בתום הדיונים שקיימה מחודש יולי, שמיעת 40 המוזמנים שהופיעו בפניה והתייעצויות עם 16 התאחדויות כדורגל באירופה, הוועדה לבחינת רפורמה בדרכי המאבק בהתפרעויות במשחקי הכדורגל בישראל הגישה היום (חמישי) את הדו"ח המסכם שלה להתאחדות לכדורגל. בדו"ח יש 35 המלצות שנועדו למגר את האלימות במגרשים, כאשר בשורה התחתונה היא ממליצה להטיל פחות עונשי רדיוס בלי קהל ויותר עונשים של הפחתת נקודות על התפרעויות.
יו"ר הוועדה פרופ' מיגל דויטש וחבריה עו"ד אפרים ברק ופרופ' יאיר גלילי, הגישו דו"ח מפורט בן 114 עמודים, לאחר ששמעו גורמים שונים בכדורגל הישראלי ואף פנו בשאלות להתאחדויות הכדורגל באירופה. בסיום ישיבות הוועדה, ניתנו המלצות לבית הדין המשמעתי של להטיל בעבירות של התפרעות חמורה עונש חובה של הפחתת שתי נקודות לקבוצה ובמקרים של שימוש באמצעי פירוטכניקה עונש של הפחתת נקודה וסגירת היציע למשחק אחד, ללא שיקול דעת שיפוטי.
בוועדה סיכמו: "ההתפרעויות בכדורגל פוגעות בנכונות של האוהדים להגיע למגרשים עם משפחותיהם, פוגעות בגיוס חסויות ומפחיתות תמריצים של אנשי עסקים לרכוש בעלות על מועדונים. הן כוללות אלימות פיזית ומילולית". לטענתה, על פי הנתונים מבתי הדין, "בעונת המשחקים האחרונה של 2021/22 הייתה עלייה מאסיבית בכמות המקרים שבהם ארעו התפרעויות מסוגים שונים, במיוחד בליגות המקצועניות".
חברי הוועדה אף ציינו: "נראה כי העליה המאסיבית בכמות ההתפרעויות בעונה האחרונה אינה תופעה המיוחדת לישראל, אחת הסברות שהועלתה בפני הוועדה היא כי עסקינן בתופעה הנובעת מ'פירוק לחצים' בעקבות השתחררות של אוהדים מן ההגבלות של מגפת הקורונה. ניתן לשער כי גם הקיטוב המעמיק והולך בין פלגים שונים בחברה הישראלית מוסיף את 'תרומתו' למצב במגרשי הכדורגל. במסגרת שמיעת המוזמנים שהופיעו בפני הוועדה, נגרס כי ההתפרעויות בעונה החולפת בישראל לא היו חמורות יותר מאשר במקומות שונים בעולם. עם זאת לא הוצגו נתונים, אלא דוגמאות בלבד, דבר אשר אינו מאפשרת הערכה מושכלת של הדברים".
על פי הדו"ח, "בדיונים בפני הוועדה נשמעה שוב ושוב הטענה, מפי נציגי קבוצות, אוהדים והתקשורת, כי יש לפעול כנגד האוהדים המתפרעים עצמם ולא כנגד הקבוצות, אשר אינן נושאות באשמה בגין ההתפרעויות”. עוד ציינו בוועדה כי משיחות עם הגורמים שהופיעו בפניה "האצבע המאשימה שהועלתה הופנתה בעיקר כלפי גורמי האכיפה - המשטרה, וגורמי השיפוט - בתי המשפט, תוך טענה בדבר אוזלת יד עקבית של גורמים אלה בטיפול בתופעת האלימות”.
בוועדה ציינו כי ראש מדור הספורט במשטרה, רפ"ק איציק עמיר, טען בפניה כי ב-2017 הוקמה יחידה משטרתית לעבירות אלימות בספורט עם 33 תקנים, אך היא לא קיימת מ-2021, כאשר לאחרונה הוחלט על ידי הממשלה להקים אותה מחדש בפעילות מצומצמת יחסית עם 11 תקנים, כאשר שישה מהם יופנו לקצינים מחוזיים. בוועדה ביקרו זאת: "לצערנו, בד בבד עם התעצמות התופעה של האלימות בספורט, אנחנו עדים לצמצום משמעותי בתקציב ובכח האדם שהמשטרה מעמידה במסגרת גוף ייעודי למאבק באלימות בספורט".
