גיא גוטמן, היה האיש הכי מקורב לחילי טרופר במשך כהונתו כשר התרבות והספורט שצפויה להסתיים בשבוע הקרוב כאשר תקום הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. גוטמן שכיהן כראש המטה של טרופר היה אולי הדמות הדומיננטית והמובילה במשרד שהיה צריך לטפל בלא מעט משברים, כאשר השיא היה כמובן ההתמודדות עם נגיף הקורונה. לרוב הוא עבד סביב השעון כדי לפתור בעיות ולקדם דברים מול לא מעט מכשולים.
כעת, בראיון סיכום תקופה מיוחד ל-ONE, גוטמן מדבר על הכל. אמנם הוא מותח ביקורת קשה על התנהלות הספורט במדינת ישראל, אך גם מודה שהוא עדיין לא אומר את כל מה שהוא חושב ויודע. כעת גוטמן לוקח חופשה כדי להתאוורר קצת בחו"ל, יחזור לארץ, ימשיך לעזור לטרופר וישוב ככל הנראה לעולם העסקי, כאשר בעתיד הוא מתכנן לחזור לעולם הספורט.
גיא, איך אתה מסכם את התקופה?
"קודם כל מעניינת מאוד, סוערת מאוד. היא התחילה בסערה גדולה כשנכנסו למשרד ב-18 במאי 2020 כשהמדינה הייתה בשני סגרים מאוד גדולים, התחלנו את הכל עם הממשלה הפריטטית שאופיינה לאורך כל אורכה במגפת הקורונה. גם בתרבות וגם בספורט היה עולם סוער, חוסר ודאות ועבודה מסביב לשעון, אבל בעיקר הליכוד מול מקבלי ההחלטות, ראש הממשלה ושר הבריאות במקרה הזה, לשנות את הפרדיגמה ולהראות להם עד כמה שהספורט הוא לא מותרות, אלא דרך חיים של מילוני אנשים במדינת ישראל.
"מקום שנותן אושר ומזור להרבה מאוד אנשים ואי אפשר להסתכל עליו כעל מותרות, לכן המטרה שלנו הייתה להשאיר את הספורט מעל המים, כלומר לתת סיוע כלכלי לקבוצות שנזקקות לסיוע הזה. הבאנו חבילת סיוע מאוד גדולה של 110 מיליון שקל בתקופת הקורונה וגם לאט ובשלבים דאגנו לפתוח את הספורט, אני זוכר אפילו בסוף הממשלה הקודמת ותחילת הממשלה הזאת שבתקופת האומיקרון כמעט בכל אירופה היו משחקים ללא קהל ובעצם בישראל הכל היה מלא. גם פנו אלינו מכל העולם ושאלו מה אנחנו עושים ואיך הצלחנו לגרום לזה לקרות.
"אי אפשר להסתכל על ספורט כרק מותרות". גיא גוטמן (חגי מיכאלי)"זאת הייתה עבודה קשה וסיזיפית ששינתה את המחשבה אצל מקבלי ההחלטות ואמרה להם שהספורט מספיק חשוב כדי שנשאיר אותו פתוח. זה מעבר לכדורגל ולכדורסל שמביאים קהל גדול, עיקר הגאווה שלנו היא שאפשרנו גם בתקופות הכי קשות של הקורונה לאפשר לספורטאים, בעיקר לאולימפיים וכל הסגלים התחרותיים בספורט המקצועני, להתאמן בלי הפרעות. לא סגרנו את וינגייט, לא סגרנו את אולמות האימונים או האתלטיקה, כולם יכלו להתאמן, דאגנו להם שיוכלו לטוס למחנות אימונים, הבאנו לפה בתקופה הכי קשה תחרות גארנד סלאם בג’ודו. אמנם בלי קהל, אבל דאגנו שיהיה ספורט בישראל. זאת הייתה התקופה הראשונה.
