סרג'יניו דסט דייק אתמול ב-26 המסירות הראשונות שלו. המגן הימני סיפק מחצית ראשונה כמעט מושלמת, ובמסירה ה-27 כבר מותר היה לו לשגות לשם שינוי, כי המסירה מספר 26 הייתה החשובה מכולן. הייתה זו הנגיחה לעברו של כריסטיאן פוליסיק שהפכה לבישול לשער הניצחון של ארצות הברית על איראן, וסידרה לנבחרתו את כרטיס לשמינית הגמר.
האמריקאים יפגשו שם את הולנד, ומבחינת דסט לא יכול להיות אירוע פיקנטי ומרגש יותר – כי הרי הוא הולנדי שנולד וגדל לא הרחק מאמסטרדם והתחנך באקדמיה של אייאקס. בתסריט קצת אחר, הוא יכול היה בקלות ללבוש בטורניר הזה את החולצה הכתומה.
השורשים שלו בעיקר סורינאמים, כמו מספר כוכבים הולנדים גדולים, ובראשם רוד חוליט, פרנק רייקארד, קלארנס סיידורף ואדגר דווידס – אבל עם הבדל אחד מהותי. אביו נולד בסורינאם, אבל היגר כנער עם משפחתו דווקא לניו יורק, והוא אמריקאי ששירת במשך כמעט רבע מאה בצבא ארצות הברית והשתתף במלחמת וייטנאם. אחרי שחזר ממנה, הוא הוצב בבסיסים בגרמניה, ונסע לעתים תכופות לבילויים באמסטרדם, שם פגש את אהבת חייו – בחורה הולנדית, ממוצא סורינאמי אף היא. הם הקימו משפחה, וסרג'יניו נולד בנובמבר 2000.
סרג'יניו דסט (רדאד ג'בארה)כישרונו לכדורגל היה קל לזיהוי, והוא התקבל לבית הספר המפורסם של אייאקס כבר בגיל 12. בתחילת דרכו, הוא תופקד כשחקן אגף בהתקפה, ואת ההשראה שאב מרונאלדיניו – האליל הבלתי מעורער של ילדותו. לכן דסט גם אוהד את ברצלונה מאז שהוא זוכר את עצמו, והמעבר לשורות הבלאוגרנה לפני שנתיים תמורת יותר מ-20 מיליון אירו היה חלום שהתגשם עבורו. באותה נקודת זמן, הוא נחשב לכוכב עולה בשמי הכדורגל האירופי, ואוהדים הולנדים רבים שאלו את עצמם – מדוע לכל הרוחות הוא בחר לייצג דווקא את ארצות הברית?
ובכן, לגורל יש תפקיד משמעותי מאוד בכך. לגיבור הראשי בעלילה הזו קוראים דייב ואן דן ברח – בוגר האקדמיה של אייאקס שפרץ לסגל הראשונה שלה מיד אחרי הזכייה ההיא בליגת האלופות ב-1995. לואיס ואן חאל סבר שתהיה לו קריירה מוצלחת הרבה יותר, אבל הקיצוני לא התאים בסופו של דבר לרמה הנדרשת באמסטרדם, ובילה את רוב הקריירה הרחק מאור הזרקורים באוטרכט.
לואיס ואן חאל (רויטרס)הצלחתו על הדשא פחות רלוונטית כאן, ודווקא חייו האישיים חשובים מאוד, כי ואן דן ברח התחתן עם אזרחית ארצות הברית, ועבר בשלב מסוים ל-MLS. אחרי שתלה את הנעליים, הוא נותר באמריקה וניצל את היסודות שהעניק לו בזמנו ואן חאל כדי להפוך למאמן, וב-2016 מינתה אותו ההתאחדות האמריקאית למאמן הנבחרת עד גיל 15.
זה היה בדיוק העיתוי בו מעמדו של דסט בן ה-15 באייאקס היה מעורער למדי. הוא הוסט לעמדת המגן, אבל הנטייה להרפתקנות ולהיעדר משמעת גרמו לו לבלות זמן רב על הספסל, ומאמני הנוער באמסטרדם לא האמינו בו במיוחד. לאור זאת, דרכו לנבחרות הצעירות של הולנד הייתה חסומה. מטבע הדברים, ל-ואן דן ברח נותרו חברים רבים במערכת של אייאקס, ואחד מהם המליץ לו לשים עין על דסט כי יש לו אזרחות אמריקאית.
סרג'יניו דסט לפני אחמד נורולהאי (רדאד ג'בארה)צירוף המקרים הזה היה מופלא בהחלט – הרי מה הסיכוי שנער הולנדי-אמריקאי יגלה כי מאמן נבחרת ארצות הברית בגיל המתאים הוא גם הולנדי-אמריקאי? החיבור הזה הניב שיחות פוריות מאוד, ותוך זמן קצר קיבל סרג'יניו החלטה לא שגרתית – הוא בחר לייצג את ארצות הברית דווקא.
כאשר פרץ לתודעה בסערה במדי אייאקס בעונת 2019/20, זה כבר היה מאוחר מדי עבור הכתומים. עד אז הספיק דסט לשחק במדי ארצות הברית במונדיאל לנבחרות עד גיל 20, ואף לקבל זימון לנבחרת הבוגרת. מבחינתו, כבר לא הייתה התלבטות כי בניגוד למאמנים רבים במולדתו, האמריקאים תמיד האמינו בו והעניקו לו גיבוי.
