אם לומר את האמת, היה חשש קל. קטאר היא מדינה עוינת והאישור של הוויזה שתאפשר לנו להיכנס בשעריה הגיע באיחור ביחס לעמיתי העיתונאים הזרים, למרות שקיבלנו את כל האישורים הנדרשים מפיפ”א. אלא שהכניסה למדינה הייתה חלקה והתקבלנו בחיוך, בלי תורים ובלי עיכובים מיותרים. בעמדת ביקורת הדרכונים ישבה אישה שגופה כוסה מכף רגל ועד ראש, כך שבקושי ראו לה אפילו את העיניים, אך לאחר שראתה את הדרכון הישראלי שלנו מיד נתנה את החותמת ונכנסנו פנימה בלי בעיות או שאלות מיותרות.
חגיגת המונדיאל מתחילה. זה קורה בחורף, ממש באמצע עונת הכדורגל, וזהו אירוע מוזר לכשעצמו מבחינתנו, מעבר לזה שהוא קורה בקטאר. יחד עם זאת, זהו אירוע היסטורי משום שמדובר במונדיאל הראשון במזרח התיכון ובמדינה המוסלמית הראשונה שמארחת את הטורניר הכי נוצץ בעולם. אלפי אנשים מכל רחבי הגלובוס עושים את דרכם למדינה הקטנה במפרץ הפרסי במטוסים רבים, עטופים בדגלים ובבגדים צבעוניים ועם הרבה תקווה שהנבחרת שלהם תעשה היסטוריה. במטוס שלנו הגיעו בעיקר אוהדים של קמרון, שפרצו בשירה מיד עם הנחיתה. האווירה במטוס הייתה נהדרת.
קטאר היא מדינה מיוחדת וקטנה. זו הפעם השנייה שהמונדיאל מגיע ליבשת אסיה, מאז גביע העולם ב-2002 שנערך בדרום קוריאה ויפן, והוא יהיה שונה לא רק בגלל תאריכי המשחקים בלוח השנה שנקבעו לחורף עקב החום הכבד ששורר פה בקיץ, אלא גם בגלל שהפעם כל המשחקים יהיו במרחק קצר יחסית זה מזה, סביב עיר אחת, ואפשר להגיע אפילו לשני משחקים ביום עם התחבורה הציבורית בלי טיסות מאצטדיון לאצטדיון. במובן מסוים זה אולי הטורניר הכי נוח לקהל, שיוכל לנוע בקלות יחסית בין שמונת המגרשים שיארחו את המשחקים.
רכבת התחתית בקטאר (רדאד ג'בארה)
נוסעים ברכבת התחתית בקטאר (רדאד ג'בארה)הכבישים המובילים לדוחא, שדה התעופה, בתי המלון והאוטובוסים ממותגים. המטרו מלא בנוסעים וממותג כולו, כולל כדורים מעוצבים ושלטים עם נתונים היסטוריים על המונדיאל, והוא גם נקי מאוד באופן מפליא, כך שנדמה כי המקומיים עושים הכל כדי להשאיר רושם טוב באירוח הטורניר. הקטארים מציעים מגוון בתי מלון, רובם יקרים, אבל יש גם פתרונות זולים יותר כמו לינה בספינות ענק שעוגנות על חוף הים או באוהלים במדבר. בימים האחרונים הקטארים הציעו לאוהדים דיל חדש של 10% הנחה במלונות יוקרה, ככל הנראה בגלל שיש מי שמעדיפים ללון באבו דאבי או בדובאי, שם יש היצע רחב וזול יותר של בתי מלון, ולהגיע בטיסה קצרה למשחקים.
עד כה נצפו אוהדים שבאו בעיקר מארגנטינה ומקסיקו, כמו גם אוהדים מאפריקה, ולפי ההערכות צפויים להגיע לכאן אלפי איראנים וסעודים שמקבלים הזדמנות להגיע למונדיאל במדינה שכנה. מהעולם הערבי מי ששולטים ברחובות הם אוהדים טוניסאים שנופפו בדגלים. עברית עדיין לא שומעים ברחובות, אולי בגלל החשש, אך מהר מאוד הכל מתפוגג. העיר חיה ותוססת, ואין סיבה לחשוש אפילו מישיבה במסעדה בבעלות איראנית במרכז העיר העתיקה. האוכל מזרח תיכוני, יש צלחת חומוס ב-11 שקלים והטעם משובח.
בכיכר יוסוף אחמד אל ג’מאל, קרוב לשוק המקומי, צעירים מעשנים נרגילה לעת ערב ומדברים על כדורגל. כל המסעדות של המקומיים מלאות בדגלים ובצעיפים של המדינות המשתתפות ומשפחות שלמות של מקומיים נהנות מאווירת החג כאשר הילדים עם חולצות של קטאר בצבע בורדו. בשלב זה עדיין לא מרגישים את הקהל הזר ברחובות, על אף ששריקת הפתיחה של המונדיאל מתקרבת.
