זה קרה כל כך מהר, אבל לפעמים שינויים אמיתיים קורים ממש כך. במיוחד כאלה שהיו צריכים להיעשות הרבה קודם. ברוקלין, אולי הקבוצה הכי שנואה בליגה, חזרה להיות אחת הקבוצות המפחידות ביותר שבה. סאגת קיירי אירווינג, היכולת החלשה והפרצוף האנמי של בן סימונס, ההתנשאות של קווין דוראנט - אפילו אל מול חלק מחבריו. כל אלה הפכו את הנטס לקבוצה שאנשים אוהבים לשנוא. זה התבטא גם בכיס של הבעלים ג'ו טסאי. ברוקלין מכרה רק 5,500 מנויים - הכי מעט בליגה. היא מדורגת במקום ה-16 בתפוסת האולם, אבל הברקליס סנטר הרי נמצא בניו יורק, כך שחלק גדול מהאוהדים הם בכלל תיירים.
בקיצור, משהו שם לא ממש דפק ומהמהלכים עטורי הכותרות שהביאו לרובע את שלושת הכוכבים, נשארו רק תלונות על ‘מה היה אם’. מה היה אם השלד הצעיר שהדריך ז'ק ווהן לפלייאוף 2019, היה נשאר. מה היה אם הנטס היו מצליחים לשמור אפילו רק על ג'ארט אלן, או ספנסר דיניווידי. ואם כבר הלכו כל שלושה כוכבי על - מה היה אילו כולם היו מצליחים להישאר בריאים בו זמנית (בטח במהלך הפלייאוף). מה היה אם הם היו מצליחים להתרכז בכדורסל ולא בשטויות שמסביב?
אז ככה, לפחות בשבועות האחרונים, אפשר לראות מה באמת יכול לקרות כשהחבר'ה מתרכזים בכדורסל ובאותה הזדמנות, גם להראות מה הם שווים למרות מה שכולם אומרים עליהם. אז קיירי התנצל וחזר, סימונס הבריא, ודוראנט הצליח להעיר את הקבוצה עם התבטאות שנויה במחלוקת על כמה מחבריו בשולי הסגל. על כל אלה מנצח מאמן חדש-ישן בדמות ווהן, שהשחקנים מגיבים אליו טוב הרבה יותר מאשר אל קודמו סטיב נאש. דוראנט, שהתלונן על איכות הסגל המשלים, קיבל לאחרונה את סת' קרי, פטי מילס ומרקיף מוריס בחזרה מפציעות.
הנטס חוזרים לעצמם. דוראנט (רויטרס)אל אלה צריך להוסיף גם את יוטה ווטנאבי, שהראה ניצוצות בטורונטו, אבל פורח פתאום בברוקלין ומוביל את הליגה באחוזים ל-3 (57.6%), ואפילו מכונה "הדבק שמחבר את כולם". הנטס נראים פתאום טוב יותר ובברוקלין מרגישים שאפשר סופסוף לצאת לדרך חדשה. את ההתלהבות רואים באופן מיידי על הפנים של סימונס, KD וקיירי, שקופצים על כל כדור וחוגגים כל מהלך הגנתי כאילו היה שלשת ניצחון. פתאום ברוקלין היא אותה מועמדת לאליפות שחשבנו שתהיה. העובדה שהם הפכו לקבוצה שנואה, דווקא מדרבנת אותם כך נדמה. פתאום יש תחושה של 'אנחנו מול כל העולם' וזה ממש בסדר.
"חשבתי שקריאות הבוז יהיו חזקות יותר"
"כשאוהדי NBA לא מחבבים אותך, יכולות להיות לכך הרבה סיבות", הודה דוראנט. "לדעתי זה יותר בגלל דברים קשורים למשחק. דברים שלא תמיד יש לנו שליטה עליהם. אבל בסופו של יום, אני חושב שאנשים כן נהנים לראות אותנו משחקים". אחד שאוהדי NBA ממש לא אוהבים לראות, במיוחד בפילדלפיה, הוא בן סימונס. האוסטרלי הפך לדמות מעוררת מחלוקת במהלך שנותיו בעיר, עד שבסופו של דבר הועבר בעונה שברה לברוקלין בתמורה להארדן. השבוע הוא נסע בפעם הראשונה לעיר אחוות האחים עם קבוצתו לשעבר, כשהוא מצפה לקבלת פנים במיוחד.
