איתי שכטר תמיד היה לאורך כל הקריירה טיפוס מיוחד. באופן לא שגרתי, החליט שכטר לחוות את חוויית הפרשן ולהצטרף לשבוע ימים לצוות של ‘כאן’ במונדיאל בקטאר, למרות שהוא עדיין שחקן פעיל. שכטר עונה לביקורות על כך, מתריע שהוא יחמיץ רק 3 אימונים ומודה לאלונה ברקת ואליניב ברדה על ההבנה.
בראיון מיוחד ל-ONE, שכטר מודה כי בהתחלה היה לחוץ, אבל קיבל החלטה לזרום עם הכול ולא להתחיל לשנן וללמוד לפני כן. לכן, שכטר שתמיד היה צבעוני לא היסס ללבוש חליפה כתומה והיום אף הפתיע עם אחת ורודה. אין לו בעיה עם היותו פרשן בוסרי והוא מדבר כרגיל ללא חשבון, פתוח ואומר את מה שהוא חושב.
איך זה להפוך להיות פרשן?
“לפני שהגעתי לפה זה לא היה פשוט, אף פעם לא עשיתי טלוויזיה. להגיע למונדיאל היה חלום מבחינתי וזה הרגע הכי גדול בעולם. כולם פה מנוסים, כולם עשו טלוויזיה, היה לחץ אבל אני חושב שמהר מאוד נכנסתי לעניינים. אני אוהב כדורגל ואני חושב שמי שאוהב כדורגל יותר נוח לו”.
התכוננת לזה?
“לא, לא התכוננתי. רצו שאני אעבור על דברים, אבל אמרתי למפיקים ולבמאים פה שאם אתכונן יותר מדי ואבוא עם נתונים אז פחות אביא את עצמי. אני מעדיף להביא את הדברים שאני יודע, אני רואה כל החיים כדורגל ומכיר כל כך הרבה שחקנים. אני לא אוהב לבוא עם יותר מדי סטטיסטיקות, אני נותן לאנשים לשמוע מה אני רואה מהמשחק ומה אני חושב על שחקן כזה או אחר”.
אבל יש 32 נבחרות, מן הסתם אתה לא מכיר את כל השחקנים.
“אז יום לפני אני עובר על המשחקים שאני צריך לשדר ועל השחקנים המרכזיים והישגי הנבחרות. כולם פה עם לפטופים ואני אוהב לבוא לאולפן יותר משוחרר בראש. אני הרבה יותר אוהב לדבר במחצית אחרי שראיתי את המשחק ופחות על מה שקורה לפני”.
איך ההבדל בין להיות כדורגלן לפרשן?
“פה זה לא פשוט בכלל. אני יכול לצאת ב-9:30 בבוקר ולחזור ב-1:30 למלון. אני מהבוקר עד הערב עובד וזה שונה לגמרי. זה גם לחץ שונה, לדבר באולפן בלייב כשרואים אותך מאות אלפים זה לחץ. בהתחלה היה לי קצת קשה והייתי פחות אני וככל שעברו השידורים השתחררתי וכמובן גם האנשים שסביבי נתנו לי ביטחון, הרימו לי ונתנו לי הרגשה טובה”.
מה יותר קל – להתאמן או להיות פרשן?
אני יותר נהנה מלהיות שחקן. אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לאלונה (ברקת) ואליניב (ברדה), שידעו את זה שזה לא מובן מאליו שאני שחקן פעיל ויוצא למונדיאל באמצע השנה. אמנם אני מפסיד רק 3 אימונים, אבל זו מבחינתי הכרה מלאה במה שאלונה ואליניב אישרו לי ואני מאוד מעריך את זה”.
כולם צחקו על החליפה הכתומה שלך.
”לאלי אוחנה, מוטי איוניר ואלי אוזן אתה לא יכול לשים צבעים, אז הביאו את הבחור הצעיר בחבורה כשנמאס להם מהכחול והשחור. היום אפתיע בחליפה ורודה אז בכלל – תהיה מוכן לזה”.
זה שהפכת להיות פרשן אומר שאתה מתכנן בקרוב את הפרישה שלך? אתה כבר בן 35.
”אני עוד מעט בן 36 אפילו וכשאנחנו מסתכלים על הקריירה, הסוף שלי הוא קרוב. אני עדיין לא יודע בדיוק מתי זה יקרה, אני מאוד אוהב את הכדורגל, אני נהנה בכל יום להגיע לאימונים ,אבל לא באתי לפה כדי לסדר את העתיד שלי. מה שהעסיק אותי זה לחוות את המונדיאל בגלל שאני אוהב כדורגל. אם בסופו של דבר אפרוש ותהיה לי הזדמנות לעשות טלוויזיה ולהיות במקומות טובים אז הרווחתי, אבל הבפנים שלי זו האהבה לכדורגל וזה מה שמעסיק אותי”.
