוזב בסופו של דבר אחרי ארבעה חודשים, שמונה משחקים כשבהם לא הצלחתם לנצח. איך ה’חוויה’ הזו?
“בוא נתחיל מהתוצאות. ידעתי שאני נכנס למועדון שברוב השנים הוא נאבק בתחתית, עם התקציב הכי נמוך בפער גדול משאר הקבוצות בליגה. ידעתי שאני מקבל סגל שהוא לא מאוזן ואני עם לשון עדינה כשאני אומר זאת. המועדון ידע שהסגל לא מאוזן ולכן גם אמרו לי שתהיה הרבה סבלנות איתי, אבל לצערי בסופו של דבר לא הייתה סבלנות כי בסופו של דבר התוצאות קובעות, והתוצאות לא היו טובות. הגיע הלחץ שעשה את שלו, נפרדנו בצורה מכובדת”.
כמה טעית אם באת למקום עם תקציב כזה? לא היו משחקי הכנה, התחלתם מאוחר. מה חשבתם שיהיו ניסים ונפלאות?
”קודם כל הייתי בטוח שתהיה סבלנות ויתנו לי אפשרות בינואר לתקן את מה שלא הצלחנו לעשות בקיץ. היה פה גם חוסר מזל מטורף שזר מאוד משמעותי עזב אותנו ממש רגע לפני פתיחת הליגה ועוד זר חשוב נפצע. פה אם אתה לא מצליח לפגוע בשישה משישה זרים זה גזר דין מוות בערך. קבוצה כמו ג’אמשדפור שהיא עם תקציב של פי שישה מאיתנו נמצאת רק עם ארבע נקודות והם אומרים שהם לא פגעו עם כל הזרים וצריכים להחליף את כולם. אז אפשר להבין שבלי לפגוע בזרים אי אפשר להצליח בליגה הזו”.
איך אתה מסכם את המגורים בהודו? כל מה שעברת שם?
”חוויה בלתי רגילה. פגשתי אנשים מאוד מעניינים. אנשי העולם הגדול. שפה משותפת, חוויות, אוכל יוצא דופן. בגלל שאתה טס הרבה, כמעט כל שבוע למשחק חוץ אז אתה רואה הרבה מקומות שלא חשבת שתראה. אני מגדיר הכל כחוויה בלתי רגילה”.
יש את היתרונות כמו שאמרת, אבל מצד שני הודו מדינה מאוד ענייה...
”הכל פה קיצוני. אתה יכול למצוא פה מקומות של אנשים מאוד מאוד עשירים ומסעדות מאוד מפוארות, אבל מצד שני כמו שאתה אומר קיצוני הפוך. עוני שאתה לא מאמין שהוא קיים והיה קשה לראות את זה, אבל אני רוצה לומר לכולם שעם כל הצער והעוני, אתה רואה אנשים שמחים. הם כל הזמן חיוביים, עוזרים. קיבלתי פה כל מה שרציתי תוך שנייה אז ראיתי מדינה שהיא לא רגילה לא בעוצמות שלה, לא בצפיפות שלה. צורת חיים שונה לגמרי מישראל או שאנחנו מטיילים בעולם”.
מה הייתה עושה בדיעבד אחרת?
”אני אף פעם לא אוהב להסתכל בדיעבד אחורה, אלה אם כן יש לי משהו באמת גדול ללמוד מזה. אני חושב בגדול שעשיתי את הדברים בצורה נכונה. הבנתי מראש על הסגל הבעייתי, שהוא לא מאוזן. כן לא ידעתי על הזרים ועל המחנה אימונים שיקרה מה שקרה. זה לא ידעתי. קיבלתי מילה שתהיה המון סבלנות בגלל הדברים האלה, אבל לא נתנו לי אפילו להגיע לינואר ולשנות”.
אתה כמעט לא הייתה בקשר עם הבעלים ג’ון אברהם נכון?
”היו לי איתו כמה שיחות, זומים וכו’. הוא לא הגיע למשחקים ולא פגשתי אותו פיזית”.
זה לא דבר נורמלי.
“כן זה עוד דבר שאני לא רגיל אליו אבל אתה יודע, זו המנטליות והתרבות פה”.
הוא מפיק סרטים ידוע. הוא לפחות הציע לך להשתתף באיזו סדרה?
”כישורי המשחק שלי הם לא משובחים”.
אומרים שרק אתה מסוגל לחיות בהודו, עם כל הקשיים וכל ההיגיינה.
”שמע, המאמן שמחליף אותי הוא מאיטליה. המאמנים שמאמנים פה הם מאנגליה, גרמניה, ספרד וממדינות מאוד מפותחות באירופה וליגות מהמצליחות בעולם”.
