רוסו: אין לי מקום בהרכב של מכבי חיפה כיום

ג'ובאני רוסו, שחקן הכדורגל הזר ולאחר מכן הישראלי מהאהובים שהיו פה, הכי חתיך הכי מצחיק ושטותניק, שזכה בתארים עם שלוש קבוצות, חוגג 50 ולרגל חגיגות יום ההולדת הוא התארח בפודקאסט 'שיחת היום' עם גידי ליפקין. בגלל שרוסו נסע לצילומי העונה החדשה של התכנית גולסטאר ביוון, הקלטנו את הראיון איתו כמה ימים לפני יום ההולדת. רוסו כרגיל דיבר פתוח, בין היתר שוחחנו איתו על הכל, והוא דיבר על לא מעט נושאים מעניינים. אסור להחמיץ.

רוסו: “שלום. מה שטותניק? ולמה אמרת 50? תגיד איך אני נראה, תגיד 30. נראה בן 30 אבל במוח 7”.

אתה אומר שאתה לא שטותניק?
“לא. פעם הייתי, עכשיו רק לפעמים. צריך להיות קצת רציני”.

ג''ובאני רוסו. "לא שטותניק" (עמרי שטיין)

אני מכיר אותך, אתה כל יום קצת שטותניק.
“כל יום אני מחפש לעשות קצת בלגן אבל תגיד איפה השמפניה? אין פה כלום, לא עוגה אפילו”.

 
ביום שיהיה לך היום הולדת נביא עוגה. בגלל שאתה נוסע לגולסטאר הבאנו אותך כמה ימים לפני התאריך.
“אני יודע למה לא הבאת עוגה – כי זה יכול להיות בפנים שלך. בוא נהיה רציניים”.

איך זה להיות בין 50?
“אני אגיד לך משהו, החיים עברו ככה מהר, אתמול הייתי בן 17. אני זוכר את היום הראשון שהגעתי לבאר שבע ב-1996. אמרו לי שיש בבאר שבע ים יפה, חוף יפה, ולקחו אותי לאשקלון”.

אתה מגיע בהלם?
“הגעתי בערב, זה היה יולי שפירא ז”ל, הוא היה הסוכן לא ידעתי איפה באר שבע, המזל שלי ששמעון ביטון היה שם”. 

איפה תיארת לעצמך שתמצא את עצמך בגיל 50?
“אני באמת חשבתי שאהיה בקרואטיה, אני אהיה בים עם בירה ולא אעשה שום דבר. אבל יש מישהו למעלה שמסתכל. אני 26 שנה בארץ”. 

לא חשבת שזה יקרה?
לא. תשמע לא חשבתי שאני אהיה ישראלי. אבל אני יושב לדבר איתך ואני שמח פה”.

ג'ובאני רוסו (עמרי שטיין)

רוסו: כשאבא נפטר הייתי בקרואטיה חודשיים לא דיברתי עם אף אחד

ג'ובאני בוא נחזור רגע לילדות שלך. איזה ילד היית?
קודם כל לא היה פשוט, היינו שבעה אחים אני באמצע, סנדוויץ’. היו שני אחים ופעם לא היה אולטרסאונד, אמרו לאמא שיש לה בת ואני יצאתי וכולם בכו, אף פעם לא היה לי חדר לא היה לי כלום”.

קשה עם שבעה אחים?
כן ולא. אתה יודע היה בלגן תמיד בבית ואף פעם לא היה שקט אבל תמיד היה אהבה ולא היה הרבה כסף”.

ילדות קשה שחסר בה דברים?
“היה לי בגדים של האחים. תמיד הייתי זה שמקופח ולא קונים חדש. תמיד כשרציתי נעליים אבא שלי היה אומר לי ‘לא יש לך נעליים של אח שלך, מה זה משנה המידה?’, אבל תמיד רציתי להיות שחקן כדורגל”.

מתי ידעת שתהיה שחקן כדורגל?
“בעצם שיחקתי כדורגל בגלל האחים שלי. לא היה פלייסטיישן וכולם היו ברחוב או במגרש והם שחקו כדורגל. אבא אמר להם שאם הם רוצים לשחק, הם חייבים לקחת את ג’ובאני וככה נכנסתי”.

ג'ובאני רוסו ואיגביני יעקובו חוגגים (רויטרס)

מה ההורים שלך עשו?
“עבדו כל יום מארבע בבוקר. עבודה קשה במפעל. לא יודע במה”.

לא עניין אותך אף פעם? 
“תמיד ראיתי את אבא שלי חוזר בשלוש וחצי לאכול, פתאום מסכן ישן על השולחן ותמיד היה לי כאב בלב”.

ואמא?
“שבעה ילדים, מה יש לה זמן לעבוד? אבל תמיד ידעתי ורציתי להיות שחקן, והייתי שחקן לא רע”.

מתי ידעת שתהיה שחקן אבל?
“תמיד הייתי שחקן טוב, תמיד שמישהו שואל אותי ‘מתי היה המשחק הכי טוב שלך?’, אני אומר שהכי נהניתי בבית ספר עם חברים”.

איך היו החיים בספליט?
“לפני או אחרי המלחמה? לפני המלחמה היה יפה, יוגוספלטיקה ספליט, היה ספורט והיה כיף. אחרי המלחמה מ-1990 לא כל כך היה נחמד”. 