איך התרשמת מקטאר עד עכשיו?
קטאר מדהימה, הייתי כמה ימים לפני כן בדובאי והן מאוד דומות. קטאר חדשה, כאילו הורידו ממנה עכשיו את הניילונים. הכל חדש, הכל ברמה הכי גבוהה שיש. היא יחסית קטנה, האצטדיונים מאוד קרובים אז זה כיף. יש פה קצת בעיה של תחבורה שאתה יכול לסיים משחק ולחזור רק אחרי שעתיים למלון, אבל חוץ מהתחבורה הכל מצוין”.
מי הנבחרת שהכי הרשימה אותך?
”ספרד ואנגליה, גם צרפת היו טובים. יכול להיות שגם היריבות שלהן היו מאוד חלשות. את ספרד הכי נהנתי לראות, זה היה ‘טוטאל פוטבול’, 0:7. הם תקתקו את הכדור מהדקה הראשונה עד הדקה האחרונה, נהנתי מכל רגע. אני כל הזמן אומר על נבחרת ספרד שכששיחקנו נגדם התחלתי על הספסל והסתכלתי על כל השחקנים שלהם. זה פשוט מדהים לראות אותם, כאילו הכדור דבוק להם לרגל. פשוט חוויה לראות אותם משחקים, יש שם חיבור טוב בין הצעירים לוותיקים”.
זו העונה האחרונה שלך בהפועל באר שבע?
“יש לי חוזה עד לסוף העונה הזאת, אבל בוא נראה. זה כדורגל ואין לדעת מה יהיה, נשארו עוד 5-6 חודשים עד סוף השנה ובוא נראה מה יהיה. אני כרגע נהנה מאוד ולא רוצה לפרוש, המילה ‘פרישה’ אפילו מלחיצה אותי. אומרים תמיד שהכדורגלנים מתים פעמיים, אז איתי שכטר מת פעם אחת – רק כשהוא פורש”.
התחלת את העונה משולי הספסל ואז התחלת לקבל דקות והוכחת את עצמך כששיחקת.
”הביאו את תומר (חמד) ועוד חלוץ זר וכשאתה מביא שחקנים חדשים אז אתה צריך לתת להם את הקרדיט בהתחלה. חזרתי מפציעה, חיכיתי בסבלנות והתאמנתי קשה בשביל להוכיח את עצמי. ברור שזה מאכזב לא לפתוח ולא לשחק אבל אני הרבה שנים בכדורגל ויודע שאני צריך לחכות להזדמנות שלי. אני לא ילד בן 21 או 22, עכשיו אני יודע שהקבוצה היא הדבר הכי חשוב כי בסופו של דבר כל רגע שהקבוצה תצליח אז גם אני אצליח.
“אני לא אמבפה ולא ניימאר שאם משהו לא יצליח, אז אני זה שיכול לשנות את העולם. אני צריך לחכות להזדמנות בסבלנות. אני מאוד נהנה בהפועל באר שבע, גם מהחיבור שלי עם הקהל שהוא מדהים וגם עם הקבוצה והצוות המקצועי. בכדורגל עם הזמן אתה לומד ומבין שאף פעם לא צריך לאבד את הראש, צריך להיות מוכן להזדמנות שלך ולהיות שם כשהיא תגיע. אני שמח ששלושה מחזורים לפני שיצאנו לפגרת המונדיאל כבשתי פעמיים ובישלתי ומבחינתי זה היה סיום מצוין”.
איתי שכטר של היום מבין שהוא כבר לא כינור ראשון?
”כן אני מבין שעל הדשא אני פחות אהיה כינור ראשון, אבל כשאהיה על המגרש אני אהיה כינור ראשון. אני לא מחפש כינורות, מחפש להיות איתי שכטר ולעשות את הכי טוב שאני יכול עבור הקבוצה”.
אתה רוצה להמשיך בבאר שבע עד סיום העונה.
“בעזרת השם כן. אני תמיד אומר שבכדורגל אין לדעת, אבל אני נהנה בבאר שבע ומקווה שאמשיך את התקופה שהתחלתי לפני פגרת המונדיאל ויותר חשוב שהקבוצה תמשיך את התקופה הזאת. יש הרבה משחקים, צריך להיות מוכן להכל. אני מוכן לקרבות, נולדתי לקרבות ומאמין שיהיה בסדר”.
מדברים על מעבר שלך לבית”ר ירושלים או קבוצה אחרת, אתה חושב על זה?
