הספורטאים התבשרו אמש (ראשון) כי הוועד האולימפי בישראל החליט להפסיק עם הקריטריון הישראלי שמכביד עליהם בדרך למשחקים האולימפיים, אחרי שכבר בקמפיין האולימפי הקודם הוא לא היה ממש רלוונטי, וכעת הם יצטרכו רק לעמוד בקריטריונים הבינלאומיים על מנת להשיג את הכרטיס לאולימפיאדת פאריס 2024. אלא שבתוך ההחלטה הזו מסתתר המכשול המלחיץ של מבחן הוכחת היכולת, בו הם יידרשו לעמוד זמן קצר לפני היציאה לצרפת.
בתחילה, היחידה לספורט הישגי העבירה המלצה ליו”ר הוועדה המקצועית בארגון, עדי ביכמן, שגיבשה החלטה כי יש לבטל את הקריטריון הישראלי, בניגוד למה שחשבה בעבר יו”ר הוועד האולימפי יעל ארד, והיא הביאה זאת לישיבת ההנהלה. בארגון נימקו והסבירו באופן גלוי כי הקריטריון הבינלאומי מספיק נוקשה עם הספורטאים ולא פשוט לעמוד בו. מה גם, שבקמפיין האולימפי האחרון הקריטריון הישראלי לא באמת היה רלוונטי עבורם.
ההחלטה הזו הוצגה בפני חברי ההנהלה, שאהבו זאת, אך יחד עם זאת ראשי הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי הציגו בפני הנוכחים שקף נוסף במצגת ובו הצהירו כי הם מבקשים לאשר עוד החלטה נוספת, לפיה הספורטאים הישראלים יידרשו לעבור מבחן הוכחת יכולת אם אכן עמדו בקריטריון הבינלאומי, זאת מתוך מטרה שהספורטאים הישראלים יצטרכו להוכיח שהם אכן בכושר טוב בדרך לאולימפיאדת פאריס 2024, כאשר בדרישה המקורית צוין כי המבחנים יהיו רלוונטיים רק לתוצאות שיעשו בין החודשים דצמבר 2023 עד יוני 2024.
עדי ביכמן (באדיבות האקדמית אונו)חברי ההנהלה התרעמו על כך ותהו בדיון: “זה לכאורה קריטריון ישראלי לכל דבר ועניין, מה עשינו פה בעצם?”, תוך שביקשו לדעת מהן הדרישות בהן הספורטאים יצטרכו לעמוד במבחנים הללו. ראשי הוועד האולימפי הגיבו לשאלה כך: “בהמשך נקבע עם כל איגוד מהם התנאים למבחני הוכחת היכולת עבור הספורטאים שלו”. כלומר, זה עדיין לא ברור - יכול להיות שהם יידרשו לעמוד שוב בקריטריון הבינלאומי ויכול להיות שהם יידרשו רק להציג תוצאה מינימלית שתוכיח כי הם ברמה העולמית הסבירה.
כמה מחברי ההנהלה הוסיפו וטענו בישיבה: “מבחן הוכחת היכולת דווקא עלול להלחיץ את הספורטאים, הרי שמדובר בתקופת זמן קצרה מאוד שבה הם צריכים להוכיח שהם ביכולת גבוהה, ממש רגע לפני המשחקים האולימפיים. מבחן הוכחת יכולת צריך להיות שנה אחורה, לא לתקופה של שישה חודשים וזהו”.
בעקבות הלחץ שהופעל על ראשי המערכת, יעל ארד החליטה לשנות את ההצעה ולהוסיף עוד חודש לתקופה בה הספורטאים יידרשו לעמוד במבחן הוכחת היכולת, כך שהיא תחל בנובמבר 2023 ותסתיים ביוני 2024. בקיצור, הוסיפו עוד חודש בו הספורטאים יידרשו לעמוד במבחנים. “כששמעתי על זה ישר אמרתי שזו גניבת דעת. מה זה אם לא קריטריון ישראלי?”, אמר גורם מקצועי באחד מהאיגודים המובילים בארץ.
