מאור מליסון הוא לא רק עוזר מאמן בהפועל באר שבע, אלא גם סופר. שחקן העבר הוציא השבוע לאור ספר שחיברו בשם “דרדלה לחיבורים”, בו הוא משתף בחוויות השונות מהקריירה ומהחיים בכלל. מליקסון התארח בפודקאסט באר שבע בערוץ הפודקאסטים של ONE ודיבר על תהליך הכתיבה וכן על הספר עצמו.
איך אתה עם הטייל החדש של סופר?
”איש אשכולות (צוחק), אחלה”.
ספר על הספר החדש ועל התהליך.
”אחרי שפרשתי ישבתי בבית וגם הייתה לי פציעה ולא באמת חשבתי שאחזור לשחק אחריה אז היה לי הרבה זמן פנוי. כשהשתעממתי בבית אז עלה לי רעיון לרשום כמה דברים מהקריירה ואמרתי שנראה בעתיד לאן זה יגיע. אחרי זה הייתי עוזר מאמן של יוסי אבוקסיס ופחות היה לי זמן לזה ואז הגיעה הקורונה שזו גם הייתה תקופה עמוסה. לפני כמה זמן ראיתי את הקובץ ונזכרתי מזה. אבא שלי זכרונו לברכה נפטר ומצאתי את עצמי יושב בבית לא בהרגשה הכי טובה, שקלתי מה לעשות. התחלתי לרשום והתמכרתי, זה היה מהנה בטירוף. יש עכשיו תוצאה של ספר אבל כל פרק זה עולם ומלואו”.
תשווה את זה עולם של הכדורגל.
”אני יכול להגיד לך בוודאות שלא התרגשתי ככה כמו שהתרגשתי בשבוע האחרון”.
ספר איזה סיפור.
”מה קרה? זה 88 ש”ח. תקנה”.
משהו קטן.
”אחד מאנשי הצוות הודיע בקבוצת הוואטסאפ שהאימון למחרת יהיה בערב ולא בבוקר. אחד השחקנים רצה לשלוח כנראה הודעה קולית לחבר שלו אבל בטעות הוא שלח אותה לקבוצה, ושם הוא קילל את כל השחקנים והמועדון. זה היה בימים שאי אפשר היה למחוק הודעות, זו הייתה סיטואציה מצחיקה”.
איזה פרק בספר אתה חושב שהקוראים הכי יתחברו אליו?
”אני בטוח שהאוהדים יתעניינו בפרקים של הכדורגל, אבל דווקא הפרקים על הילדות שלי, על אשתי או על אבא שלי הם הכי טובים בוודאות. אני מספר שם כל מיני דברים. למשל על זה שכמעט חזרתי מפרישה פעמיים, על ההרגשה אחרי הפרישה, התקף לב ומה שקרה לי עם הרגל. כשאתה מתחיל לכתוב אנשים בטוחים שזה מעניין את כולם. אני חשבתי להפך, שזה לא מעניין אף אחד, אבל לאט לאט אני רואה שזה כן מעניין אז זה מרגש אותי מאוד. פתחתי הכל עד הסוף”.
מה ההסבר לשם “דרדלה לחיבורים”?
“אני אחד כזה שאוהד לצחוק, גם על עצמי וגם על העולם, במיוחד אחרי כל מה שעברתי עם הבעיות הרפואיות שלי. פחות רציתי לשים תמונה שלי בספר. רציתי שזה יהיה קליל לקריאה עם הרבה חוש הומור. יש גם קטעים מרגשים ואפילו עצובים, אבל בסופו של דבר העניין הוא שזה יהיה כיף לקרוא ושיזרום”.
אבא היה שותף לכתיבה?
”לא, אבל הוא ידע שהתחלתי. היה לי חשוב להקדיש לו אותו. זו נקודה מאוד רגישה אצלי, מחר זו שנה מאז שהוא נפטר”.
תסכם לנו את הסיבוב הזה, כולל מה שהיה באירופה.
”הרבה אומרים שלא טוב לנו לצאת לפגרה כי אנחנו במומנטום טוב, אבל כולנו סחוטים. טסנו הרבה פעמים. היה אלוף האלופים, בתים של אירופה, ליגת העל, עברנו לא מעט”.
מה המומנטום עושה?
“כולם שמחים לצאת לפגרה ובצדק. עשינו יום כיפור בפוזנאן, יש משחק כל שלושה ימים ואנשים כבר על האדים, ראו את זה בק”ש. אני בטוח שכולם רוצים לצאת לחופשה וכולם יחזרו רעננים. אנחנו לא רובוטים, משחק כל שלושה-ארבעה ימים זה מטורף, כשאני הייתי שחקן אף פעם לא היה דבר כזה. שחקנים עומדים תחת עומס פיזי ומנטלי. יש לנו שני מאמני כושר שלפני כל משחק אנחנו מקבלים מהם חוות דעת על מי כדאי לתת לו מנוחה ומי יכול לשחק. אנחנו עושים את החישובים שלנו. יש שחקנים שלא פשוט לוותר עליהם”.
איך אתה רואה את השינוי מהנוער לבוגרים?
”העבודה היא שונה לגמרי, זה שמיים וארץ. אני מאוד נהנה, במיוחד עם אליניב, הוא נותן לי את המקום שלי. אני אמנם אוהב לעשות צחוקים ואני אוהב את זה וגאה בזה, אבל כשאנחנו עובדים אני בן אחר ונורא רציני. פה אתה מלמד כדורגל ופה אתה עם כאלה שכבר יש להם כדורגל”.
מה גבולות הגזרה של עוזר מאמן?
”בכל מקרה זה שונה, יש כאלה שעושים הרבה ויש כאלה שלא עושים כלום. אני פחות אוהב לדבר על עצמי, אבל בוא נאמר שאני עושה לא מעט. בסוף אליניב הוא המאמן, הוא זה שמחליט וכל הלחץ עליו. שנינו יודעים את זה. הוא מאוד אמיץ שהוא שם את עצמו ככה בקדמה, אני אעשה הכול כדי שהוא יצליח”.