אתמול (רביעי) בצהריים הגיעה הידיעה המדהימה מכולן – צ'אבי החליט ששחקני ברצלונה יתכוננו למפגש מול באיירן מינכן באמצעות צפייה במשחקה של אינטר נגד ויקטוריה פלזן. למען האמת, קשה מאוד לחשוב על דרך גרועה יותר לבלות את השעתיים האחרונות לפני העלייה לכר הדשא. ברור שהקטלונים קיוו לסנסציה מרעישה במילאנו שהייתה מונעת מהנראזורי לעלות על חשבונם לשמינית הגמר עוד לפני שריקת הפתיחה בקאמפ נואו, אבל הסיכוי לכך היה קלוש, ובכל מקרה הבילוי הקבוצתי הזה לא יכול היה לתרום דבר.
במקום להתרכז במשחק שלהם, לעבור שוב על ההנחיות הטקטיות, לחשוב על המשימה שעומדת בפניהם (שעיקרה להציל את הכבוד ולהיפרד מליגת האלופות עם טעם טוב בפה ועם בונוסים כספיים מאופ"א להם כה זקוק המועדון בימים אלה), הם חזו בתבוסה שארגנה סגנית אלופת איטליה ליריבה הנחותה בסן סירו.
אם כבר רואים משום מה טלוויזיה ביחד, אפשר היה לבחור במשהו רלוונטי יותר. יש מאמנים שמראים לחניכיהם סרטי גלדיאטורים לפני קרבות חשובים. הפעם, מובן מאליו שזה לא היה המקרה לקראת משחק עם ערך ספורטיבי נמוך יחסית, אך אפשר היה, למשל, להראות את ה-0:4 בקלאסיקו מהעונה שעברה על מנת להעלות את המורל.
צ'אבי מאוכזב (רויטרס)אפשר היה לערוך מקבץ של ביצועים טובים מהמשחק הקודם מול באיירן בספטמבר, אז גילתה בארסה יכולת לא רעה למרות שהפסידה 2:0. אפשר היה אפילו לעשות לקט של החלטות שיפוט שנויות במחלוקת שהלכו נגד הבלאוגרנה העונה, על מנת להרגיז את השחקנים ולהוסיף להם מוטיבציה לנקום. אפשר לחשוב על אלף ואחת אופציות, אבל לא על המשחק של אינטר. בשום אופן לא!
ואז הגיע התסריט הצפוי עד כאב בסן סירו. מה עבר במוחם שחקני ברצלונה כאשר אולצו לבהות באדין דז'קו, לאוטרו מרטינס, הנריך מחיטריאן וניקולו בארלה מפרקים לחתיכות את הצ'כים האומללים? זה היה 0:2 כבר בהפסקה, הנס לא התרחש, אבל הם המשיכו לשבת ולראות כיצד הדחתם לליגה האירופית הושלמה באופן רשמי. אז מה הטעם לשחק עכשיו? למי יש ראש לבאיירן? איך אוספים עכשיו את הכוחות ומנסים למנוע בושה אל מול הקהל שהגיע בכל זאת לתמוך בהם ביציעים? איך אפשר במצב המנטלי השברירי הזה לקטוע את רצף התבוסות מול אלופת גרמניה?
פדרי מתוסכל ושחקני באיירן חוגגים (רויטרס)לבארסה לא היו תשובות לשאלות הללו. השחקנים התייצבו בגישה תבוסתנית, וללא אמונה מינימלית ביכולתם לתת פייט אמיתי לאורחים. דווקא הבווארים יכלו להרשות לעצמם להיות קצת שאננים אחרי שהעפלתם הובטחה מזמן, אבל החבר'ה של יוליאן נגלסמן שידרו נחישות, אולי אפילו מוגזמת.
הם ביצעו עבירות גסות למדי גם אחרי שעלו ליתרון, ספגו שלושה כרטיסים צהובים מיותרים במחצית הראשונה, וניכר היה שהמשחק הזה חשוב להם מאוד למרות הנסיבות. וברצלונה? היא גילמה את פלזן. זה אפילו היה גרוע יותר כי הצ'כים בעטו פעם אחת למסגרת של אינטר בסן סירו, והקטלונים לא השכילו לעשות אפילו את זה. אפס עגול של בעיטות נרשמו אמש לעברו של סוון אולרייך. בגדול, העסק הזה נגמר עוד לפני שהתחיל.
צ'אבי מאוכזב (רויטרס)מה חשב על זה רוברט לבנדובסקי? "זה משחק הנקמה שלו", הצהיר צ'אבי לקראת ההתמודדות, אבל בניגוד לביקור באליאנז ארנה הסקורר הפולני שותק לחלוטין. מתייס דה ליכט נבחר לאיש המשחק בין היתר בזכות כך שמנע מהאקס המיתולוגי של באיירן לסכן אותה כלל.
ב-43 המשחקים האחרונים בליגת האלופות במדי האקסית, הפסיד לבנדובסקי רק שלוש פעמים, וכעת הוא הגיע לשלושה הפסדים במדי ברצלונה תוך חמישה משחקים. האם המעבר הזה באמת השתלם מבחינתו? אולי הוא תהה על כך בעצמו כאשר ראה את חבריו לשעבר שומרים על מאזן מושלם בלעדיו? לאחר שריקת הסיום, הוא הלך לברך אותם בחדר ההלבשה, אולי היה מעדיף לחזור איתם לגרמניה?
