מלחמת מים: המאבק הכוחני על בריכות השחייה

השחייה הישראלית צמאה לבריכות. בשנים האחרונות בריכות השחייה התחרותיות רק הולכות ונסגרות, היצע השחיינים הצעירים יורד, פחות ילדים לומדים איך לשחות, ובזמן שכולם חולמים על מדליה אולימפית בפאריס 2024 - מצב התשתיות במדינה לא משתפר. זה כבר כמה שנים שאנשי ענפי המים זועקים שצריך להקים כמה שיותר בריכות, והמדינה סוף כל סוף מעוניינת לעשות זאת - אלא שמתחת לפני השטח התנהל מאבק כוחני שעלול להסב נזק לעוד שנים קדימה.

משרד התרבות והספורט פרסם לאחרונה קול קורא להקמת בריכות. אלא שבימים האחרונים פורסמה עצומה נגד הקמת בריכות השחייה החדשות בטענה כי "משרד התרבות וספורט גורם לנזק אדיר לתשתיות ענפי המים של ישראל". מי שהובילה את המאבק הזה באופן פעיל היא יו"ר איגוד הכדורמים רויטל גלוסקא כהן, שלתדהמת כולם הפתיעה ותקפה את המדינה. המחאה שלה הייתה עם מטרה אחת - לעצור הקמה של בריכות חדשות ברחבי הארץ לטובת השחייה הישראלית במודל שהוצע, וספק רב אם אנשי משרד התרבות והספורט אהבו את המחאה הזאת.

המדינה יוצאת למהלך של הקמת עשרות בריכות ברחבי המדינה, על פי מודל מיוחד שנועד לשרת את השחייה הישראלית. לפי המודל, כל בריכה תוקם במימון של כעשרה מיליון שקלים ותהיה בגודל של 16 מטר על 25 מטר, לפי דרישת איגוד השחייה, כאשר קצה אחד שלה יהיה בעומק של מטר והקצה השני בעומק של שני מטרים. ההחלטה על המודל הזה נעשתה על רקע ניסיונות העבר להקים בריכות אולימפיות גדולות, בעוד שראשי הרשויות המקומיות לא התעניינו בהקמתן בגלל עלויות התחזוקה הגבוהות.

איזה בריכות ייבנו במדינה? (איציק בלניצקי)

בריכות של 25 על 16 מטר הן מודל יעיל וזול, כך שניתן ללמד בהן שחייה ואפילו לקיים בהן תחרויות לאומיות עד גיל 15 עם שמונה מסלולים. הרצון לבנות בריכות בעומק של מטר עד שני מטרים בכל קצה נעשה על מנת שזה יוכל לשרת גם ילדים ונערים שעדיין לא למדו לשחות. לו היו דורשים עומק של שני מטרים בשני הצדדים, זה היה מייקר את העלויות ופוגע ביכולת ללמד אותם שחייה.

כמובן שהאידאל הוא להקים בריכות גדולות, אך בשנים האחרונות הן רק הולכות ונסגרות, משום הרשויות המקומיות לא מצליחות לעמוד בדרישות התחזוקה הגבוהות שלהן. בעשור האחרון, כאשר הטוטו פרסם קול קורא להקמת בריכות ל-50 מטר, ההיענות הייתה נמוכה מאוד וב-2015 תיבת המכרזים נותרה ריקה. ב-2019 יצא מכרז נוסף לבריכות של 33 על 25 מטר, אליו ניגשו רק שלוש ערים - אשדוד, פתח תקווה וחיפה - אך העיר היחידה שהסכימה לבנות בריכה גדולה שכזאת היא אשדוד. בשאר המקומות ירדו מהרעיון לאחר שבדקו את עלויות התחזוקה והתפעול.

לכן באיגוד השחייה ביקשו בריכות קטנות, בעלות הקמה ותחזוקה נמוכה, כדי שניתן יהיה להקים בריכות חדשות. "בריכה זה לא אולם ג'ודו, יש עלויות גבוהות למתקן הזה", אמר גורם בשחייה הישראלית. "קרוב ל-60 בריכות נסגרו ברחבי הארץ בשנים האחרונות בגלל עלויות של תפעול. זה נובע בעיקר מעומק המים. ככל שיש יותר מים, צריך לחמם את הבריכה עם יותר חשמל וצריך להשקיע יותר בטיפול שלה. מדובר בהבדל עלויות משמעותי ובסוף המדינה לא יכולה לממן גם את זה".

בריכות גדולות רק נסגרות ברחבי הארץ (רויטרס)

באיגוד הכדורמים מעוניינים בהקמת בריכות בגודל של 25 מטר על 20 מטר ובעומק של שני מטרים בשני הצדדים, והם לא בוחלים באמצעים. יו"ר איגוד הכדורמים, רויטל גלוסקא כהן אפילו פנתה בהודעת אס.אמ.אס מתחכמת לכאורה למאמן נבחרת ישראל בשחייה לשעבר, ד"ר לאוניד קאופמן, וגרמה לאנשי משרד התרבות והספורט להבין כי דעתו המקצועית היא שיש להקים בריכות עם עומק של שני מטרים בשני הצדדים, זאת בניגוד לעמדת איגוד השחייה.

במסרון גלוסקא כהן שאלה: "מה העומק ששחיין בוגר כמו יעקב טומרקין צריך בשביל לבצע יציאה תת מימית?", והוא השיב לה: "2.0 מטר". היא העבירה את ההודעה שלו הלאה, וזה לכאורה מצא את דרכו למשרד התרבות והספורט, שהבין כי לכאורה מדובר בעמדת איגוד השחייה וכמעט עצר את פרסום הקול הקורא להקמת הבריכות.