מה אתה זוכר מהמלחמה?
“היה לנו בית בקומה שביעית ופתאום אתה שומע מטוסים ובום בום. אמא אומרת יאללה ג’ובאני רד למטה ואני רק אומר לה שאני רוצה לישון. אני זוכר הייתי בגיל 18, היה אימון ואחרי האימון היה פצצות באמצע המגרש, חצי שעה אחרי האימון. היה לנו מזל. בוא נגיד חודשיים לא היה מים וחשמל ואח שלי היה במלחמה. מי שהכי סבל זה מי שהיה במלחמה”.

היית מאוד קשור להורים. כשהם נפטרו היה לך רגע קשה?
“ממש”. 

ג''ובאני רוסו. קשור להורים (עמרי שטיין)

איך קראו לאמא?
“מירה. כשהיא נפטרה לפני חמש שנים אני לא הבנתי כלום. אתה לא מבין שהיא לא איתך. רק אחרי שלושה חודשים קיבלתי שוק. הייתי עם חבר ואני אומר לו רגע אני הולך הביתה לאכול ואני קולט שאין אמא. הייתי מאוד קרוב לאבא והוא נפטר לפני שנה”.

איך קראו לו?
“איבן. אבא היה הכל בשבילי. מתי שהוא נפטר הייתי בקרואטיה חודשיים לא דיברתי עם אף אחד. גם כשהתקשרת אתה לא עניתי, פשוט לאף אחד. עניתי רק למיסטר פרזדינט”.

יענקל’ה שחר?
כן. היה לי מאוד קשה. אני אגיד לך משהו, לא הייתי בקרואטיה אולי חצי שנה וחלק ממני הלך. למי שאין אבא ואמא יכול להבין מה אני רוצה להגיד. יש אחים וחברים, אבל אין אבא ואמא שאתה בא לדבר איתם ולאכול אוכל של אמא. עכשיו יש לי את מאיה שזאת אמא”.

בגלל זה אתה קורא לה אמא?
“לא לא. בגלל שכשהיינו בתאילנד רועי הקטן היה נודניק כל הזמן ואמר ‘אבא אבא, אמא אמא’, אז ככה”.

מבחינתך ההורים זה אחד הרגעים הקשים שעברת. איך אתה יוצא מזה?
“אני בן אדם מאוד סגור. אבל יש בן אדם אחד, שאני לא יכול להגיד את השם שלו שהוא עזר לי. דיברנו הרבה והוא עזר לי המון המון. מישהו מוכר, אבל אני לא יכול להגיד שם”.

ג'ובאני רוסו (עמית מצפה)

אתה בקשר עם האחים שלך?
“ברור. יש אחד משוגע שתמיד מעצבן אותי, הוא אומר לי תביא לי חולצה של פ.ס.ז’ תביא לי חולצה כזאת, או אחרת, כאילו אני שחקן שם. הוא משוגע על כדורגל”.

אם אתה לא מגיע לישראל? הקריירה שלך הייתה הולכת אחורה?
“אני אספר לך איך הגעתי לארץ. היה לי חוזה בצרפת במארסיי. לפני משחק חשוב, שגם היה על חוזה, בין ספליט לזאגרב, היה מאמן אחד קרואטי שאמר לי קח חוזה, אולי לא תשחק במשחק. אמרתי לו זה משחק חשוב בטח שאני אשחק”. 

אתה ווינר.
“שחקתי במשחק ובדקה 13 הלכה לי הרגל ושלוש שנים לא שחקתי אחר כך. אולי היה לי חוזה של 300-500 אלף מארק משכורת. פתאום הגעתי להפועל באר שבע תודה לאל. מתי שהייתי פצוע אמרתי לאלוהים, ‘מה זו הפציעה הזאת? למה אתה לא אוהב אותי?’, אבל בסוף אלוהים עושה את הדברים בדרך שלו”.

אבל אם לא היית מגיע לב"ש, אתה חושב שהיית מגיע לקבוצות יותר גדולות?
“אולי הייתי בספסל, לא יודע”.

אולי היית עושה קריירה ענקית. אתה לא מצטער על זה?
“ממש לא. אני מצטער רק על דבר אחד. למה לא הגעתי לארץ בגיל 18-19”.

איזה שחקן ישראלי הכי אהבת פה?
“ישראלי? יוסי בניון. והשחקן שהכי היה כיף לשחק איתו זה ראובן עטר”.

מה אהבת אצל בניון?
“אתם מבינים מי זה בניון במשחקים, אבל מה שהוא עשה באימונים זה וואו. ראובן עטר זה בן אדם. אם היה לו כושר גופני קצת יותר טוב, הוא יכול היה להיות שחקן שחקן”.

ג''ובאני רוסו. "מה שבניון היה עושה באימונים - וואו" (עמרי שטיין)

בניון: יעקובו היה מסכן, ג’ובאני התעלל בו

אמרת שאתה הכי אוהב את יוסי בניון נכון? אז הנה.
יוסי בניון: “ג’ובאני זה אחד האנשים שאני הכי אוהב בעולם”.

