ביציאה מהאצטדיון, אחד מאוהדי ארגנטינה לפתע הדליק סיגריה והתענג עליה. המאבטח הקרוב מיד ניגש אליו: “סליחה, אדוני, זה אסור באזור הזה”. האוהד הסתכל עליו, הגיב לו בתנועת ביטול ואמר: “אני צריך את זה, המשחק הסתיים”. המאבטח המבולבל לא הבין איך זה ייתכן שהוא מסרב לדרישה ולכן פשוט הניח לו.
אם שעה לפני משחק הניצחון ב-0:2 על נבחרת פולין כל אוהדי ארגנטינה היו כבר בתוך האצטדיון ושרו את השירים שלהם, אז מה הפלא שהאיש הזה היה צריך סיגריה בסיום ולא היה מוכן לחכות עוד דקה? אוהדי ארגנטינה באים ל-90 דקות עם הרבה אמוציות. התשוקה בוערת בהם והאמונה היא הדלק שלהם, לכן הם מקדימים. הם מלחיצים, הם סוחפים, הם מטורפים. נדבקתי אליהם וליוויתי אותם ביציע באצטדיון 974, באחד מהמשחקים החשובים ביותר שלהם בטורניר הזה, למרות שבגביע העולם כל משחק הוא קריטי.
ביציע של ארגנטינה זה או שיש לך חולצה של דייגו מראדונה או של ליאו מסי. לפני המשחק הסתובב בין הכיסאות ילד עם החולצה מספר 10 והשם של מראדונה על הגב, חולצה שנתן לו אביו, חוליו. ילד קטן מסתובב בקטאר בשעת לילה עם חולצה של שחקן שהוא לא ראה מעולם, איך זה ייתכן? “במקום להקריא לו סיפורים לפני השינה, אני מביא אותו לכדורגל כי גם פה יש סיפורים. סיפורים על החיים”, ענה האב. “הוא רק בן שמונה אבל הוא צריך לראות את ליאו מסי, לכן אנחנו פה ביחד. אל תדאג לו, הוא גדל על אגדות, סיפורים וחלומות כמו כל ילד אחר, רק שזה בכדורגל. אה, והוא גם יודע לשיר”.
הילד עם החולצה של מראדונה (אסי ממן, קטאר)החולצה עם הספרה 10 בארגנטינה היא אולי החולצה הכבדה ביותר מבין כולן. ליאו מסי, שקיבל את החולצה הזו מדייגו מראדונה, הוא בעיני רבים השחקן הטוב ביותר בעולם, אלא שהוא צריך להוכיח את זה גם על המגרש ולזכות במונדיאל. מבחינת הארגנטינאים, אין תסריט אחר, והם אפילו מציגים זאת בשלטים שהביאו איתם לקטאר, בהם תמונתו של מסי ניצבת ליד זו של מראדונה. כל זה מייצר לחץ משוגע.
במשחק הראשון שלו כשחקן צעיר בארגנטינה, מסי בן ה-18 עלה מהספסל בדקה ה-64 ובתוך דקה קיבל כרטיס אדום מרוב לחץ. ליאונל סקאלוני, המגן הימני באותם ימים, יצא להגנתו לאחר מכן. כיום שניהם משתפים פעולה ביחד בנבחרת, כאשר סקאלוני הוא המאמן שמוביל אותו מהקווים. כמו אז, כך גם כיום, מסי עדיין מלהיב את הקהל בכל מה שהוא עושה בגיל 35.
התקציר באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022
רגע לפני שריקת הפתיחה, ליאו מסי ניגש באופן אישי לכל אחד ואחד מהשחקנים שפתחו בהרכב וחיבק אותו, כי הוא יודע שנבחרת ארגנטינה זה לא רק הוא, יש עוד עשרה שצריכים לעבוד קשה כדי לנצח. הפעם הוא היה צריך את החברים שלו איתו, והם הופיעו בענק עם משחק הקרבה ללא פשרות שהביא את הניצחון ואת המקום הראשון בבית.
השלט של מסי ומראדונה ביחד (אסי ממן, קטאר)הפרעוש, שהיה אחראי לשלושת השערים הראשונים של ארגנטינה בטורניר, בין אם זה בכיבוש או בבישול, הפעם נתן לאחרים לחגוג. אם במשחק הקודם נגד מקסיקו זה היה מסי שסחב את הנבחרת בדרך לניצחון 0:2, עכשיו הנבחרת כולה נתנה הצגה ועבדה קשה כדי לנצח את פולין 0:2. בכך למעשה, נמנע מפגש עם אלופת העולם צרפת בשמינית הגמר, ובמקום זאת הארגנטינאים יקבלו את אוסטרליה הסינדרלה.
