נחשף הנשק הסודי של יובנטוס במאבק עם חיפה

"מסימיליאנו אלגרי הניף דגל לבן", צייץ אתמול (שלישי) גבריאלה מארקוטי, העיתונאי האיטלקי המוביל באנגליה, כאשר מאמן יובנטוס בחר להוריד לספסל את דושאן ולאחוביץ' ואת פיליפ קוסטיץ', 20 דקות לסיום ההופעה הקטסטרופלית בליסבון. בנפיקה הובילה 1:4, הייתה קרובה לכבוש שערים נוספים מול הגברת הזקנה האומללה ושילוב שני נערים בני 19 התפרש כהודאה בפיאסקו המוחלט. 

בפועל, המציאות הייתה שונה ב-180 מעלות, כי סמואל אילינג-ג'וניור האנגלי ומתיאס סולה הארגנטיני כמעט אירגנו קאמבק מהסרטים. כניסתם הוסיפה ליובנטוס מימד חדש, עם מוטיבציה אינסופית, תשוקה ואמונה. לפתע, השתלטה האורחת על המשחק, ותבוסה כבר לא עמדה על הפרק. 

אילינג-ג'וניור קירקס כל מי שעמד מולו באגף השמאלי והחל לספק כדורי רוחב מושלמים לרחבה. בדקה ה-77 הוא מצא את ארקדיוש מיליק והפולני צימק ל-4:2. בדקה ה-79 הוא איתר את סולה שעשה תנועה חכמה לקורה הקרובה, והחלוץ אמנם נחסם, אבל ווסטון מקני השתלט על הכדור בערבוביה – וזה כבר 4:3.

בנפיקה הייתה מסוכנת מאוד במתפרצות לקראת הסיום, אבל יובה נראתה חיה ובועטת, במקום הגוויה שהייתה על המגרש במשך רוב ההתמודדות. היא רצתה להשוות ואולי אפילו לנצח – והיו לה צ'אנסים לעשות זאת בזכות שני הצעירים. בזמן פציעות שלח אילינג-ג'וניור מסירה נוספת לסולה, והארגנטיני לא היה רחוק כאשר כיוון לפינה הרחוקה.

לו היה המשחק מסתיים ב-4:4, ההצגה הזו הייתה תופסת תשומת לב גדולה יותר ברחבי היבשת, אבל גם כך זה מספיק כדי להכריז – יש ליובנטוס שני שחקנים מעולים, וייתכן שהם בשלים לתרום חלק משמעותי כדי להקים את הקבוצה הגוססת לתחיה. הגברת הזקנה הודחה סופית ורשמית מליגת האלופות, וסופרת הפסד רביעי בחמישה משחקים – מאזן מביך בקנה מידה היסטורי, אבל יש לה עדיין משימה לעלות על חשבון מכבי חיפה לליגה האירופית. ואז – מי יודע? – אולי היא תצליח לסיים את העונה הזו עם תואר.

בצ'מפיונס-ליג לא היה לה בכל מקרה סיכוי להגיע לשלבים המתקדמים, אבל במפעל המשני זה כבר סיפור אחר. ב-2010, למשל, התבזתה אתלטיקו מדריד ועפה ללא ניצחון בשלב הבתים בליגת האלופות, אבל סיימה איכשהו לפני אפואל ניקוסיה, המשיכה לליגה האירופית, הניפה את הגביע בתום העונה – וזה נחשב להישג ענק. יש תקדימים כאלה.

אז מיהם הגיבורים שהפיחו תקווה מחודשת בלבבות האוהדים בשחור-לבן בטורינו?

נתחיל עם הכוכב המרכזי שערך הופעת בכורה בליגת האלופות ושיחק לראשונה במדי הקבוצה הבכירה של יובה רק במחזור הליגה האחרון כאשר שולב לחמש הדקות האחרונות בניצחון על אמפולי. אילינג-ג'וניור המתין לרגע הזה בסבלנות במשך שנתיים, מאז בחר לעזוב את האקדמיה של צ'לסי ותהה אם קיבל את ההחלט הנכונה, בכל הקשור למעבר לאיטליה. 

כי הרי הוא בן גילו של ג'מאל מוסיאלה ושניהם נחשבו לחניכים המוכשרים ביותר בשנתון שלהם במדים הכחולים, אבל שניהם סברו כי דרכם למעלה עלולה להיות חסומה, כפי שקרה לאינספור בוגרים לפניהם. באיירן מינכן עקבה בעניין רב מאוד אחרי שניהם והיה לה קל יותר לשכנע את מוסיאלה – יליד גרמניה – להצטרף לשורותיה. אלופת הבונדסליגה הגישה הצעה גם לאילינג-ג'וניור והיו לו, לפי הדיווחים, אפשרויות לעבור לבורוסיה דורטמונד ולפאריס סן ז'רמן, אבל יובנטוס הייתה הזריזה מכולן והראתה לכאורה מסלול קידום מפתה במיוחד.

אז הוא נדד לארץ המגף בספטמבר 2020, כחודש לפני יום הולדתו ה-17, ללא הוריו, עם נכונות ללמוד איטלקית ולהתקדם. בצ'לסי ראו בו בעיקר מגן שמאלי או שחקן אגף שמאל, בגלל מהירות המסחררת והכדרור המצוין.

