למונדיאל 1950 בברזיל הגיעה ארה”ב די במזל. אחרי תבוסות 9:0 לאיטליה, 11:0 לנורבגיה, 5:0 לצפון אירלנד, 6:0 ו-6:2 למקסיקו ועם מאזן שערים של 45:2 בשבעת המשחקים האחרונים לפני הטורניר, קיבלה הנבחרת את הכרטיס לגביע העולם בעיקר משום שבתקופה ההיא שתיים מארבע נבחרות במוקדמות קיבלו את הכרטיס וקובה וקנדה היו פשוט חלשות עוד יותר.
הסגל האמריקאי היה חובבני לחלוטין והורכב בין היתר מעובד מפעל, נהג ברכב לוויות, נגר, מעצב פנים, נהג משאית, מכונאי, מורה, שוטף כלים במסעדה ודוורים. בניסיון נואש להעמיד נבחרת ראויה צורפו לסגל שלושה שחקנים שכלל אינם אזרחי ארה”ב: ג'ו מקה הבלגי, אד מקיבני הסקוטי (המקצוען היחיד בסגל) וג’ו גאטיינס מהאיטי, שהגיע למונדיאל כמלך השערים של הליגה המקומית.
"לא הכרתי בקבוצה שלנו אף אחד שהרוויח כסף מכדורגל", העיד בעבר וולטר באהר, קפטן הנבחרת שבעצמו עבד כמורה בבית ספר. לצידו שיחקו גם השוער פרנק בורגי שהיה נהג ברכב לוויות ואחרים שעבדו במקצועות שונים כמו נגר, מעצב פנים, דוורים, נהג משאית, מכונאי ושוטף כלים. בני מקלאפלין, שנחשב לאחד מכוכבי הנבחרת, כלל לא הגיע לטורניר אחרי שלא שוחרר מעבודתו.
נבחרת ארה"ב במונדיאל 1950 (טוויטר)ארה”ב נחשבה לאחת הנבחרות החלשות שהגיעו לטורניר וזכתה ליחס של 500 ל-1 לזכייה בגביע. היא שובצה בבית ב’ יחד עם ספרד, צ’ילה ואנגליה. מונדיאל 1950 היה הראשון של נבחרת שלושת האריות אחרי שההתאחדות החרימה את שלושת הטורנירים שקדמו לו, בעקבות הסכסוך עם פיפ”א בנוגע לשאלת שכר השחקנים. אנגליה הייתה הנבחרת המקצוענית והטובה בעולם. על הנייר.
“אין לנו סיכוי, אנחנו מגיעים כצאן לטבח”
אחרי שארה”ב הפסידה במחזור הפתיחה 3:1 לספרד, עם יתרון זמני סנסציוני לזכותה, היא הגיעה למפגש “דוד מול גוליית” מול החבורה המקצוענית מהממלכה. אנגליה זכתה ליחס של 3 ל-1 לזכייה בטורניר, אליו הגיעה עם הר ציפיות. אחרי 0:4 על איטליה ו-0:10 על פורטוגל במשחקי ההכנה, פתחה אנגליה את הטורניר עם 0:2 נינוח על צ'ילה.
“יהיה הוגן לתת לארה”ב מקדמה של שלושה שערים”, זלזלו ב’דיילי אקספרס’ הבריטי לפני המשחק והמאמן האמריקאי, וויליאם ג’פרי, הודה בעצמו: “אין לנו סיכוי, אנחנו מגיעים כצאן לטבח”. מאמן אנגליה וולטר ווינטרבוטום הותיר את סטנלי מת’יוז, אולי הכוכב הגדול בעולם באותם ימים, מחוץ לסגל מתוך רצון לשמור אותו למשחקים החשובים. גם בלעדיו אנגליה הייתה משופעת כוכבים עם אלף רמזי, בילי רייט, טום פיני וסטן מורטנסון.