יוסי שאלתי אותו עם איזה שחקן ישראלי הוא הכי אהב לשחק, וישר הוא נקב בשם שלך.
יוסי בניון: “קודם כל זאת מחמאה גדולה ואני מתרגש כבן אדם. ג’ובאני זה אחד האנשים שאני הכי אוהב. זכיתי לשחק איתו, אתם מכירים את האופי שלו, תמיד היה שמח בחדר הלבשה. פשוט מת עליו”.

מה אתה אומר על זה שהוא כבר בן 50?
“קודם כל אני מאחל לו מזל טוב ושתמיד יהיה מאושר וזה רק מראה כמה הזמן עובר מהר”.
ג’ובאני: “תודה רבה על הכל וזה בדיוק מה שאמרתי, אתמול הייתי 18”.
יוסי בניון: “בנפש אתה נראה 18”.
ג’ובאני: “בקיצור עכשיו כשיש לי יום הולדת, תגיד להם באמת פעם אחת מי הכי טוב בשש-בש”.
יוסי בניון: “לא רוצה לאכזב בגלל שזה היום הולדת שלך ואני חייב להגיד את האמת. ג’ובאני היה שחקן אדיר, שכיף לחלוק איתו חדר הלבשה וגם שחקן שש-בש טוב. לא ברמה שלי”.
ג’ובאני: נכון אני לא ברמה שלך, אני בונדסליגה”.
יוסי בניון: “בוא נגיד שהשארתי את ג’ובאני בלי כרטיסים למשחקים. אני חייב להגיד שהוא שחקן מצוין אבל שנינו יודעים שלא ברמה שלי”.

יוסי יש סיפור פיקנטי על ג’ובאני?
ג’ובאני: “אני יכול להגיד לך יוסי, אם אתה זוכר ב-2001/2 כולם חשבו עלינו איזה שחקנים היינו. עשינו בלגן, זה נכון, אבל באימון היינו רציניים אין דברים כאלה”.
יוסי בניון: “בדיוק. עם ג’ובאני כל יום זה סיפור אחר. לפני ואחרי האימונים היינו עושים את כל הצחוקים שבעולם מפה ועד להודעה חדשה. אבל בזמן עבודה, היינו הקבוצה הכי רצינית וכולם ראו את היכולת שהייתה לקבוצה. ידענו לנצח משחקים לא משנה אם היינו בפיגור. אבל לפני משחקים ואחרי, אתם רק יכולים לתאר מה היה. יעקובו  היה מסכן, ג’ובאני התעלל בו”.
ג’ובאני: “אני זוכר משחק אחד שהיה דקה 20-30 כבר שלוש או ארבע אפס לנו. לא זוכר נגד מי, ואמרתי לך יוסי בוא נשחק עם רגל שמאל, די מספיק”.
יוסי בניון: “באמת היו משחקים שהיינו באמת מסיימים את המשחק דקה 30. היו המון שחקנים טובים. פשוט הייתה חוויה להיות בקבוצה הזאת”. 

יוסי בניון וג'ובאני רוסו (איציק בלניצקי)

יוסי היית רוצה שחקן כמו ג’ובאני בנבחרת?
יוסי בניון: “יש לך ספק בכלל. חלום של כל אחד שחקן כמו ג’ובאני בנבחרת. שיחק בנבחרת קרואטיה במקום בנבחרת ישראל”.

עוד שנה ג’ובאני טס לראות אותך באליפות אירופה?
יוסי בניון: “הלוואי שנהיה ביחד באליפות אירופה. גם אם נהיה ביחד עם קרואטיה זה יהיה הכי שמח בעולם”.

יוסי מה הרגע שהכי זכור לך מג’ובאני?
יוסי בניון: “כל יום איתו זה חוויה. למרות שהוא ניסה לערבב טיפה מקודם, תשאל אותו מה הוא עשה ללוח” (שש-בש).
ג’ובאני: “זרקתי אותו”. 
יוסי בניון: “הייתי צריך רק 1:1 והוא שבר את הלוח והשתולל”.
ג’ובאני: “רגע יוסי יש לך מזל בחיים. מתי נולדת? 5.5 יש דבר כזה? אני זוכר משחק אחד נגד הפועל תל אביב, לא יודע אם אתה זוכר יוסי, מחצית ראשונה 1:0 להם. מה עשית שם לשביט”.
יוסי בניון: “ניצחנו 1:2, אתה הכנסת לי שם את הכדור”.
ג’ובאני: “זה היה בטעות, לא היה לי מה לעשות אז נתתי לך”.
יוסי בניון: “כל יום זה חוויה. גם במגרש, היכולת שלו, ולשחק איתו זה הבנה עיוורת ואתה סומך עליו שיעשה הגנה והתקפה וזכיתי לשחק איתו”.

יוסי תודה רבה לך.
ג’ובאני: “יוסי תודה על הכל. אני אגיד לך משהו על יוסי. הוא היה אומר שהוא צריך רק 1:1 והיה נכנס ואוכל אותי”.

אתה זוכה בגביע עם הפועל באר שבע עם המספרת. זה הרגע הכי גדול שלך?
“זה בחיים אני לא שוכח. זה הרגע הכי גדול וגם בגראץ”.

ג'ובאני רוסו. לא שוכח את המספרת בב"ש (עמרי שטיין)

אנחנו משמיעים לרוסו את השער והוא עם צמרמורת…

יש לך צמרמורת ג’ובאני?
“שער מאוד חשוב. קיבלנו שער מול שטורם גראץ, ואם אתה זוכר את השער שלי, לא ידענו מה לעשות עם הכדור”.