בנוגע לאכיפה נגד האוהדים המתפרעים, הוועדה המליצה "לקבוע בחקיקה תקופה מינימלית של שנה או יותר להרחקת אוהד מתפרע מכל מגרש שבו משחקת הקבוצה האהודה. שנדרשת החמרה בתוכן הצווים ושיפור האפקטיביות של אכיפתם, ראוי כי ביחס להתפרעות שגרמה נזק גוף החוק יקבע תקופת הרחבה מינימלית של שנה. יש לוודא כי מתקיים מעקב סדור, שיטתי ואמין ביחס למילוי חובת ההתייצבות במשטרה בעת המשחק".
מעבר לכך, הוועדה פנתה לרשויות והמליצה כי "משרד המשפטים ישקול לייסד הליך מהיר לשיפוט עבירות של התפרעויות במגרשי הכדורגל". הוועדה קראה "להשלמה מהירה ככל האפשר של המהלך החקיקתי אשר יאפשר למשטרה להטיל במגרשים קנסות מינהליים על המתפרעים". לדבריהם של חברי הוועדה, "הפעלה נמרצת ועקבית של אמצעי זה עשויה להוות 'גיים צ'יינג'ר' במערך הלחימה בתופעת ההתפרעויות".
חיזוק הזיקה בין הקבוצות לאוהדים
מעבר לכך, הוועדה העירה בדו"ח כי "ללא מערכת ממוחשבת יעילה במגרשים לזיהוי אישי של מציג כרטיס הכניסה, תוך הצלבה למערכת ממוחשבת של צווי הרחקה, ספק אם תימנע באופן יעיל דיו הכניסה של האוהד המורחק למגרשים. הוועדה קוראת לרשויות המדינה לקדם בהקדם האפשרי את ההסדרה המשפטית של השימוש בתוכנות זיהוי פנים במצלמות במגרשי הכדורגל וממליצה להתאחדות לפעול כמיטב יכולתה מול הרשויות המתאימות, על מנת לממש נושא זה".
אחת ממסקנות הוועדה היא שיש לחזק את הזיקה בין הקבוצות לאוהדים והמליצה להתאחדות לחייב קבוצות מקצועניות להעסיק פקיד קישור מול האוהדים: "הקבוצות בליגות המקצועניות תחויבנה להעסיק פקיד קישור מול האוהדים, אשר זהו תפקידו היחיד בקבוצה. פקיד הקישור יפעל מול האוהדים וארגוני האוהדים על מנת ליצור שיתוף פעולה מתאים להפחתת התפרעויות. חובת מינויו של פקיד קישור, כאמור, תיכלל כתנאי במסגרת הוראות תקנון העברת זכויות של ההתאחדות. אי מינויו של פקיד קישור יהווה עבירה משמעתית כשלעצמה ושיקול בענישה, כאשר קיימת התפרעות של אוהדים. בליגות החובבניות, מינויו של פקיד קישור פעיל יהווה אחד השיקולים בתחום הענישה".
כמו כן, חברי הוועדה סבורים כי "יש לעודד את הקמתו של ארגון אוהדים מרכזי - מעין 'ארגון יציג', בהשאלה לדיני עבודה - באופן שיקל על השיח בין הרגולטור לבין ציבור הצרכנים בענף הכדורגל וייצור מצע לשיתוף פעולה פורה לצורך מאבק הולם בתופעת ההתפרעויות. הסדר אשר עשוי לקדם את ההינע ליצירת 'ארגון יציג' כאמור, הוא תיקון תקנוני אשר יאפשר לארגון אוהדים יציג לבקש לטעון בפני בית הדין העליון כ'ידיד בית הדין'".
הוועדה אף המליצה כי "תיקבע הוראה בתקנון, לפיה קבוצה לא תמכור כרטיס אלא אם כן הכרטיס הוא על שם הצופה ומוקצה לו מקום ישיבה מסוים". בהמשך לכך, "תוטל על הקבוצות חובה משמעתית לפעול באופן סביר על מנת לאתר אוהדים מתפרעים ולהיפרע מהם".
שיטת שלושת השלבים: מתי יופסק משחק?
הדו"ח אף עסק בהנחיות לשופטי הכדורגל במגרשים, ובנוגע לסיום מוקדם של משחקים הוועדה המליצה: "אין הצדקה לצמצם מדיניות זו רק למצבים של קריאות גזעניות ויש ליישם זאת גם במצבים של התפרעויות חמורות של הקהל. היתרון בשיטת שלושת השלבים נעוץ בכך שיש בו גם הגיון מובנה, הדרגתי והגיוני מאוד. הפעלתו כהנחיה מחייבת מוסיפה לעוצמתו של המהלך. כאשר נעשה שימוש בפירוטכניקה, דעתנו היא כי יש מקום להחיל תפיסת 'שני שלבים', במקום שלושה שלבים. השלב הראשון יהיה הורדת השחקנים מכר הדשא למספר דקות, ולאחר החזרה למגרש, אם הדבר אינו מועיל - סיומו המוקדם של המשחק".