שחקני ארה"ב ואנגליה לפני המשחק ביניהן ב-1950 (טוויטר)כל מי שעלה לכר הדשא בבלו הוריזונטה ב-29 ביוני 1950, לא ציפה למה שעתיד לקרות. אנגליה לחצה מהפתיחה ואיימה על השער של בורגי שש פעמים כבר ב-12 הדקות הראשונות. “נתוני ההחזקה בכדור היו משהו כמו 15:85 או 10:90 לטובת האנגלים”, הודה שנים מאוחר יותר המגן האמריקאי מרטין קיאו. אבל ארה”ב לא הייתה זקוקה ליותר מהתקפה אחת כדי להכות.
בדקה ה-39 באהר בעט מקצה הרחבה, השוער האנגלי ברט וויליאמס היה אמור לקלוט בקלות, אך הדף בצורה לא מספיק טובה ומשום מקום הופיע ג’ו גאטיינס, שזינק לעבר הכדור וב”נגיחה” מוזרה הסיט את הכדור לרשת. תיעוד של השער בווידאו אינו קיים בצורה ברורה, שכן הצלמים במגרש התמקמו מאחורי השער האמריקאי בחוסר אמון מוחלט שמשהו יתרחש בצד השני של המגרש.
עשרות אלפי אוהדים, רובם ברזילאים שראו באנגליה יריבה ישירה על התואר, דחפו את האמריקאים שהצליחו בנס לשמור על היתרון הקטן עד הסיום. קורות, כדור אחד שלטענת האנגלים עבר את קו השער והצלות של בורגי סידרו לארה”ב ניצחון סנסציוני 0:1 על מולדת הכדורגל. תארו לכם חבורה של חובבנים, שקיבלו 100 דולר לשבוע כדי להשתכנע לעזוב את עבודותיהם לתקופת הטורניר ולהגיע לברזיל, מביכים את סוללת הכוכבים הגדולה בעולם.
פרנק בורגי (טוויטר)0:1 לארה”ב? זו בוודאי טעות
מתבקש לחשוב שהתקשורת געשה, אבל באותם ימים בהם המשחקים בקושי שודרו בטלוויזיה והעיתונים היו מספקים את החדשות, התקשורת העולמית התקשתה להאמין לתוצאה. במספר עיתונים בריטים שקיבלו מברק על התוצאה “תיקנו” את הטעות ופרסמו תוצאות של 0:10 או 1:10 לזכות אנגליה. בארה”ב המשחק כמעט לא זכה לסיקור ורק עיתונאי אמריקאי אחד ליווה את הטורניר – וגם הוא נכח במקום רק משום שהיה בחופשה בברזיל.
ומה קרה לאחר מכן? ארה”ב ירדה לקרקע עם הפסד 5:2 לצ’ילה וסיימה במקום האחרון בבית. שחקניה חזרו הביתה וממש לא זכו לכבוד הראוי שכן במולדת ה”סוקר” הכדורגל היה ענף שולי וחסר עניין. רק לקראת מונדיאל 1994 שהגיע לארה”ב והביא אליה את הבשורה, זכו כוכבי 1950 לכבוד, הוליווד עשתה עליהם סרט וג’פרי דגלאס כתב עליהם ספר שהפך לרב מכר.
הסוף הטראגי של גאטיינס
בעוד חבריו חזרו לחיי השגרה שלהם, דווקא סיפורו של כובש השער היה טראגי. גאטיינס נולד במרץ 1924 בפורט או פרינס, בירת האיטי, לאם מקומית ואב גרמני (אם חשבתם איך קרה שדווקא הוא הדהים את האנגלים). בניגוד לסיפורי האגדות משפחת ג’ו לא גדל ברחובות עם כדור מרופט, אלא נולד למשפחה מבוססת ושיחק כדורגל בקבוצה מקומית, עמה זכה בתארים ונודע בזכות משחק הראש המשובח שלו. הוא הגיע לארה”ב כדי לשחק בצורה מעט יותר מקצוענית ושיחק בקבוצת ברוקהטן, כשבמקביל השלים הכנסה כשוטף כלים במסעדה.