”האמת שכרגע הראש שלי בהצלחה של באר שבע, אני לא מסתכל רחוק מדי ונהנה בבאר שבע. בוא נראה בסוף השנה איך הצוות המקצועי ירגיש, איך ההרגשה שלי תהיה. כדורגל זה דבר מאוד נזיל, אני יכול להגיד לך עכשיו שאני בסוף שנה יוצא לאירופה ואז אפצע חודשיים לסיום העונה. אנשים הולכים רחוק ואני תמיד אומר שצריך להסתכל על התקופה הקצרה ואיך שאתה נראה עכשיו. אני צריך להיות טוב, להיכנס לכושר ואני מאמין שיהיה בסדר”.
מה ההשפעה שלך בחדר ההלבשה? בתחילת העונה קצת פחות הורגשת.
”הורגשתי בחדר ההלבשה, אני תמיד השפעה טובה וחשובה גם אם לפעמים אני לא מראה את עצמי אבל אני חושב שההשפעה של שחקן בחדר ההלבשה היא לא רק כשטוב. זה דווקא בתקופה הפחות טובה שהייתה לנו, זה להיות שם שחדר ההלבשה יהיה חזק, שאנשים לא ילכלכו אחד על השני ויהיו ביחד. אני חושב שזה הבסיס להצלחה.
“אתן לך סיפור קצר. כשאליניב לקח אותי למשחק בפלייאוף של הקונפרנס ליג, דיברתי איתו לפני הטיסה ואמרתי לו שאני לא בריא. הוא אמר לי ‘חשוב לי שתבוא, אתה יודע שאתה חלק מהקבוצה וכשאתה נמצא שם זה מאוד חשוב לי’, ואמרתי לו שאני מגיע. אמרתי שבשביל המועדון גם אם אני פצוע אבוא. עשיתי את האימון המסכם, התאמנתי בצד. אליניב אמר לי שאין סגל מלא ומבחינתו חשוב שאהיה גם בספסל וקיבלתי את זה.
“ישבתי במחצית הראשונה בספסל והייתי בטירוף לשחק. היה שחקן אצל הרומנים שהוציא אותי מדעתי. בכל רגע הוא בעט ביוג’ין (אנסה) ובתומר (חמד). הוא שיחק מלוכלך. אמרתי לחבר’ה בספסל שאם אשחק אוציא אותו באדום. הם אמרו לי ‘תפסיק לדבר’, אבל בדקה ה-44 של המחצית אמרתי להם שאריב איתו במחצית כי אני לא יכול לשחק. אני רואה את השופט הרביעי מאחוריי, היו שתי כניסות לאצטדיון ורציתי לפגוש אותו מהפנים.
“באתי אליו ואמרתי לו – ‘אתה רוצה להתחיל לשחק כמו גבר או שאתה משחק כמו ילדה?’, הוא דחף אותי אחורה, כמובן שנפלתי. הוא קיבל אדום והם עלו למחצית השנייה בעשרה שחקנים. אז לפעמים דברים קטנים כאלה שאנשים לא רואים נותנים ביטחון לקבוצה”.
מדגדג לך להיות בעתיד מאמן או מנהל מקצועי?
”מדגדג אותי להיות בכדורגל עצמו, הכדורגל זה אני. יש הרבה אנשים שאומרים אנחנו אוהבים כדורגל, אבל אני זה כדורגל. אם איך שאני אפילו בא לאצטדיונים, אני מתרגש ברמה שאי אפשר להסביר. קשה להסתכל עכשיו יותר מדי על העתיד אבל ברור שאני רוצה להיות. אם אצליח להיות בעתיד חלק מצוות אימון ואז אתקדם זה גם איזה חלום, יכול להיות מנהל מקצועי, אבל מה שבטוח הוא שאני רוצה להיות בכדורגל”.
איך אתה רואה את התחרות שלכם על האליפות עם מכבי חיפה ומכבי תל אביב?
”התחרות שווה בין כל הקבוצות, זה נכון שמכבי חיפה מובילה עכשיו את הטבלה בנקודות אבל אני חושב שהתחרות שווה. מוקדם עוד להכתיר אלופה, מכבי תל אביב והפועל באר שבע קבוצות חזקות וראינו שב”ש בחודשיים האחרונים נמצאת בכושר הכי טוב. אני מקווה שנחזור מהפגרה באותו הכושר, יש לנו קבוצה חזקה מאוד”.
אתם יכולים לקחת את האליפות השנה?