"בתקופה השנייה עבדנו על כל נושא של תקנות, בניית תוכנית מתקנים מאוד גדולה שהשקענו בה שלושה מיליארד שקלים, תוכנית לעשר שנים שכבר יוצאת אל הפועל. כבר הוצאנו קולות קוראים בשבוע האחרון - יהיו ארבעה אולמות, שניים כבר עכשיו של כדורסל באילת ובהרצליה, וקולות קוראים גם למגרשי כדורגל ובריכות שיחה. כל תחום מתקני הספורט בישראל עומד לפני שינוי גדול בשנים הקרובות.
"בנוסף, הובלנו את תוכנית המאמנים. כבר עכשיו יש מאמנים שהמדינה תשלם את השכר שלהם כדי להעלות את רמת המאמן לרמה הכי גבוה שאפשר. אנחנו מאמינים שאף פעם רמת הספורטאי לא יכולה לעלות על רמת המאמן כמו בחינוך ולכן אנחנו צריכים להביא את המאמנים הכי טובים שיש כדי להצמיח פה ספורטאים טובים. השקענו הרבה כסף בתוכנית החומש של החברה הערבית, בניית מתקני ספורט כדי לגרום לנוער ולילדים לעסוק בספורט ולא בדברים אחרים פחות טובים. יש עוד הרבה עבודה, לצערנו הקדנציה שלנו נגמרה ונקווה שהבאים אחרינו יכולים להמשיך ולעשות גם דברים טובים".
"רמת הספורטאי לא יכולה לעלות על רמת המאמן". גוטמן (מערכת ONE)איזה דברים לא הצלחתם לעשות שהיית רוצה?
"השר חילי טרופר מאמין במשולש בספורט: הראשון זה נושא המאמנים שדיברתי עליו, השני נושא המתקנים שאותו כן הצלחנו לממש והשלישי זה בסיס הפירמידה שאומר איתור של ספורטאים מגיל מאוד צעיר דרך מערכת החינוך. כאן לא הצלחנו לייצר את שיתוף הפעולה הראוי עם משרד החינוך כדי שאנחנו נוכל להכניס מגלי כישרונות ברמה הכי גבוה שיש אל תוך בתי הספר, לשיעורי הספורט כדי שיוכלו לאתר את הכישרונות בגילאים מאוד צעירים ובעצם למשוך אותם החוצה ולטפח אותם.
"זה דבר שלא הצלחנו, גם כי אובייקטיבית מערכת החינוך היא מערכת שהיו לה המון קשים, כמו הסיפור שהיה עם המורים וכדומה, אז היה פחות קשב לנושא הזה. אנחנו מאוד רצינו, אבל לא הצלחנו ויש גם המון דברים קטנים שרצינו לעשות ולא הצלחנו כמו למשל מה שעשינו מול מנהל מקרקעי ישראל כדי להפשיר שטחים חומים ולאפשר בניית מגרשי ספורט, בעיקר מגרשי כדורגל. יש בעיה של מיקום, אין מספיק מקום פנוי כדי לבנות קומפלקסים של ספורט, אז התחלנו עבודה כדי שיוכלו להפשיר שטחים כאלה, גם לספורט מוטורי, גם למגרשי כדורגל, אבל זה לא הסתיים.
"אני מקווה שהשר הבא יוכל להשלים את העבודה הזאת. היום זה נמצא בתוך ההסכם, אני מקווה שזה ייצא לפועל גם בתוכניות הבאות, לאפשר לעיר שבונה שכונה, שראש העיר שלה יוכל לאפשר לבנות מתקן ספורט. בדרך כלל מבקשים בתי ספר או בתי כנסת, אז לבנות אולם ספורט או מגרש תוך כדי בניית התוכנית ואז בעצם זה אקסטרה מתוך תוכנית המתקנים שלנו, זה לא בא מתוך הסכומים לבניית מתקנים אחרים".
"לא הצלחנו להכניס מגלי כישרונות לבתי הספר". גוטמן וטרופר (משרד הספורט)אתה מצייר תמונה של כל הדברים האלה, אבל חסרים מאות מגרשים של כדורגל עם תאורה, אצטדיונים שאין מספיק כאן, חסרים מלא מתקנים במדינת ישראל.