יחד עם זאת, בוועדה הודו: "סיומו המוקדם של המשחק עלול כשלעצמו לגרור אלימות מוגברת. על שופט המשחק להיוועץ טרם סיומו הסופי של המשחק עם כוחות המשטרה המצויים במגרש ולקבל את חוות דעתם ביחס לשאלה אם כוחות אלה יכולים למנוע פגיעה בחיי אדם, למקרה שהשופט יחליט על סיום מוקדם של המשחק". בוועדה המליצו כי תקנון המשמעת יתוקן כך שייקבע כי אם דו"ח השופט יציין שהמשטרה חוששת מפגיעה בחיי אדם ולא ניתן להפסיק את המשחק, יש לראות את המשחק כאילו הגיע לסיומו טרם מועדו החוקי".
הוועדה הבהירה גם כי יש להגן על השופטים במשחקי כדורגל: "הענישה בתקנון המשמעת בגין פגיעות פיזיות ומילוליות בשופט המשחק תוחמר. בגין מעשה של שחקן או בעל תפקיד הגורם או מיועד לגרום לחבלה של ממש בגופו של שופט יוטל עונש חובה של הרחקה לשלוש שנים; כאשר מדובר בחבלה חמורה, עונש החובה יהיה הרחקה לעשר שנים. בגין העלבה חמורה של שופט המשחק יוטל עונש חובה של הרחקת השחקן או בעל התפקיד, לפי העניין, למשך עשרה משחקים. האחריות השילוחית של הקבוצה תוביל לעונש חובה של הפחתת נקודה אחת על תנאי, ללא שיקול דעת שיפוטי. מומלץ לשקול את האפשרות כי קבוצות בליגה ג תחויבנה לגייס למשחקים אדם שיהיה בגדר 'מלווה שופט'".
חובת רשתות ביציעים שבהם קיימות התפרעויות תכופות
נציגי הקבוצות טענו בפני הוועדה כי לא ניתן להטיל עליהן את האחריות השילוחית כאשר הן פועלות נגד האוהדים ומנסות למנוע התפרעויות. הוועדה סיכמה: "עקרון האחריות השילוחית של קבוצה להתפרעות אוהדיה יוותר בתוקפו". אלא שלצד זאת, "ייקבע בתקנון כי נקיטת פעולות על ידי קבוצה, למניעת עבירות ולחשיפתן, תשמש שיקול להקלה בענישה. תתווסף לתקנון המשמעת הוראה המקנה סמכות לערכאה המשמעתית לשלול, במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, את האחריות של קבוצה אשר תוכיח כי היא נקטה בכל האמצעים האפשריים למניעת העבירות ולטיפול בהן, באופן קפדני ויוצא דופן. לבית הדין לא תהיה סמכות לזכות קבוצה כאשר מדובר בהתפרעות חוזרת של אוהדים, באותה עונת משחקים. תהיה לקבוצה רק הזדמנות אחת ליהנות מהגנה מיוחדת זו בעונה".
הוועדה עסקה בשאלה מיהו אוהד והמליצה: "יובהר בתקנון כי צומחת 'חזקת אהדה' כאשר הצופה בחר לשבת ביציעי הקבוצה הנאשמת וכי חזקה זו תיסתר במקרים חריגים, אם הקבוצה הנאשמת הוכיחה ברמת הסתברות גבוהה כי כוונתם של הצופים האמורים הייתה לפגוע בקבוצה". הוועדה גם המליצה: "מומלץ לשקול כי קבוצות תחויבנה להתקין רשתות ביציעים שבהם קיימות התפרעויות תכופות".
וכעת להיבט החוקתי של בתי הדין. הוועדה ממליצה: "תיערך רוויזיה ביחס לעבירות השונות בדבר התפרעות אוהדים. ברמת החומרה התחתונה, תמצאנה עבירות קלות שבוצעו על ידי אוהד בודד או אוהדים בודדים, אשר לא גרמו נזק כלשהו ולא הפריעו באופן ממשי למהלך המשחק. עבירות מעין אלה תסווגנה כהתנהגות בלתי הולמת ויוחל לגביהן מנגנון של ברירת שיפוט... בהתפרעות אוהדים שאינה נופלת תחת קטגוריות אחרות המנויות בסעיף זה, במקרים אלה יחולו העונשים הרגילים בהתאם לסולם הענישה, ללא קביעת עונש חובה כלשהו... במקרה של התפרצות אוהד בודד לכר הדשא, מבלי פגיעה או כוונת פגיעה ממשית בגופו של אדם אחר, יחולו הכללים והעונשים הרגילים...".
