אין הרבה אנשים שלא היו רוצים להיות זבוב על הקיר ולהקשיב למה שנאמר בחדרי חדרים במשא ומתן בין ליאו מסי לברצלונה, כדי להבין מה בדיוק הוביל לפיצוץ של סיפור האהבה בין הצדדים. העיתונאי גיים בלאגה, שכתב מספר ספרים על מסי בעבר ואף ישב עם הפרעוש לשיחה לאחר המעבר המתוקשר שלו לפאריס סן ז'רמן, כתב בספרו האחרון “הביוגרפיה הסופית והמעודכנת של מסי”, על מה הוביל לעזיבת ברצלונה, כשכל המידע שנכתב בספר אושר על ידי מסי ומשפחתו.
במשך חמישה חודשים, נשיא בארסה ז’ואן לאפורטה נתן הצהרות חיוביות לגבי המשך דרכו של מסי ובנה איתו יחסים טובים. רק פרטים אחרונים היו חסרים כדי להכריז על החוזה החדש, אבל לפתע החלו ספקות מצידו. נושא המשכורת נסגר מהר מאוד בפגישה בין חורחה מסי ולאפורטה, לא היו אי הסכמות.
יחד עם זאת, הדרישה היחידה של הפרעוש הייתה בניית קבוצה תחרותית, ולאפורטה לא ענה עליה. הנהלת בארסה הייתה מודעת היטב לקשיים הכלכליים, אבל עמלה כדי להכריז על חידוש החוזה של הארגנטינאי ב-5 באוגוסט 2021, כשאפילו תוכננה ארוחה והמדיה של המועדון עבדה על סרטון מיוחד למאורע.
ב-4 באוגוסט, התקיימה שיחה טלפונית בין חורחה מסי לסגן נשיא הקטלונים, רפא יוסטה. הראשון היה בארצות הברית, אבל התכוון לטוס לברצלונה ורצה לראות איך הכול מתקדם ואם יש עדכונים או התפתחויות לפני החתימה של בנו. השחקן עצמו היה בדרך לביתו שבברצלונה.
חורחה שאל: “הכול בסדר?” ויוסטה נתן תשובה מעורפלת ומתחמקת. חורחה התקשר לאחר מכן לכוכב כדי לעדכן אותו בתגובה המוזרה. זה הוביל את מסי עצמו לשלוח הודעה ללאפורטה, שענה לו באופטימיות הרגילה שאפיינה אותו. בשלב הזה היה נראה שכבר אין ספקות לגבי החוזה.
זמן קצר לאחר מכן, יוסטה צלצל לחורחה מסי והודיע לו: “לאפורטה אומר שזה לא קורה”. האב היה בהלם מוחלט: “למה אתה מתכוון ‘זה לא קורה?’”. יוסטה התעקש: “לאפורטה כבר לא מעוניין”. אביו של הפרעוש לא האמין למשמע אוזניו עד ששמע זאת מהנשיא עצמו.
הוא מיד התקשר ללאפורטה ודבריו של הנשיא הסגירו ספקות שלא הועלו בעבר, ונשמעו כמו תירוצים: “אני הולך לעשות מה שאני רוצה”, אמר לאפורטה לאב. האחרון שאל אותו אם הבעיה היא כסף ונאמר לו שלא. הוא שאל: “אם זה לא יכול לקרות, אז מה אפשר לעשות?” ולאפורטה השיב לו: “אני כבר לא רוצה לעשות את זה יותר, זה נגמר. אני לא מסכן את המועדון”.
חורחה ביקש להיפגש פנים מול פנים עם לאפורטה. ברצלונה יצרה שני נרטיבים שקריים לגבי המצב, הראשון הוא שחורחה היה במשא ומתן עם פ.ס.ז’ במטרה ‘להדק את החבל’ סביב צוואר הקטלונים ולהוציא עוד כסף, והשני שהאב ביקש בונוס חתימה גבוה יותר ממה שסוכם, ושזה מה שכביכול גרם לנשיא לשנות את דעתו.
מסי היה ברור, הוא רק רצה קבוצה תחרותית. הוא לפעמים נהג לשאול את לאפורטה מתי שחקנים שהספרדי בעצמו אמר שיגיעו יחתמו. המטרה של הפרעוש הייתה שהקבוצה תחזור לזכות בתארים. מסי לא הציב זאת כתנאי הכרחי כדי להישאר, כי כל מה שהוא רצה זה להמשיך במועדון. זה היה המסר שחורחה קיבל מבנו.
ב-5 באוגוסט, חורחה הגיע לברצלונה כדי להיפגש עם לאפורטה, שהתעקש על מה שאמר קודם: “אני לא אעשה את זה”. האב שאל אותו: “חשבת על זה לעומק?” והספרדי השיב: “חשבתי על זה, לא אעשה זאת, לא אטביע את המועדון”.
