בגיל 64, אלישע לוי מצא את עצמו במציאות לא מוכרת: המאמן המנוסה, שרשם שתי אליפויות במכבי חיפה ואימן בין השאר את נבחרת ישראל, לא פתח את העונה על הקווים לאחר שסיים את עבודתו בהפועל חיפה בתום העונה שעברה.
עם זאת, לוי חזר מהר מאוד והשבוע מונה למאמן בני יהודה, אותה יאמן בליגה השנייה, מציאות לא מוכרת עבור המאמן המוערך. כעת, הוא ינסה לשפר את מיקומה של קבוצה שהחלה את העונה עם שאיפות לעלייה, אך פתחה בצורה לא יציבה.
למרות שנחשב למאמן ותיק, אל תמהרו להספיד את לוי. גם הוא בטוח, כי הקדנציות האחרונות במכבי פתח תקווה, הפועל כפר סבא והפועל חיפה בכלל לא נחשבות לכישלון ורעב מתמיד לחזור ולעמוד על הקווים, המקום המוכר עבורו.
בראיון מיוחד ל-ONE, הוא מדבר על הבחירה ללכת ולאמן בליגה השנייה, מסביר כי הרעב עדיין קיים בו, מתייחס למעמד המאמן בכדורגל הישראלי וטוען שהוא מגיע מוכן מתמיד לאתגר, עם רצון להמשיך ולאמן עוד ועוד.
איך ניצלת את הזמן הזה?
"תשמע, לאחר הרבה שנות עבודה רצופות, זו הפעם ראשונה שאני מוצא את עצמי בחוץ בתחילת השנה. נהניתי מכל רגע, זה תמיד טוב לעשות ‘ברייק’ גם אם הוא נכפה עליך. אני חושב שניצלתי את זה מצוין: קודם כל לנוח קצת, להיות הרבה עם המשפחה, לטייל קצת ולהסתכל מהצד. זה נראה היה שזו תקופה ארוכה אבל אלו היו בסך הכול שלושה חודשים. הייתי סבלני מאוד וזה קרה יותר מהר ממה שחשבתי, אבל מה שבטוח שיש לי דרייב ותשוקה".
מה גורם לך להסכים לאמן בליגה השנייה?
"אני מאמן של ליגה ראשונה וזה ברור, אבל אם יש מקום שהייתי מוכן לאמן בו בליגה השנייה, זה בבני יהודה. אני מאוד אוהב את בני יהודה ואני בן אדם שאם ההצעה הזאת לא הייתה מעניינת אותו, אז הוא היה אומר תודה בצורה מנומסת ולא יושב איתם בכלל. אבל זה כן עניין אותי, כי זה מועדון שהיה לי בו טוב לפני שנתיים ואני מאוד מוערך ומעריך את האנשים שם. אני יכול להרשות לעצמי ללכת למקום שרוצה אותי, שרוצה ללמוד ויש בו תשוקה ודרייב להצליח. לא חשבתי פעמיים, בלי קשר לסגל שפנו או לעובדה שהקבוצה משחקת בליגה השנייה. התחלתי כבר לעבוד וכבר באימון הראשון התחושה היא תחושה של בית, בלי קשר לתוצאות כאלה ואחרות".
מה ביקש ממך הבעלים משה דמאיו?
"אין ספק שברגע שמחליפים מאמן, אז יש ציפיות. מועדון כמו בני יהודה שייך לליגה הראשונה. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לייצב את המערכת. התעקשתי לבוא לשנתיים מפני שאני בדרך כלל רגיל לבנות קבוצות טובות מההתחלה ופה אני מקבל משהו נתון, וננסה להוציא את המקסימום ממה שיש. נבנה פה סגל משולב: שחקנים צעירים וכמה ותיקים טובים. הפתיחה היא לא טובה וזו הסיבה שמחליפים מאמן אבל צריך לייצב את הקבוצה, לראות איך עושים שינויים בינואר ולקדם צעירים שזה משהו שאני מאוד אוהב ורוח המועדון. נצטרך לעלות במעלה הטבלה, זו רק ההתחלה והליגה הזאת היא מאוד שוויונית וצפופה. גם אם הפתיחה לא טובה, נצטרך להתייצב".