יעל ארד. החליטה לשנות את ההצעה (שחר גרוס)מבחני הוכחת היכולת נהוגים כבר עשרות שנים אחורה, אך בדרך כלל הם נעשים בשנה שלפני המשחקים האולימפיים רק עבור מי שהשיגו את הקריטריון בשלב מוקדם יותר, כלומר אם ספורטאי עמד בקריטריון שנתיים לפני האירוע אז במהלך השנה שלפניו הוא נדרש להוכיח את יכולתו.
לדוגמה, מטילת הכידון מרגריטה דורוז’ון השיגה את הקריטריון הבינלאומי אך לא הצליחה לעמוד במבחן הוכחת היכולת שנקבע לה, בעקבות פציעה ממנה סבלה. במשך כמה שבועות באיגוד האתלטיקה זימנו אותה לתחרויות מבחן מיוחדות, בהן היא ניסתה להטיל את הכידון פעם אחר פעם למרחק אליו היא הגיעה די בקלות לפני הפציעה. עד ליום האחרון של מבחני הוכחת היכולת היא ניסתה שוב ושוב לזרוק את הכידון, במקום להתאושש מהפציעה ולהתרכז בהכנות שלה, אך לשווא - ולכן לא השתתפה באולימפיאדת ריו 2016 ונגרעה מהמשלחת.
מרגריטה דורוז'ון (רויטרס)במבחנים הללו יש מן ההגיון. הרי אם ספורטאי לא עומד ברף מינימלי מסוים, אז למה שייצא להתחרות במשחקים האולימפיים ויתבזה שם תחת דגל ישראל. אבל האם הספורטאים אמורים להיות בכושר שיא כחצי שנה לפני אולימפיאדת פאריס? ואם חלילה מי מהם ייפצע בשנה לפני המשחקים האולימפיים וייאלץ להיעדר לתקופה של כמה חודשים, האם הוא יצטרך להיות מודאג במהלך תקופת ההחלמה או לחזור לפני הזמן לכושר רק כדי שיוכל לעמוד במבחן, במקום להחלים בצורה מיטבית בדרך לפאריס? ובאיזה רף הוא יצטרך לעמוד במסגרת מבחני התמיכה, באילו תחרויות יוכל להציג את יכולתו, והאם שוב יידרש ממנו לעמוד בקריטריון הבינלאומי אותו הוא השיג או שיקלו עליו ויבקשו תוצאה מינימלית?
מאחורי ההחלטה הזו יש יותר שאלות מתשובות. למרות זאת, חברי ההנהלה הצביעו בעד המהלך ואישרו אותו. זה יקבל חותמת סופית בתחילת החודש הבא, באסיפה הכללית של הוועד האולימפי. יש לציין כי בחלק מהאיגודים השונים לא אהבו את ההחלטה והמאמנים יידרשו להיערך אליה בהתאם. “היו צריכים לתת לנו זמן לראות את זה לפני הדיון ולהגיב לזה. זה היה מקובל בעבר, אבל מה זה אם לא קריטריון ישראלי”, כך טענו גורמים באיגודים השונים.
אגב, בשקף אחר שהוצג בפני חברי ההנהלה אמש, נטען כי הוועד האולימפי מעוניין להוסיף עוד תנאי, לפיו אם ספורטאי ישראלי לא ישתתף באליפויות ישראל הוא לא יוכל לייצג את המדינה במשחקים האולימפיים - אך ההצעה הזו ירדה מסדר היום בסופו של דבר. לעומת זאת, בוועד האולימפי התעקשו להשאיר את מבחני הוכחת היכולת ולא לוותר עליהם.
בשורה התחתונה, מבחני הוכחת היכולת אושרו בהצבעה ללא התנגדויות, למרות השאלות שעלו על ידי חברי ההנהלה, וכעת הספורטאים האולימפיים בישראל יצטרכו להתכונן לשבעה חודשים שבהם הם יידרשו לעמוד ברף מסוים של תוצאות. עדיין לא ברור איזה רף ייקבע ואיך זה יעבוד באמת, וייתכן שזה יהיה בכלל רק רף מינימלי, אלא שגם אם הספורטאים הישראלים עמדו בקריטריון הבינלאומי וחשבו שהם יכולים להיות רגועים כי מקומם מובטח במשלחת, אז הרי החדשות - מי שלא יעמוד במבחן הוכחת היכולת בחודשים שלפני היציאה לפאריס, ככל הנראה לא יוכל לעלות על המטוס.
ענבל שמש לאחר הזכייה