הפחתה של עד שלוש נקודות על פירוטכניקה
"בעבירות של התפרעות חמורה, אשר כוללות את כל סוגי ההתפרעויות שבהן נגרם נזק גוף של ממש לאוהדים, שחקנים או בעלי תפקידים של קבוצה אחרת או שנעשו תוך כוונה ברורה לפגיעה של ממש כאמור, פריצה של קבוצת אוהדים לכר הדשא וכל אירוע אחר של התפרעות שגרם לסיום המשחק טרם מועדו - במקרים אלה, תהיה החמרה בענישה ויוטל עונש חובה של הפחתת שתי נקודות, ללא שיקול דעת שיפוטי כלשהו, כאשר נקודה אחת תופחת בפועל והנקודה השנייה תופחת על תנאי. עבירת שימוש באמצעים פירוטכניים תגרום להפחתה בפועל של נקודה אחת וסגירת היציע שממנו הושלכו האמצעים האמורים למשחק אחד, ללא שיקול דעת שיפוטי כלשהו. אם תארע במשחק נתון יותר ממסכת אחת של שימוש באמצעים אלה, ייקבע עונש חובה של הפחתה מיידית של שלוש נקודות, שתיים מהן בפועל ואחת על תנאי".
באשר לקריאות מהיציע, הוועדה המליצה: "ייקבע בתקנון כי קריאות פוגעניות על רקע מין, דת, גזע, מגדר, נטיה מינית, מוגבלות או השתייכות למוצא לאומי-אתני, תטלנה אחריות משמעתית על הקבוצה. כאשר מדובר במסכת שנייה של קריאות פסולות, באותו משחק, דינן של קריאות כאלה יהיה כדין התפרעות חמורה ויחול עונש חובה של הפחתת שתי נקודות, ללא שיקול דעת שיפוטי כלשהו, כאשר נקודה אחת תופחת בפועל והנקודה השנייה תופחת על תנאי. השימוש בעונש של הפחתת נקודות יורחב, כגורם מוביל בענישה ויוטל כעונש-חובה בעבירות של התפרעויות אוהדים, פיזיות ומילוליות".
הוועדה דנה גם בעונשי הרדיוס וכתבה בדו"ח: "מומלץ כי העונש הקבוע בתקנון, בדבר קיום משחקים ללא קהל, יבוטל. העונש בדבר סגירת יציע או יציעים מסוימים יוותר בעינו; עם זאת, תבוטל ההוראה המחייבת קבוצות לגבות תשלום בגין הקצאת כרטיס ביציע חלופי לאוהד שישב ביציע שנסגר, אלא אם כן מדובר באוהד אשר התפרע באירוע שגרם לסגירת היציע הנדון. תקנון המשמעת יתוקן כך שייקבע כי עונש של משחקי רדיוס יוטל רק במקרים מיוחדים, מטעמים שיירשמו".
להפוך אבטחה במגרשים לעבודה מועדפת
כדי למנוע התפרעות, הוועדה החליטה להציע "הוראה תקנונית מפורשת וקונקרטית תקבע כי כאשר קיים בידי ההתאחדות מידע משכנע על כך שצפויה התפרעות חמורה במשחק העומד להתקיים, ההתאחדות תהיה מוסמכת להורות, בהוראה מנהלית, כי יציע או יציעים מסוימים ייסגרו, כי המשחק יועבר למגרש אחר וכיוצא באלה הוראות. לקבוצה הנפגעת תהיה נתונה הזכות לפנות לבית הדין העליון בעתירה מתאימה לביטול החלטה מינהלית מעין זו של ההתאחדות".
לגבי כוחות האבטחה, הוועדה פרסמה את המסקנה הבאה: "נוכח הקשיים שנמצאו ביחס לאפקטיביות הפעולה של כוחות האבטחה האזרחיים, מומלץ כי ההתאחדות תפעל מול הרשויות על מנת לגרום לכך כי אבטחת משחקי כדורגל תוכרז כ"עבודה מועדפת", תוך שכירת חיילים משוחררים מיחידות לוחמות".
לסיום, הוועדה בחרה להמליץ להתאחדות להעניק תמריצים חיוביים למניעת התפרעויות, כמו מענקים או "טבלת הגינות" שתתבסס על דו"חות המשקיפים וההרשעות בבתי הדין. "הנהלת ההתאחדות תחליט איזה שיעור מן הקנסות היא תקצה למטרה זו ותוקם בהתאחדות 'ועדת תמיכות' אשר תחליט לאילו מטרות וכיצד יוקצו הכספים".