אז זה היה פוקס או יכולת?
“כן בטח שזה היה פוקס”.

אתה משחק אותה אבל לפעמים זה מקרי.
“זה היה הרבה מזל”.

ומה עם הזכייה בגביע עם ב”ש?
“הדרך חזרה לבאר שבע. וואו, לקח לנו בערך ארבע שעות עד שהגענו לעיר. בחיים אני לא אשכח את זה. ידעתי שאני עוזב, הבנתי מאלי גוטמן שהוא חתם בהפועל חיפה והוא אמר לי לבוא איתו”.

ג'ובאני רוסו. "גוטמן אמר לי לבוא איתו להפועל חיפה" (עמרי שטיין)

רוסו: היה משחק נגד אשדוד ולקחתי איתי תחתוני חוטיני איתי, אבל רובי לא היה מוכן

ואז רובי שפירא שם את הכסף הגדול.
"עוד פעם אתה רוצה לדבר על כסף? בשנה הראשונה של הפועל חיפה היינו קבוצה טובה, אבל לא היינו מוכנים לאליפות, רק בשנה השנייה. אם אתה רוצה לדבר על כסף, אני אדבר איתך על הפועל ת”א ועל כסף. כשעזבתי את הפועל חיפה נתתי מילה להפועל ת”א, אבל לא יודע איך זה קרה והגעתי לבית”ר ירושלים. רובי שפירא אמר לי לך להפועל ת”א, אני אתן לך 200 אלף דולר, אמרתי לו ‘זה שלך אני לא רוצה’".

מה אתה אומר על מה שקרה עם רובי שפירא?
“זה סיפור עצוב כי הוא נתן הרבה דברים לעיר ולהפועל חיפה. אני עד עכשיו לא יודע מה קרה שם ולא רוצה לדעת, אבל אני זוכר אותו בן אדם שמח”.

אחרי שזכית באליפות הבטחת שתרוץ עם החוטיני.
“אני רואה שהגעת מוכן עם חמישה דפים אבל גם אני הגעתי מוכן”.

אני יודע שהגעת מוכן.
“היה משחק נגד אשדוד ולקחתי איתי תחתוני חוטיני, אתה יכול לשאול את הדובר, דרור מרשלקוביץ. אבל רובי לא היה מוכן, אמרתי לו תודה רבה עזרת לי”.

יוסי בניון מול ג'ובאני רוסו בדרבי החיפאי (רויטרס)

אז הוא הציל אותך? היית רץ? 
“כן הייתי רץ, אבל אתה יודע זה לא היה חוטיני באמת, זה היה בוקסרים שגזרתי שיהיו כמו חוטיני בערך, אני לא משוגע לרוץ עם חוטיני אמיתי. היו 7,000 איש באצטדיון ומתוכם 6,000 היו נשים אני חושב”.

איך אתה מגדיר את האליפות של הפועל חיפה?
"מה זאת אומרת? היינו קבוצה מאוד טקטית כמו שגוטמן אוהב. היו לנו זרים טובים והיה את דודו אוואט בשער, את עופר טלקר ורן בן שמעון, אבל מי שהיה השחקן הכי חשוב היה אורן ניסים. מה שהוא עשה לשני הבלמים זה מדהים, אם היו בודקים כמה הוא רץ זה היה 15 ק”מ במשחק לדעתי”.

הוא לא זכה להרבה הערכה.
“נכון, אבל הוא היה השחקן הכי חשוב במערך של גוטמן”.

אחרי זה הגעת לבית”ר, מה היה הסיפור שם עם המפית שחתמת עם משה דדש?
”אני סגרתי בבית”ר ושם היה את גד זאבי ודדש. יום אחד דדש מתקשר אליי ואומר לי “ג’ובאני אני בזאגרב”. נפגשנו והוא נתן לי מתנה יפה, שעון של קארטייה”.

שלא יבואו מס הכנסה.
“עזוב זה היה לפני 100 שנה”.

ג''ובאני רוסו. לא האמין (עמרי שטיין)

אז הוא הגיע לקרואטיה והחתים אותך?
“כן חתמתי. הוא לקח אותי לקזינו אבל אני לא אהבתי את הקזינו. כשכולם היו הולכים לקזינו אני הייתי הולך לברים”.

ואחר כך הגעת למכבי חיפה.
”כן, אני זוכר שהעורך דין שלי התקשר אליי. הבן שלו עובד במכבי חיפה והוא אמר לי ‘מכבי חיפה רוצים אותך’, אמרתי לו ‘מה?’”.

שחר: כשעלינו בפעם הראשונה לצ’מפיונס ליג והיינו שנינו ברקיע השביעי, זה משהו שאני אף פעם לא אשכח

ואנחנו מעלים את יענקל'ה שחר.
שחר: “אתה יכול למצוא לי שחקן כמו ג’ובאני בכלל?”.

מה אתה זוכר ממנו יענק’לה?
שחר: “לא היה שחקן במכבי חיפה שהתאמן ברצינות כמו שהוא התאמן. גם אם הוא לא היה ישן בלילה הוא היה הכי טוב באימונים”. 
רוסו: “אמרתי לך אדוני הנשיא, אם אני לא טוב באימונים קח לי את כל המשכורת”.
שחר: “החבר’ה אומרים שגם בלילות הוא היה כוכב. המון מזל טוב ליום הולדת ג’ובאני, אנחנו אוהבים אותך”.

