זה התרחש אי שם בפברואר 2017. לוקאש פישצ'ק הגביה מימין ולא התכוון למצוא את ראשו של אוסמן דמבלה ברחבה, אבל זה מה שקרה והצרפתי של בורוסיה דורטמונד ניצל את ההזדמנות בצורה קצת מגושמת. הוא לא היה צריך לקפוץ, נגח איכשהו לדשא, ומשם עשה הכדור את דרכו לרשתה של וולפסבורג.
לא הייתה לכך אפילו משמעות גדולה במיוחד כי הצהובים-שחורים כבר הובילו 0:2 וזה היה השער השלישי. חיוך נבוך נמרח על פניו של דמבלה, שהצביע על הראש והראה לחבריו עד כמה הוא מופתע. הוא לא היה אמור לכבוש בנגיחה, אבל הכל הלך לו באותה עונת בכורה בבונדסליגה, במהלכה הפך לאחד השמות הלוהטים ביותר בעולם בגיל 19 בלבד.
ברצלונה הייתה זו ששמה עליו את ידה באותו קיץ והייתה גאה מאוד להלביש אותו בחולצת בלאוגרנה, ולא משנה המחיר. 105 מיליון אירו? שיהיה. ניימאר בדיוק ברח לפאריס סן ז'רמן תמורת שיא בלתי נתפס של 222 מיליון, אז להנהלה המושחתת בראשות הנשיא ז'וזפ מריה ברתומאו היה כסף בקופה כדי לבזבז על שחקני רכש. דמבלה היה אמור להיות היורש של הברזילאי ואף להתעלות עליו. מאז, ההחתמה הזו נחשבת באופן עקבי לשגיאה צורמת, גם אם הפוטנציאל של הצרפתי מעולם לא הוטל בספק.
קונצרט קטלוני: בארסה דורסת 0:4 את בילבאועד אתמול, דמבלה לא כבש שוב בנגיחה, אבל נגד אתלטיק בילבאו קרה הנס בפעם השנייה בקריירה, וזה כבש ממש לא היה במזל. הצרפתי ניתר המריא מעל כל ההגנה הבאסקית בניתור שלא היה מבייש את ארלינג הולאנד וניווט את כדור ההגבהה של רוברט לבנדובסקי במיומנות היישר לפינה. בעולם נורמלי, התפקידים היו אמורים להיות הפוכים, אולם המציאות עלתה על כל דמיון, ובניגוד ל-2017 דמבלה גם חגג בראוותנות. הוא לא היה מופתע וצהל כאילו התרגל להציג ביצועים כאלה כל שני וחמישי. היה בזה משהו מוזר מאוד ולא היה ספק בדבר אחד – הוא הרגיש שזה הערב שלו.
וכך אכן היה.
לשער הכביר הוסיף דמבלה גם שלושה בישולים בסגנונות שונים. דקות ספורות אחרי הנגיחה, הוא ביצע מסירה כפולה עם סרג'י רוברטו ושלח אותו לדייט עם שוער נבחרת ספרד, אונאי סימון. עוד כמה דקות חלפו וסלאלום פנומנלי של הצרפתי באגף הימני הניב פריצה חדה ומסירה מושלמת ללבנדובסקי שהסתובב והבקיע שער אדיר. אחרי ההפסקה הגיע גם כדור העומק לעברו של פראן טורס המחליף וזה כבר היה 0:4. לדמבלה היה חלק ישיר בכל הכיבושים, אבל זה לא הכל. לו חבריו היו מדוייקים קצת יותר, הוא היה מסיים את המופע עם חמישה או שישה בישולים וסימון גם עצר בעיטה מסוכנת שלו ממרחק.
צפ בשער המרהיב של לבנדובסקיאיך שלא תסתכלו על זה, מדובר בדמבלה בשיאו. הגנת בילבאו, שנראתה באופן לא צפוי רכרוכית ונרפית מדי בביקורו הראשון של המאמן ארנסטו ואלוורדה מאז פיטוריו מבארסה, העניקה לו חופש פעולה לא סביר, אבל זה לא גורע דבר מהיכולת ומהביטחון העצמי. דמבלה בגרסה הזו באמת נראה כמו שחקן ששווה כל סכום – הוא מסוגל לנצח משחקים לבדו. השאלה הגדולה, מבחינת אוהדי ברצלונה ובמיוחד עבור ההנהלה, היא אם הנכס הייחודי שלהם מסוגל לשמור על רמה מינימלית של ליציבות – כי הרי זכור היטב כי בקלאסיקו שהתקיים רק לפני שבוע הוא לא הורגש כלל, ופרלאן מנדי נהנה להעלים אותו מהמגרש. הקטלונים נכנעו אז ליריבה בלבן ללא תנאי, ונותר להם רק להתגעגע ל-0:4 במרץ, אז היה דמבלה בכושר טוב פי כמה ובישל את שני השערים הראשונים בהתקפות מעבר.