לאפורטה המשיך לדבר על המספרים והעברות אפשריות של הקבוצה. בארסה לא הייתה יכולה להחתים את סרחיו אגוארו, ממפיס דפאיי, אמרסון ואריק גארסיה לפני ששחקנים יקצצו במשכורת שלהם, וזו הייתה משימה קשה מדי לפרק זמן קצר. המועדון דחף לפתרון של קיצוץ במקום השקעה, ולא חשבו על כך שההצלחה המסחרית של מסי פירושה שהוא יכול לייצר עבורם יותר הכנסה ממשכורתו דרך ספונסרים ומכירות.
מסי הסכים לקצץ 75% משכרו בשנה הראשונה של החוזה שלו, ו-50% לאורך יתר החוזה. זה משהו שאף שחקן אחר לא הסכים אליו בקיץ. ההסברים של לאפורטה השאירו מעט מאוד מקום לדיון, והוא הסכים עם האב להימנע מלהחמיר את המצב וסיים את הפגישה איתו בחיבוק: “כך הסתיים הסיפור של מסי בברצלונה”, כתב באלגה בספרו.
אנשים שמקורבים ללאפורטה טוענים שהוא אדם אימפולסיבי, אבל גם כוחני מאוד ובעל ביטחון עצמי רב. התכונות הללו התבררו כקריטיות לנושא עתידו של מסי בבארסה. שנה לפני הבחירות, הספרדי בכלל לא היה בטוח שירוץ, אך הצליח לזכות בלי תקציב, והיה צריך למצוא דרך להשיג כסף לאחר מכן.
המשפט “נדבר כשיגיע הזמן” אפיין מאוד את הספרדי באותה תקופה. לשאר המועמדים לנשיאות היו תוכניות ל-100 הימים הראשונים שלהם בתפקיד, אך לאפורטה עבד תוך כדי תנועה, כפי שניתן היה לראות בדוחות הפחתת השכר של השחקנים עד סוף אותו הקיץ.
נשיא לה ליגה חאבייר טבאס נתן גלגל הצלה להישארות מסי עם עסקת ה-CVC. הוא שוחח עם לאפורטה ב-14 ביולי, קצת אחרי שחורחה והנשיא סיכמו על פרטי החוזה. לפי טבאס, לאפורטה היה מאושר תחילה מהעסקה ואף הורה להאיץ את התהליך כדי לחדש את החוזה של הארגנטינאי מהר יותר, אבל זה השתנה כשטבאס אמר שכדי לעשות זאת, לאפורטה יצטרך לנטוש את רעיון הסופר ליג.
כמה נציגים מלה ליגה חשדו שעזיבת מסי היא חלק מתוכנית משותפת של בארסה וריאל מדריד להוריד את הרייטינג של הליגה ולדחוף לסופר ליג. ברגע שמסי עזב, תקרת השכר ירדה מ-110% ל-95%, כאשר כוכבים אחרים התבקשו לקצץ כדי “להגן” על ההחלטה להעזיב את מסי.
בצורה שמאוד אופיינית ללאפורטה, הוא עשה סיבוב פרסה של הרגע האחרון שהפתיע אפילו את קרוביו. בארסה הצליחה לקצץ 40% מתקרת השכר אחרי שהעזיבה כמה מהשחקנים הוותיקים שלה. ההשלכות השליליות הגיעו במהירות וחברת ראקוטן שהייתה נותנת החסות הגדולה ביותר אי פעם בברצלונה (עד ספוטיפיי) נטשה את המועדון.
שלוש חברות בין-לאומיות גדולות נוספות היו על סף חתימה עם הקבוצה ואז סירבו לאחר עזיבת מסי. למעלה מ-26,000 חברי מועדון הסירו את החברות שלהם. אחרי שחורחה עזב את המשרד של לאפורטה הוא ידע מה עומד להגיע: “הם הולכים לעשות ממני צחוק, אצטרך לדפוק על אותן דלתות שהרגע נסגרו בפניי”.
מסי סירב למנצ’סטר סיטי פעמיים בעבר. הקבוצה של פפ גווארדיולה הייתה מרוכזת בבנייה באותו הקיץ וג’ק גריליש הוחתם תמורת למעלה מ-100 מיליון אירו בדיוק באותו היום שבארסה הכריזה שמסי לא ימשיך. המנהל המקצועי של פ.ס.ז’ דאז, לאונרדו, סימס לחורחה כדי לשאול אותו אם העזיבה של מסי אמיתית.
בפאריס חששו כי ידעו שהפרעוש סירב להם כל כך הרבה פעמים, וקיוו שהתזמון של ההודעה לא תפגע באפשרות לסגור עסקה מהירה, אבל במועדון היו מוכנים. לאונרדו כבר כתב לחורחה כמה חודשים קודם שיידע שפ.ס.ז’ תמיד שם אם יצטרך משהו. נכון לאותו הרגע, האב העדיף להשיב שבנו יישאר בברצלונה.