ספר לנו בכל זאת מה אתה הכי זוכר?
שחר: “היינו עומדים מול הקבוצות הגדולות כמו מנצ’סטר ואומרים שגם לנו כמו להם יש רק ראש אחד ושתי רגליים. הרגע הכי גדול שאני זוכר זה בשטורם גראץ אחרי שעלינו בפעם הראשונה לצ’מפיונס ליג והיינו שנינו ברקיע השביעי, זה משהו שאני אף פעם לא אשכח".

יעקב שחר וג'ובאני רוסו (רדאד ג'בארה)

יש לג’ובאני עדיין את השטותניקיות? איך אתה רואה אותו כבן 50?
שחר: “הגיל לא משחק אצלו תרגיל. מעבר להיותו שחקן ענק, הוא גם איש חברה מעולה ואנחנו רואים את ההתייחסות של כל האוהדים אליו. ג’ובאני תמיד יעלה בכל פגישה את המצב רוח ולא סתם הוא אהוב על ידי כל האוהדים ואני בעצמי מאוד אוהב אותו".

העיניים שלך נוצצות שאתה מדבר עם יעקב שחר. הוא כמו אבא בשבילך?
"הרגת אותי עם ההפתעות. כשאבא שלי נפטר אמרתי לו אין לי אבא. הוא אמר לי ‘אנחנו מכבי חיפה המשפחה שלך ותמיד יש לך אבא’".

יש לך קשר מיוחד עם משפחת שחר לא? 
“בוא נשים הכל על השולחן. מה שמכבי חיפה, עוזי מור ואור שחר עשו זה מדהים ולא רק בכדורגל. אני לא יודע מי יכול לעשות את זה. שחקנים באים והולכים, והם נשארים. אמרתי ליענק’לה שאם הוא רוצה להיות נשיא המדינה זה בשניות יכול לקרות". 

כשעזבת אז למכבי ת”א שהיו בסוף העגלקטיקוס הוא כעס עלייך לא?
“כן בטח שהוא כעס. אתם הרגתם אותי עם הגליצ’ים שלכם ובגללכם עזבתי. אמרתי לאופירה שזהו, עכשיו שעזבתי את הכדורגל אין לך שום דבר לכתוב יותר אה? אם הייתי שחקן היום עם הפייסבוק והאינסטגרם אני לא יודע איך זה היה נגמר”.

עזבת את חיפה כי היית צריך שקט מהעניינים המשפחתיים, הייתה שם טלנובלה לא? 
”כן הייתה לי טלנובלה ולא הייתי נשוי וגם מאיה הייתה בהריון, אבל ידעתי שזה נגמר. לשחקן כדורגל אם אין שקט הוא לא יכול להסתדר. עוד פעם אני אומר, אתה יודע כל מה שהיה, וכתבו כל מה שהיה”.

אני יודע שפעם אחת שלחת את מאיה עם הכרטיס אשראי שלך לסופר ושם הכל התפוצץ.
”מי שידע הכל על כל השחקנים זה היה איתמר צ’יז'יק. זה מטורף הדברים שהוא ידע. הוא ידע הכל על כולם”.

ג'ובאני רוסו. "צ'יז'יק ידע הכל" (עמרי שטיין)

הוא זרק לך את זה בפנים?
”פעם הייתי בנבחרת קרואטיה והיה לי דיליי בטיסה לפני הדרבי שאמור היה להיות בשבת. לא הייתה לי טיסה ואז צ'יז’יק אמר אני שולח לך מטוס פרטי כדי שתגיע. הייתי עם מאיה ולא ידעתי איך אני יוצא מזה ואז הוא אמר לי ‘מה אתה חושב שיענק’לה לא יודע עם מי אתה באמת נמצא?’ בלי קשר לזה, הייתי שחקן מאוד רציני ובאימונים עשיתי סוויץ’ של 180”.

גרנט: את התשוקה שראיתי אצלך בעיניים אני לא אשכח אף פעם

רוני לוי ואברהם גרנט תמיד אמרו שאתה מספר 1 על המגרש באימונים.
”מספר 1 באימונים, אבל לא בחימום. פעם היו שלושה סיבובים ושנאתי את זה”.

מי המאמן שהכי אהבת פה בארץ?
“אברהם גרנט”.

למה אברהם גרנט?
“אברהם הוא כמו פסיכולוג אין מה להגיד”.
גרנט שהיה בטיסה שלח ברכה לרוסו: “הוא בן 50 רק בתעודת זהות. כמו שבאתי אליי בגיל 30 למכבי חיפה והיית יותר צעיר מכולם, אבל למרות הצחוקים אנשים לא יודעים שכשאתה עולה למגרש אתה עובד הכי קשה. הסיפור שאני זוכר כמה אתה לוקח ללב היה במשחק העונה מול הפועל ת”א שהייתה קבוצה אדירה והם הובילו עלינו במחצית. באת אליי ועמדת לבכות, אבל אמרתי לך להישאר רגוע ולהמשיך לשחק כדי שאנחנו ננצח את המשחק. את התשוקה שראיתי אצלך בעיניים אני לא אשכח אף פעם ואת המחצית השנייה המדהימה שלך גם, לא אחרי הניצחון ואחרי עוד אליפות. אתה ידעת לתעל את האכזבה בהפסקת המחצית למחצית השנייה המדהימה שבישלת את שני השערים לבניון ויעקובו. האנרגיות שהבאת למחצית השנייה מאפיינות אותך יותר מהכל, שיהיה לך הרבה מזל טוב, אוהב אותך”.
רוסו: ”הפועל ת”א אז הייתה הפועל תל אביב, לא כמו מה שקורה עכשיו שזה עצוב. היו להם שחקנים מצוינים. אני יגיד לך משהו על קואץ’...”.