בן סימונס (רויטרס)"האמת, לא חשבתי שיהיו בעיות. היו שריקות, אבל התרכזתי בלשחק את המשחק שלי ולעשות את העבודה הכי טובה שאני יכול עבור החברים שלי", אמר בסיום משחק ההפסד של ברוקלין בפילי. "האמת שחשבתי שהקריאות יהיו חזקות יותר". סימונס מתחיל להיכנס לקצב טוב יותר בתקופה האחרונה. ההגנה תמיד היתה שם, אבל עכשיו נדמה שהוא פורח גם מבחינה התקפית הרבה יותר. ולא, הוא עדיין לא זורק שלשות, אבל בברוקלין הוא לא ממש צריך לעשות את זה, כשלצידו שני כוכבי על פלוס קלעים מדופלמים כמו ווטנאבי, מילס, קרי וג'ו האריס, נדמה שיש לו יותר כלים מאי פעם. בנוסף נראה ששיתוף הפעולה שלו עם קיירי מתחיל להפוך לקטלני יותר ויותר.
במשחק מול טורונטו אפשר היה להבחין בכך שוב ושוב, כשבכל פעם שקיירי עשה חיתוך לכיוון הסל, סימונס ראה אותו עם מסירה מדויקת. וזה קרה גם בכיוון ההפוך. אחרי הכול, מדובר בשני שחקנים בעלי IQ כדורסל גבוה, שגם יודעים להוציא לפועל ברמות גבוהות. "אני מרגיש נהדר בברוקלין", הוא גילה השבוע, לפני שהסביר מדוע עכשיו, אחרי שצלח את המפגש מול פילי, הוא יכול סוף סוף לעבור הלאה ולהתרכז בפרק הבא בקריירה שלו. "אני מאושר. אני עושה מה שאני אוהב ונמצא במקום טוב. למרות שהפסדנו בפילדלפיה, מדובר בצעד חיובי קדימה מבחינתי".
מרגיש נהדר. בן סימונס (רויטרס)"זה היה כמו לעבור מכשול מנטלי עבורו", הסביר קיירי. "הוא שיחק טוב לאורך השבוע וגם במשחק הזה היה טוב. אנחנו פשוט חייבים להיות שם אחד בשביל השני ולתמוך אחד בשני". בשנה שעברה סימונס לא שיחק בפילי והתמונה שלו על הספסל באותה תלבושת מוזרה, הפכה לוויראלית. הוא גרר אחריו שלל תגובות שבעיקר לעגו לו. צ'ארלס בארקלי טען שהוא מדמה פציעה כדי להתחמק ממפגש מול קבוצתו לשעבר, סטיבן איי סמית' טען שההיעדרות הזו היא בגדר "בושה". שסימונס הוא "התירוץ הכי חלש ופתטי לאתלט מקצועני".
גוף בריא בנפש בריאה
אבל האוסטרלי ניסה להתחמק מהרעש סביבו עד כמה שניתן. הוא בסך הכל ביקש לטפל בפגיעה מיקרוסקופית באחד העצבים שבגב התחתון. פציעה שלא רבים ידעו לנתח או להסביר אותה. אז הוא עבד קשה כדי לחזור לכשירות מלאה בקיץ, אבל במקביל גם שמע את הביקורות עליו. "ברור שאני רואה ושומע מה אומרים, אבל אני יודע מי אני ולאן אני יכול להגיע, אני מרגיש הכי טוב שהרגשתי בשנתיים האחרונות מבחינה גופנית. למרות שמספר הדקות שלי היה אמור להיות נמוך יותר בשלב הזה, אני דוחף את עצמי כדי לחזור למקום שבו אני צריך להיות בשביל לעזור לקבוצה לנצח".
כשהוא פתח את העונה חלש, הרעשים סביבו לא פסקו. ב-14 המשחקים הראשונים הוא קלע רק 5.2 נקודות למשחק, עם 6.2 ריבאונדים ו-5.9 אסיסטים. בשבועיים האחרונים לעומת זאת, הוא קפץ ל-14.16, ביחד עם 7 כדורים חוזרים ו-6.4 בישולים. הוא גם קולע ב-78.6 אחוזים ועומד על 35+ במדד הפלוס מינוס. כל הסימנים מראים על שובו לכושר של סימונס.
חוזר לכושר. סימונס (רויטרס)אבל לחבריו בברוקלין זה לא מספיק. "הוא סוף סוף מתחיל לחזור לעצמו מבחינה גופנית. הוא היה פצוע במשך שנתיים. ואתם לא נתתם לו הזדמנות. כולכם רציתם לקטול אותו אחרי כל פאקינג משחק. אבל שכחו שהוא לא שיחק שנתיים", תקף מוריס את התקשורת השבוע. "אין לכם מושג כי מעולם לא שיחקתם ב-NBA. זה לא קל להחזיר את הגוף למצב של משחק פיזי קשה בכל לילה". הנהנה העיקרי משובו לחיים של סימונס הוא המאמן החדש-ישן, ז'ק ווהאן, שהצליח לייצב את המערכת מאז שהחליף את נאש.
