תודו, כבר שנים לא זכור מזרח צפוף ואיכותי כל כך ב-NBA. אם תאמרו כי לראשונה מזה שנים, הקונפרנס המזרחי טוב יותר ממקבילו המערבי, אף אחד לא יחשוב שאתם משוגעים. באותה נשימה, אף אחד לא יתווכח איתכם אם תהמרו על כל אחת מהשמינייה הראשונה שבחרנו כאן להגיע ואולי אף לקחת את הגמר האזורי.
הכל כל כך צפוף ואחרי שנים של בנייה, אפשר לראות קפיצת מדרגה אצל קבוצות כמו קליבלנד, טורונטו, אטלנטה ואולי אפילו אורלנדו וניו יורק, שינסו לדגדג את המועמדות הטבעיות. אז איך הכל יסתיים? הנבואה ניתנה רק לשוטים, אבל אנחנו הרי אוהבים אתגרים, אז הנה ההימורים שלנו. יאללה בלאגן.
מילווקי
הגיעו: ג'ו אינגלס ומרג'ון ביוצ'אמפ.
עזבו: דונטה דיוינצ'נזו.
בוויסקונסין המשיכו לשמור על שקט תעשייתי. הם הרי יודעים שהם ככל הנראה היו מגיעים שוב לגמר אלמלא הפציעה של קריס מידלטון במהלך הפלייאוף, ולכן גם לא ביצעו שינויים מרחיקי לכת בסגל (אינגלס קשישא חתם כשחקן חופשי, אבל צפוי להחלים מהפציעה הקשה ברצועה הצולבת רק בדצמבר). המאמן מייק בודנהולצר מקווה לשמור על סגל בריא העונה, בלי שום הפתעות, על מנת שהקבוצה שלו תוכל ללכת הכי רחוק שאפשר.
אז מידלטון חדור מוטיבציה, כמו גם ג'רו הולידיי שלקח קשה את ההפסד לבוסטון בעונה שעברה. ויש גם את ברוק לופז שחזר מפציעה לקראת סוף העונה ולא ממש נכנס לגרוב. אבל הכי רעב הוא כנראה יאניס אנטטוקומפו, שהודח ביורובאסקט במפתיע לפני כחודש עם יוון. "יש לי נשמה עתיקה ואני מרגיש כמו ותיק שמשחק בליגה מעל עשור, אבל בגוף אני מרגיש רענן ומלא באנרגיה", הוא אמר במהלך הקיץ, "אני מאוד רעב לעוד תארים". את הרעב אפשר היה לראות כבר במהלך משחקי קדם העונה.
פילדלפיה
הגיעו: פי. ג'יי. טאקר ומונטרז הארל.
עזב: דני גרין.
הסיקסרס העבירו עונה סוערת עם ים של כותרות וטריידים, פתיחת פלייאוף מרשימה ודעיכה אופיינית בסיבובים המאוחרים כמיטב המסורת של ג'יימס הארדן וקבוצותיו לאורך השנים. ג'ואל אמביד סיפק עונת MVP ולדעת רבים היה צריך לזכות בתואר האישי היוקרתי, אבל זה לא קרה. אז כשאמביד ביקש את טאקר כדי לחזק את ההגנה ולקבל עוד קצת מנהיגות וניסיון פלייאוף, הוא קיבל אותו. השאלה אם אמביד עצמו יצליח להישאר בריא ולתת את אותה תפוקה דאשתקד.
פילדלפיה הייתה אולי הקבוצה הכי גרועה בליגה בדקות שהסנטר לא היה על המגרש, כך שהחתמת גיבוי איכותי בדמות הארל, שאמנם נכשל בוושינגטון ושארלוט, היא לא בהכרח רעיון רע. במקביל, הארדן הסכים להפחית במשכורת העתק שלו ולא הרגיש שהוא קיבל מספיק קרדיט על זה (הוא עדיין מרוויח 33 מיליון דולר, כן?), עבד במקביל כדי לשפר את טייריס מקסי, ונראה מוכן מתמיד לעונה החדשה. אחוות אחים אתם יודעים.
בוסטון
הגיעו: מלקולם ברוגדון ודנילו גלינארי (סיים את העונה).
עזבו: דניאל תיס וארון נייסמית'.
הסלטיקס הגיעו עד לגמר ה-NBA ואפילו מתחו קצת את גולדן סטייט במה שהייתה עונה סוחפת עבור ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון, עם הרבה ציפיות לעתיד טוב עוד יותר. אבל הקיץ דברים קצת נשברו בבין טאון. זה התחיל עם הטרייד הדימיוני על קווין דוראנט, שהשאיר את בראון קצת מאוכזב. אולי. אחר כך הגיעה פרשיית החשדות המיניות כנגד המאמן אימה יודוקה, שהאפילה על כל ההישגים והתחושות הטובות בקשר לקבוצה. אחרי כל אלה - האם יש לבוסטון את היכולת להמשיך כאילו עסקים כרגיל? את זה נראה ממש בקרוב.