זה נכון. עשינו ניתוח של כל החוסרים ובאמת חסרים הרבה מתקנים, אנחנו משלימים את הפער ובשנתיים וחצי האחרונות יצאו הרשאות בכמות אדירה ואנחנו נראה בין השלוש לחמש שנים הקרובות המון מתקנים שקמים מעל הקרקע, ועדיין החוסר הכי גדול, הכי מרכזי שיש לנו זה אולמות.
"עד לפני כ-15 שנים כל בית ספר שנבנה בישראל היה מחויב לבנות אולם ספורט. האולם הזה שימש גם לחוגים, גם לפעילות ספורט אחרי הצהריים ולפני כמה שנים משרד החינוך הוריד את הדרישה הזאת מבתי ספר. היום נבנים בתי ספר בלי אולמות ספורט ולכן יש חוסר מאוד גדול של כ-2,000 אולמות ספורט ברחבי הארץ, זה חוסר שיהיה מאוד קשה להדביק אותו ואנחנו מאוד מקווים שעם התוכנית ושיתופי הפעולה שלנו עם משרד האוצר ומשרד החינוך, כן יבנו כמה שיותר אולמות. אצטדיוני כדורגל פחות חסר, אבל עלות תחזוק של אצטדיון כדורגל גדול היא עלות אדירה ולא כל הרשויות המקומיות שצריכות לתחזק את המגרשים יכולות לעמוד בזה".
יש היום סיטואציה שכמה קבוצות משחקות באותו אצטדיון. אנחנו רואים את כר הדשא וזה דבר שלא קורה בעולם.
"אני מסכים. אני חושב שיש חוסר באצטדיונים, אבל החוסר היותר משמעותי הוא באולמות התעמלות גדולים שמתאימים כמו האוהל שיש בווינגייט, איפה שלינוי אשרם התאמנה בו למשל, או כמו בריכות שחייה שכמעט ואין".
שחיינים אולימפיים צריכים להתאמן בבריכה במכון וינגייט ולא עם חובבנים כמו שקרה לאנסטסיה גורבנקו.
"כן, נכון. את וינגייט הפכנו לבית הלאומי ומעבירים לשם את האגודות כדי שיהיה להם בית אחד, אבל אם ניקח את הכול אז כן, חסרים פה מתקנים. הבאנו תוכנית של שלושה מיליארד שקל כדי שתצמצם את הפער, זה לא מספיק וחייבים לבנות פה יותר מתקנים, אבל עשינו קפיצת מדרגה מאוד גדולה בתחום הזה וכולנו נראה את התוצאות בשנים הקרובות.
"הפכנו את וינגייט לבית הלאומי". גורבנקו (רויטרס)"הבאנו מתקנים רב תכליתיים, הבאנו את זה מתוכנית בהולנד שיוקמו בארץ קומפלקסים רב תכליתיים, קומה ראשונה לצורך העניין בריכה, קומה לאחר מכן אולם התעמלות, קומה לאחר מכן אולם כדורסל ואז זה פחות תופס מקום לרוחב אלא לגובה, אנחנו מאוד מקווים שהתוכנית הזאת תעבוד ואז זה יוקם בכל רחבי הארץ".
דבר מרכזי שלא הצלחתם לעשות מבחינתי זה הטיפול באלימות בספורט. נכון שזה לא קשור רק אליכם ושיש גם משרד משפטים ומשטרה, אבל השר חילי טרופר שהוא אחלה בן אדם, היה חייב להיות יותר נוקשה פה, להפוך את משרד המשפטים וכל מה שצריך.
"אנחנו עשינו דבר שלא נעשה כאן מעולם. לקחנו שלושה משרדים - את משרד לביטחון פנים, משרד המשפטים ואת משרד הספורט, הושבנו אותם יחד, כולל את השרים עצמם, ניתחנו איך פותרים את הבעיה הזאת של אלימות בספורט שהיא מאוד קשה ועם השנים היא הולכת ומחריפה".
כי גם החברה שלנו אלימה מאוד.
