"נולדתי בגיהינום": אנתוני פותח הכל בראיון

רגע לפני שריקת הפתיחה של אירוע הכדורגל הגדול בעולם, אנתוני מתאוס דוס סנטוס, או בקיצור ‘אנתוני’, הברזילאי הקיצוני של מנצ’סטר יונייטד, העניק ראיון נרחב לתקשורת האנגלית, שם לא היסס לדבר על הכל. על הדרך הקשה שהיה צריך לעבור מילדות ועד היום, הצורה בה התקבל במועדון האדום ומה הם החלומות והמטרות שלו לעתיד? הכל בפנים.

בתחילת הראיון נשאל אנתוני על הגעתו והתאקלמותו אצל השדים האדומים: “התקבלתי בצורה מאוד יפה. אני מרגיש מצוין במנצ’סטר. יש כמה ברזילאים, יש גם את ליסנדרו מרטינס, שהיה חבר שלי לקבוצה גם באייאקס, וגם השחקנים הפורטוגלים הקלו עליי להסתגל. יש לנו קבוצה מאוד חזקה ושיטת עבודה חדשה של מאמן חדש. זה טבעי שהקבוצה עוברת שינויים והתאמות. אני בטוח לחלוטין שנופיע בכל משחק העונה על מנת להילחם על תארים”.

לאחר מכן, סיפר הכוכב על ילדותו הקשה בברזיל: “חלק מהדברים שראיתי – רק מי שחי את זה יכול להבין. בהליכתי לבית הספר כשהייתי בן 8 או 9, נתקלתי באדם שוכב בסמטה. הוא לא זז, וכשהתקרבתי, הבנתי שהוא מת. בפאבלה, אתה נהיה מעט אדיש לדברים האלה. לא הייתה דרך אחרת ללכת, וצריך להגיע לבית הספר, אז פשוט עצמתי עיניים וקפצתי מעל הגופה”.

אנטוני בהופעת בכורה (רויטרס)

עוד המשיך השחקן: “נולדתי בגיהינום. זו לא בדיחה. עבור החברים האירופאים שלי שלא יודעים, הפאבלה שבה גדלתי בסאו פאולו נקראת אינפרניניו, ‘גיהינום קטן’. כשאתה גדל וצריך לקפוץ מעל גופות בכדי להגיע לבית הספר, אתה לא יכול לפחד מכלום בכדורגל”.

כשנשאל על משיכתו לכדורגל בתוך המציאות הקשה השיב: “כדרור תמיד היה משהו בתוכי, זה היה אינסטינקט טבעי. סירבתי להרכין ראשי לאף אחד. הייתי משחיל לסוחרי הסמים ומקפיץ מעל נהגי האוטובוסים, לא זרקתי ז**. הגעתי משכונות העוני לאייאקס ואז למנצ’סטר תוך שלוש שנים. אנשים תמיד שואלים אותי איך הצלחתי ‘לסובב את המפתח’ כל כך מהר. בכנות, זה רק בגלל שאני לא מרגיש לחץ על המגרש. בלי פחד”.

פאבלה בברזיל (רויטרס)

על התקשורת אמר: “הם תמיד שואלים על החלומות שלך. ליגת האלופות? המונדיאל? כדור הזהב? אלה לא חלומות. אלה מטרות. החלום היחיד שלי היה להוציא את ההורים שלי מהפאבלה. שם לא הייתה תוכנית ב’. התכוונתי להצליח או למות תוך כדי הניסיון”.

כשנשאל ממי שאב את ההשראה בתור ילד קטן בשכונות המצוקה ענה: “האומנות של רונאלדיניו, כריסטיאנו רונאלדו וניימאר נתנה לי השראה כילד. צפיתי ב’אלים’ האלה בפליאה עם וויפיי גנוב, ואז יצאתי למגרש הבטון כדי לנסות לחקות את הגאונות שלהם”.