"אין לנו סיכוי לזכות. אחנו זקנים מדי", אמר קווין דה בראונה. הציטוט הזה פורסם שלשום, אבל את הראיון המקיף והמרתק לגרדיאן העניק הכוכב הבלגי עוד לפני שנסע לקטאר כדי להשתתף במה שהגדיר כ"טורניר שלא מרגיש כמו מונדיאל". עיתוי ההצהרה לא צריך לעניין כאן – כי עורכי העיתון הבריטי בחרו אותו, ולא הקשר עצמו. מעניינת הרבה יותר המהות, והיא מתחלקת לשני חלקים. ראשית, דה בראונה לחלוטין לא מאמין בנבחרת שלו יותר. שנית, הוא נסע לגביע העולם ללא חשק. זה נכפה עליו, והוא היה מעדיף להיות בעיצומה של העונה ולשתף פעולה עם ארלינג הולאנד ויתר חבריו למנצ'סטר סיטי.
וזה באמת נראה כך. אי אפשר להסתיר את זה אפילו לרגע, והשינוי הזה קיצוני באופן מדהים. בטורנירים הקודמים, היה דה בראונה לא רק המוח, המנוע והשחקן הכי חשוב והכי מוכשר של השדים האדומים. הוא גם היה גם המנהיג עם המוטיבציה הגבוהה ביותר. אי אפשר היה לעצור אותו בשום דרך.
אפילו כאשר נפצע בקרסולו בשמינית גמר יורו 2020 מול פורטוגל בקיץ שעבר וסבל מקרע משמעותי ברצועות, הוא עלה עם זריקות לרבע הגמר מול איטליה, סיכן בהחלטה שנויה מאוד במחלוקת בלשון המעטה את המשך הקריירה שלו, עבד כמו חמור במשך 90 דקות על הדשא, והיה גם השחקן המצטיין של בלגיה בפער ניכר – למרות ההדחה. תוסיפו לכך את העובדה כי הגיע לטורניר הזה עם שבר בארובת העין אחרי התנגשות עם אנטוניו רודיגר בגמר ליגת האלופות ותקבלו הופעות של גיבור, ללא הגזמה.
דה בראונה בימים קצת יותר יפים בנבחרת בלגיה (רויטרס)אלא שעכשיו דה בראונה כבר לא רוצה להיות גיבור. הוא איבד את התשוקה לנבחרת וזרק לפח את הנכונות לסחוב על כתפיו את כל העסק. שש שנים עם רוברטו מרטינס כמאמן הלאומי הספיקו לו, והגיעו מים עד נפש. ההכנות למונדיאל החורפי לא היו קיימות כי לא היה זמן לכך, העייפות המצטברת קשה יותר להתמודדות בגיל 31 והוא רואה כיצד הכל סביבו מתפרק לחתיכות. הוותיקים כבר לא מסוגלים לתפקד ברמה הנדרשת ממועמדת לזכייה, בעוד מרטינס לא השכיל לשלב כראוי את הצעירים שהיו יכולים לקחת על עצמן חלק מהנטל. וכך התייצבה בלגיה לטורניר המוזר בקטאר עם שני שחקנים בלבד שנמצאים בכושר טוב: דה בראונה עצמו והשוער טיבו קורטואה. כל היתר? קצת עצוב אפילו לדבר עליהם.
רומלו לוקאקו שלא סיפק את הסחורה במדי הנבחרת אפילו כאשר היה בשיאו בקיץ שעבר, כמעט ולא רלוונטי הפעם. הוא ביזבז את העונה שעברה בצ'לסי, חזר לאינטר במומנטום אחר לגמרי, ובינתיים סבל מפציעה במשך רוב העונה. מבחינה בריאותית, הוא לא ממש צריך להיות בסגל.
לא באמת צריך להיות בסגל. לוקאקו (רויטרס)אדן הזאר הודה בפה מלא כי אין סיכוי שישחזר את היכולת מתקופת הזוהר שלו, ואחרי שפציעות הרסו לחלוטין את חלומו הגדול בריאל מדריד, גם הניצוץ בעיניו כבה. הוא בקושי רואה דשא בסנטיאגו ברנבאו גם כאשר הוא כשיר, המאמן קרלו אנצ'לוטי לא סומך עליו אפילו כמחליף של ויניסיוס, ובמצבו הנוכחי אין לו מקום בהרכב הנבחרת שמאמינה בעצמה. כל עוד הוא שם – סימן שבלגיה לא לוקחת את עצמה ברצינות, ומעדיפה להתרפק על זיכרונות מהעבר במקום לנסות לבנות את ההווה ואת העתיד.
שני הבלמים הנפלאים לשעבר, החברים האמיצים למה שהיה השלד של טוטנהאם – יאן ורטונגן וטובי אלדרוויירלד – משחקים כיום בליגה הבלגית. ורטונגן בן ה-34 הצטרף לאנדרלכט אחרי שנתיים בבנפיקה וחולק חדר הלבשה עם ליאור רפאלוב, עמיתו בן ה-33 חתם באנטוורפן שבנתה סגל מעניין עם מארק ואן בומל כמאמן. שניהם עושים עבודה לא רעה בכלל במולדת, אבל ניתן היה לצפות כי הבלגים יכשירו את דור ההמשך – והרי יש מועמדים מבטיחים מאוד. זנו דבאסט בן ה-19, למשל, פרץ לתודעה בסערה באנדרלכט בתחילת העונה, ויש המכנים אותו וינסנט קומפאני החדש. מרטינס סבור שהוא עדיין לא בשל לשחק בהרכב, ואולי הצדק איתו, אבל ההגנה הנוכחית שלו איטית, ולכושר הירוד של תומא מונייה יש השלכות גם כן.