"בשבוע האחרון של הכנסת היוצאת, העברנו ממש בדקה האחרונה בשלוש קריאות את החוק למניעת אלימות בספורט. זה חוק חשוב מאוד, נכון שאנחנו לא רואים את התוצאות שלו עדיין כי פשוט הוא עדיין לא נכנס לתוקף, אבל כל סיפור הקנסות חייב לעבור בוועדת החוקה של הכנסת. קיבלנו את אישור משרד המשפטים והפרקליטות לקנסות מאוד גדולים שיכולים להגיע ל-3,000 שקל לאוהד שמתפרע, אנחנו אופן חד משמעי מאמינים בעונשים פרטניים. עבריין צריך להיענש, אי אפשר להעניש את כל הקהל ולסגור יציעים. לא יכול להיות שאדם שעושה מנוי ישלם מחיר על זה שמישהו שהוא בכלל לא מכיר זרק אבוקה.
"אנחנו מאמינים בזה שבן אדם שיצולם עכשיו יקבל 3,000 שקל קנס והרחקה לחצי שנה שזה כמעט עונה, יחשוב ארבע פעמים אם הוא ירצה לעשות את זה שוב. ייקח לזה קצת זמן, יהיו כמה מאות אנשים שיקבלו את הקנסות האלה ואז אנחנו חושבים שזאת הדרך לעשות את זה. השארנו למשרד ולשר הבא את החוק מוכן, יש את הקנסות שנמצאים על השולחן של הוועדה, זה עניין טכני לחלוטין".
"העברנו את החוק למניעת אלימות בספורט, זה חוק חשוב". גיא גוטמן (משרד הספורט)אבל בנוסף לזה, זה לקח יותר מדי זמן. גם אוהדים שמגיעים לבתי משפט, אין שם שופטי ספורט, משחררים אותם.
"זה בדיוק השינוי שעשינו. אותו אוהד שיתפרע או רץ למגרש לצורך העניין, לא יצטרך להגיע לבית משפט בכלל. בבית המשפט העונשים קלים מדי ואין הסתכלות בכלל. אותו שופט קודם לכן טיפל בתיק אונס ופתאום מגיע מישהו שרץ לתוך מגרש? כנראה שהשופט לא מתרשם מזה שזו עבירה חמורה. בדקנו גם את נושא של שופטי ספורט, זה לא היה רלוונטי, כמות העבירות שיש פה אל מול הכשרת השופטים והעלות של הדבר היא לא רלוונטית הקמנו יחידת איתור במשטרה, אנחנו מתקצבים אותה, הפכנו את העבירה לעבירה מנהלית".
אני לא מדבר רק על קנסות כספיים גבוהים, אם אוהד ביצע עבירה חמורה של אלימות, השופט לא ישלח אותו לכלא כי הוא לא מבין את העניינים וזאת הבעיה. זה נופל בין הכיסאות. גם משרד המשפטים חטא פה וציפיתי משר הספורט שיגיד לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, להנחות חד משמעית לשנות את רף הענישה. זה לא קרה ובזה הייתם רחמנים.
"מכיוון שבסוף במדינת ישראל אף אחד לא יכול להגיד לשופט מה לעשות, אני לוקח את זה למקום מאוד קיצוני ואני לא משווה בכלל, אבל ראינו עכשיו שהמדינה סוערת לאחרונה מאנס שאנס ילדה בת 10 בתוך הבית שלה במיטה וקיבל חמש שנים בכלא. עכשיו כל המדינה רועשת על מערכת המשפט, אין פוליטיקאי שיכול להגיד לשופט איזה עונש לתת, זה לא קיים, זו הפרדת רשויות, זאת הדמוקרטיה ולכן אין שיקול. אותו עבריין יקבל במקום קנס של 3,000 שקל ויורחק לחצי שנה, בזה נגמר הסיפור.