המינוי הזה הוא פיצוי על איך שזה הסתיים בפעם הקודמת?
"הרבה אנשים בשכונה אומרים לי שזה תיקון. הייתה לנו תקופה טובה בבני יהודה לפני שנתיים: ניצלנו מירידה, עשינו פלייאוף תחתון מצוין ללא הפסד. פתחנו את העונה העוקבת בצורה טובה, אבל אז דברים החלו להשתבש. קרה מה שקרה וזה אילץ אותי לעמוד על העקרונות שלי ולהגיע להבנות ולעזוב. אני לא יודע אם זה פיצוי, אבל זה מאוד מחמיא לי וקורה לי בהרבה קבוצות שאני עובד ומסיים בהן את תפקידי, שרוצים אותי בעתיד בחזרה. זה אומר שאתה עושה עבודה טובה ויש לי כימיה עם המועדון והקהל. אני מקווה מאוד שהקדנציה הזאת תהיה טובה ומוצלחת".
איזה אלישע לוי מגיע לבני יהודה?
"אותו אלישע שבא עם דרייב מאוד גדול ורוצה להצליח יחד, לעמוד באתגר הזה שזה באמת אתגר. אני אחד שהיה בכל הצמתים בכדורגל: התחלתי במקומות הכי קטנים והגעתי לרמות הכי גבוהות ואף פעם לא נפגע לי הדרייב. ככל שהזמן עובר אני מרגיש יותר מנוסה ואני חושב שזה עושה טוב למאמן. הכדורגל הוא שונה ואנחנו כל הזמן מתקדמים".
אחרי שנים של הרבה הצלחות ותארים, השנים האחרונות היו קצת פחות טובות. מה קרה?
"מאמן טוב בעיניי הוא מאמן שנמדד לאורך זמן. ברור שמבחן התוצאה הוא הכי גדול, אבל זה תלוי איפה אתה עובד. בכל מקום שעבדתי, הגעתי ליעדים שהוצבו בפניי והוצאתי את המקסימום. כשעבדתי בליגה השנייה, שלוש פעמים עליתי ליגה. כשהיה צריך להשאיר קבוצה בליגה הראשונה, השארתי אותה. כשהתחלתי לעבוד במקומות יותר גדולים כמו מכבי חיפה שהמטרה הייתה להביא אליפות, הבאתי אליפויות. הציפיות ממני הן תמיד גבוהות: בגלל הרזומה ומה שעשיתי בכדורגל. אחרי הנבחרת, שאתה בא לקבוצת תחתית שנאבקת על חייה, אתה לא יכול לקחת אליפות. אז אותי תמיד שופטים לחומרה".
"בוא ניקח לדוגמה את מקום העבודה האחרון שלי הפועל חיפה: באתי כשהקבוצה נאבקה על ההישרדות ונשארנו בליגה. בעונה שעברה פתחנו עם חצי סיבוב מצוין עם מגבלות רשת הביטחון. העפלנו לחצי גמר גביע הטוטו וחצי גמר גביע המדינה. הסוף היה פחות טוב וזוכרים את הסוף. אתה לא מצפה הרי שהפועל חיפה תהיה אלופה נכון? אז השאלה היא איך מסתכלים על זה ואיך צובעים את זה".
אומרים שהנבחרת פוגעת במאמנים לאחר מכן, שהיא בית קברות למאמנים.
"זה לא בית קברות. יש כאלה שאמרו גם שמי שמסיים לאמן בנבחרת, לא יכול לאחר מכן בכלל לאמן. אז אני המשכתי לאמן עד היום. אבל יש פה בעיה: המדינה שלנו מאוד קטנה ואם אתה עובד בנבחרת ולפני זה עבדת בגדולות, כמו הקריירה שלי ואתה הולך לעבוד בקבוצות עם תקציבים יותר נמוכים, אז הציפיות הן עדיין מאוד גבוהות וקשה לעמוד בציפיות של הסביבה. ואז מסתכלים על זה לחומרה, אבל בסך הכול אתה צריך למדוד איפה אני עובד, מה מצפים מהקבוצה ומה אני עושה. אם לקחת קבוצה כמו בני יהודה, עשית תקציב גבוה כדי להעפיל לפלייאוף העליון ולא העפלת, אז אתה יכול להגיד שזה כישלון. אבל אם אתה עומד בציפיות לעומת ההשקעה, שם אתה נמדד לאורך זמן".