מסי עצמו אמר לבאלגה באותו ראיון ביום שהצטרף לפ.ס.ז’: “באותם ימים לא הצלחתי לישון ולא הייתי רגוע. היינו באותם ימים לחוצים, לא ידענו מה יקרה אחרי ההכרזה של המועדון. לא החלטנו שום דבר לפני כן. היה קשה כי לא ידעתי מתי ואיפה אשחק, והיכן המשפחה תהיה לאחר השינוי הזה”.
בסופו של דבר חורחה כתב ללאונרדו: “אפשר לדבר אם אתה רוצה”. הוא קיבל מיידית שיחה מפאריס. המילים הראשונות של הברזילאי היו: “תן לי חדשות טובות”. חורחה אמר לו: “בוא נדבר על מספרים, שנים, נכסה את הדברים הבסיסיים”. לאחר מכן האב סימס לבנו: “אני אסיים עם לאונרדו ואז אבוא לבית שלך”.
מסי אמר לבאלגה: “כשאבא שלי בא, הוא הסביר לי הכול, וכמובן שהתבאסתי והכנתי את עצמי לרגע שבו אספר לאנטונלה והילדים”. חורחה חשש מהרגע הזה. מסי הלך לחדר האוכל כשהוא שבור וסיפר לאנטונלה, וכל בני הבית בכו. “תישאר רגוע, יש גם חיים מעבר לזה”, אמר לו חורחה.
למסי היה קשה כי כבר בדצמבר הוא הבטיח לילדיו שיישאר בברצלונה. לאונרדו אמר למאמן דאז מאוריסיו פוצ’טינו שיש אפשרות שמסי יגיע וכמובן שהמאמן שמח. מסי ביקש לשוחח טלפונית עם פוצ’טינו שענה: “קדימה, בוא נעשה את זה”.
במקביל, דייגו סימאונה ביקש מלואיס סוארס לבדוק האם חברו לשעבר זמין. התשובה הייתה חברית, אבל ברורה: “לא”. מסי לא רצה לשחק אצל יריבה ישירה של ברצלונה. ניימאר עזר להרגיע את הפרעוש: “כשאבא שלי התחיל לדבר עם לאונרדו, ניימאר גילה, דיברתי איתו, עם די מריה ופארדס על האפשרות שאבוא. הם היו באותו רגע בקשר ישיר איתי ומאוד רצו”, נזכר הפרעוש.
מסי אמר לניימאר שהוא לא רוצה את החולצה עם המספר 10, שהברזילאי הציע לו. אחרי ששנתיים קודם לכן היו שמועות שהברזילאי יחזור לבארסה, הארגנטינאי אמר לו שבעולם אידאלי, הם ישחקו עוד שנתיים או שלוש ביחד. בהמשך, משפחת מסי הציעה מסיבת עיתונאים משותפת עם לאפורטה.
המטרה הייתה שזה יקרה ימים ספורים אחרי ההכרזה, אבל המועדון סירב כי קודם רצה שלאפורטה יעביר את גרסתו לבד למה שקרה. מסי חשב במשך שעות מה הוא יגיד, אך בחר בסוף לדבר מהלב, כי לא רצה להחביא כמה הוא שבור מכך שהוא עוזב את קבוצת חייו. שפת הגוף שלו הייתה של חייל שהפסיד בקרב.
רק יומיים אחרי הנאום סוחט הדמעות, לאונרדו צלצל לחורחה ולעורך דינו של מסי כדי שיגיע לפאריס ולהסתכל על החוזה. השחקן רצה להצטרף בהקדם ולא היה אכפת לו מהמשא ומתן. החוזה נחתם רק ארבעה ימים אחרי החיבוק בין לאפורטה לאביו של הפרעוש בברצלונה.
אחד מהעיתונאים שראיינו את מסי בשנה האחרונה שאל אותו אם הוא היה פעם אצל פסיכולוג. הוא מעולם לא היה, אבל אמר שהוא צריך. כילד צעיר, מסי נענה להצעת ברצלונה לפגוש את פסיכולוג הקבוצה, אבל לא הצליח להיפתח. אנטונלה הפצירה בו במשך השנים לנסות שוב, בידיעה שהוא צריך.
“אני אדם ששומר לעצמי הכול. אני לא חולק את הרגשות שלי. אני יודע שאני צריך יותר להיפתח ויודע שזה יעשה לי טוב, אבל אני לא עושה את זה”. הספר עצמו מכסה חלקים נרחבים הרבה יותר מהקריירה של מסי, אך הפרק הזה על עזיבת ברצלונה והחתימה בפ.ס.ז’ הוא אולי העוצמתי ביותר.