"נפרד ממך, כדורסל יקר, זו חובתי לתרום לענף"

זה הסוף: אחרי קריירה מרשימה, גל מקל הודיע היום (רביעי) בצהריים על פרישה מכדורסל בגיל 34. מי שזכה פעמיים באליפות עם גלבוע/גליל ומכבי חיפה, שיחק בחו"ל וגם היה הישראלי השני ב-NBA כשחתם בדאלאס, לא הצליח לעצור את הדמעות, ענה לשאלות וסיכם פרק נכבד שהגיע לסיומו. הוא נפרד במסיבת עיתונאים מיוחדת שהועברה בשידור חי כאן באתר.

"תודה לכולכם שבאתם, זה יום מרגש בשבילי ובשביל המשפחה", אמר מקל, "יש בו הרבה שמחה, התרגשות, גאווה, הכרת תודה על תקופה מדהימה וגם נגיעות של עצב. החלטתי להיפרד ולסיים פרק, זו אהבת חיים בשבילי וזה לשחק כדורסל. מאז שאבא שם לי את הכדור הכתום ביד, לא נפרדנו לרגע. עם הכדור הזה חלמתי והגשמתי, שמחתי, התאכזבתי, למדתי והתפתחתי.

"הכדור הזה הביא לי רגעי אושר, עצב ותסכול. הוא לקח אותי מסביב לעולם, נתן לי פרנסה והכיר לי אנשים שהיום הם משפחה. אני אוהב ומעריך כל רגע - כל תואר, כל ניצחון, כל סל, כל איבוד, אני מעריך כל אימון, כל הפסד ואפילו כל פציעה. הגשמתי כל מה שחלמתי עליו והמסע הזה הפך אותי למה שאני היום. כדורסל יקר, אני נפרד ממך היום בצורה מקצוענית".

בשלב זה מקל הזיל דמעה ואז המשיך בדבריו: "כדורסל יקר, תהיה בטוח שאמשיך ליהנות ממך ליד הבית, בטלוויזיה ואולי עם שחקנים שרוצים לעשות את אותה דרך מדהימה שזכיתי לעשות איתך. תמיד נתתי לך את כל מה שהיה לי, עם תשוקה ואהבה בגוף ובנפש, ולמרות זאת תמיד הרגשתי שצריך לתת יותר. שתי העונות האחרונות היו מאתגרות וכרגע אני מרגיש שאני לא יכול לתת למשחק היקר את מה שמגיע לו, ברמה הגופנית, האנרגטית והמנטלית. זה הרגע הנכון להפסיק ולומר תודה.

"לקחתי הכל מכל מאמן וחבר לקבוצה ולכולם אני אומר תודה. תודה לאוהדים על התמיכה והאהבה, זה תמיד ריגש אותי. תודה לתקשורת על הסיקור והליווי בגיל צעיר, לאיגוד, לנבחרת שהיא בית בשבילי מגיל 15. עברתי עם הגופיה הזו רגעים קסומים וגם אכזבות כואבות - להיות קפטן הנבחרת היה אחד הרגעים המרגשים ביותר. תודה לחברים הקרובים שהם כמו משפחה ותודה למשפחה המדהימה שיש לי".

"הגשמתי כל מה שחלמתי עליו". מקל (איציק בלניצקי)

לא נשאר בך עוד כלום כדי להמשיך?
"רואים מה קורה עכשיו ולא את המהמורות בדרך. אני מרגיש שבסטנדרטים שהרגלתי את עצמי, להישאר בלבל הזה זה מתיש ומרגיש לי שזה לא יהיה פשוט. זה מרגיש לי שזה הזמן לעשות את זה. דמיינתי את היום הזה ובאמת שב-90% אני שמח, מאושר, גאה ומוקיר תודה. אני הכי שלם עם זה וגם עצוב".

כמה חששת מהיום הזה? מה התוכניות להמשך?
"לא חששתי, אבל זה עבר לי בראש עוד לפני אליפות אירופה. זה הרגיש לי נכון. היו לי גם אופציות לשחק בארץ. אני לא יודע מה יהיה הלאה, זכיתי להיות בכל הרמות, חוויתי המון סגנונות ויש לי המון רעיונות. זו החובה שלי לתרום לענף ונראה איך זה יסתדר".

מקל עם המשפחה אחרי הודעת הפרישה (איציק בלניצקי)

מה שלושת הרגעים הכי גדולים שלך?
"שתי האליפויות, החתימה ב-NBA, בספרד עליתי ליורוליג עם גראן קנאריה, גם בנבחרת - קשה לתאר את זה כשמדינה שלמה מאחוריך".

יש לך איזה חזון לכדורסל הישראלי?
"כן, אחד מהדברים שסימנתי ביומן בתקופה הקרובה זה באמת לנסוע לכל מיני מקומות שמאוד התרשמתי מהם ואני רוצה ללמוד ברמת הניהול והפרטים הקטנים - אם זה אקדמיות או הקבוצה של הסוכן שלי. אנחנו קצת חרדתיים ופחות מסתכלים על תהליכים פה, ויותר על ניצחון או הפסד. יש פה קפיצה מהשנים שאני הייתי צעיר. אני רוצה ובטוח שאוכל לתרום".

