בשבוע שעבר, בריסטול רוברס שחזרה העונה לפוטבול ליג הראשונה באנגליה (הליגה השלישית בטיבה), סחטה 1:1 בהילסבורו מאחת הפייבוריטיות לעלות לצ'מפיונשיפ, שפילד וונסדיי. בסיום המשחק הציג המאמן האורח את הלוח המפורט שהכין למשחק בחדר ההלבשה והעלה את התמונה לחשבון הטוויטר שלו, בנוסף לברכה לאוהדים שעשו את הדרך הלא קצרה מבריסטול לשפילד - 180 ק"מ, והוא גם הספיק לבקר באנדרטה לזכר הרוגי אסון הילסבורו.
ניתן היה לחשוב שמאמן בריסטול הוא אולי עילוי טקטי או אחד שידוע בערכים שלו, אבל הוא הכל חוץ מזה. מדובר על ג'ואי בארטון וזה משוגע שאחד השחקנים המופרעים ביותר שידע המשחק הוא מאמן סולידי בפוטבול ליג הראשונה, רחוק מאור הזרקורים.
בארטון נולד בספטמבר 1982 בהויטון, עיר קטנה במרסיסייד, גדל באזור עני והכדורגל עזר לו לברוח מהמציאות הלא פשוטה. ''באיזור בו גדלתי, או שאתה לומד קשה בביה''ס כדי לצאת ממנו, או שאתה בורח דרך הספורט, האפשרות האחרת היא שוטטות, פשיעה, סמים או כלא'', סיפר בארטון לימים ואמר שהודות להשפעתה של סבתו, בחר בכיוון הנכון עבורו.
כילד לא מוכשר במיוחד וגם לא גדול פיזית - תכונה שהייתה חשובה בימים ההם בעיקר בכדורגל האנגלי - בארטון, בן להורים שהתגרשו בגיל 14, חלם להפוך לשחקן כדורגל. הוא לא התקבל לנוטינגהאם פורסט וגם לא מצא את מקומו באברטון וליברפול, הקבוצות המקומיות שבדיוק שקעו אחרי שליטתן בכדורגל האנגלי בשנות ה-80'.
בסופו של דבר בארטון הגיע לאקדמיה של מנצ'סטר סיטי, שם עלה לבוגרים בעונת 2002/03 למרות שלא סומן ככישרון יוצא דופן. את מוסר העבודה שהבליט אותו דאז והודות לו הוא הגיע לקבוצה הראשונה של סיטי, בארטון מייחס לאביו שעבד קשה כקבלן שהתמקד בעיקר בתיקון גגות.
בסיטיזנס של אז, שהייתה עולה חדשה מהצ'מפיונשיפ וניסתה להתבסס מחדש בפרמייר ליג, בארטון שיתף פעולה לשמונה משחקים עם אייל ברקוביץ'. אבל מעבר לכך, הוא גם החל להסתבך במה שילווה אותו כל חייו.
בדצמבר 2004, במהלך מסיבת חג המולד, בארטון כיבה סיגר בעינו של חברו לקבוצה, ג'יימי טנדי בן ה-18. סיטי קנסה אותו בשש משכורות שבועיות - כ-60 אלף ליש"ט - ובארטון אמר על טנדי: ''הוא לא הצליח בכדורגל כי היה שמן ולא היה לו רצון או כישרון. הוא שכח שהצית באש את חולצתי לפני שהשתמשתי בו כמאפרה. הוא היה אפס''. טנדי מצידו טען בראיון בשנת 2016 שהתקרית הרסה לו את קריירת הכדורגל והרבה בגינה הוא נכנס לכלא וניסה להתאבד.
מבחינה מקצועית, בארטון התאושש מהתקרית. הוא נתן עוד שתיים וחצי עונות לא רעות בכלל בסיטי עם 12 שערים ושבעה בישולים בסה"כ, אבל המשיך לעשות כותרות מחוץ למגרש. במאי 2005, למשל, בארטון שבר את רגלו של הולך רגל בן 35 בזמן שנסע במכוניתו במרכז ליברפול ב-02:00 וחודשיים אח''כ, במהלך מחנה אימונים של סיטי בתאילנד, הוא הלך מכות עם אוהד אברטון בן 15. האחרון טען שבארטון בעט בו, ואם זה לא מספיק – הקשר הסורר גם היכה את חברו לקבוצה, ריצ'ארד דאן, ששיתף איתו פעולה הכי הרבה (188 משחקים בסיטי ובק.פ.ר). זה עלה לבארטון בקנס של שתי משכורות, אבל הוא נשאר. ואיך לא, המשיך לעשות בלאגן.
