שיעור לכל אחד מאיתנו: מאחורי הדחת גרמניה

לפסיכולוגיה יש משקל עצום בחיים בכלל ובכדורגל בפרט. לעתים קרובות אנחנו לא יודעים להעריך את השפעת אירועים מסוימים על עתידנו בגלל שאנחנו לא לוקחים בחשבון השלכות פסיכולוגיות מורכבות. בסופו של דבר, בשורה חיובית עלולה להתברר כהרת אסון, וחדשות רעות עשויות להוביל להצלחה מסחררת. ספק אם ניתן בכלל לנתח עד הסוף את האירועים מטורפים שהתרחשו בבית 5 במונדיאל 2022, אשר הסתיימו בהדחתה של גרמניה מבלי שהייתה לה יכולת לשלוט בגורלה בדקות האחרונות. 

מבחינה ספורטיבית נטו, ניתן להסכים שהיא הייתה ראויה להמשיך לשמינית הגמר, ובכל הקשור להתקפה היא אחת הנבחרות הטובות בטורניר – בניגוד מוחלט למה שקרה בגביע העולם הקודם ב-2018. לצורך העניין, גרמניה צברה בקטאר 10.0 שערים צפויים לפי המדד שתפס פופולריות בעולם בשנים האחרונות ומודד את יעילות ההתקפות בהתעלם מאחוז ניצול הזדמנויות בפועל. זה הנתון הטוב ביותר בטורניר, אל מול 7.4 של צרפת, 6.3 של ארגנטינה, 5.3 של אנגליה ו-5.3 של ספרד. ואולם, הסיבה המרכזית לפיאסקו נעוצה בזירה המנטלית, וזה מרתק ביותר.

הכל התחיל בהגרלה עצמה, בה הגרמנים לא היו מדורגים וכתוצאה מכך הם שובצו עם נבחרת חזקה מאוד נוספת בדמותה של ספרד. באופן פרדוקסלי למדי, דווקא העובדה הזו גרמה לעלייה בביטחון העצמי לקראת שלב הבתים. מדוע? כי נוכחותה של ספרד לצד גרמניה חילקה מבחינה פסיכולוגית את הבית לשתי פייבוריטיות ברורות ושני אנדרדוגים – יפן וקוסטה ריקה.

בהתחלה הגרמנים היו בטוחים בעצמם (רויטרס)

לו היו לגרמנים שלוש יריבות ברמה דומה, הם היו מתייחסים לכולם באותה מידה של רצינות. עם ספרד, אי אפשר היה להאמין – אולי גם בתת מודע – שאחת מהן עלולה להיכשל. כל המומחים, ללא יוצא מהכלל, סימנו את גרמניה וספרד כעולות לשמינית הגמר, בעוד בבתים האחרים – כמו, למשל, זה של ארגנטינה – בוצעו ניתוחים לגבי מידת הסכנה הנשקפת לפייבוריטית היחידה. 

הסוגיה הזו הייתה תקפה, כמובן, בדיוק באותה מידה גם לגבי ספרד. בשני המחנות התרכזו בהכנות בעיקר במפגש הישיר, וכאן נכנסה גם שאלת המקום הראשון – הם באמת כדאי לסיים בפסגה? מי שעושה את זה, צפוי לפגוש את ברזיל ברבע הגמר, ופרשנים רבים מדי סימנו את הסלסאו כפייבוריטית מספר אחת לזכייה. אולי עדיף להימנע מהקרב מולה עד הגמר, ולקוות שמישהו ידיח אותה קודם, כפי שעשתה, למשל, בלגיה ברבע הגמר ב-2018, תוך שהיא מעניקה צ'ופר לא מבוטל לצרפתים?

אי אפשר היה להימנע מהחישובים. לואיס אנריקה (רויטרס)

זה היה הלך הרוח לקראת משחק הפתיחה של גרמניה מול יפן, ואפשר היה לחוש את הביטחון העצמי הגבוה של השחקנים, קל וחומר כאשר הם שלטו ללא עוררין במגרש, עלו ליתרון במחצית הראשונה ובזבזו המון הזדמנויות מצוינות להבטיח את הנקודות לפני שהגיע לפתע המהפך היפני. ההגנה עשתה שטויות, המאמצים להשוות כשלו, והפסד 2:1 גרם להלם משמעותי למדי. ובכל זאת, ההתקפה תפקדה היטב, ובשורה התחתונה הכל עדיין היה בידיים של הגרמנים. בנסיבות שהשתנו, הקרב מול ספרד, שהיה אמור להיות סתם משחק על המקום הראשון שאינו בהכרח רצוי ממילא, הפך לקרב הישרדות. 