"כל המערכת הזאת חייבת לעשות שינוי תפסתי. גם המשטרה לא מטפלת כמו שצריך באוהדים, המשטרה נכנסת ביותר מדי אגרסיביות הרבה פעמים שלא לצורך. אין מחשבה איך לפתור את הבעיה, לפעמים נכנסים בכוח ופוגעים באוהדים חפים מפשע וגם הדבר הזה צריך להיפסק. אנחנו התחלנו הידברות עם המשטרה וארגוני האוהדים כשבפעם הראשונה ישבו ארגוני האוהדים עם מפכ’’ל המשטרה ביחד בפגישה והעלו את כל הכאב שלהם מול צמרת המשטרה ומול שר הספורט. נעשו המון דברים בתחום הזה של אלימות בספורט, זרענו את הזרעים ואתה תראה את הפירות קצת יותר מאוחר.
"אני אומר גם לאוהדים, חייבים להירגע עם הדבר הזה. אי אפשר להגיע כל פעם למגרש ולדעת איך אתה נכנס ולא לדעת איך אתה יוצא. הרבה מאוד אוהדים אמרו לנו שאין בעיה של אלימות של אוהדים, אלא יש בעיה של אלימות של המשטרה ואני אומר לאוהדים האלה שאני חושב שכמות הפניות הכי גדולה שקיבלנו במשרד מהיום שנכנסו הייתה פניות של אוהדים שאומרים לנו: 'אנחנו חוששים ללכת עם הילדים למגרשים'. כשאני הייתי ילד, הייתי הולך עם אבא שלי, היום אני לא יכול לקחת את הילדים שלי בגלל האלימות במגרשים ואני חושב שעשינו המון פעולות כדי לפתור את זה. אני מקווה שנראה את הפירות של זה בעתיד".
"הרבה אוהדים אמרו שיש בעיה של אלימות מצד המשטרה" (שחר גרוס)גיא, מה לא אהבת בהתנהלות של הספורט הישראלי? אני יודע שיש לך הרבה דעות על מה שקורה פה.
"יש יותר מדי פוליטיקה בספורט הישראלי. יש אנשים מעולים בספורט הישראלי, בדרך כלל אני רואה ספורטאי עבר שמגיעים לעמדות בכירות ומנהלים, ומסתכלים מנקודת מבט של ספורטאי, הם עושים עבודה מאוד טובה. אני לא רוצה לומר שמות, אבל גם מנכ"לים של איגודים שהיו ספורטאים בעצמם, מכירים את הספורט מבטן ולידה עושים עבודה מצוינת. אבל יש יותר מדי פוליטיקה בספורט, יותר מדי כפופי ידיים בינם לבין הרצון שהספורט יצליח, הקשר בינם הוא מקרי בהחלט. הרבה תן וקח, בסוף הספורט צריך להיות מנותק מפוליטיקה כמה שאפשר.
"אנחנו השתדלנו לאורך כל הדרך לעבוד בצורה הכי ישרה והכי הוגנת. היו עלינו בלי סוף לחצים כמעט בכל נושא. בסוף יש דרג מקצועי, יש מדיניות של השר והדרג המקצועי עושה את זה ולא יהיה בן אדם אחד במשרד הספורט שיכול להגיד שאי פעם מישהו בלשכת השר התערב בהטעיה , בקשה או שינוי קריטריון לטובת מישהו. הספורט הישראלי צריך לפעול אך ורק לטובת הספורטאים שלו ולטובת הקהל שלו, אני מאוד זהיר בדבריי, יכול להיות שיעברו עוד כמה שנים ואדבר קצת יותר פתוח".
מה זאת אומרת תן וקח.
”זו פוליטיקה בתוך הארגונים, בתוך הגופים שמנהלים את הספורט הישראלי. לא כל ההחלטות שמתקבלות הן החלטות שמתקבלות לטובת הספורט הישראלי, זה מה שאני יכול להגיד כרגע”.
יש לך דוגמא?
”אני מעדיף שלא”.
מה אתה חושב שצריך לעשות אחרת בעניין הזה?