הוא הרגיש בבית מעבר לאוקיאנוס, וכאשר קודם לסגל הבכיר הכיר רבים מחבריו מהנבחרות הצעירות. טיילר אדמס, כיום הקפטן הלאומי, העיד: "סרג'יניו נרגש מאוד להיות חלק מאיתנו, והוא מביא איכויות מיוחדות כשחקן וכבן אדם. השתלבותו מראה עד כמה זה אטרקטיבי לבחורים כמוהו לייצג את ארצות הברית, ואני מקווה שאחרים יבואו בעקבותיו".
"סרג'יניו מביא איכויות מיוחדות". טיילר אדאמס (רויטרס)את שחקני נבחרת ארצות הברית הדהים דסט כאשר הגיע לאימונים הראשונים בחולצת ברצלונה, למרות שעדיין היה אז שחקן אייאקס, ואיש לא העלה בדעתו כי יתקדם לקטלוניה כל כך מהר. ואולם, עונת הפריצה שלו הייתה מסחררת, הוא הותיר רושם חיובי מאוד גם בליגת האלופות, וראשי בארסה החליטו ללכת עליו במטרה לפתור את הבעיה הכרונית בעמדת המגן הימני.
ייתכן שהמעבר הזה היה מוקדם מדי מבחינתו, כי השתלבותו של דסט בקאמפ נואו לא הייתה חלקה. הוא הבריק לפרקים, אבל סבל מחוסר יציבות, והעובדה כי המועדון עבר טלטלות רבות מדי בתקופה המדוברת לא היטיבה איתו. רונאלד קומאן נתן לו הזדמנויות רבות, כיאה להולנדי, אבל פיטוריו פגעו מאוד בסיכוייו של דסט.
לא שידוך מוצלח. סרג'יניו דסט בברצלונה (La Liga)צ'אבי הזיז אותו הצידה לקצה הספסל, ובקיץ האחרון קיבל ההולנדי-אמריקאי את הבשורה כי במועדון כבר לא בונים עליו. בינתיים, הוא מצא אלטרנטיבה כאשר הושאל למילאן, אבל ממעט מאוד לשחק במדי אלופת איטליה, והקריירה שלו נראית קצת תקועה. ייתכן ונדרש מעבר לקבוצה קצת פחות גדולה כדי להיות בהרכב על בסיס שבועי ולהחזיר את הקריירה למסלול הנכון.
דבר אחד בטוח – מאמן הנבחרת גרגר ברהאלטר המשיך לסמוך עליו. גם מעבר לאוקיינוס ספג דסט ביקורת על חוסר יציבות, ולצד הופעות מעולות, כולל משחק מול קוסטה ריקה במוקדמות המונדיאל בו שלח טיל לחיבורים, היו גם ערבים מאכזבים. "אני לא קורא את התקשורת", טען המגן כאשר התבקש להסביר כיצד הוא מתמודד עם תגובות שליליות. עבור ברהאלטר, שבילה חלק נכבד מהקריירה כשחקן בליגה ההולנדית, לא היו ספקות מיוחדים. הוא בחר את דסט כשחקן הרכב במונדיאל, והתמיד בקביעתו למרות שהכוכב בקושי ראה דשא בסתיו. התוצאות בקטאר עד כה מלמדות כי הייתה זו ההחלטה הנכונה.
היה נכון לתת לו את הקרדיט בקטאר. דסט מול מילאד מוחמדי (רדאד ג'בארה)למעשה, דווקא הנטייה של ברהאלטר להחליף אותו לקראת הסיום יוצרת בעיות לאמריקאים שנכנסים ללחץ בדקות האחרונות. כך היה מול וויילס, שהשוותה מפנדל של גארת בייל אחרי שדסט כבר הוחלף. כך היה מול אנגליה, במשחק שהסתיים בתיקו מאופס למרות שהאמריקאים יכלו להשיג יותר. וכך היה גם אתמול מול איראן – אחרי שדסט ירד לספסל נסוגו האמריקאים ואפשרו ליריבה, שהייתה חסרת אונים במשך רוב המשחק, לתקוף וכמעט להשוות.
עד שהוחלף, היו אלה 82 דקות נהדרות, וכעת מחכים אמריקאים בקוצר רוח לראות את דסט נגד הנבחרת של מולדתו. במדי אייאקס, הוא שיתף פעולה עם יוריאן טימבר ודיילי בלינד. בברצלונה הוא פגש את פרנקי דה יונג וממפיס דפאיי. כעת הם יהיו לפתע יריבים, ודסט לא יוכל להתעלם מהמחשבה כי יכול היה לשחק בקטאר גם בכתום. מצד שני, רק בארצות הברית הוא באנקר, והמשך ההצטיינות עשוי לסלול לו את הדרך לקבוצה הנכונה מבחינתו. ואן דן ברח, התלמיד של ואן חאל שהביא את דסט לאמריקה, יעקוב אחרי ההתמודדות הזו בעניין רב במיוחד. מעניין בעד מי הוא יהיה.