כאשר בנבחרת הטאקוונדו סימנו מטרות לפני אליפות העולם, אף אחד לא חשב שדווקא דנה אזרן תהיה זו שבסופו של דבר תרשום הישג מדהים באליפות במקסיקו. במשלחת לא ספרו את הצעירה מרעננה, שרק לפני שנתיים בכלל הייתה מחוץ לענף לאחר שפרשה, אבל הלילה (בין חמישי לשישי) הפכה לסגנית אלופת העולם.
בגיל 18 החליטה אזרן לעשות הפסקה ולעזוב הכול בענף בו החלה להתאמן כבר מגיל 5. “הרגשתי שאני נחנקת, הרגשתי שאני רוצה לצאת החוצה. התשוקה פשוט נעלמה לי”, סיפרה סגנית האלופה הטרייה בראיון ל-ONE. באותה תקופה שירתה בחיל התקשוב ועסקה בפיתוח לומדה, כשתוך כדי השירות הבינה שהמקום שלה בטאקוונדו.
"בשלב מסוים אחרי שהתבגרתי בתקופה הזו והסתכלתי איך זה להיות בחוץ, הבנתי שאני צריכה לחזור, איפה שאני צריכה להיות. הרעב חזר, ראיתי חלקים מקרבות ואמרתי לעצמי ‘למה אני לא שם’. אני חייבת לציין את המפקדים שלי בצבא באותה תקופה, שהם עזרו לי לשלב את החזרה לאימונים כי בלעדיהם זה לא היה קורה, זה לא היה מובן מאליו", המשיכה אזרן.
דנה אזרן לאחר הזכייהלמעשה, קצת פחות משנתיים לאחר שחזרה להתאמן אזרן הוכתרה לסגנית אלופת העולם ולא היה לה חסר הרבה לזכות אף במדליית הזהב. בשנה האחרונה היא עשתה קפיצה גדולה, כאשר צברה נקודות בסבב גביע העולם.
לטאקוונדו היא בכלל הגיעה במקרה. “כשהייתי בת 5 המשפחה חיפשה לי ולאחותי נועה חוג ספורט כדי שנלמד להגן על עצמנו ובקאנטרי היה חוג טאקוונדו. כשנכנסתי לעולם הזה, ראיתי את כל החליפות וכל מה שקשור, ישר התאהבתי בכך. לאט לאט הדברים התגלגלו, הבנתי שאני מאוד תחרותית ורוצה להגיע לרמה הכי גבוה שיש".
בענף מחמיאים מאוד לאזרן ואומרים עליה כי היא “מקצוענית, ספורטאית, מכבדת, הישגית, עובדת קשה, מנסה להגיע למקסימום שלה ובחורה מקסימה שכולם אוהבים". יש לה שלושה אחים ושלושה נוספים מנישואין שניים של אביה.
דנה אזרן עם אחותה נועה (באדיבות המשפחה)אזרן היא סגנית אלופת העולם כשלמעשה היא כמעט משלמת מכיסה כדי להיות ספורטאית. אין לה ספונסרים, אין לה תמיכה, כי עד הלילה אף אחד לא בדיוק ספר אותה, אף אחד לא חשב שהיא תגיע רחוק. אין ספק שהמדינה מפספסת לא מעט ספורטאים בדרך, כי בטוח שכמו אזרן יש עוד כאלו שמפסיקים ומפסיקות להתחרות ויוצאים לעבוד.
“יש חוסר שקט מסוים שאשמח אם יוכל לעבור ושאוכל להתרכז בספורט בלי הסחות דעת”, אמרה אזרן. “אני מאוד מקווה כעת שבזכות ההישג תגיע גם התמיכה, יגיעו ספונסרים. אני מאוד מודה לאמא שלי, אריקה המלכה, שתומכת בי לעשות את מה שאני אוהבת, ותמיד שם לכל דבר, גם בעניין הכספי. אבל אשמח מאוד להקל עלייה ולהוריד ממנה את העול הזה”.
בזכות ההישג, בטוח שכעת הטלפון של אזרן יתפוצץ משיחות וברכות של הפוליטיקאים למיניהם, אז תדאגו גם שהבחורה החביבה שהביאה הישג מדהים, תקבל את התמיכה כמו שהיא ראויה לה מהמדינה.
דנה אזרן עם הצוות (אמאדין לוריאול, התאחדות הטאקוונדו)את ההישג היא זוקפת לזכות המאמן שלה: “בזכות המון המון עבודה קשה והרבה מאוד בזכות הצוות ויחיעם שרעבי מאמן נבחרת. הוא עילוי. מה מייחד אותי? וואו, אני מאוד מהירה יחסית לקטגוריה שלי ואני גם מאוד עקשנית והיה לי מאוד חשוב לצלוח את היום הזה. המטרה והתחושה שלי הייתה איך אני יוצאת מסופקת מהקרבות או שלהפך”.
מצאת את עצמך בעבר בסיטואציות לא נעימות שחטפת מכות ונפצעת?
“לא משהו יותר מידי רציני, לוקחים בחשבון שזה הענף, זה שווה את ההנאה שיש בספורט הזה. אין פחד, מי שמפחד חוטף”.
חלמת להגיע כל כך רחוק? כי לא בדיוק ספרו אותך.
“וואו, הגעתי לתחרות במטרה לעבוד טוב ולהקשיב ליחיעם”.
דנה אזרן עם המדליה (אמאדין לוריאול, התאחדות הטאקוונדו)זה שלא נתנו לך סיכוי להגיע רחוק לפני האליפות הוריד ממך לחץ או גם גרם לך לחשוב ‘אני אראה לכולם ואגיע רחוק’?
“המטרה שלי היום הייתה לעבוד טוב ולהקשיב ליחיעם מאמן הנבחרת, בעיקר רציתי להוכיח לעצמי שאני נלחמת בזירה”.
ובגמר הפסדת ליריבה מאוזבקיסטן לאחר קרב צמוד שהסתיים בתיקו, איך ההרגשה לפספס בצורה כזו?
”הייתי לי צביטה חזקה בלב, אזכור אותה לפעם הבאה ואבוא חזקה יותר”.
המטרה הבאה המשחקים האולימפיים בפאריס 2024?
”מטרה ארוכת טווח היא פאריס, יש עוד כמה תחנות בדרך. הרצון להשתפר צעד צעד”.
חולמת על מדליה אולימפית?
“חלום, מטרה להשתפר, להתחזק, להגיע מוכנה”.