בינתיים, הספרדים פירקו את קוסטה ריקה 0:7, קיילור נבאס ספג במשחק אחד את כמות השערים הזהה שהוציא מהרשת בשמונת המשחקים בשני המונדיאלים הקודמים במצטבר, וכתוצאה מכך סומנה נציגת מרכז אמריקה כנמושה לא רלוונטית. אפילו מאמנה, לואיס פרננדו סוארס הקולומביאני, הצהיר: "אני לא יודע אם נוכל להתאושש מזה". אז אף אחד לא ציפה מהם להתאושש מזה וקוסטה ריקה הייתה אמורה, על הנייר, לסיים עם אפס נקודות.

קוסטה ריקה כבר הייתה על הקרשים (רויטרס)

כלומר, יפן הייתה אמורה לנצח אותה ולהגיע לשש נקודות, ואם זה המצב, הרי שגרמניה הייתה חייבת להשיג שש נקודות אף היא. היא הייתה צריכה לנצח בשני המשחקים שנותרו לה, והתכוננה לקרב מול הנבחרת האדומה של לואיס אנריקה במטרה זו. רק הניצחון בא בחשבון. וכאשר בוחנים את זה לעומק, זה היה ממש טוב. ההפסד ליפן גרם למוטיבציה מיוחדת ולריכוז מקסימלי. וכשזה המצב, הסיכוי לנצח את ספרד באמת עלה.

האם זה היה מספיק? את זה לא נדע לעולם, כי היה זה המשחק הכי מאוחר ביום ראשון, ובמשחק הכי מוקדם ניצחה קוסטה ריקה את יפן. בום. כל החישובים השתנו לחלוטין ואת אנחת הרווחה במחנה הגרמני אפשר היה לשמוע עד מינכן. גם כל האוהדים ברחבי גרמניה כמעט יצאו בריקודים ובשירה. הסנסציה הזו עשתה לכאורה שירות אדיר לגרמניה, שכבר ממש לא הייתה חייבת לנצח את ספרד. בתסריט הגיוני לגמרי אפשר היה אפילו להפסיד ולהמשיך לשמינית הגמר עם שלוש הנקודות שיושגו מול קוסטה ריקה. לשם כך, יפן בסך הכל הייתה צריכה להפסיד לספרד גם היא. מציאותי? ברור שמציאותי.

קיישר פולר, שחקן קוסטה ריקני אלמוני לחלוטין שכבש את השער היחיד מול הסמוראים, הפך לפתע לסלבריטי ודמות אהובה בגרמניה. הוא עשה להם את היום ושחרר המון לחץ. אבל עכשיו, כאשר גרמניה נוסעת הביתה, במבט לאחור אפשר לראות שהיה זה שירות דב. בעצם, זה היה הרגע המהותי ביותר שגרם להדחה של גרמניה בשלב הבתים. אי אפשר היה לראות זאת בזמן אמת, וזו בדיוק הסיבה למפלה. הוא פסיכולוגי בלבד.

הציל את גרמניה ואולי גם הדיח אותה. פולר (רויטרס)

כי למשחק מול ספרד הגיעו הגרמנים במצב רוח אחר לגמרי. הם כבר לא היו להוטים לנצח בכל מחיר, אלא שוב ראו את עצמם בסוג של טיול לשמינית הגמר. הם הציגו יכולת טובה, כמו גם הספרדים, והיה זה כצפוי אחד המשחקים האיכותיים ביותר בשלב הבתים – תענוג אמיתי לצופה הנייטרלי. ואולם, לא היה לגרמנים רצח בעיניים. כאשר הם נקלעו לפיגור באמצע המחצית השנייה, ביצע המאמן האנזי פליק חילופים התקפיים ושלח למערכה את לירוי סאנה ואת ניקלאס פולקרוג. החלוץ המרכזי של ברמן, סיפור מיוחד בזכות עצמו, השווה בדקה ה-83 – ואז אותת פליק שאפשר גם להירגע, והכניס למגרש בלם נוסף, ניקו שלוטרבק. 

1:1 הספיק לו לכאורה. זה לא יכול היה לקרות לו יפן הייתה מנצחת את קוסטה ריקה, וזה כל הסיפור. לו הייתה גרמניה מרגישה חייבת לנצח את ספרד, היו לה כלים לעשות את זה. אחרי הכל, החמיץ סאנה הזדמנות גדולה בזמן פציעות, אשר התבררה בדיעבד כקריטית וגורלית. בזמן אמת, זה לא נראה כך לפליק וחניכיו, והם היו מרוצים יחסית מהתוצאה הסופית. השאננות הזו הייתה טעות פסיכולוגית, אותה לא ראו ביום ראשון לא רק השחקנים, אלא גם פרשנים רבים. היא הייתה נסתרת, כי הפסד ספרדי ליפן נתפס כאירוע לא סביר. אלא שהוא הוציא את גורלה של גרמניה מידיה. כמעט. כדי להבטיח העפלה, היא הייתה זקוקה להביס את קוסטה ריקה בהפרש של שמונה שערים. ניצחון "רגיל" השאיר את גרמניה חשופה לחסדיהם של הספרדים, פשוטו כמשמעו.