"צריך לעשות כמה שינויים בעומק, גם בכל נושא התמיכות בספורט - הוא צריך להיות נושא הרבה יותר קל שגופי ספורט שמגיע להם כסף, לא יהיו תלויים בגופים אחרים שחייבים להם טובה כזאת או אחרת כדי לקבל את הכסף. הכספים שמגיעים לגופי הספורט צריכים לעבור בצורה יותר קלה ובטוחה וגם גופי הספורט שצריכים להתנהל תחת פיקוח שהוא פיקוח נוקשה, אבל שמאפשר להם לפעול.
"צריך לעשות שינויים גם בנושא התמיכות בספורט". גיא גוטמן (חגי מיכאלי)"עשינו מהלך בתחילת הדרך, לדוגמה צמצום הענפים המועדפים. אנחנו מדינה קטנה ואנחנו צריכים להשקיע את מירב הכסף בתחומים שאנחנו יכולים להביא בהם הישגים ולתת להם יותר כסף. שינינו את כל השיטה שזה יהיה לא לפי כמות הספורטאים, אלא לפי הישגיות. אם לצורך העניין איגוד ספורט רשם 50 אלף ילדים באיגוד, אבל אף אחד מהם לא יביא הישג, זה לא אומר שיקבל יותר כסף, אבל אם אתה איגוד שמשקיע בספורטאי ומביא בסוף תוצאות, אתה תקבל יותר כסף. זה השינוי המאוד גדול שעשינו וזה היה ממש בתחילת הדרך.
"אנחנו יודעים שהשינוי גרם המון כעס והמון פוליטיקות על איך אנחנו לוקחים איגוד שמקבל איקס כסף ומשנה הבאה מורידים כמה מיליונים, אבל אנחנו האמנו בדרך הזאת ואני חושב שכמה מהתוצאות של הספורטאים הישראלים מוכיחות שצדקנו. אני לא לוקח את כל הקרדיט אליי, ברור שמי שהביא מדליה בטוקיו זאת עבודה שנעשתה לפנינו, אבל ברור לנו לחלוטין שכסף צריך ללכת למקומות שהוא חייב ללכת אליהם בלי שום השפעה פוליטית על העניין הזה".
ערכתי ראיון עם אנדי רם, הוא אמר לי כזה דבר: מה שקורה פה זה הכל פוקס, כל כמה זמן יש פה ספורטאי עילוי שעושה פוקס. הוא אומר שחסר לנו פה כל כך הרבה.
"אני מאוד אוהב את אנדי, אבל אני לא מסכים איתו לחלוטין כי אפשר לעשות פוקס פעם אחת, אבל פה אתה מביא מדליה בטקוואנדו, שתי מדליות זהב בהתעמלות, יש מדליות באתלטיקה, יש ספורטאית כמו לונה צ'מטאי ויש את נבחרת הנוער שמגיעה למונדיאל, יש ענפי ספורט בהתקדמות אדירה, הג’ודו מביא הישגים. אי אפשר להגיד שזה פוקס.
“למדתי להכיר את הספורטאים בתקופה הזאת. הם אנשים שפשוט כל חייהם מוקדשים לטובת מטרה, אנשים ברמה הכי גבוה שיש, מתאמנים בלי הפסקה, נלחמים כדי להביא הישגים, אני לא חושב שזה עניין של פוקס. אתה יודע, אתה לוקח את הענפים הכי גדולים - אם זה אתלטיקה, התעמלות ושחייה, תראה כמה התקדמנו בשנים האחרונות. אם זאת אנסטסיה (גורבנקו) או השחיינים שלנו, הביאו מאמן על מחו’’ל, נתנו להם תנאים טובים בוויינגט, נתנו להם מחנות אימונים, אנחנו אחת המדינות שנותנות את המלגות הכי גבוהות שיש, הוועד האולימפי שעושה עבודה מעולה, אני לא רואה בזה פוקס”.
"זה לא פוקס". אנדי רם (פרי טוהר)ספורטאי שמשיג מדליה אולימפית צריך לקבל מענקים הרבה יותר גבוהים, מה שנותנים היום הוא לא מספיק.
”ספורטאי שמשיג מדליית זהב מקבל חצי מיליון שקל מענק פטור ממס”.