מבחינת סגל - בעיית הספסל הרזה שרדפה אחרי הסלטיקס בסדרת הגמר, אמורה הייתה לקבל מענה הולם בדמות גלינארי ובעיקר ברוגדון, שכבר הפך למועמד מוביל לשחקן השישי של העונה. גלינארי, כמיטב המסורת, נפצע ביורובאסקט, סיים את העונה ופגע בתכניות של הסלטיקס, וגם רוברט וויליאמס יחמיץ מעל חודשיים בפתיחת העונה. אז עכשיו בבוסטון יצטרכו להתחיל עונה עם סגל חסר ומאמן חדש נוסף על הקווים (ג'ו מאצולה). לא אידיאלי, אבל בתסריט אופטימי, זו עדיין מועמדת לגיטימית לאליפות.
ברוקלין
הגיעו: בן סימונס, מרקיף מוריס, רויס אוניל, טי. ג'יי. וורן ויוטה ווטנאבי.
עזב: ברוס בראון.
ואם כבר טלנובלה, אז קבלו את ברוקלין שמחזיקה במאמן שמוביל את סוכנויות ההימורים כמי שצפוי לאבד את מקום עבודתו הכי מהר בליגה. סטיב נאש, שזוכה להערכה אדירה כשחקן עבר, לא הצליח כמאמן דומיננטי שיכול להשתלט על החבורה עמוסת האגו בראשות דוראנט וקיירי אירווינג (אבל מי כן יכול?) – שניים שייצרו ומייצרים כל כך הרבה כותרות מחוץ למגרש. אז הנטס אכזבו בעונה שעברה, ואחרי שהארדן ביקש במהלכה טרייד, דוראנט עשה הארדן בקיץ ושיגע את כל הליגה לפני שהתרצה.
את הרעש מסביב לאירווינג וסטטוס החיסונים שלו או סימונס ובעיות הבריאות שלו, כבר שכחנו. אז את העונה הנוכחית הנטס מתחילים ממקום נקי יותר. על הנייר כמובן. סימונס יחזור סופסוף מפציעה כלשהי כדי לערוך את הבכורה הרשמית שלו במדים השחורים והתפקוד שלו על המגרש יכול להיות זה שיעשה את ההבדל, כשדיווחים על הצבתו בעמדה 4 ואפילו 5 כבר הועלו. יש כאן מספיק כישרון ומספיק עומק (עם מוריס, ג'ו האריס, סת' קרי, פטי מילס ועוד) כדי ללכת עד הסוף. השאלה אם הכל יתחבר בראש.
קליבלנד
הגיעו: דונובן מיצ'ל, ריקי רוביו, ראול נטו, רובין לופז ואייזיאה מובלי.
עזבו: קולין סקסטון, לאורי מרקאנן ואוצ'יי אגבאצ'י.
קליבלנד הפתיעה את כולם בחצי הראשון של העונה שעברה. דריוס גארלנד הוכיח שהוא כוכב בהתהוות, אוואן מובלי הראה ניצוצות של גבוה איכותי להרבה שנים וגם ג'ארט אלן היה נהדר עד שנפצע. שוב. אחרי ששהו בצמרת, הם סיימו את העונה הסדירה עייפים וגם בפלייאוף לא עשו יותר מדי רעש. כי ככה זה כשהסגל לא עמוק מספיק. ובכל זאת, עונה של 44 ניצחונות הזכירה נשכחות והפכה את קובי אלטמן, האדריכל עליו המליץ בעבר לברון ג'יימס, לאחד מהג'נרל מנג'רים המוערכים בליגה.
העונה קליבלנד התחזקה בכל המקומות שצריך, כשהביאה בטרייד ענק את מיצ'ל האקספלוסיבי לצד כמה שחקנים חופשיים מצויינים שהפכו אותה למגוונת ועמוקה הרבה יותר. אבל זה לא אומר שהיא תסיים במקום גבוה יותר מאשתקד, כי גם יתר המזרח התחזק. מה שכן, בפלייאוף היא תוכל לדבר חזק הרבה יותר עם מה שמסתמן כביג-3 שכולל את מיצ'ל, גארלנד ומובלי, וממש מצית את הדמיון. אה, וכמעט שכחנו שקווין לאב עדיין כאן.
מיאמי
הגיע: ניקולה יוביץ'.
עזב: פי. ג'יי. טאקר.