שמעת את הביקורת, ניסו להספיד את הקריירה שלך.
"קודם כל, במצבי, אני כבר לא קורא: לא כשמדברים עליי דברים טובים ולא רעים. אבל אני יכול להניח ולהבין מה אתה אומר. אני הרבה זמן בענף ואין הרבה מאמנים בגילי שעובדים בליגה הראשונה, ואם הייתי חי לפי זה – מזמן הייתי מפסיק לאמן. יש אנשים אחרים שהתגובות שלהם מאוד טובים. מי שמתעסק בעסק הזה, אל לו לשמוע טוקבקיסטים למיניהם או פאנליסטים עם אינטרסים כאלה ואחרים. אולי נמאס לאנשים לראות אותי ורוצים להחליף אותי (צוחק). מה לעשות שיש לי ביקוש ואני תמיד עובד? אז אני מניח שזה לא סתם והדברים תמיד באים אליי, מבלי שאני מתאמץ".
אתה בן 64. אלישע לוי של גיל 64 עדיין רעב כמו פעם?
"בשוק המאמנים, עדיין יש לי הצעות ואני עובד. כמה אני רעב? מספיק שאגיד לך שהעברתי את אימון הבכורה שלי ונהניתי. אני לא שמעתי ששאלו שאלות כאלה את אנצ'לוטי. בגיל הזה, אם אתה בריא ויש לך דרייב, אז הניסיון זה דבר חשוב. ככל שיש לך יותר ניסיון אתה יותר טוב. אני לא מזלזל חלילה בכוח הצעיר, כי הייתי שם. בעיניי, מאמן טוב בונה צוות מקצועי מאוזן עם צעירים ו-ותיקים וזה מה שאני דואג לעשות בכל מקום שאני נמצא. זה מאוד בולט בישראל, אבל לא משחקים או מאמנים לפי תעודת זהות. בן אדם בגיל 64 לא פורש: אני רואה את אנצ'לוטי ונהנה. החזירו גם בארץ את המאמנים המנוסים: בני לם שכמעט בן גילי ויש עוד כמה מאמנים שהם ותיקים בליגה".
מה עוד תרצה להגשים בקריירה שלך?
"תראה, כשאני בא לעבוד במקום מסוים, בוא ניקח את בני יהודה, זה אתגר. לקחת קבוצה שנבנתה מחדש, מבחינת הצעירים שלה, תוך כדי לנסות ולהביא אותה לליגה הראשונה. אלו דברים שנותנים לי סיפוק. כל אחד רוצה להביא תארים, אבל אני מכיר גם מאמנים שלאורך כל הקריירה שלהם לא הביאו תואר ואני למזלי גם זכיתי להביא תארים והרבה. אני יודע איך תארים מגיעים ומה מביא אותם. אני גם צריך להיות ריאלי וזה תלוי איפה אתה עובד. יש סיפוק גם בלקדם שחקן אחד צעיר, שאתה מרכיב קבוצה שמשחקת כדורגל טוב כמו בחצי העונה הראשונה בשנה שעברה בהפועל חיפה. אתה גם נהנה מהדברים הקטנים. לא חסר לי אור הזרקורים מבחינתי, יותר חשוב לי ליהנות".
הכדורגל קצת השתנה והתקדם: איך אתה מסתגל לזה?
"הכדורגל כל הזמן מתפתח ומשתנה ואנחנו הולכים עם הקדמה. לפעמים נתפס שיש מאמן שהוא יותר מבוגר אז אומרים עליו שהוא מיושן. הג'וב האחרון שלי היה לפני שלושה חודשים ולא שמעתי תלונות על האימונים. כשאתה סיקרת את מכבי פתח תקווה ועבדת מולי לא ראית שום בעיה. הכול עניין של תוצאות שנגזרות מכל מיני דברים אחרים".