פולין התמודדה עם יריבות דרום אמריקאיות עשר פעמים במונדיאל - והפסידה בארבעת המשחקים האחרונים נגדן, אלא שהמשחק מול ארגנטינה באמת היה חד צדדי. בעוד שהאלביסלסטה איימו על המסגרת של היריבה 13 פעמים, הפולנים לא איימו על המסגרת אפילו פעם אחת בצד השני של המגרש. זה היה עוד משחק מושלם מבחינה הגנתית של ארגנטינה, שזה לא פחות חשוב. הנבחרת סיימה את שלב הבתים רק עם משחק אחד שבו הרשת שלה זזה, ובסך הכל היא שמרה על רשת נקייה ב-15 מתוך 18 המשחקים הבינלאומיים האחרונים שלה.
שחקני ארגנטינה חוגגים (רויטרס)למרות שזה היה קשה, בעקבות ההפסד במשחק הפתיחה לערב הסעודית, שסיימה אחרונה בבית - ארגנטינה השלימה את המשימה והעפילה מהבתים. זה קורה לה בתשע מתוך עשר ההופעות האחרונות שלה במונדיאל, כך שזה מראה די שכיח, והשאלה מה יהיה משמינית הגמר והלאה. פולין, למרות משחק רע שלה, העפילה גם היא לשלב הנוקאאוט של גביע העולם לראשונה מאז המונדיאל ב-1986. וכולם זוכרים מה קרה שם בגמר, כן?
הקהל הארגנטינאי, על כל 40 אלף הצופים שמילאו את האצטדיון, מתמוגג ממסי יותר מכל שחקן אחר והתחושה היא שזה הרבה מעבר למשחק עצמו. ההתנהגות שלו לא פחות מלהיבה את הקהל. כשהקפטן ספג כניסה מגעילה מרוברט לבנדובסקי לקראת סיום, החלוץ הפולני הושיט לו יד, אך מסי התעלם וסירב ללחוץ אותה - ומבין כל הפעולות שעשה על הדשא, דווקא המעשה הזה הכי הטריף את הקהל. הם נהנים לראות את מסי לא דופק חשבון לאף אחד, את הלחימה שלו, את הנאומים בחדר ההלבשה, את הריצה בטירוף ליציע אחרי הגול מול מקסיקו ובעיקר את החוצפה שהוא מפגין. הארגנטינאים מאוהבים בו.
ליאו מסי לא לוחץ את היד לרוברט לבנדובסקי (רויטרס)המספרים של מראדונה ומסי די דומים, מבחינת כמות השערים וההופעות שלהם במשחקי גביע העולם, אבל רק דבר אחד מבדיל ביניהם - הגביע המוזהב. ליאו מסי מעולם לא הודח משלב הבתים בכל אחד מהטורנירים בהם הוא השתתף בקריירה שלו, וזה לא קורה לו גם בהופעתו האחרונה במונדיאל. את השלב הזה הוא עבר בהצלחה.
מיד אחרי המשחק, אוהדים התקשרו להורים שלהם בשיחות וידאו לארגנטינה ובכו ביחד איתם בטלפון. הקהל הוריד את החולצות והניף אותן באוויר. לפתע אחד מהאוהדים הניף קביים למעלה. לאוהד הזה קוראים הרנאן והוא הגיע בשלוש טיסות מבואנוס איירס לדוחא, למרות ששבר את הרגל המגובסת שלו. הוא חגג עם הקביים באוויר ובאותם הרגעים שום כאב כבר לא הציק לו. “מה זאת אומרת איך באתי ככה? אני לא אפספס את זה, השתגעת? גם אם הייתי שובר את שתי הרגליים הייתי בא למשחק הזה”, אמר הרנאן בחיוך.
הרנאן והקביים (אסי ממן, קטאר)תוך כדי, האוהדים שרים באקסטזה וממשיכים בתנועות הידיים. זה מראה מהפנט. דקות ארוכות אחרי משחק והם עדיין שרים, כשאף מאבטח לא שוקל אפילו לגשת אליהם. לפחות חצי שעה אחרי שריקת הסיום, חלק מהיציעים עדיין היו מלאים והתזמורת ניגנה. הרוח של מספר 10 עדיין חיה בארגנטינה. רגע לפני שהוא יורד מהבמה וזה הסוף, לאוהדים שלו לא אכפת מכלום. גם אם מדובר כבר בשעת לילה מאוחרת והם באו עם הילד הקטן שלהם או עם זוג קביים, הם חוגגים ונהנים מכל רגע. אף אחד לא רוצה שזה ייגמר.
אוהדי ארגנטינה חוגגים העפלה לשמינית הגמר