בארטון שהחל טיפול באירגון 'ספורטינג צ'אנס קליניק' - אותו ייסד טוני אדאמס, אגדת ארסנל ואלכוהוליסט בימיו כשחקן - כבש בעונת 2006/07 במדי סיטי בתוספת הזמן בגודיסון פארק של אברטון. ואיך הוא חגג מול הקבוצה שבה שיחק במחלקת הנוער? הקשר בחר להוריד את מכנסיו ולהפנות את ישבנו ליציע של אברטון. ההתאחדות פתחה בחקירה, גם המשטרה הצטרפה, אך בארטון לא קיבל שום עונש על החגיגה היצירתית, פרט לקנס שולי של 2,000 פאונד. בעידן הרשתות החברתיות זה כנראה לא היה עובר בשתיקה.
בדצמבר 2006, בארטון שביקש לעזוב את סיטי - הסכום המבוקש היה כ-5.5 מיליון פאונד - הורחק אחרי תיקול דוחה עם שתי רגליים קדימה על עבדולאיי פיי מבולטון, וכארבעה חודשים לאחר מכן, במרץ 2007, הוא הואשם בתקיפת נהג מונית בליברפול. בארטון נוקה מהאישומים שנה וחצי לאחר המקרה, אך לא נרגע כשהנחית שני אגרופים לפניו של חברו לקבוצה, עוסמאן דאבו. הקשר הפרובלמטי נקנס הפעם ב-100 אלף ליש''ט, נעצר ע''י המשטרה, הושעה למשחקים האחרונים של העונה והיה ברור שבסיטי הוא כבר לא ישחק יותר.
בקיץ 2007 בארטון עבר לניוקאסל ולמרבה ההפתעה זומן לנבחרת אנגליה וערך את הופעתו היחידה במשחק ידידות מול ספרד. זה הספיק לו כדי לעצבן את חבריו כשביקר אותם על כך שהם "מוציאים אוטוביוגרפיות בזמן ששיחקו כמו חרא במונדיאל 2006". פרנק למפארד ושחקנים נוספים לא אהבו את הזימון ובארטון המשיך לבקר את הנבחרת כצופה מהבית כשקרא לנבחרת באוקטובר 2013 "חבורה של זבלים" ואמר שרוי הודג'סון והוא מאמן בינוני.
ובחזרה לניוקאסל: בדצמבר 2007 מצלמות אבטחה תיעדו את בארטון נותן אגרופים ללא הפסקה לאדם מחוץ לסניף מקדונלדס במרכז ליברפול ב-5:30 בבוקר. וכמו שבארטון אוהב, הוא הוסיף חטא על פשע כשהתנפל בהמשך גם על נער בן 16, הרביץ גם לו ושבר את שיניו. בתקשורת הבריטית דיווחו בימים שלאחר התקרית כי בארטון שתה לא פחות מ-15 בירות, על פי עדויות. הפעם נגמרו המשחקים ובארטון חטף עונש אמיתי: שישה חודשי מאסר בפועל.
בסופו של דבר, בארטון מצא את עצמו מאחורי הסורגים - בדיוק המקום שניסה להימנע מלהגיע אליו בזכות הכדורגל. גם בת דודתו, נדין ווילסון, ואחיו אנדרו הודו באשמה בחלקם בתקיפות וקיבלו מאסר על תנאי. הקשר עצמו הודה שהוא מכור לאלכוהול ומעוניין להתנזר ממנו, ריצה 74 ימי מאסר ושוחרר ביולי 2008 מהכלא, אבל עוד לפני כן הוא המשיך בשלו.
במרץ 2008 בארטון יצא שוב לבלות עד לפנות בוקר. האסיר העתידי עלה למונית וביקש מהנהג להצטרף לתור המכוניות במק-דרייב. הנהג סירב ובתגובה בארטון וחבריו עקרו את מערכת הרדיו של המכונית ממקומה והחלו לנסות ולשבור את מסך הפלסטיק שחצץ בין הנוסעים והנהג. גם הפעם המקרה הסתיים עם מעצר.
אחרי שיצא מהכלא, בארטון חזר לשחק כדורגל בתחילת עונת 2008/09 במדי ניוקאסל תחת קווין קיגאן, שהכיר את הקשר הסורר עוד מהימים המשותפים בסיטי. אבל בארטון חזר לעצמו כבר במשחק הראשון, נכנס בצורה מכוערת בסמיר נאסרי ללא התעלמות השופט, הצרפתי לא נשאר חייב ונכנס בו חזרה ובין לבין האנגלי ספג עונש השעיה נוסף משישה משחקים - זכר לאגרופים לעבר דאבו בסיטי.