יש משהו שאתה אומר לעצמך שלא הספקת?
"תמיד יש דברים כאלה. אם יש משהו שסימנתי ולא יצא לי זה לקחת תואר באירופה, אבל אי אפשר הכל. סימנתי וי על 90% מהדברים, זה בסדר שחלק לא יצא".

"תודה למשפחה". מקל עם רעייתו דניאל סימס (איציק בלניצקי)

אם היית יכול לשלוח הודעה לגל מקל בן ה-15, מה היית אומר לו?
"תהנה מהדרך. יש במקצוע הזה הרבה רגעים לא כיפיים - הרבה משברים, ביקורות וכו'. אי אפשר להצטיין בכל משחק, בטח כשאתה דורש מעצמך הכי הרבה. יש רגעים שאתה מלקה את עצמך סתם. היום בראייה לאחור, היכולת לשחרר וליהנות מהרגע זה אחד הדברים הכי חשובים".

לא רצית לשחק בהפועל ת"א?
"יכולתי לשחק שם, אבל זה לא יצא. היכן שהייתי נתתי את כל כולי. היו עוד מקומות שדיגדג לי להיות בהם, אבל זה לא יצא".

אתה יכול לשתף ברגעים שהבנת שתפרוש?
"זה קרה בשנה האחרונה. לפני שנתיים התחלתי את העונה במלאגה, הייתי הכי בעניינים והתרגשתי. אני זוכר כשנחתנו שם והייתי אמור להיות הכי שמח בעולם ומשהו הרגיש לי לא בסינכרון, איזו מועקה כזו. באמת התחלתי מצוין את העונה והיה רגע שהתחילו הרבה פציעות. העונה זה נמשך, עדיין החלטתי לשחק בחו"ל, באנדורה ולא נהניתי. שאלתי את עצמי 'מה אני עושה פה?'. הנבחרת נתנה לי את הדרייב הכי גדול ובניתי על אליפות אירופה, יצא ככה שבכל חלון נלחמתי בשיניים. איפשהו אחרי היורובאסקט יצאה הרוח מהמפרשים".

"היכולת ליהנות מהרגע זה אחד הדברים הכי חשובים". מקל (איציק בלניצקי)

תשחק בליגות נמוכות בשביל הכיף?
"לא. יכולתי לשחק עוד שנה-שנתיים, אבל אם זה לא בסטנדרטים שלי אז זה לא אני".

למה הפרק בנבחרת היה כ"כ משמעותי עבורך?
"זו נבחרת, זה של כולנו, זו גאווה, זה כיף. ברוב השנים אלה היו חבר'ה שגדלתי איתם, גם בשנים האחרונות למעט האליפות, יצרנו וייב קסום שהיה כיף להגיע. אולי זה גם בגלל שלא שיחקתי הרבה בארץ. תמיד חיכיתי לזה".

מי איש המקצוע שהכי השפיע עליך לחיוב?
"היו הרבה. היה לי את המזל להגיע לידיים הנכונות - ארז (אדלשטיין), צביקה (שרף). הייתי עם מאמנים גדולים - ריק קרלייל, מונטי וויליאמס, ז'ואן פלאסה וכו'. למדתי מכולם וזו זכות לעבוד וללמוד מאנשים כאלה".

"הנבחרת של כולנו, זו גאווה, זה כיף". מקל (איציק בלניצקי)

אתה מרגיש שיכולת להשיג יותר ב-NBA?
"ברור. כשאתה נוגע בפסגה, אתה רוצה להישאר כמה שיותר. תמיד יש נסיבות כמו פציעות וסיטואציות כאלה ואחרות. טעמתי את זה, ראיתי שההר לא נורא כל כך ונהניתי, זו הייתה תקופה מופלאה של כמעט שנתיים. זה עוד פרק שאני לוקח איתי".

אליפויות, אירופה ו-NBA: הקריירה של מקל

מקל תלה את הנעליים אחרי קריירה מגוונת. שחקן העבר, יליד רמת השרון, שיחק בוויצ'יטה סטייט לפני שחתם במכבי ת"א, אבל דווקא שתי האליפויות שבהן זכה היו על חשבון הצהובים: ב-2010 רכז העבר היה שותף לאליפות ההיסטורית של גלבוע/גליל ולאחר מכן חגג גם עם מכבי חיפה.

עם מכבי ת"א זכה מקל פעמיים בגביע המדינה וגם שיחק ב-NBA במדי דאלאס. ברזומה שלו יש 31 הופעות בשורות המאבריקס - כולל מפגש עם עומרי כספי (המשחק היחיד אי פעם בין שני ישראלים בליגה הטובה בעולם) - והוא שיחק גם בניו אורלינס.

את הקריירה סיים מקל באנדורה שהייתה קבוצתו האחרונה. הוא שיחק גם בבנטון טרוויזו, ניז'ני נובגורוד, הכוכב האדום בלגרד, גראן קנאריה, זניט סנט פטרסבורג ורג'יו אמיליה.

בנבחרת הבוגרת מקל רשם טריפל דאבל של 14 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים בניצחון 65:80 על מונטנגרו במוקדמות אליפות אירופה 2015. משחקים בולטים נוספים היו מול איטליה ביורובאסט 2015 (20 נקודות וחמישה ריבאונדים), גאורגיה ביורובאסקט 2017 בארץ (23 נקודות), ספרד ב-2022 (18 נקודות) ופולין ב-2022 (11 נקודות ו-10 אסיסטים).