הכל יכול היה להיראות אחרת. סאנה (רויטרס)

ולספרד היה פיתוי לא מבוטל להפסיד ליפנים. כך הם היו יכולים לא רק לשלוח את גרמניה הביתה, אלא גם לסיים במקום השני, להימנע מהמפגש המדובר עם ברזיל ברבע הגמר, ועל הדרך – כפי שהתברר אתמול – לקבל את מרוקו במקום קרואטיה בשמינית הגמר (כל אחד יענה לפי ראות עיניו אם זה באמת משתלם). בהתחלה הפסד כזה לא נראה באופק, ומוראטה העלה את ספרד ליתרון מהיר, אבל היפנים ביצעו שוב מהפך, הפעם בתחילת המחצית השנייה ולא בסופה, ועלו ל-1:2. כאשר זה קרה, לספרדים כבר היה די קשה להתעלם מיתרונות ההפסד. הוא רק היה מסוכן אם קוסטה ריקה הייתה מנצחת במקרה את גרמניה.

ומה אתם יודעים? באמצע המחצית השנייה, כאשר הגרמנים הובילו 0:1 ובזבזו שוב אינספור הזדמנויות טובות, הגיע גם מהפך בזק קוסטה ריקני. באותו רגע, הטבלה כבר הייתה הזויה באמת – יפן וקוסטה ריקה היו בדרך לשמינית הגמר, ספרד וגרמניה היו בחוץ. וכאן מגיע ההיבט הפסיכולוגי המוזר ביותר בעלילה המופלאה הזו. באופן אבסורדי ופרדוקסלי, כדי לשפר את סיכויי ההעפלה הייתה גרמניה צריכה להישאר בפיגור כמעט עד הסוף. לו הייתה עושה את זה, היא הייתה מחייבת את הספרדים להבקיע את שער השוויון כדי לא להעפיל לשמינית הגמר, ואז שני שערים גרמנים מהירים לרשת קוסטה ריקה בזמן פציעות היו משלימים את העבודה.

ההיבט הפסיכולוגי היה מכריע. רודיגר וזולה (רויטרס)

האם יש נבחרת שמסוגלת להגות תוכניות מטורפת כזו תוך כדי משחק? סביר להניח שלא, אבל זו הייתה הדרך הריאלית היחידה. אף אחד לא הבטיח להם, כמובן, שאפשר לכבוש פעמיים בזמן פציעות מול קיילור נבאס, אבל שער השוויון של קאי האברץ הגיע מוקדם מדי, "כבר" בדקה ה-73, רגעים ספורים אחרי שקוסטה ריקה קבעה 1:2. השער הזה נתן לגרמניה יותר זמן כדי לנצח בעצמה, אבל הניצחון הזה היה חסר ערך כל עוד ספרד הייתה בפיגור. הכיבוש של האברץ הרגיע את ספרד והיא לא עשתה מאמץ מינימלי להימנע מהפסד. היא פשוט אפשרה ליפן ללקט שלוש נקודות, לסיים בפסגה – וכל השערים היפים של גרמניה בדרך ל-2:4 כבר לא הועילו לה.

את ההעפלה היא לא הפסידה אתמול, אלא כאשר סאנה החטיא בתוספת הזמן מול ספרד. וייתכן שסאנה החטיא כי גרמניה לא הרגישה שהניצחון הכרחי. היא לא הרגישה כך, כי קוסטה ריקה עשתה לה טובה מול יפן. התסבוכת המרהיבה הזו לא רק תלמד את פליק והשחקנים לקח חשוב לקראת הבאות. היא יכולה להעניק שיעור לכל אחד מאיתנו – צריך להשתדל לראות את כל התמונה, לנתח נכון את הסיכויים והסיכונים, ולא לשמוח יותר מדי כאשר נדמה לנו שהמזל הולך איתנו. כי יכול להיות שזה דווקא הפוך. 

ובינתיים, המונדיאל נפרד מגרמניה, ומבחינת איכות הכדורגל זה מצער. בניגוד ל-2018, הייתה לגרמנים נבחרת מסוגננת ואיכותית שהציגה כדורגל התקפי משובח, וסיפקה גם לא מעט טעויות בהגנה שתרמו להנאה הכללית ממשחקיה הלא צפויים. היא הייתה אמורה להמשיך לספק הרבה התרגשות וצבע לטורניר גם בשלבי הנוק אאוט, אבל זה לא יקרה, ובשורה התחתונה היא יכולה להאשים בכך רק את עצמה, גם אם ההגינות הספורטיבית שהפגינה אתמול ספרד מוטלת בספק.