כשחזר מההשעיה הזו, בארטון אמר לתקשורת שהוא "מעוניין לשנות את התנהגותו כדי להפוך למודל לחיקוי". מה קרה בפועל? בארטון נחשד בקריאות גזעניות לעברו של גבריאל אגבונלהור מאסטון וילה, אך לא נענש כי קוראי שפתיים לא הצליחו להוכיח את הטענות. אח''כ בארטון נפצע, וכשהחלים הוא גלש באגרסיביות לרגליו של צ'אבי אלונסו מליברפול והורחק בכרטיס אדום, שלושה משחקים לפני תום העונה, כשניוקאסל בסכנת ירידה ממשית.
המאמן דאז וגדול שחקני המגפייז בכל הזמנים, אלן שירר, סיפר לתקשורת כי התחנן בפני בארטון להימנע מעבירות גסות במשחק החזרה שלו. הקשר הורחק משלושה משחקים ולאחר מכן גם הושעה מניוקאסל, לא לפני שהצליח להסתכסך גם עם שירר ועוזרו איאן דאווי, אחרי שבארטון טען שחלוץ העבר האגדי אמר לו: "אתה חרא, פחדן מזדיין וניסית לשבור לו את הרגל". שירר הודה שזו הייתה טעות להחזיר אותו. לבסוף, בארטון התפייט וסיכם את הסאגה: "אני השחקן הכי טוב במועדון והוא חרא מאמן עם חרא של טקטיקה".
בארטון נשאר בניוקאסל שירדה בסוף עונת 2008/09 לליגת המשנה, ובצ'מפיונשיפ הוא בעיקר נעדר בשל פציעה קשה ברגל בתחילת העונה. אחרי השנה השקטה בחייו, עד אז, הגיע אוגוסט 2010, ניוקאסל שבה לפרמייר ליג והביסה 0:6 את אסטון וילה, בארטון הבקיע את אחד מהשערים וחגג בתנועה שנראית כמו מועל יד. ''בסה''כ ניסיתי להעביר שאני הולך לגלח את השפם", הוא היתמם.
עונת 2010/11 הייתה למעשה הטובה בקריירה של בארטון שכבש תשעה שערים ובישל ארבעה, אבל גם היא לא הייתה חפה מתקריות: הוא הרביץ למורטן גאמסט פדרסן מבלקבורן והורחק לשלושה משחקים, השמיע הערות הומופוביות לכיוונו של פרננדו טורס ורב עם אבו דיאבי וגרם להרחקתו. לניוקאסל נמאס על אף העונה הטובה של בארטון על הדשא, והוא המשיך לתחנה השלישית שלו בקריירה: קווינס פארק ריינג'רס.
שבוע לפני שחתם בק.פ.ר, בארטון רב עם ג'רביניו וגרם להרחקת האחרון בהופעת הבכורה שלו בארסנל. לאחר מכן, אלכס סונג נכנס בבארטון והורחק בעקבות התיקול לשלושה משחקים. מאוחר יותר, האנגלי טען שארסן ונגר רצה אותו בארסנל ושהמעבר נפל אך ורק בגלל אותה התקרית, ולכן עבר לשחק בלופטוס רואד. תבחרו אתם אם להאמין.
בצעד מפתיע, המאמן הוותיק, ניל וורנוק, העניק לבארטון את סרט הקפטן של ק.פ.ר והוא כבש ב-0:3 על וולבס, אך התעמת עם קארל הנרי מוולבס, עמו רב עוד כשבארטון שיחק בניוקאסל. הנרי קרא לבארטון ''מביך'', בזמן שזה אמר שהנרי מנסה לפגוע באנשים. לבסוף בארטון נותר הקפטן גם אחרי שמארק יוז החליף את וורנוק ולמרות שהיכה את בראדלי ג'ונסון מנוריץ', יתר העונה בק.פ.ר עברה בשקט יחסי - עד מחזור הסיום.
זה היה משחק האליפות הפוטנציאלי של האקסית, סיטי, ובארטון וחבריו ידעו שאם יפסידו, הם עלולים לרדת לצ'מפיונשיפ. אז מה עשה בארטון? הקפטן שלח מרפק לגרונו של קרלוס טבס, בעט בסרחיו אגוארו ורב גם עם וינסנט קומפאני ומריו באלוטלי לאחר שהורחק. ''זה לא אחד הרגעים היפים שלי בקריירה, אבל מי שם על זה זין, אנחנו לא יורדים ליגה וזה מה שחשוב", צייץ בסיום בארטון אחרי שק.פ.ר שרדה הודות לתיקו של סטוק סיטי עם בולטון שירדה. הקשר נענש בהשעיה מ-12 משחקים, סרט הקפטן נשלל ממנו, הוא נקנס ביותר מחצי מיליון פאונד, הוצא מהסגל למחנה האימונים לעונת 2012/13 ועבר למארסיי כמושאל.