באמת קשה לחיות בהודו?
”ממש לא. יש כאלה שלא מתחברים ויש כאלה שאוהבים, אני מאלה שאוהבים”.
אמרו לי שיצאתם לשוק למשל, שאתה קנית שם שתייה והכל ואחרים נרתעו. אתה בלי בעיות אמרת – ‘זה מצוין, הכל טוב’.
”אני לא ראיתי בעיה בדברים האלה, לא לקחתי סיכונים בבריאות שלי. יש מקומות שבאמת אתה יכול לקחת סיכונים, אבל בכל דבר שאלתי והתייעצתי. אמרתי מקודם אתה רק שואל ותוך שנייה עוזרים לך בצורה יוצאת מן הכלל”.
אתה לא מצטער שזה לא קרה מוקדם יותר? נתפסו כמה משרות שיכולת להתאים אליהם. כלומר, מה הלאה בקריירה שלך?
”אני אף פעם לא מתחרט בדיעבד. כשתגיע ההצעה הנכונה אני עם יותר תשוקה ורעב ממה שהייתי. החודשים פה נתנו לי עוד ניסיון בינלאומי. שפה אחרת. יש בקבוצה הזאת 25 שחקנים שכל ארבעה או חמישה מדברים בשפה אחרת”.
אתה כבר דובר השפה שם? יש כמה שפות בהודו.
”כן יש פה כמה שפות, למדתי קצת. אי אפשר ללמוד הכל. בוא נאמר ש-30 או 40 אחוז דוברי אנגלית. כל השאר הייתי צריך מתורגמנים. דברים שנתקלתי בהם גם באנגליה וגם בסרביה”.
איך הכדורגל ההודי?
”אני יכול להגיד לך שהייתי בתאילנד לפני 15 שנים, אמרו על יפן שיש שם ליגה בינונית. היום יש ליפן את אחת הליגות החזקות שיש, וראינו את היפנים גם במונדיאל. גם פה אני מאמין מאוד בהתפתחות, משקיעים כסף ומשקיעים במותג הזה המון. אין לי ספק שעוד עשר שנים נדבר על הכדורגל בהודו בצורה טובה יותר”.
איך הכדורגל שם לעומת ישראל?
”בוא נאמר שרוב השחקנים ההודים מתחילים להתאמן בגיל מאוחר, ולכן הם לא מקבלים את היסודות. בגלל זה רוב האימונים פה מתאמנים על היסודות ברובו. הוא פחות טוב מישראל. אבל כמו שאמרתי, משקיעים פה במתקנים, במאמנים והוא מתקדם ומתקדם בצעדים מאוד טובים. יש פה מאמנים באמת יוצאים מן הכלל מליגות מאוד בכירות. אני צופה לכדורגל ההודי עתיד טוב”.
אם אתה משווה בכל זאת לכדורגל פה בישראל?
”קשה לעשות השוואות, הוא עדיין לא שם. אבל הבאתי את יפן לדוגמה, הוא יתקדם כמו שם. אין לי ספק שתוך כמה שנים נראה את זה. הוא כבר במקום אחר ממה שהוא היה לפני חמש שנים והוא ימשיך להתקדם”.
מרקו, בטח היה לך הרבה זמן לחשוב רגע. שאתה חושב על מה היה בנבחרת, עם ההתעקשות שלך על דניאל פרץ, אתה לא מצטער שאולי עשית טעות? שאולי הקריירה שלך הייתה יכולה להיות במקום אחר?
”כשאני מסתכל על הקריירה שלי לאחור, מהיום שהתחלתי לשחק כדורגל והפכתי לעוזר מאמן ואז מאמן ראשי, אני שמח על מה שהשגתי. אני לא מתחרט על שום החלטה שקיבלתי. כל החלטה קיבלתי מהלב ואסור להצטער על החלטות שמקבלים מהלב”.
לסיום, מה אתה מכוון, להמשיך לאמן בחו”ל או חזרה לביצה המקומית בישראל? אני יודע שדחית לא מעט הצעות בתקופה האחרונה מישראל.
”היו לי הצעות מישראל כן, אני מאוד אוהב את הכדורגל הישראלי. היו לי הרבה מאוד שנים טובות בכדורגל שלנו. אחרי ניסיון נוסף בחו”ל, שאגב אין הרבה מאמנים שהיו להם ארבע או חמש ניסיונות במקומות שונים בעולם, אני מאחל לכל מאמן ישראלי לעבוד גם בהודו וגם במקומות אחרים שהייתי בהם, כמובן שבאנגליה. גם השכר פה הוא שכר טוב וזו חוויה יוצאת מן הכלל. אם אקבל הצעה טובה מחו”ל אני אשמח מאוד”.