ג'ובאני רוסו. "קואץ' זה קואץ'" (עמרי שטיין)

למה אתה קורא להם קואץ’? גם לאברהם וגם לרוני לוי? 
“כשאתה בא לשף אתה קורא לו שף נכון? גם בבית חולים אתה קורא לדוקטור דוקטור או יעקב? אין מה לעשות, קואץ’ זה קואץ’, הוא לא חבר שלי”.

אז פה בארץ אין חינוך? 
“אני הייתי בשוק מזה. כשמישהו קרא לאלי גוטמן, ‘אלי’ באימון לא הבנתי למה הוא קורא לו בשם הפרטי. עד עכשיו אני לא מבין את זה, גם עכשיו כשאני פלוס מינוס באותו גיל שלהם אני לא קורא להם בשם הפרטי. כשאני הגעתי לאברהם גרנט למכבי חיפה הוא לא דיבר איתי חודשיים”.

זה שיגע אותך? 
“בטח שיגע אותי, ניגשתי אליו ושאלתי אותו “קואץ’, מה לא בסדר? למה אתה לא מדבר איתי?” הוא אמר לי “זה שאני לא מדבר איתך אומר שהכל טוב”. 

איך שכנעת את יענק’לה להחזיר אותך למכבי חיפה?
”רוני לוי מאוד רצה אותי. הייתי במכבי ת”א שלוש שנים, אבל מכבי חיפה זה המועדון שלי, גם כשהייתי בקרואטיה הייתי עם כולם בקשר”.

אז למה גמרת את הקריירה בספליט? 
“אני נולדתי בספליט, אז בגיל 38 הלכתי ושיחקתי ארבעה משחקים לפני שהייתה לי פריצת דיסק, פציעת גב זה הכי נורא שיש. ישנתי על הרצפה חצי שנה ועברתי ניתוח בגרמניה, אפילו שיחקתי עם זה, אבל רק עשיתי יותר נזק”.

מה המשחק הכי גדול שלך בקריירה? 
“גמר גולסטאר (צוחק). היה משחק של נבחרת קרואטיה 2:2 נגד צרפת עם זידאן, בית"ר ירושלים נגד הפועל חיפה ובמכבי חיפה זה היה מול שטרום גראץ”.

זינדין זידאן. המשחק הגדול בקריירה? (רויטרס)

הרגע הכי מאכזב?
”אפילו לא ראיתי את המשחק הזה מאז, זה רוזנבורג בטוח. אמרתי לרוני אחרי המשחק שאני הולך לעשות ניתוח כי יש לי כאבים ברגל. אני יודע בדיוק מה היה במשחק ואני לא רוצה לראות אותו. שמע טוב, מהיום הזה הקריירה שלי התחילה לרדת למטה”.

עד כדי כך? 
“נסעתי לקרואטיה סתם בשביל לעשות ניתוח, לא דיברתי עם אף אחד. אם פעם היה מאמן או עוזר מאמן, אז בתקופה הזאת לא היה אף אחד. אני אספר לך עוד משהו, אני יושב שם באצטדיון ברמת גן, אני בוכה וכולם בוכים אחרי המשחק, אני רואה את יענק’לה ופתאום אני נזכר שהפסדתי בדקה 100 אלף יורו כי הייתה לי פרמיה. הוא נתן לי כאפה וצעק ‘אתה יודע כמה אני הפסדתי!?’. תראה מה זה הבן אדם, הגענו לאימון וכולם גמורים, לא בא לי לראות אף אחד ואז פתאום מגיע יענק’לה ואומר לא קרה כלום. הייתי בשוק. זה המשחק הכי מגעיל שהיה לי”.

מי השחקן הכי גדול אי פעם ששיחקת איתו? 
“מראדונה, איתו שיחקתי קטרגל, לדעתי אבל זידאן גם היה ואוו”.

שיחקת מולו ביורו לא? 
“כן, אני הייתי בשמאל והוא בימין. אני זוכר שהוא נתקע בי והיה כתוב לי על החולצה ‘רוסו’, לא ‘ג’ובאני’ ואז הוא התנצל ואמר “סליחה ג’ובאני”, ואני שמחתי והופתעתי מזה שהוא יודע את השם שלי. אני זוכר שהמאמן של מארסיי עשה טעות. ניקו קובאץ’ היה המאמן שלנו ואני רואה איתי שחקנים מריאל מדריד, באיירן מינכן ויובנטוס ואני הגעתי מישראל. פעם ראשונה שהגעתי לנבחרת קרואטיה היה בשנת 2000 כשהייתי בבית”ר. כשאתה מגיע לשחק עם כאלה גדולים אתה חושב שהכל טוב ויפה ופתאום אני רואה שלשוקר (דאבור) יש חצ’קונים בגב, הייתי בהלם, הבן אדם משחק עם ראול בריאל מדריד”.