אנדראה בונאטי, מאמן הנוער שקיבל את היהלום האנגלי לידיו, העדיף להפוך אותו לשחקן רב גוני יותר, והשתמש בו גם באגף הימני ממנו ניתן לחתוך למרכז בסגנון אריאן רובן, וגם כפליימייקר. אילינג-ג'וניור הרשים בכל העמדות, ובעונה שעברה היה אחד המנהיגים בקבוצה עד גיל 19, עם 12 שערים ב-28 משחקים. גם בליגת האלופות לנוער הוא היה באנקר בהרכב והיה דומיננטי בשני הניצחונות על צ'לסי שהיוו עבורו מבחנים נוסטלגיים מרגשים. 

הקיץ קודם אילינג-ג'וניור לקבוצת המילואים של יובה שמשחקת בליגה השלישית, אבל הצהיר שאינו מסתפק בכך ושהוא חולם לעשות את הקפיצה הגדולה לסגל הראשון כבר העונה. אלגרי שמע זאת, ואחרי שקיבל המלצות חמות ממאסימו בראמבילה שמאמן העונה את המילואים, אכן בחר להמר על הילד. אתמול הוא נזרק למערכה בנסיבות קשות במיוחד והיה עלול להיות שותף לתבוסה כואבת. במקום זאת הוא היה איש המשחק של יובנטוס ויהיה טבעי מאוד אם יקבל הזדמנות לפתח את המומנטום באופן מיידי. אחרי הכל, אם מוסיאלה כבר הפך לכוכב גדול בבאיירן, אין שום סיבה שאילינג-ג'וניור לא יזכה לצ'אנס לנסוק בקבוצה שזקוקה נואשות לאנרגיות החיוביות שלו.

גם סולה הראה ניצוצות של מנהיגות ועבורו הייתה זו כבר ההופעה השנייה בליגת האלופות. הארגנטיני קיבל 16 דקות בישראל לפני שבועיים בהפסד 2:0 למכבי חיפה. בנוסף, יש לו גם שש הופעות קצרות כמחליף בליגה האיטלקית כולל בעונה שעברה, כך שהוא יכול להרגיש "מנוסה" יותר בהשוואה לעמיתו, מה גם שהוא מבוגר מאילינג-ג'וניור בחצי שנה. 

בדיוק כמו האנגלי, הגיע הארגנטיני ליובנטוס ב-2020 כאשר סירב לחתום על חוזה מקצועני ראשון במועדון שגידל אותו. מאמני הנוער של ולס סארספילד ראו בו כוכב על פוטנציאלי ולכן העריקה לא התקבלה ברוח טובה, ולוותה בקללות גסות ששלחו לעברו האוהדים ברשתות החברתיות, אבל המשפחה הייתה משוכנעת כי כדאי לבנם המוכשר לעבור לאירופה כבר בגיל 17. ריאל מדריד וברצלונה קיוו להביא אותו לספרד, וזה תמיד הרבה יותר נוח לארגנטינים מבחינת השפה, אבל סולה בחר באלטרנטיבה פחות שגרתית וחתם אצל הגברת הזקנה, בין היתר כדי ללמוד מפאולו דיבאלה, אותו הוא מחשיב למודל לחיקוי.

כמו דיבאלה, סולה נהנה מאוד בתפקיד החלוץ השני או הפליימייקר, ולא לחינם הוא לבש את החולצה מספר 10 בקבוצה הצעירה של יובנטוס. בנוסף, הוא מצטיין גם כקיצוני שמאלי, ועבורו הפריצות למרכז סטייל רובן טבעיות הרבה יותר מאשר מבחינת אילינג-ג'וניור. הוא מתמחה בביצוע כדורים נייחים, ונחשב תמיד לשחקן אלגנטי במיוחד – פחות מהיר ועוצמתי בהשוואה לחברו האנגלי, אבל בעל ראיית משחק משובחת ונגיעה רכה יותר בכדור. בעונה שעברה הוא היה מצוין במדי המילואים של יובה בליגה השלישית והרשים גם בליגת האלופות לנוער, שם כבש באופן אירוני וסמלי דווקא בשני המפגשים מול צ'לסי – וכך שימח מאוד את אילינג-ג'וניור.

יפתח במחזור האחרון? סולה מול בנפיקה (רויטרס)

עזיבתו של דיבאלה בקיץ העציבה את סולה, אבל גם גרמה לו לחלום על קידום מהיר יותר לסגל הראשון, ובנוסף חתם בקבוצה ארגנטיני ותיק אחר שמסוגל לשמש עבורו מנטור – אנחל די מריה. אתמול האיטריה היה חסר באצטדיונה של האקסית בגלל פציעה, אבל סולה היה שם ונזרק למערכה מול בנפיקה דווקא במקומו של ולאחוביץ' כדי לתפקד כחלוץ שני לצידו של מיליק. ההשפעה הייתה חיובית מאוד, אם כי הוא ירד מהמגרש מאוכזב בעקבות ההחמצה בתוספת הזמן. זה יכול היה להיות שער מכונן בקריירה, אך לנוכח כישוריו ניתן להניח שלא נותר זמן רב להמתין לכדור ברשת.

כעת מסקרן מאוד לראות אם הצמד המיוחד הזה יקבל מאלגרי את הצ'אנס להתמודד גם מול פאריס סן ז'רמן במחזור האחרון. יובנטוס זקוקה לניצחון על מנת להקדים בוודאות את מכבי חיפה במאבק על המקום השלישי בדרך לליגה האירופית, ויש תחושה כי עם אילינג-ג'וניור וסולה על הדשא הסיכוי שלהם להשיג את המטרה יהיה גבוה יותר.