אם אשאל אותך על מעמד המאמן בכדורגל הישראלי?
"אני לא יודע אם יש דבר כזה מעמד המאמן פה. אם בליגה השנייה מחליפים 30 ומשהו מאמנים בשנה אז משהו לא תקין. בכל מחזור ליגה יש בינגו אחד שהולך הביתה בליגה הראשונה או השנייה. זה מעציב, אבל אנחנו לא המצאנו את זה. פה בישראל זה מאוד קיצוני כי אנשים לא עומדים בלחץ, מפחדים לרדת ליגה. כל הפסד מזעזע את המערכת, מה שאסור שיקרה. מי אשם? כולם ביחד. זה מאמנים שמרוב שרוצים לעבוד מתפשרים על כל דבר, זה בעלים עם יד קלה על ההדק, זו מדיה שרוצה לפטר מאמנים במקום לפרשן. הגורמים הללו הם גורמי בערה וזה הליך כזה".
מכבי חיפה תארח היום את יובנטוס והיא בלי נקודות. גם בקמפיין שלך לא צברתם נקודות, אבל בדומה לקמפיין הזה, שיחקתם לא רע.
"קודם כל, להגיע לליגת האלופות זה לא דבר פשוט. מכבי חיפה לא הגיעה לשם 13 שנים, מאז שאני הגעתי. וזו עוד קבוצה מפוארת. כשאני מסתכל על זה, הפערים בין הקבוצות שלנו שבשלב הבתים לקבוצות שמשחקות שם אלו פערים גדולים. אתה תיארת את זה מדויק: אנחנו הקאנו דם בקמפיין שלי וקיבלנו שמונה שערים בסך הכול בכל המשחקים, אבל לא הצלחנו לצבור נקודות ולהבקיע. יכולנו לזכות אז בנקודה אחת, אבל זה המצב הריאלי: נקודה אחת ולא יותר. גם הפעם, מכבי חיפה מציגה הרבה דקות טובות, אבל מפסידה לבנפיקה ולפאריס סן ז'רמן".
"אני מאוד מקווה שאפשר יהיה בסוף לקחת נקודות, אבל לא צריך לקטול את מכבי חיפה ולא את מכבי ת"א. דינמו זאגרב וקבוצות ברמה שלה היו מסיימות קמפיינים ללא נקודות. אתה צריך להבין שזה עניין של מסורת: פתאום עכשיו דינמו זאגרב ניצחה את צ'לסי. צריך להגיע כמה שיותר למעמדים האלה ואז נוכל להתייחס לזה".
איך אתה רואה את ההגרלה של הנבחרת? אנחנו אמורים לעלות.
"אז שיחקנו מול ספרד ואיטליה, שאלו נבחרות מהדרג הראשון והיה קשה לעלות, בטח כשיש עולה אחת. מאז שיש את ליגת האומות אז יש לך הזדמנות יותר טובה ואנחנו רואים איזשהו רנסנס בכדורגל שלנו. גם עם האוסטרים הגענו לפלייאוף והיינו קרובים. למה? כי שיחקנו נגד קבוצות ברמה שלנו ולא נגד נבחרות כמו גרמניה, ספרד והולנד מהדרג הראשון. אני מסתכל על ההגרלה הנוכחית: שווייץ ורומניה. אין קל, אבל זו הגרלה יותר נוחה ואני תמיד אמרתי שעם הגרלה טובה כן נהיה בטורניר גדול. אנחנו מאוד דומים ושווים לסקוטלנד ולנבחרות מסדר הגודל הזה. אנחנו רואים את זה בבוגרת, באולימפית. בסופו של דבר זה עניין של שנתונים ויש לנו דור מאוד מוצלח. אני אומר שבגלל שמאגר הליגיונרים שלנו מתרחב, אז יש לנו יותר סיכוי".
איך היית מתנהל עם זהבי ופרשת החדרים? אימנת אותו בנבחרת.
"אני יכול להגיד לך שאני לא הייתי נכנס לשם. כל הצדדים צריכים לבדוק את עצמם ומהניסיון שלי זה לא אחד אשם. חבל שצריך להפסיד שחקן טוב בגלל מקרה מהסוג הזה".