לפני המשחק ישבו העיתונאים המרוקאים ברוגע. הם הרגישו שלנבחרת שלהם יש רק מה להרוויח משמינית הגמר. “זה משחק קשה, אבל אולי נלך לפנדלים, ושם הכל פתוח”, אמר אחד מהם וכאילו חזה את הנולד. זה בדיוק מה שקרה אמש (שלישי) במשחק נגד ספרד, בו המרוקאים ניצחו 0:3 בפנדלים לאחר 0:0 בתום 120 דקות, ועלו לרבע הגמר עם שמחה גדולה שפרצה ביציעים.
האצטדיון היה בשליטה של המרוקאים וככל שהמשחק התקדם הם הרגישו שזה אפשרי. אחרי הניצחון בפנדלים, בו אשרף חכימי שגדל בריאל מדריד, בעט את הפנדל המכריע שהביא את הכרטיס לשלב הבא, והשוער יאסין בונו שמשחק בליגה הספרדית במדי סביליה, הדף כדורים ושמר על רשת נקייה, כולם הבינו שקרה משהו גדול בלילה הזה. ספרד הגדולה, המקום בו כל כדורגלן מרוקאי חולם לשחק, הודחה על ידם.
אנשים דמעו, התחבקו עם כל מי שבירך אותם ובעיקר שמחו על הרגע ההיסטורי שהם ראו במו עיניהם. מרוקו היא הנבחרת הערבית הראשונה אי פעם שהעפילה לרבע גמר המונדיאל. זה לא רק המרוקאים שחגגו - זו הנבחרת שמקבלת את התמיכה הכי רחבה בימים אלה, הן מהעולם הערבי והן מיבשת אפריקה. ביציאה מהאצטדיון התקבצה חבורה של אנשים מעונבים מגאנה וסנגל, וכולם חגגו בריקודים וצעקות: “אפריקה! אפריקה! אפריקה! מרוקו! מרוקו! מרוקו!”. גם הם הרגישו על המפה.
כשהמאמן המרוקאי, וואליד רגראגי, נכנס לחדר מסיבת העיתונאים ושמע מחיאות כפיים סוערות, הוא שלח נשיקה באוויר לנוכחים בחדר. הוא היה באקסטזה ולא האמין שזה קרה לו: “ניסינו לעשות את הטוב ביותר מול אחת מהנבחרות הכי טובות שיש. השחקנים עבדו קשה ונתנו הכל במשחק הזה”, הדגיש רגראגי והמשיך: “ידענו שאם נחזיק מעמד מול הלחץ שלהם, נוכל להגיע להארכה או לפנדלים ושם להפתיע”.
השוער יאסין בונו, שכאמור לא ספג שער בפנדלים, היה הכוכב של המרוקאים. העיתונאים קיבלו את ההזדמנות לשאול אותו שאלות לאחר המשחק, אלא שהם בכלל לא רצו לשאול שום דבר, אלא ביקשו לדבר רק כדי להחמיא לו: “תודה לך, יאסין, עשית עבודה מצוינת”, אמר אחד. “עשית אותנו מאושרים. דור שלם גדל עליך. תודה על מה שעשית”, הוסיף אחר. “אין לי שאלה, רק רציתי לומר – כל המשפחה שלי מאושרת בזכותך, בבקשה תמשיכו לשמור על החלום שלנו בחיים כמה שאפשר”, נאמר בין היתר על ידי מישהו נוסף.
בונו ישב על הכיסא בחדר מסיבת העיתונאים והרגיש נבוך מכך שלא שואלים אותו שאלות אלא רק מחמיאים לו. בין לבין אמר השוער: “אני מאושר אם הבאנו שמחה לאנשים בבית, אבל זו כל הנבחרת שניצחה ולא רק אני. אנחנו נבחרת מאוחדת”.
המרוקאים היו גאים מהדרך בה הם ניצחו, גם אם סגנון המשחק שלהם לא היה נעים במיוחד לעין. בשורה התחתונה, הם הצליחו להקשות על הספרדים, מנעו מהם להיכנס לרחבה בקלות ולאיים על השער. נבחרת ספרד איימה על המסגרת רק פעמיים, בעוד שמרוקו עשתה זאת שלוש פעמים במשחק. זה די מדהים בעיקר כי ספרד שלטה בכדור עם 1,050 ניסיונות מסירה, בעוד שהמרוקאים ויתרו על החזקת הכדור וסיימו את המשחק רק עם 331 מסירות בלבד ב-120 דקות. תוכנית המשחק שלהם עבדה.
בסיום המשחק, האוהדים חגגו בקטאר ובעיקר חיפשו לראות את החגיגות ממולדתם. הם קיבלו לפלאפונים שלהם כל כך הרבה סרטוני חגיגות מהבית עם המאכלים המתוקים והריקודים ברחובות, ובברכת “מברוק עלינא”, בירכו זה את זה בקטאר. אין ספק, זה לילה מתוק עבור המרוקאים שעשו היסטוריה במונדיאל וחוגגים כל הדרך לרבע הגמר.