ווהאן יודע שהכוכב האוסטרלי שלו, בדרך כלל שואב את האנרגיות שלו דווקא דרך מהלכים הגנתיים. "בן מבקש ממני לשחק יותר ויותר דקות וכששחקן עושה את זה, זה הוא אומר שהוא מרגיש יותר טוב ובטוח בעצמו. זה פשוט נהדר". סימונס רשם 6 חסימות בסך הכל עד אמצע נובמבר, אבל בשני המשחקים האחרונים הספיק לרשום 7 חסימות. "הוא משחק עם הרבה יותר ביטחון וזה מתחיל מאמונה פנימית", מסביר קיירי, שהפך לסוג של מנטור עבור חברו.
הפך למנטור. אירווינג (רויטרס)"הוא פשוט חייב להאמין יותר בעצמו. אני גאה בו ורק רוצה שימשיך בגישה החיובית הזו באופן יותר יציב ולאורך זמן. אתה הרי יכול לראות שהוא נהנה הרבה יותר. בעיקר בפעולות הגנתיות. אלה דברים שעושים את ההבדל עבורנו", סיכם.
סיבה לדאגה?
בפינה החדשה שלפנינו נסקור את הקבוצות שלא נכנסו לעשירייה הראשונה, אבל עדיין שוות דיון.
יאניס מחטיא קליעות עונשין - מדד דאגה: 6
זו אולי נקודת התורפה המשמעותית היחידה של יאניס אנטטוקומפו, אבל היווני רשם שלושה משחקים רעים רצופים בשבוע וחצי. הוא קלע 4 מ-11 בניצחון על קליבלנד, 4 מ-15 בהפסד לפילדלפיה ו-5 מ-12 בניצחון על פורטלנד. בפילי אגב, הבטיחה רשת צ'יק פילה לקהל צ'יקן נאגטס אם יאניס יחטיא שתי קליעות רצופות מהקו. זה עבד, משום שהרעש מהיציעים היה מחריש אזניים והגריק פריק לא פגע בכלום. יאניס כל כך התרגז על עצמו, שאחרי המשחק הוא הלך להתאמן על זריקות עונשין.
יאניס אנטטוקומפו (רויטרס)באולם כבר התחילו להוריד את הרשתות וסולם שעמד מתחת לסל, הפריע ליווני לזרוק. הוא ביקש להזיז אותו, אבל אף אחד לא הקשיב. אז הוא זרק את הסולם לעיני מצלמות סלולריות שלופות ואחד מונטרז הארל. מה שבעולמנו חייב כמובן לגרור התנצלות. "מצטער אם התנהגתי בגסות. בסך הכל רציתי להתאמן", הוא צייץ. אז אחרי שתיקן עם 10 מ-14 מול קליבלנד, אפשר להגיד שעם עבודה קשה, יגיעו גם הפירות בסופו של דבר. יאניס יהיה בסדר עד לשלבים המכריעים של העונה.
בעיית הפציעות של הקליפרס - מדד דאגה: 8
זה כבר מתחיל להיות מדאיג. פול ג'ורג' וקוואי לנארד כמעט ולא מצליחים לרשום משחקים בהם שניהם על הפרקט ביחד. בעצם, כששניהם משחקים, הקליפרס במאזן 22:62, שזה מספר מצויין, אבל גם מאוד נמוך ביחס לעובדה ששני הסופרסטארים נמצאים באותה קבוצה כבר שלוש שנים וחצי. ג'ורג' עוד עשוי לחזור השבוע, אבל קוואי רק חזר וכבר שב ליציע אחרי שחש בכאבים בקרסול. האם יהיה לו מספיק זמן לחזור לכושר עד הפלייאוף? טיירון לו כבר מודאג. תהיו בטוחים בכך.
דירוג העוצמה
10. פילדלפיה (כניסה חדשה, מאזן: 9:10)
שייק מילטון לא היה אמור להיות בכלל בסגל, אבל הפך פתאום לשחקן הרכב שלא ירד לספסל וקלע 24 בניצחון על אורלנדו. ככה זה כשהכוכבים שלך פצועים, ופילדלפיה נאלצת להתמודד בשבוע האחרון ללא ג'ואל אמביד, ג'יימס הארדן וטייריס מאקסי. ועדיין, הסיקרס ניצחו פעמיים השבוע.