אז האם ניתן לסמוך עליו והאם כדאי להשקיע מאמץ מיוחד כדי לדאוג להארכת חוזהו כבר בתקופה הקרובה? באופן ביזארי למדי, סוגיית החוזה של דמבלה מעסיקה את המועדון הרבה יותר מדי לאחרונה, והיא ליוותה אותו במיוחד במהלך הסיבוב השני בעונה שעברה. המסמך המקורי היה אמור לפוג ביוני 2022 וצ'אבי יצא מגדרו כדי לשבח את הקיצוני ולגרום לו לחתום מחדש אחרי שהתמנה למאמן בנובמבר. בעצם, היה זה הנושא המדובר ביותר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, בה הדגיש עד כמה חשוב הצרפתי לתוכניותיו.
דמבלה נוגח לרשת (רויטרס)"אוסמן יכול להיות השחקן הטוב בעולם בעמדה שלו", אמר המאמן, "הוא צריך להיות השחקן הטוב בעולם. לשם כך, דרושות ווינריות ויציבות. אנחנו חייבים לעזור לו". צ'אבי הציב את הארכת החוזה כיעד מרכזי ביותר, במסר כפול הן לשחקן עצמו והן לנשיא ז'ואן לאפורטה. הקיצוני הגיב לכך באדישות מסוימת, והמגעים נתקעו במשך שבועות עד שהקטלונים איבדו סלבנות. בינואר, הם היו מעדיפים למכור את הכוכב הסורר כדי לקבל תמורתו משהו ולא לאבד אותו ללא תמורה. דמבלה סירב והדגיש שהוא מעוניין אך ורק בהישארות, אבל משך את הזמן עוד ועוד, עד שהפך לשחקן חופשי. ורק אז, כאשר כל הדרכים היו פתוחות בפניו, הוא הועיל בטובו לחתום – עד 2024. כעת, כדי לא להיכנס שוב לשנת החוזה האחרונה בלחץ, רוצים בבארסה לנהל איתו משא ומתן מחדש. הסאגה המתישה הזו מסרבת להיגמר.
כאן טמונה הטענה המרכזית של אוהדי ברצלונה כלפי דמבלה. מחוייבותו מוטלת בספק תמידי, וזה פוגע יותר מכל ביחס כלפיו. קל לסלוח על טעויות לשחקן שנותן את המקסימום בכל רגע נתון, וקל להזדהות עם מישהו שנוטה להיפצע כל עוד הוא מפגין רוח קרב. אצל הצרפתי, המשמעת מחוץ למגרש מעולם לא הייתה מושלמת, הגישה הייתה כמעט לעומתית, וגם הבעיות הרפואיות נבעו לפי החדש מאורח חיים לא ספורטיבי. בעצם, השחקן עצמו אישר זאת בחודש שעבר. "נפצעתי יותר בעבר כי לא עבדתי קשה כפי שאני עושה עכשיו", הוא אמר.
האמין בדמבלה מהרגע הראשון. צ'אבי (רויטרס)הצרפתי גורס כי מאז בואו של צ'אבי, הוא שינה את דרכיו. "המאמן הסביר לי שאני צריך להשקיע כדי להיות שחקן ברמה גבוהה באמת. לא הבנתי זאת קודם, אבל עכשיו אני יודע", הוא קבע, בהתבטאות תמוהה מאוד מצד שחקן בן 25. עבר זמן רב מאוד מאז פרץ לתודעה במדי ראן וביסס את מעמדו בשורות דורטמונד. זו העונה השישית שלו בקאמפ נואו, ועם כל הכבוד הראוי מצופה מהשחקנים להפנים את המובן מאליו בשלב מוקדם הרבה יותר. מצד שני, צ'אבי הדגיש שהוא מוכן לגלות סבלנות גדולה מאוד כלפיו, כי אין עוד שחקנים כמוהו. "יש לו כשרון מיוחד. הוא חייב לנסות, גם אם הוא מאבד כדורים. הוא שונה מאחרים, ולכן צריך להמשיך ולנסות כל הזמן", אמר המאמן ממש לקראת המשחק מול בילבאו.
הוא מיוחד כי יש לו יצירתיות יוצאת דופן, והוא רואה משחק בזווית שונה מאחרים. הוא מיוחד כי הוא שולט בשתי הרגליים באופן שווה, ואפילו לא יודע בעצמו איזו רגל אמורה להיות החזקה – ולכן תנועותיו לא צפויות מבחינת שחקני ההגנה. מספר השערים שהבקיע דמבלה לאורך הקריירה מתחלק באופן כמעט שווה בין ימין לשמאל, וזה לא דבר של מה בכך. רק משחק הראש היה חסר. אז עכשיו, אולי גם "המחדל" הזה תוקן כדי לכבוש את השער הליגה הביתי מספר 4,000 של ברצלונה בכל תולדותיה? יש בזה משהו סמלי, לא?
מחוייבותו בסימן שאלה. דמבלה (רויטרס)