ההגנה שלו איטית. רוברטו מרטינס (רויטרס)ויש גם סוגיית אקסל ויטסל, שהיה מאז ומתמיד ברומטר חשוב מאוד במרכז המגרש בדור הזהב הבלגי, ושמר על מקומו בהרכב בכל עת. העונה, אחרי המעבר מבורוסיה דורטמונד לאתלטיקו מדריד, הוא נוסה כבלם על ידי דייגו סימאונה וניתן היה לקוות כי מרטינס יבדוק את הרעיון לעומק. זה לא קרה, וכקשר ויטסל מעולם לא סיפק את הסחורה כגורם יצירתי. הוא יודע להרוויח כדורים ולמסור לרוחב, אבל נוטה להתחבא כדי לא להשתתף בבניית התקפות וממעט מאוד לשלוח כדורי עומק.
התפקיד הזה, שאמור להתחלק בין מספר כוכבים, שמור בבלגיה אך ורק לדה בראונה. בשנים הקודמות, כאשר היה לו חשק לשחק, זה יכול היה לעבוד, אבל כל יום חלש של הגאון הג'ינג'י נגמר אוטומטית בהופעה גרועה של הנבחרת כולה – וזה בדיוק מה שקרה בעיתוי הכי פרובלמטי מכולם, בחצי גמר גביע העולם ב-2018. שם, באצטדיונה של זניט בסנט פטרסבורג, פספסו השדים האדומים את ההזדמנות הגדולה שלהם לעלות לגמר. לו היו עושים זאת, הם היו פייבוריטים מול קרואטיה, אולי בדרך לזכות במדליות הזהב. אלא שדה בראונה לא היה במיטבו באותו ערב גורלי ובלגיה הפסידה. מאז, היא רק הולכת ומידרדרת.
בלגיה הידרדרה מאז המונדיאל הקודם. דה בראונה (רויטרס)למרטינס אין פיתרונות לכך. מעולם לא היו לו. ההצלחה היחסית ב-2018 הושגה למרות מינויו למאמן ולא בזכותו, וזה כבר סוג של קונצנזוס בקרב הפרשנים הבלגים. באופן תמוה, ההתאחדות החליטה להמשיך להעסיק אותו לא רק אחרי המונדיאל ההוא, אלא גם אחרי האכזבה ביורו 2020, בו דה בראונה נאלץ לעשות את הכל למרות כל פציעותיו, כאשר קורטואה סיפק הצגות בין הקורות. ובכן, הצמד הזה היה אמור להציל את השדים האדומים גם בקטאר, אבל יש גבול גם לזה. הפעם זה פשוט לא קרה.
במחזור הראשון הייתה בלגיה קרובה לא סתם להפסיד לקנדה, אלא להיות מובסת. היריבה היתה עדיפה באופן ברור, שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, ייצרה הזדמנויות ונתקלה בקורטואה שהציל פנדל, וגם בשופט שלא שרק לשני פנדלים נוספים. דה בראונה הכבוי, שאיבד כדורים בתדירות לא הגיונית מבחינתו, נבחר משום מה לשחקן המצטיין אחרי ניצחון 0:1, למרות שהפרס היה צריך ללכת לשוער, או לפחות לאלדרוויירלד שבישל את השער היחיד למישי באטשואיי. "לדעתי לא שיחקתי טוב, ואני לא יודע למה קיבלתי את הפסלון. אולי בגלל השם שלי", אמר דה בראונה, ביושר כהרגלו.
גם הוא לא הבין. קווין דה בראונה (פיפ"א)אז אתמול הוא כבר היה מועמד לפסלון, כי הפעם – בקרב מול מרוקו השאפתנית והמאורגנת – גם קורטואה פישל. הוא היה אשם בספיגת השער של חכים זייש בבעיטה חופשית בשלהי המחצית הראשונה, אבל ניצל בגלל נבדל גבולי שאותר על ידי ה-VAR. במחצית השנייה גם זה כבר לא עזר לו כאשר כדור חופשי נוסף מזווית קשה עשה את דרכו לרשת. אחרי הספיגה, לא היו לבלגים כוחות נפשיים להתאושש מההלם, וגם החילופים שנעשו באיחור לא עזרו.
שארל דה קטלארה, הרכש הנוצץ של מילאן, היה אמור להיות בהרכב לצידו של דה בראונה. לאנדרו טרוסאר, שנותן עונה פנומנלית במדי ברייטון כולל שלושער מול ליברפול, היה צריך לדהור באגף השמאלי במקומו של אדן הזאר. מרטינס לא נתן להם זמן מספק ויהיה מעניין אם ישתמש בהם במשחק הקובע מול קרואטיה. במקום לשחק מולה בגמר ב-2018, פוגשים השדים האדומים את לוקה מודריץ' וחבריו בקרב על ההעפלה לשמינית הגמר, כאשר הם זקוקים לניצחון. לקרואטים יספיק תיקו, ואחרי ה-1:4 על קנדה הם מגיעים במומנטום הרבה יותר טוב.
"אנחנו לא נהנים לשחק כדורגל כרגע", אמר בעצב המאמן הספרדי והבטיח לנסות לשנות את הגישה. ואולם, את מצב הרוח קשה מאוד לשנות, במיוחד כאשר מדובר בכוכב העל של הנבחרת שמאס בה ובטורניר המיותר מבחינתו. דה בראונה סיפר בין השורות על ההדחה המסתמנת כבר כאשר דיבר עם עיתונאי ה'גרדיאן' באנגליה. כעת, אם לא יקרה משהו חריג במחזור האחרון, הנבואה הזו תתממש.
צפו באוהדי מרוקו בטירוף בסיום המשחק