הם אמנם מדורגים כאן רק במקום השישי, אבל להיט יש פוטנציאל אמיתי לסיים גם ראשונים במזרח. זה מה שקרה בשנה שעברה, אז אריק ספולסטרה סיים לראשונה עם 50 פלוס ניצחונות, כשאחד, לברון ג'יימס, לא נוכח בסגל שלו. על הדרך הם התגברו על פציעות שונות בזמנים שונים של כל אחד מהשלישייה הגדולה - ג'ימי באטלר, באם אדבאיו וקייל לאורי (החמיצו 71 משחקים ביחד). עכשיו, לפחות בפתיחה, כולם בריאים ומעניין יהיה לראות כמה רחוק החבורה הזו יכולה להגיע.
בקיץ ההיט החתימו את טיילר הירו (130 מיליון דולר) ואת ויקטור אולדיפו על חוזים חדשים, מה שלא השאיר להם יותר מדי כסף בשביל טאקר, שלא חיכה ועזב לפילדלפיה. יוביץ' הגיע כבחירת דראפט מבטיחה וקיילב מרטין או אפילו מקס סטרוס, יקבלו יותר דקות. בקיצור, מיאמי עדיין כאן ועדיין חזקה, אבל גם עדיין מבוססת על לא מעט כוכבים מזדקנים ופציעים. ולכן הדירוג הנמוך יחסית.
בדרך לפלייאין
טורונטו
הגיעו: אוטו פורטר ג'וניור, חואנצ'ו הרננגומס, ג'וש ג'קסון וכריסטיאן קולוקו.
עזבו: סבי מיכאילוק, יוטה ווטאנאבי וארמוני ברוקס.
הראפטורס הפתיעו את כולם בעונה שעברה עם קבוצה צעירה ואנרגטית, שהציגה רוקי שיכול לעשות הכל בדמותו של סקוטי בארנס. בקיץ הוזכרו הראפטורס כמועמדים הכי סבירים לטריידים המדוברים על מיצ'ל או דוראנט, אבל השניים לא התאימו לפילוסופיה של מסאיי יוג'ירי. על פי בראיין ווינדהורסט וחבריו מ-ESPN, יוג'ירי מחזיק עדיין בקלפים טובים כדי להוציא טרייד במהלך העונה.
אבל בינתיים השקט התעשייתי נשאר ולמרות שאין בקבוצה כוכבי על, בארנס המתבגר ימשיך לשתף פעולה לצד פרד ואן פליט ופסקאל סיאקאם, בדרך להיות טריו מסקרן שיעשה הרבה צרות במזרח (ואולי אפילו ישלח אחד או שניים מהם לאולסטאר). עם סגל שכולל גם את פרשס אצ'יוה וגארי טרנט ג'וניור, כולל עומק סביר עם פורטר ג'וניור, ג'קסון וקאם בירץ', יש על מה לבנות. ולא שכחנו את הרכש הכי מסקרן - הרננגומס, הלא הוא בו קרוז מהסרט The Hustle, שינסה להמשיך את המומנטום מהקיץ האדיר שלו עם נבחרת ספרד. מה שהופך את ניק נרס לאדם סנדלר?
אטלנטה
הגיעו: דז'ונטה מארי, ארון הולידיי וארמוני ברוקס.
עזב: דנילו גאלינרי.
הנה עוד קבוצה שהתחזקה משמעותית, אבל לא בטוח שתצליח להתקדם יותר מדי מבחינת דירוג. ההוקס ויתרו על שלוש בחירות סיבוב ראשון בשביל להנחית את מארי, שייצור קו אחורי מגוון וקטלני ביחד עם טריי יאנג. הצמד הדינמי הזה יצטרך למצוא איזון, אבל בינתיים ייתן פתרון לעקב האכילס של אטלנטה בעונה שעברה - הדקות בהן יאנג לא היה על המגרש. בוגדן בוגדנוביץ', ג'ון קולינס, קלינט קאפלה ודיאנדרה האנטר הם אחלה צוות מסייע.
שיקגו
הגיעו: גוראן דרגיץ' ואנדרה דראמונד.
עזבו: טריסטן תומפסון וטרוי בראון.
עם ניקולה ווצ'ביץ' ודמאר דרוזן שחיזקו את הסגל האנמי בראשות זאק לאבין בעונה שעברה, הבולס הפכו ללהיט של הליגה. אלא שאז נפצעו שני שחקני מפתח בדמות אלכס קארוסו ובעיקר לונזו בול. וכך הפכה שיקגו מקבוצה שרצה בטופ-3 לאורך מרבית העונה, לכזו שבקושי הצליחה לסיים במקום השישי. זה עדיין היה שיפור אדיר לעומת שנים קודמות, אבל העובדה שבול נותר פצוע לעוד כמה חודשים, תשאיר אותם הרחק מאריות המזרח.