”כל הזמן כשמדברים איתי על אליפות, אז אני תמיד אומר שעל אליפות צריך לדבר במחזורים שאתה מגיע מוכן בפלייאוף. עכשיו זה עוד מוקדם ואנחנו צריכים תמיד להסתכל על המשחק הבא, מבחינתי זו לא קלישאה. ברור שאנחנו רוצים לזכות באליפות, יש לנו שחקנים בסגל שזכו באליפויות ועשו תארים. יש לנו מאמן שזכה באליפויות ועבר הכל. אנחנו רוצים לזכות בתארים, התחלנו את העונה הזאת עם אלוף האלופים ושלב בתים של קונפרנס ליג כשהיו חסרים לנו גול או נקודה מלעלות לשלב הבא. אנחנו בעונה מצוינת וצריכים להמשיך אותה. זו עונה חלומית, רק להמשיך אותה בקצב הזה וזה יהיה עד הסוף”.
איזה ציון היית נותן כפרשן לברדה המאמן?
”לא, אני לא נותן ציונים למאמן, אבל אני חושב שאליניב עושה עבודה מצוינת והוא הראה שגם ברגעים פחות טובים הוא יודע לאסוף ולהרים את הקבוצה. בעונה שעברה הוא בא ומההתחלה הכל זרם כמו שצריך. העונה היו גם רגעים פחות טובים וראינו מאמן אמיתי שגם ברגעים פחות טובים לא מאבד את הדרך שלו ואני חושב שהוא באמת עושה עבודה מופלאה”.
התחברת לקהל של באר שבע בצורה מדהימה, האמנת שתתחבר לעוד מועדון בגיל כזה?
”האמת שלא ציפיתי לחיבור כזה, אני נהנה מכל רגע איתם. בכל מקום שהייתי וקיבלתי הערכה ואנרגיות מהקהל, אז גם היכולת שלי באה לידי ביטוי ואין ספק שהאנרגיות בבאר שבע עושות לי טוב. מעריכים אותי ואני מעריך אותם בחזרה”.
אתה בקשר עם ערן זהבי, איך אתה רואה את כל מה שעובר עליו?
”ערן זהבי הוא חבר טוב מאוד שלי ואני מעדיף לא להיכנס לסיפור הזה”.
לדעתך שחקן צריך לקבל חדר לבד או לא? מה דעתך כשחקן נבחרת?
”אני חושב שערן זהבי צריך להיות בנבחרת וזה משהו שצריך להיפתר בארבע עיניים ושלא צריך לערב בו את התקשורת. זה משהו שניתן לסגור בשיחה של 10 דקות”.
היו כאלו שגמרו לו את הקריירה.
”ערן זהבי הוא מפלצת כדורגל וגם עכשיו הוא במספרים טובים מאוד. אני מאמין שהוא עוד ייראה הרבה יותר טוב”.
אתה נותן לאסטריט סלמאני טיפים איך לצאת מהמשבר שהוא נמצא בו?
”הייתי בחו”ל ולא פשוט להיות זר בקבוצה ולפעמים לוקח יותר זמן. אני חושב שהוא חלוץ טוב מאוד והוא צריך את הזמן. אני מאמין שהוא ייכנס לעניינים”.
מה דעתך על הביקורות על זה שנסעת לפרשן בקטאר כשחקן פעיל?
”אצלנו בכדורגל תמיד יש ביקורות, גם מוחמד סלאח וריאד מחרז יצאו לפרשן והם שחקנים יותר צעירים ממני וגם כמובן גדולים ממני. אני מפסיד שלושה אימונים וכמובן מגיע למחנה האימון, אני מתאמן ורץ פה. שומר על עצמי ומאמין שיהיה בסדר”.
תביא לברדה טיפים מהמונדיאל?
”אליניב חולה כדורגל ואני מאמין שהוא רואה את כל המשחקים”.
אתה עושה סקאוטינג לאלונה ואליניב?
”הלוואי, כל השחקנים פה במיליוני דולרים. את מי אני יכול להביא?”.
מי השחקן שאתה הכי אוהב ויהיה הדבר הבא לדעתך?
”פדרי של נבחרת ספרד. פשוט מדהים לראות שחקן כל כך צעיר וכל כך חכם. אתמול הסתכלתי עליו משחק משחק שלם ללא איבוד כדור. זה לא אמיתי, כאילו מוח משחק עם כדור. לא נתקלתי בשחקן כל כך צעיר וכל כך שלם”.
קיבלת גם חופשה קצרה מהילדים.
”קשה מאוד, אתמול הבת שלי בת ה-8 שלחה לי הודעה שהיא מתגעגעת אלי אז זה קרע אותי. היה לי דמעות, אני מתגעגע לילדים מאוד ומדבר איתם הרבה. כל הקטע הוא שלמחרת היום שאני חוזר אני טס למחנה אימון אז זה לא פשוט”.