מכבי חיפה של העונה, מה מייחד אותה? 
”אני אגיד לך משהו, אני תמיד אמרתי שהקבוצה שלנו הכי טובה. אני לא יודע אם אני יכול להיות שחקן של מכבי חיפה. הם רצים בלי הפסקה והם הרבה יותר מקצוענים ממה שאנחנו היינו”.

אתה חושב שלרוסו אין מקום בהרכב של מכבי חיפה? 
לא, כי אם אתה לוקח שחקן שחקן לנו יש יותר כשרון, אבל היום הם יותר מקצוענים. שחקנים לפעמים מתקשרים לעוזר מאמן ואומרים לו את דעתם. בזמן שלי אחרי 50 דקות מהאימון, בחיים לא אתקשר לעוזר מאמן. יותר כיף לראות אותם. היום יש להם מצלמות בכל מקום ואתה לא יכול לגנוב מטר ובטח לא לעשות שטויות”.

ג''ובאני רוסו. "אין לי מקום בהרכב של מכבי חיפה כיום" (עמרי שטיין)

רוסו: בכר הוא המאמן הכי גדול ואני מצטער בפני אברהם

מה מייחד את ברק בכר?
“תמיד יש לו פתרון והוא אף פעם לא עצבני. אמרתי לו משהו בינינו – ‘היה לי הכל בקריירה, אבל אף פעם לא היה לי צוות אימון כמו שיש לך’”.

הוא יכול לאמן בחו”ל? 
"אני חושב שלא רק הוא, אלא כל הצוות שלו".

אז הוא לא יישאר במכבי חיפה הרבה זמן? 
"הוא רק יצטרך לדעת מתי לצאת, זה הכי חשוב. אני לא רוצה להגיד לו מתי לצאת אבל הוא המאמן הכי גדול ואני מצטער בפני אברהם (גרנט)”.

הוא עובר את אברהם לדעתך? 
“אני לא יודע את הפרטים, אבל מה שהוא עשה למכבי חיפה מכל הבחינות. כולכם דיברתם על רוקאביצה. רוקאביצה היה הכי טוב, עזב והביאו מישהו במקומו. אותו דבר עם פלאניץ’, אתה מבין? הוא כל הזמן יודע מה הוא עושה. מה שהוא עשה ליוסי אבוקסיס במשחק מולם היה מדהים, איך הוא עלה עם אצילי ושרי במחצית השנייה. כשאני הייתי שחקן של מכבי חיפה זה היה המועדון הכי גדול, והיום זה אפילו לא דומה למה שהיה לפני 20 שנה”.

המרוץ לאליפות תלוי במכבי חיפה או ביריבות שלה לדעתך?
"רק בחיפה".

מה אתה חושב על עומר אצילי? 
”הוא ילד מקסים. לפעמים הם מסכנים אני חושב, הם עושים ביום 100 סרטונים של ימי הולדת, אצלי זה היה חתימות”.

ג''ובאני רוסו (עמרי שטיין)

אתה חושב שהוא צריך לנסות לשחק בחו”ל?
“אם תהיה הצעה מספרד או איטליה אז אני חושב שכולם ישמחו בשבילו”.

מה מייחד אותו? הוא לא מעל הליגה?
“אם אתה מדבר עכשיו עליו, אולי הוא לא יהיה במשחק הבא. הוא הכי טוב, אבל הוא טוב גם כי יש לו גיבוי משרי אבו פאני ונטע”.

נטע לביא נותן עונה מעולה.
”בהחלט, אבל צריך לתת להם טיפ ולהגיד שלא יצאו בכל מחיר לאירופה”.

מה הכי אהבת בקמפיין ליגת אלופות?
”אני שגריר של מכבי חיפה, ופתאום אתה יושב עם אנשים כמו נאסר אל חלאיפי ואתה מרגיש חלק מהם. אפילו כשהפסדנו 7:2 נהניתי ובאמת שיחקנו טוב. מישהו אמר שזה כמו הקמפיין שלנו מול מנצ’סטר יונייטד, אבל אי אפשר להשוות את השלושה האלה, מסי, ניימאר ואמבפה לבקהאם וגיגס”.

ומה לא אהבת? 
“לא אהבתי את זה שאין לשחקנים זמן לנוח, אבל אהבתי הכל ושנה הבאה יהיה עוד פעם. גידי אתה אוהד שלנו?”.

אני אוהד שלך.
”אני אומר לך משהו. הייתי במשחק עכשיו נגד בנפיקה ואני אמרתי שהם הקבוצה הכי טובה. אתה יודע כמה אוהדים ראיתי שהם לא אוהדי מכבי חיפה שהיו עם חולצות שלנו? ראית מה היה שם? חבל שאני לא שיחקתי בסמי עופר חוץ מהמשחק מול ברזיל”.

היית מעדיף את סמי עופר על קריית אליעזר? 
“בקריית אליעזר אהבתי לרוץ מתחת ליציע הכבוד, אבל אין מקום להשוואה בכלל. אני זוכר שאנחנו יושבים ומסתכלים בקריית אליעזר מי באה בשביל מי במשחקים”.

