רגע לפני שהוא נוסע למחנה אימונים ביפן, תפסנו היום (רביעי) את הג׳ודאי פיטר פלצ׳יק לשיחה על סט הצילומים של דלתא, בקמפיין השני במספר שהוא כבר מצלם עבורם ומשמש כפרזנטור. אז איך זה מרגיש להפוך מספורטאי אולימפי לדוגמן, ומה אומרת דניאל אשתו על התמונות בתחתונים? זה מה שהוא סיפר לנו.
אנחנו כאן בצילומים לדלתא וזו לא פעם ראשונה שאתה מדגמן למותג, יש כאן המון אנשי צוות מסביבך, זה מביך אותך או מחמיא?
"קודם כל זה סופר מחמיא וזה כבוד להיות הפרזנטור של מאצ'טונים כבר עונה שנייה, אני מרגיש הכי טבעי, ככה אני מרגיש גם ביום תחרות אגב. גם שם יש אנשי צוות שדואגים לי המאמנים שלי, הפיזיותרפיסטים, המסאז'יסטים והתזונאי, לכל אחד יש את התפקיד שלו כדי להביא את המדליה הנחשקת בסוף אז אני מדמה את זה לעולם שלי".
איך הרגשת כשפנו אליך עם הקמפיין הזה? הוחמאת?
"ברור שהוחמאתי והרגשתי תחושה אדירה. זה משהו שתמיד רציתי לעשות תמיד עיניי נישאו לדבר הזה. גם בתור ילד קטן אתה עוסק בספורט שהוא מאוד פיזי, אתה מתאמן בקבוצה ורואה איך החבר'ה הבוגרים חזקים ואיך הם נראים ואתה עוסק המון בדימוי גוף. תמיד הייתה לי שאלה עם עצמי אם אני יכול לעשות דברים מהסוג הזה ואני חושב שהגשמתי איזשהו חלום ילדות עבורי וזה הכי כיף בעולם".
נכנסת לזה בטבעיות או שהיה קצת קשה בהתחלה? לקחת אולי טיפים מדוגמנים מנוסים?
"קודם כל כן. יש לי כמה חברים מהתעשייה שהתייעצתי איתם וקיבלתי מהם השראה. אבל באמת הרגיש לי הכי טבעי בעולם, אני אוהב את הבמה ואת המצלמה וגם שאפו לצוות שלי שדואג לי לאווירה הזו ולביטחון".
יש הכנות מיוחדות ליום כזה? כי בחדר כושר אתה כוכב בלי קשר.
"(צוחק) לא חושב, הכי חשוב זה לבוא טבעי איך שאתה עם ההרגשה והביטחון שלך. אני חושב שזה כמו כל דבר בחיים - מה שאתה משדר בסופו של דבר כלפי פנים זה גם מה שיוצא החוצה, אז זה צריך לעבוד לשני הכיוונים".
מה היית אומר שיותר מלחיץ - הדקות שלפני העלייה למזרון או הדקות הראשונות מול המצלמה?
"האמת זה דומה עם הפרפרים בבטן והתחושות, אבל ברגע שאתה עולה על המזרון אתה כמו כדור שיוצא מלוע של תותח וזה בדיוק כמו ההרגשה שלי פה. כי ברגע שאני כבר על הסט בתוך התחתונים זו ההרגשה הכי טבעית בעולם ואני יודע לעשות את זה בהכי פאן שלי".
איך זה בתוצאה הסופית לראות את עצמך אחר כך על הכרזות והשלטים?
"בהתחלה זו הרגשה מוזרה, אתה אומר 'וואו זה בענק ובכל מקום' והתגובות שמגיעות יחד עם זה אלה תגובות סופר מחמיאות ומחבקות. זה מצחיק קצת אבל זה מטורף והרגשה עילאית, אי אפשר להתכחש לזה".
ודניאל? מפרגנת?
"זו שאלת השאלות, כולם שואלים ורוצים לשמוע תשובה מפוצצת, אבל האמת שהיא הכי קלילה בנושא והיא דחפה אותי לעשות את זה. היא נתנה לי את הביטחון, האמינה בי ואמרה לי 'לגמרי זה שלך ואתה יכול לעשות את זה וזה לא ייראה מוזר', ואנחנו צוחקים על זה ולפעמים אני מקריא לה תגובות של אנשים אז בכלל".
זו בדיוק השאלה הבאה שלי - בעקבות הקמפיין קיבלת פניות והודעות מנשים?
"מה את חושבת? כן! בקמפיין הראשון די הוצפתי וחלק מהתגובות היו מאוד פולשניות נקרא לזה ככה, אבל אני מזכיר לעצמי שזה טבעי ובסדר שאנשים יסתקרנו. ברגע שאתה שם את עצמך על המדף העיניים הם עליך וזה בסדר, הייתי מוכן לזה".
ביום מן הימים כשתגיע הפרישה מג'ודו, זו קריירה שאפשר לחשוב עליה כקריירה של אחרי?
"אני חושב שכן, כי זה מרגיש לי הכי נוח וטבעי ואני כבר חווה וטועם את זה במובן מסוים. כשהיום הזה יגיע, כי אני מזכיר לעצמי תמיד שזה לא לנצח ומתישהו זה יקרה, אפשר להיכנס לנעליים האלה ולעוף על זה בענק".
עוד שנה וחצי המשחקים האולימפיים בפאריס, זו תהיה הפעם האחרונה שלך במשחקים האולימפיים?
"אני לא חושב על זה כרגע, אני באמת נהנה ממה שאני עושה זו המהות שלי היום. אני לרגע אחד לא שוכח את זה, אני ספורטאי אולימפי וכל כולי על הדבר הזה והמטרה היא פאריס 2024. באמת לא לשכוח את כל הדברים שבדרך, כי קל לאבד בתוך הלופ הזה אבל יש עוד מטרות קטנות בדרך. עכשיו יש לי מחנה אימונים ביפן של שלושה שבועות ואז טורניר המאסטרז פה בירושלים בדצמבר, אז אני כמו תמיד וכמו הדרך שלי לטוקיו - צעד צעד, כל תחרות לוקח אותה כאילו היא הדבר האחרון שקיים בעולם ואני לגמרי שם".