זו הייתה הפעם הראשונה שבארטון עובר לשחק בחו"ל והוא המשיך בשלו: ראשית, הוא ריצה עדיין עונש הרחקה בן 12 משחקים שנגרר מאנגליה, הודה שהצטרף לקבוצה רק משיקולים כלכליים, התראיין בצורה מזלזלת כשדיבר אנגלית במבטא צרפתי וקינח עם הרחקה משני משחקים לאחר שאמר על טיאגו סילבה מפ.ס.ז' שהוא נראה כמו ליידי בוי עם עודף משקל. בתום העונה בארטון חזר לק.פ.ר. שירדה ליגה, שיחק לראשונה בצ'מפיונשיפ והנשיא טוני פרננדס תירץ את החזרתו: ''התגעגענו למנהיג אמיתי. היינו צריכים סוס עבודה, הוא היה חסר לנו''.
בעונת 2013/14 בארטון שיתף פעולה עם יוסי בניון ועזר לק.פ.ר לשוב לפרמייר ליג, אך הסתבך שוב כאשר אוהדי ברנלי זרקו עליו בקבוק מהיציע והוא הורחק במשחק נגד לסטר סיטי. ולמרות זאת, מה שזכור יותר מכל מהקדנציה השנייה של בארטון בק.פ.ר זה ריב הטוויטר שלו עם בניון, כשהאנגלי גינה את פעולותיה של ישראל במהלך מבצע 'צוק איתן'.
בקיץ 2015 בארטון אמור היה לחתום בווסטהאם, אך היו''ר דייויד גולד אמר שהעסקה בוטלה מהסיבה הפשוטה שרוב אוהדי ווסטהאם לא רצו לראות אותו מגיע לקבוצה. בסופו של דבר בארטון הגיע לברנלי ששיחקה בצ'מפיונשיפ, נתן עונה מצוינת מבחינה אישית, נכלל בנבחרת העונה וגם ברמה האישית נדמה היה שהוא נרגע.
בעונה שלאחר מכן, בארטון חתם בריינג'רס ששבה לליגה הסקוטית הראשונה לאחר מסע, אך הוא לא שרד שם כשנזרק כבר בנובמבר לאחר ריב עם אנדי האלידיי, מהשחקנים הבולטים של ריינג'רס באותם ימים. הוא חזר לברנלי בינואר 2017 וקינח עם תקרית שאולי מכתימה אותו יותר מכל: מעורבות בהימורים - קו אדום עבור כל כדורגלן חובב ומקצוען כאחד.
באפריל 2017 בארטון הורחק ע''י ההתאחדות האנגלית לאחר שהודה שהימר על לא פחות מ-1,260 משחקים, כולל כאלה שבהם שותף, והוא הושעה ל-18 חודשים מכל פעילות. הוא שוחרר מברנלי, ולמרות שעונשו קוצר מאוחר יותר בחמישה חודשים, הוא סיים את קריירת המשחק שלו בקול ענות חלושה למדי. מאוחר יותר הוא יודה שמאז שנת 2004 הוא הימר מעל 15 אלף הימורי ספורט - 1,260 מתוכם בכדורגל כשממוצע ההימור עומד על 150 פאונד להימור. בארטון הודה שבחלק מהמקרים הוא שם כסף על כך שקבוצתו תפסיד בגלל שהוא שלא היה בהרכב, או היה מורחק או פצוע.
היום, כאמור, בארטון כבר מאמן. המהלך הזה מפתיע, בטח כשהוא בחר לעשות את זה הרחק מאור הזרקורים בליגות הראשונה והשנייה בפוטבול ליג. הוא התחיל בפליטווד טאון שרצתה אותו כשחקן ולא הצליחה להחתימו, ולאחר מכן עבר לאמן את בריסטול רוברס. בעונה הראשונה אצלה, הקבוצה ירדה ליגה ובעונה שעברה השיגה ברגע האחרון את המקום השלישי שמעניק עלייה אוטומטית לליגה השלישית. בריסטול הייתה צריכה ניצחון בהפרש של שבעה שערים נגד סקאנת'ורפ יונייטד ואכן הביסה אותה 0:7.
ולמרות זאת, גם בעונה הזו בארטון הצליח להסתבך עם אמירה שערורייתית לאחר הפסד לניופורט קאונטי: "הקבוצה היא כמעט כמו במשחק כיסאות מוזיקליים, לפעמים שחקנים נכנסים למגרש ומשחקים טוב, אבל אז הם עוברים שואה זה סיוט ואסון".
כנראה שיש דברים שגם קריירת אימון רגועה לא יכולה לשנות.