נשים רעולות פנים (רדאד ג'בארה)
אוהדי ארגנטינה וגרמניה בקטאר (רדאד ג'בארה)מה כן מרגישים ברחובות כרגע? את העושר הגדול לצד הפשטות והתרבות הערבית. המוני עובדים זרים מתערבבים עם המקומיים בשוק, במסעדות ובבתי המלון המפוארים. כל תושבי המדינה הם כ-300 אלף איש בלבד ועוד כ-2.7 מיליון הם זרים שעובדים כדי לשרת את המקומיים, ואין ספק כי גם ברחובות מרגישים שהם הרוב. הודים, פקיסטנים ונפאלים מסתובבים בדוחא עם חולצות של הנבחרות המובילות ומתרגשים לא פחות מבעלי הבית האמיתיים. זה גם הזמן שלהם לעשות כסף, להרוויח מהאירוע במוניות ובשירותים האחרים שהם מעניקים לאורחים.
בעקבות הציפייה לקבל כמיליון תיירים לשטחה, לראשונה בתולדות המדינה, קטאר ביקשה סיוע מצבא פקיסטן ששלח חיילים כדי להגן על גבולותיה של המדינה וממשטרת טורקיה ששלחה כ-3,000 שוטרים טורקים כדי שישליטו סדר בערים ויקפידו על ההנחיות לאוהדים שהגיעו.
האוהדים הזרים נדרשים לכבד את המקום, כי זוהי מדינה סגורה שלראשונה פותחת את שעריה בפני כל העולם. עד כה זו הייתה פינה חשוכה על הגלובוס, וכעת היא נמצאת תחת אור הזרקורים. הקטארים עשו כמה צעדים כדי להתקרב למערב ונדמה שהם מבליגים על הרבה איסורים שהזרים עוברים עליהם, אך זו עדיין חברה שמרנית שלראשונה תארח את אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, ולכן הקטארים מקפידים בכל הזדמנות להסביר על התרבות שלהם.
עמדות רשמיות של פיפ"א בקטאר (רדאד ג'בארה)
רחובות קטאר לקראת המונדיאל (רדאד ג'בארה)המקומיים הבהירו בשילוט ובהסברה על ידי מתנדבים מה מותר ומהם הקווים האדומים שלהם. לפי ההנחיות, אסור להכניס לאצטדיונים אלכוהול ואין בשר חזיר. בנוסף, אסור לצלם את המקומיים במרחב הציבורי ללא אישורם וזאת על מנת לשמור על פרטיותם, אך עד כה די מבליגים על כך ואפילו משפחה מקומית שביקשנו לצלם בבית קפה הסכימה למרות שהרגישה לא בנוח. זה לא מכובד בתרבות המקומית גם ללכת עם כתפיים או ברכיים חשופות, כך שאין מי שמסתובבים בגופיה ומכנס קצר ברחובות בדרך כלל, אבל אוהדות ברזיל כבר הופיעו בשדה התעופה במכנס קצר ואף אחד לא העיר להן.
כמו כן, אסור לגלות חיבה בין בני זוג ועל אחת כמה וכמה בין הומוסקסואלים, הרי שזוהי עבירה על החוק במדינות מוסלמיות בכלל ובקטאר בפרט. אסור גם לשתות אלכוהול או בירה במרחב הציבורי אלא רק במקומות המיועדים לכך, כמו ברים, מסעדות שנמצאות בבתי מלון או בשטחי הפסטיבלים הרשמיים שפיפ"א הקימה לאוהדים. אלכוהול אכן לא נראה על אף שולחן בשעות הראשונות שלנו בדוחא וכרגע ניתן להשיג משקאות חריפים רק בבתי המלון בהצגת דרכון.
יהיה מעניין לבחון את ההתנהגות של השלטונות בנסיכות ולראות האם החוקים וההנחיות הללו באמת ייאכפו בחודש הקרוב. עדיף להימנע מקנס או מעצר מיותר, אבל לא ברור אם האיסורים הללו יגרמו לאוהדים ממדינות עם תרבות מערבית שלא להגיע לטורניר, או שהם בכל זאת ינחתו בקטאר כדי לא לפספס את האירוע ההיסטורי ואת ההופעה של הנבחרת שלהם.
רחובות קטאר לקראת המונדיאל (רדאד ג'בארה)
אוהדים בנמל התעופה בקטאר (רדאד ג'בארה)ידברו עוד הרבה על התרבות המקומית המיוחדת והמפגש שלה עם העולם הרחב, כולל הישראלים שעוד יגיעו לכאן, אבל יאללה, קדימה לכדורגל. האם ליאו מסי יניף את הגביע המוזהב במונדיאל האחרון שלו? האם כריסטיאנו רונאלדו ישתיק את כולם? האם קיליאן אמבפה ונבחרת צרפת שוב יחגגו? האם ויניסיוס וניימאר יצליחו ללכת עד הסוף? האם דווקא נבחרת קטאר תצליח להדהים את כולם? על זה כולם מדברים בקטאר.