הסתדרו בלעדיו. אמביד (רויטרס)9. סקרמנטו (כניסה מחודשת, מאזן: 8:10)
הקינגס אמנם הפסידו לבוסטון בקרב בין שתי הקבוצות עם מספר הנקודות הגבוה ביותר בליגה. אבל מי בעצם חשב שאפשר יהיה להכניס את השם שלהם במשפט כזה? דומנטאס סבוניס גדול, גם האריסון בארנס, אבל מי שמתגלה כסופרסטאר בלתי עציר, הוא דיארון פוקס. אנחנו עוד נחזור אליו בהמשך העונה.
8. ניו אורלינס (כניסה חדשה, מאזן: 8:11)
זאיון וויליאמסון דווקא בסדר, אבל סי ג'יי מיילס וברנדון אינגרם לא מצליחים לשמור על עצמם בריאים, וזה עולה לפליקנס במשחקים. אממה, כשכולם על המגרש זו אחלה קבוצה שיכולה לעשות צרות לכל יריבה. השבוע הם הביסו את גולדן סטייט, האלופה להזכירכם, ב-45 הפרש, מה שהפך לניצחון בפער הכי גדול שהושג העונה, והניצחון השני הכי גבוה בהיסטוריה של הפליקנס. שאפו.
שאפו. זאיון וויליאמסון (רויטרס)7. אינדיאנה (כניסה חדשה, מאזן: 7:11)
הפייסרס ניצחו 6 מ-7 המשחקים האחרונים וכמו סקרמנטו, פשוט מפתיעים את כולם ונראים נהדר. בניצחון על ברוקלין, ארבעה שחקנים קלעו מעל 20, בראשות באדי הילד, מיילס טרנר וטייריס הליברטון. אה, ואי אפשר לשכוח את בנדיקט מת'ורין הקנדי - המועמד האמיתי לתואר רוקי השנה, אם רק היו לו את יחסי הציבור שקיבלו התותחים שנבחרו לפני בדראפט.
6. אטלנטה (בשבוע שעבר 6, מאזן: 8:11)
טריי יאנג ודז'ונטה מארי משלימים אחד את השני בסגנון הקליעה. אחד קולע טוב מרחוק, השני מחצי מרחק. אחד ידע לתת ג'אמפ שוט, והשני אוהב חדירות חתוליות לסל. שניהם קולעים הרבה ולא ממש מפריעים אחד לשני, אבל מצד שני, הכדור לא זז כל כך הרבה. בסופו של דבר, כשהשניים קלעו 44 ו-39 מול יוסטון, זה נגמר בהפסד.
טריי יאנג (רויטרס)5. קליבלנד (כניסה מחודשת, מאזן: 7:12)
ההפסד האחרון למילווקי הרס ריצה של ארבעה ניצחונות וקפיצה אל צמרת הטבלה. דונובן מיצ'ל מתחיל לתפוס פיקוד והחבורה נראית טוב מתמיד.
4. דנבר (בשבוע שעבר 5, מאזן: 7:12)
לג'מאל מארי עדיין קשה להתאקלם בעיר, אבל שימו לב לארון גורדון שהשתפר השנה ומספק מספרים מצוינים. אם הנאגטס יצליחו להתארגן על ה'ביג 3' החדש שלהם כמו שצריך, אפשר יהיה לארח אותם במהלך המשחק 7:12. האם יש גם כאן חוויה קנדית ייחודית? אולי…
ג'מאל מארי (רויטרס)3. פיניקס (בשבוע שעבר 3, מאזן: 6:12)
עם שלושה ניצחונות רצופים, הסאנס סופסוף נראו נהדר. דוויק בוקר ודיאנדרה אייטון פשוט מתעללים בהגנות ומתחילים לחשוב על הופעה נוספת בגמר.
2. מילווקי (בשבוע שעבר 2. מאזן: 5:13)
יאניס ממשיך לתת תצוגות של MVP ואלמלא בעיית העונשין שלו, הוא וקבוצתו היו מדורגים גבוה יותר. מי שראה את הקאמבק האדיר והיכולת של יאניס מול קליבלנד, יכול להירגע ומהר.
יאניס אנטטוקומפו (רויטרס)1. בוסטון (בשבוע שעבר 1, מאזן: 4:15)
"ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום הם הצמד הכי טוב ב-NBA. מבחינתי אין בכלל שאלה", אמר השבוע לוקה דונצ'יץ' לפני שהפסיד לשניים השבוע. הסלטיקס נראים בלתי עצירים ולמעט ההפסד המפתיע לשיקגו, הם פשוט מתקתקים עניינים.