עדיין צריך לשלם בהרבה יותר למי שמשיג מדליות, אלה עילויים ואני חושב שצריך לדאוג להם יותר.
”אני חושב שהם מקבלים סכום מאוד יפה גם ביחס למה שקורה בעולם, אני מסכים שאפשר לתת יותר”.
מה הפספוס הכי גדול שלכם?
”לא השלמנו את כל המהלכים שרצינו כמו נושא המשלוש שדיברתי עליו. לא הצלחנו לשנות עדיין את שיטת חלוקת הכספים. במשרד יש אנשים מסורים, מנהל הספורט אלה אנשים שקמים כל יום בבוקר וחושבים איך הם יכולים לעשות טוב לספורט הישראלי, אבל הבירוקרטיה הממשלתית מאוד כבדה, כל הטפסולוגיה והדברים האלה מקשים מאוד על אגודות קטנות".
זה מתיש את האגודות הקטנות וגומר אותם.
”כן, לגמרי. צריכה להיות רפורמה בתחום הזה וזה משהו שלא הצלחנו לעשות. יש תוכנית אסטרטגית למשרד ואני מקווה שימשיכו אותה”.
אתם רציתם לפרק את המרכזים ולא הצלחתם.
"ממש לא. צריך להבין שנחתם הסכם עם המרכזים בשנת 2019, לא היינו אז במשרד בכלל וזה היה בתקופתה של מירי רגב. ההסכם הוא בעצם המשך של מעבר הטוטו אל המשרד, על ההסכם הזה חתומים מרכזי הספורט יחד עם משרד האוצר ועם המשרד שהיה לפנינו. בהסכם הזה כתוב שב-1.1.2023 כל הכספים מגיעים דרך המשרד ולא דרך המרכזים, משרד האוצר החליט שהוא מקיים את הסכם הזה בכל מצב, מרכזי הספורט חשבו שאי אפשר לדחות את הסכם, אנחנו נערכנו כדי לקיים את הסכם כמו שהם חתמו עליו.
"לא הייתה לנו שום כוונה לפרק את המרכזים, אנחנו מכירים בערך של המרכזים. אגב, נאור (גלילי, מנכ"ל מרכז מכבי ג.ל.) וגם יורם (אורנשטיין, מנכ"ל מרכז הפועל ג.ל.) עושים עבודה מעולה, חשבנו שהם צריכים להמשיך לתחום באגודות הספורט, לדעתי גם הגענו להסכמות בסוף ונראה מה יקרה. בכל מקרה, מ-1.1.2023 זה אמור לעבור דרך המשרד ולא דרך המרכזים. בשיתוף פעולה איתם ביקשנו הקלות לאגודות הקטנות שמרכזים ימשיכו להעביר את הכסף כדי שהם לא יתקעו, אז זה ממש לא היה הרצון, המרכזים עושים עבודה מאוד חשובה ואני מקווה שימשיכו לעשות אותה".
"המרכזים עושים עבודה חשובה". נאור גלילי (עמרי שטיין)לא הייתם צריכים לעמוד על זה שצריך להחזיק את קרן המתקנים תחת משרד הספורט ולהוציא אותה מהאוצר?
“היא לא תחת האוצר, היא רק תחתנו. למשרד האוצר אין קשר לקרן המתקנים. משרד האוצר והספורט ביחד האחראים על הטוטו”.
אבל משרד האוצר לקח את המיליארדים שהיו בקרן.
"משרד האוצר חתם על הסכם טרם זמננו ובהסכם הזה נקבע שיש סכום אחד שלא משנה מה יקרה, הוא יעבור למשרד הספורט. כל שאר ההכנסות מהטוטו עוברות לקופת האוצר. אולי בשנה שנתיים האלה משרד האוצר עשה עסקה טובה, אבל בתקופה של הקורונה עשינו עסקה טובה, אולי יהיה אפשר להגדיל את זה בהמשך".
אתה חושב שהגיע הזמן שהמדינה תכיר יותר בספורט ושיהיה לה יותר אכפת?