וושינגטון
הגיעו: וויל בארטון, מונטה מוריס, טאג' גיבסון ודלון רייט.
עזבו: איש סמית', קנטביוס קולדוול פופ וראול נטו.
אחרי עוד עונה מאכזבת, וושינגטון התחזקה בבארטון ומוריס מדנבר, אבל המהלך הגדול ביותר שלה בקיץ היה הארכת חוזהו של בראדלי ביל. אחרי שהחמיץ יותר מדי משחקים אשתקד, הסופרסטאר יתחיל את העונה הזו בריא - ועשיר הרבה יותר. לצד קייל קוזמה וקריסטאפס פורזינגיס, הפציע בפני עצמו, יש לוושינגטון סגל טוב שיצטרך למצוא מקום גם לצעירים יותר כמו הרוקי ג'וני דייויס, וצעירים פחות כמו רוי האצ'ימורה, קורי קיספרט ואחד, דני אבדיה, שכבר מתחיל את עונתו השלישית בבירה. זה אולי יספיק לפלייאין. לא יותר.
הולכים ללוטרי
ניו יורק
הניקס אמנם פספסו את מיצ'ל, אבל האריכו חוזים לכמה מהכוכבים הצעירים שסיימו חוזי רוקי (משהו שלא קרה במדיסון סקוור גארדן שנים) והחתימו את אחד מהשחקנים החופשיים הכי מבוקשים: ג'יילן ברנסון. הוא ינסה לארגן את החבורה המבטיחה בראשות אר. ג'יי. בארט, אובי טופין, מיצ'ל רובינסון ועמנואל קוויקלי, שקצת הלכה לאיבוד בעונה שעברה. אבל בעיקר הוא ינסה להחיות מחדש את הקריירה של ג'וליוס רנדל, שסיים עונה חלשה במיוחד. צפו לדרמות. כרגיל עם הניקס.
שארלוט
בעונות קודמות ההורנטס דגדגו פלייאוף או לפחות פלייאין. הציפייה לקפיצת מדרגה נוספת היא מתבקשת, אבל במזרח הצפוף זה לא הולך להיות קל. בטח לא כשהשחקן השלישי הכי טוב שלך, מיילס ברידג'ס, מואשם בעבירות פליליות שקשורות לאלימות במשפחה. עבירות עליהן הוא עוד עלול להישלח לכלא. בלעדיו יש להורנטס את לאמלו בול שיחמיץ את השבועיים הראשונים בגלל פציעה, טרי רוז'יר וגורדון הייוורד, שלבטח ייפצע בהמשך העונה. הפעם זה ממש לא יספיק.
אורלנדו
אל פרנץ וגנר וג'יילן סאגס הצטרף העונה צעיר מבטיח נוסף. קבלו את פאולו נפוליאון ג'יימס באנקרו, הבחירה מס' 1 בדראפט, שהפך למועמד המוביל לסיים כרוקי השנה. איתו יש בממלכת דיסני קבוצה אנרגטית, אתלטית ובועטת, שעדיין נמצאת בתהליך בנייה. בינתיים באנקרו ואורלנדו גם נראו נהדר במשחקי ההכנה, ויש מצב שהמג'יק עוד יהפכו להפתעת העונה.
דטרויט
הנה עוד קבוצה צעירה שנבנית כמו שצריך עד עכשיו. הפיסטונס ויתרו על ג'ראמי גראנט בטרייד בקיץ, והנחיתו במקומו את מרווין באגלי שנפצע בינתיים (יחמיץ את החודש הראשון), מה שהצעיר עוד יותר את הסגל. אחרי הטרייד כבר אין ספק שזו הולכת להיות הקבוצה של קייד קנינגהאם, שמגיע אחרי עונת רוקי מצויינת. לצידו יככבו עוד כמה צעירים כמו סאדיק ביי ושני הרוקי'ס המסקרנים, ג'יידן (אייבי) וג'יילן (דורן). ממש התינוקות של דוויין קייסי.
אינדיאנה
לעומת אורלנדו ודטרויט, אינדיאנה נמצאת עדיין רק בתחילת תהליך הבנייה. בפרק הזמן שבו עדיין חושבים על איך להיפטר משחקנים אטרקטיביים בטריידים, כדי לקבל עבורם עוד קצת בחירות דראפט. אז אחרי שגם ברוגדון עזב בקיץ, זו הפכה להיות הקבוצה של טייריס האליברטון הצעיר, כשהכוכב הבא שיעזוב את אינדי יהיה מיילס טרנר, עליו הפייסרס מחפשים חבילה ראויה. טנקינג היא ממש לא מילה גסה.