ג'ו גאטיינס מול אנגליה (הטוויטר של נבחרת ארה"ב)כך זכה לזימון המפתיע לנבחרת ארה”ב, למרות שכלל לא היה אזרח ובדיעבד הבקיע את שער הניצחון מול אנגליה והפך לכוכב עולמי. אחרי המונדיאל עזב גאטיינס את ארה”ב ואת אוניברסיטת קולומביה בה למד וחתם על חוזה מקצועני בראסינג פאריס. גאטיינס לא התאקלם בצרפת, שיחק תקופה בליגה השלישית וב-1953 מצא את עצמו חזרה בהאיטי, שם התקבל בכבוד מלכים, זכה לקמפיינים פרסומיים, אך נאלץ לפרוש ממשחק בעקבות סדרת פציעות.
גאטיינס הקים אקדמיה לכדורגל והיה אחד האנשים האהובים במדינה, אבל הכול החל להשתנות ב-1957. פרנסואה דובליה ניצח בבחירות את לואי דג’ואי, קרוב משפחתו של גאטיינס והטיל אימים על המשפחה. הוא הפך לדיקטטור אלים ודאג ל”השתיק” כל ניסיון הפיכה כלפיו. ב-1964, אחרי שהכריז דובליה כי ישלוט באי עד יום מותו, נמלטה משפחת גאטיינס למדינה אחרת, בעוד ג’ו, שדאג לשמור על ניטרליות, האמין במעמדו ונשאר בהאיטי.
אבל הוא טעה בגדול. “בבוקר ה-8 ביולי (1964) נכנסו אנשי המשטרה החשאית לבית עסק של גאטיינס”, תיאר ב-2014 בנו, לזלי, בראיון ל-BBC. “הם הכניסו אותו לניידת כשאקדח מוצמד לרקתו ומאז הוא נעלם”. גאטיינס נלקח לבית הכלא פורט דימאנש הנודע לשמצה, שהוגדר כ”אושוויץ של האיטי”. סיפורי הזוועה מהמתקן כוללים צפיפות קשה בתאים, תיאורי עינויים קשים, חוסר מזון ושתייה וחוסר בתנאים סניטריים מינימליים שגרמו למחלות וזיהומים.
פרנסואה דובליה (טוויטר)בכל לילה בחצות היו הסוהרים מוציאים להורג את אחד האסירים ולפי השמועות גאטיינס הוצא להורג ב-10 ביולי 1964, כשיש הטוענים שדובליה עצמו ירה בו. הוריו של גאטיינס סירבו להאמין שבנם, האגדה המקומית, אכן נהרג ובינואר 1965 הצליחו להוציא הבטחה מהרודן שבנם ישוחרר, אחרי ש”שכנעו” אותו כי הוא אינו בוגד, אך הוא כמובן לא שוחרר. במקרה נוסף סוהר דרש מהם שוחד כדי להוכיח שבנם בחיים, אך הוא שיקר ועד היום גורלו של גאטיינס לוט בערפל.
עכשיו היא כבר לא חובבנית
למונדיאל 2022 בקטאר הגיעה ארה”ב מעמדה אחרת לגמרי והיא כבר לא עוד נבחרת חובבנית. כמו אז בברזיל היא שובצה בבית ב’ עם אנגליה ועם וויילס, מולה סיימה ב-1:1 במשחק הראשון כשסיפקה דקות נהדרות שהשאירו טעם של עוד. הערב (שישי) ב-21:00 באצטדיון אל ח’ור, הנבחרת ממולדת הכדורגל אומנם תגיע מעמדת עליונות, בטח אחרי ה-2:6 על איראן, אך ממש לא כפייבוריטית מובהקת ובלתי מנוצחת. תהיו בטוחים שניצחון אמריקאי יזכה למלוא הכבוד הראוי והפעם כבר מיליוני אוהדים במולדת ה”סוקר” יצפו במשחק.