רוברט לבנדובסקי מאוכזב (רויטרס)מנגד, העורף הקטלוני נפרץ בקלות, כמעט ללא מאמץ. סאדיו מאנה, שלא בדיוק החליף את לבנדובסקי במלוא מובן המילה, אבל הוחתם כדי להיות הכוכב בחוד בהיעדרו, חגג שער פשוט ביותר. אריק מקסים צ’ופו-מוטינג, עליו נכתב אינספור פעמים כי אינו מתאים להיות הגיבוי של הפולני במינכן, הבקיע אף הוא באין מפריע.
בשני המקרים שבר הקטור ביירין את קו הנבדל, ואז הרים את ידיו וסימן לקוון להניף את הדגל עוד לפני שחלוצי באיירן שמו את הכדור ברשת. התמקדות בהוראות לשופטים במקום ניסיון להמשיך לשחק הייתה מגוחכת מאז ותמיד, אך בעידן ה-VAR היא אבסורדית באופן קיצוני. לקוונים אין תפקיד מעשי במצבים כאלה, הכל נבדק בווידאו. שחקן שפועל כך – חי בעבר, וזה מחזה עצוב למדי.
ביירין. עוד תקוע בכדורגל של פעם (רויטרס)סף השבירה של ברצלונה נמוך, ואחרי שספגה שני שערים לא עמד שום קאמבק על הפרק – בדיוק כמו במקרה של פלזן מול אינטר. המאזן ההיסטורי של הקטלונים מול הבווארים גרוע, אך בשנתיים האחרונות עלוב במיוחד. 8:2 מכונן ברבע הגמר ב-2020 לווה בשתי תבוסות 3:0 בעונה שעברה, כולל במשחקו המשמעותי הראשון של צ'אבי בקדנציה החדשה שלו כמאמן.
הפסד 2:0 בספטמבר מהווה תוצאה טובה יחסית, לאור זאת שאתמול זה שוב נגמר ב-3:0 בגלל שער של בנג'מין פבאר בבעיטה האחרונה, עמוק בזמן פציעות, כמו המסמר הסמלי האחרון בארונה של הקבוצה שמתעקשת להיות מושפלת ממש עד הסוף.
ג'מאל מוסיאלה מול הקטור ביירין (רויטרס)הצרפתי יודע לכבוש לפעמים. השער שלו מול ארגנטינה בשמינית גמר גביע העולם ב-2018 לא יישכח, אבל בליגת האלופות לא היו לו שערים כלל עד אתמול. אפילו לא אחד. המגן קיבל מנוחה, ולא העלה בדעתו שיוכל לרשום את שמו על הלוח כאשר נכנס כמחליף אך זה מה שקרה, והשער שלו היה קל מאוד.
בלי שמירה, חופשי ומאושר מול מארק-אנדרה טר שטגן – איך אפשר לפספס משם? סרג' גנאברי אפילו לא באמת התכוון לבשל לו, בניגוד למצבים שסידר למאנה ולצ’ופו-מוטינג במסירות זהב. הכדור פשוט לא התלבש לו, אבל זה הספיק כדי להשלים שלושה בישולים במשחק, ועוד שער פסול בעקבות טענת נבדל של מילימטרים.
סרג' גנאברי בועט לשער (רויטרס)כבוד לא היה שם מבחינת ברצלונה. ההדחה אמנם נקבעה במפגשים מול אינטר, אבל ניתן היה לצפות ליותר בכל הקשור לרוח קרב ולביטחון עצמי. אף אחד שם אפילו לא ניסה לשמור על הפאסון. בכירי ההנהלה המשיכו להתבכיין עוד לפני המשחק על החלטות שיפוט במחזורים הקודמים, האוהדים פצחו בשירה "אופ"א היא מאפיה" כאילו לא הקבוצה עצמה אשמה בכישלונה, וצ'אבי עמד חסר אונים על הקווים כאילו היה המאמן של פלזן.
התוצאות בליגת האלופות מאז מינויו נראות קטסטרופליות בלשון המעטה – ניצחון בודד (על פלזן) לצד שתי תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. בחמישה מתוך שבעת המשחקים לא הצליחה ברצלונה למצוא את הרשת. אולי בעונה שעברה, עם סגל משונה שלא נבנה עבורו, זה היה מתקבל על הדעת כאשר עשה את הצעדים הראשונים. העונה, אחרי השקעה כספית אדירה, מישכן המועדון את עתידו הפיננסי וזה כבר לא מתקבל על הדעת. בוודאי לא בדרך בה הושלם המסע אתמול. אגב, כמובן שנותר עוד ביקור אצל פלזן בצ'כיה שעשוי להניב ניצחון נוסף, אבל אף אחד לא מתכוון אפילו להתייחס לכך.
פרנקי דה יונג מתוסכל (רויטרס)הבחירות הטקטיות וההרכבים של המאמן יעמדו כעת לביקורת, ובצדק, אך אפשר לומר כי דווקא הבחירה להורות לשחקנים לצפות במשחק בסן סירו מעידה יותר מכל על הבעייתיות במינויו של צ'אבי למאמן ועל חוסר ניסיונו הבולט. אחת התכונות החשובות ביותר של מאמן טוב לא נעוצה בכדורגל נטו, אלא באינטליגנציה הרגשית ובהבנה הפסיכולוגית. ההחלטה להחזיק אצבעות לפלזן מול הטלוויזיה הייתה גרוטסקית, ויש יסוד להניח שאין לצ'אבי כישורים בסיסיים אלה. זה הלקח המרכזי שאפשר לקחת הלאה לאחר הפיאסקו אמש, והוא ממש לא מעודד לקראת ההמשך.
פ.ס.ז' חוגגים את התבוסה על מכבי חיפה