ג''ובאני רוסו. "בכר הכי גדול" (עמרי שטיין)

רוסו: הכי גרוע זה להיות שקרן, אני כל הזמן אומר ‘אל תשקרו’

בחיים האישיים אתה עם מאיה.
”כן אנחנו כבר 26 שנה ביחד. 20 שנה? אולי 17? אם מאיה תשמע את זה יהיה בלגן, אבל אתה יודע מתי הכי נהנינו ביחד? בסגר הראשון של הקורונה, כל השאר היה סתם בלוף”.

נולד לכם רועי, ויש לך את ויטו ממרונה, וקיארה מאישה אחרת, איך אתה מסתדר עם זה? 
“לא קל, אבל בהתחלה היה מאוד קשה. אני לפעמים מדבר עם שחקנים ואני אומר להם אל תעשו את הטעויות שאני עשיתי”.

אתה מתחרט על זה? 
”לא כי אם זה לא היה קורה לא היה לי את רועי. אני לא מצטער על כלום. אמרתי לך, היה לי חוזה במארסיי והגעתי בסוף לבאר שבע”.

התנצלת בפני מאיה על מה שהיה?
“רק אני יכול להתנצל בשידור חי. היה לי כבד, הכי גרוע זה להיות שקרן. אני כל הזמן אומר אל תשקרו. 80 אחוז נשארים בזוגיות בגלל ילדים או בגלל כסף אבל זה לא ככה עם מאיה”.

איך הקשר שלך עם ויטו?
”זה לא קל להיות הבן של ג’ובאני. כל הזמן אומרים לך ‘אתה תהיה כמו אבא’ וגם לרועי זה לא היה קל כי הוא מאוד מהיר. יום אחד הוא חזר מבית הספר בוכה ואמר שכולם אמרו לי שהוא יהיה כמוני, אבל הוא אמר ‘אני רוצה להיות מי שאני’”.

אתה תשמור על קיארה שלא תהיה עם אחד כמו ג’ובאני? 
“יש לך בת ובן נכון? אז אתה יודע שזה אותו אבא אבל לא אותו אבא. אני לא יכול להגיד לה ‘לא’, היא קיבלה את האופי שלי מבפנים”.

קשה לך שאין מי שימשיך את הדרך שלך בכדורגל? 
”לא, אני שמח. זה לא קל להיות שחקן כדורגל. יש קטעים שכולם אומרים ששחקני כדורגל לא חכמים נכון? אז למה כולם רוצים את תשומת הלב שלהם כל הזמן?”.

מה עם לכתוב ספר? 
"לא אכתוב ספר, בספר צריך להגיד את האמת".

עשית הרבה תכניות ריאלטי ג’ובאני, גולסטאר, הישרדות וזוג מנצח. מה הכי אהבת? 
”מה שהכי אמיתי זה הישרדות. חזרתי 18 קילו פחות, לא אכלתי 20 יום בערך. אני אמרתי שאין מצב שאני אלך, אבל הגעתי לפגישה לתת להם כבוד ואז פתאום גיא זוארץ אמר ‘אמרתי לכם שהוא לא ירצה, שכל אחד יביא 100 שקל’. אמרתי לו ‘תביא את החוזה ורק אם אני רואה נחש אני הולך’. עד היום גיא חייב לי ארוחה במסעדה כי ניצחתי, אבל הוא קמצן הוא לא יעשה את זה”.

עם מי אתה בקשר מהכדורגל? 
“רפי כהן, אלון חלפון ושמעון ביטון. הנה תראה רפי בדיוק מתקשר אליי”.

בוא נעלה אותו.
“לא, עזוב, הוא לא יודע שאני פה”.

ג''ובאני רוסו. "אל תשקרו" (עמרי שטיין)

ומגולסטאר אתה בקשר?
“עם ירון ליכטנשטיין ודורון מירן. לי ולירון היה סכסוך ואפילו הגענו לבית משפט, אבל בסוף זה נגמר ואנחנו חברים טובים עדיין”.

אתה נוסע עכשיו לעונה חדשה של גולסטאר.
”קודם כל יש את העונה של מרוקו שהיא מטורפת”.

אתה כל הזמן אומר שאי אפשר לרגש אותך, אבל בעונה הזו זה יקרה.
”בכיתי בארגנטינה, קשה לי. אנדי רם הגיע וחשב שהוא שחקן טוב, אבל אמרתי לו ‘עזוב תישאר בטניס’”.

מה נאחל לך ג’ובאני? 
“יש עוד 50 שנה. אנשים לא יודעים שגם אני ואתה רבנו כמה שנים. אבל אני אף פעם לא הייתי שטינקר של אף אחד”.

רוני לוי לא נתן לך לעשות אימון בגלל הכותרת על הביקורת?
“בגלל הכותרת שלך כן. זו הפעם הראשונה שהייתי בריב עם מאמן. איזה בלגן עשית לנו פעם, היום אתם לא יכולים לעשות ככה”.

אז מה נאחל לך? 
”רק בריאות ולהיות מאושר, זה הכי חשוב”.

שאלה אחרונה, מה חשבת על הבחירות? 
“ביבי הזמין אותי אליו הביתה כמה פעמים, אבל אמרתי לו שאם אני אבוא אליו 50 אחוז ישנאו אותי”.

למי הצבעת? 
”אני? למאיה”.