"אני מאוד מקווה. עשינו דרך גדולה בעניין הזה. הקורונה מאוד עזרה לשנות את הגישה והפרדיגמה לנושא הזה ולהבין שהספורט הוא מאוד חשוב. גם העובדה שהצלחנו להגדיל את התקציב בכמעט 25% בתקופה שלנו זה אומר שהתייחסות לספורט במקום טוב, כמובן שיש מה לשפר ולהגדיל את התמיכה בספורט כי זה לא רק הנאה לאנשים האלה, אלא גגם בריאות ודרך חיים".
מה אתה הולך לעשות ביום שאחרי?
"לנוח קודם כל, לנשום קצת והאמת שהכול פתוח, אני אחשוב ונראה. אני נשאר עם חילי טרופר מאחורי הקלעים, אני מאמין בחילי בכל ליבי, פגשתי המון אנשים והמון פוליטיקאים ואין אנשים כמו חילי. הוא ישר דרך, אמיתי, ערכי ברמה הכי גבוה שיש, אוהב בני אדם ואני אמשיך להיות איתו ומאחוריו ואני מאמין שהוא עוד יגיע רחוק".
מה זאת אומרת רחוק?
”אני מקווה שיגיע לרמה הגבוהה של הנהגת המדינה בעתיד”.
"מקווה שיגיע לרמה הגבוהה של הנהגת המדינה". חילי טרופר (חגי מיכאלי)כמה אתה מאוכזב מתוצאות הבחירות?
"מאוד מאוכזב ברמה אישית. רצינו שיהיו תוצאות אחרות, אבל אנחנו תמיד עם הראש למעלה, מאמינים בדמוקרטיה שלנו, אוהבים את המדינה שלנו ואנחנו מאחלים לממשלה הזאת המון בהצלחה. הצלחה של הממשלה הזאת היא הצלחה שלנו, אנחנו מקווים שלא יזניחו את התחומים החשובים של תרבות נעשה חפיפה מלאה ומסודרת, נהיה לכל עזרה שנתבקש, נתמוך בכל דבר טוב שיהיה וכמו שחילי אמר - נהיה אופוזיציה לממשלה ולא למדינה. בכל דבר ענייני שירצו להתקדם אז חילי והמפלגה יתמכו, אני מקווה שיעשו דברים טובים כי המדינה שלנו היא מעל לכל פוליטיקה".
מה אתה חושב על סמוטריץ’ שרוצה לסגור את הכדורגל בשבת?
”זה פופוליזם. מי שרוצה לפתור בעיות לא שולח מכתבים לתקשורת, אפשר להיכנס לחדר ולדבר וזה מה שעשינו. מי שמכיר את העובדות יודע שכמעט ואין משחקים בשבת בליגת הבכירות, אולי משחק או שניים ושאר המשחקים לא משוחקים בשבת ולכן אני חושב שהוא חיפש עוד כותרת כדי להיות בעיתון, לא פותרים בעיות בצורה כזאת".
מה אנחנו צריכים לאחל לך לסיום?
"ברמה האישית קצת שקט. אני בן 45 עוד מעט ומעולם לא עבדתי קשה כמו שעבדתי בשנתיים וחצי האחרונות ועכשיו אני צריך קצת שקט, קצת לנשום ולראות ספורט סוף סוף. תדע שבשנתיים וחצי האחרונות זה הכי פחות ספורט שראיתי בחיים שלי כי לא הייתי בבית ולא הספקתי לראות, אז עכשיו אני קצת אחזור לצפות".
את מי אתה אוהד? עכשיו אתה יכול להגיד.
”אני אוהד של הפועל ירושלים בכדורסל, אני מת על טניס, יש לי איזה חלום לנסוע לאליפות אוסטרליה הפתוחה אז אולי זה יקרה בינואר”.
וכדורגל?
"כמו רוב הישראלים שרודפים אחרי מסי אז ברצלונה ובארץ אני קצת פחות מעורב. אני צופה כמובן במשחקים של מכבי חיפה באירופה, פחות בליגה הישראלית, אלא אם כן זה דרבי או משהו כזה".