בתגובה, באיגוד השחייה שלחו בחודש האחרון מכתב למשרד התרבות והספורט שהבהיר כי ד"ר קאופמן לא מסר מידע שכזה וטענו כי הוא משוכנע שההפך הוא הנכון, כלומר שיש לבנות בריכות בעומק מים משתנה מ-1.0 מטר ל-2.0 מטר. "חוות הדעת שהוצגה לאנשי המשרד אינה מגיעה מטעמו ובניגוד מוחלט לעמדתו", כך נמסר למשרד התרבות והספורט. "למעשה, שמו שורבב למידע שלא אמר מעולם לעניין עומק הבריכות".

יעקב טומרקין (רדאד ג'בארה)

ד"ר ליאוניד קאופמן הסביר ל-ONE: "הכל זה טלפון שבור. לא הייתי בשום צוות חשיבה או גיבוש דעה שקבע את זה, אני רק מביע דעה מול מי ששואל. יש רצון שיבנו בין שבע לעשר בריכות שיהיו מיועדות לספורט. רוב האגודות מתנהלות בבריכות פרטיות או בקאנטרי ומקבלות מסלולים. זה תמיד לא מספיק, תמיד דחוס ותמיד בטמפרטורה שהיא גבוהה יותר ממה ששחיין מקצוען צריך כי תמיד חושבים קודם כל על המנויים. כדי שבריכה תהיה מותאמת לשלושה ענפי ספורט - שחייה, כדורמים ושחייה אמנותית - אמרו 'בואו נעשה את זה עם קרקעית מודולרית שתשנה את הגובה', אבל בניית בריכה כזאת עולה 1.5 מיליון שקל יותר, מה גם שזה צריך להיעשות על ידי חברה מחו"ל".

ד"ר קאופמן אישר כי יו"ר איגוד הכדורמים פנתה אליו: "דיברתי עם רויטל גלוסקא כהן ועם מיקי חליקה. מיקי שאל מה דעתי, אמרתי: 'חד משמעית, בריכה מגובה מטר עד שני מטר, כי אי אפשר לעשות לימודי שחייה של ילדים וצעירים אם יש עומק של שני מטר בשני הצדדים'. בריכה עם קרקעית מודולרית יכולה לספק מענה לשלושת סוגי ענפי המים, אבל בריכה כזאת זה חלום אוטופי והתחזוקה שלה יקרה. לחמם מים בבריכה כזאת זה משהו שמצריך כסף גדול - ועירייה חושבת על הכדאיות הכלכלית, לא על הספורט הישראלי. בריכה כזאת זה גן עדן, אבל אף אחד לא יעשה את זה כי זה עולה הרבה כסף. זה לא אידאלי לישראל. רשות מקומית לא צריכה בריכה בשני מטר עומק עם קרקעית משתנה, נכון? אז זאת המציאות הישראלית".

ד"ר ליאוניד קאופמן (נעם מורנו)

באיגוד השחייה נלחמו על הקול קורא הזה וחששו שאם הוא ייעצר אז לא ייבנו בישראל בריכות חדשות לטובת השחייה הישראלית, והכל בגלל שאיגוד הכדורמים פעל נגד החלטות המדינה ולכאורה ניסה להרוס. לאיגוד השחייה יש תוכנית להגדיל את כמות השחיינים הפעילים ל-15 עד 20 אלף, בעוד שכרגע יש רק כ-5,000 ספורטאים פעילים בשחייה הישראלית, אך זה בלתי אפשרי בלי תשתיות ראויות לילדים כמובן.

חבר הכנסת סימון דוידסון, לשעבר יו"ר איגוד שחייה, אמר על המצב: "יצא קול קורא לבריכות 33 על 25 מטר שמתאים לכדורמים לפני כשלוש שנים, ובסוף רק עירייה אחת באמת בנתה בריכה, וזאת עיריית אשדוד שאפילו הגדילה את הבריכה שלה ל-50 מטר. חוץ מזה, אף רשות מקומית לא ניגשה למכרז. הבריכות החדשות צריכות לקלוט הרבה אגודות ושחיינים שאין להם איפה לשחות היום. ילדים ונוער צריכים להתאמן וללמוד שחייה, ולכן בריכות של מטר עד שני מטר זה פתרון מצוין. היה יותר טוב אם הייתה קרקעית מתרוממת, אבל זה עולה עוד 1.5 מיליון שקל וזה גם מגדיל את נפח המים ודורש עוד הרבה הוצאות בהמשך, כך שאף אחד לא ייגש למכרז כזה. כדי שבריכה כזאת תמשיך לפעול ולא תהיה פיל לבן - צריך הכנסות, והכסף הגדול לא בא מהספורט".

ח"כ דוידסון עקץ את איגוד הכדורמים וציין: "יעקב טומרקין גדל בבריכה של מטר עד שני מטר עומק. גם אנסטסיה גורבנקו, אגב. ככה לומדים לשחות. כשהייתי יו"ר איגוד השחייה נאבקתי כדי להשיג כסף לבריכות הללו, ואני שמח שהצלחנו לגייס בעזרת השר חילי טרופר 115 מיליון שקל לטובת הקמת בריכות השחייה בעשור הקרוב, כולל לחברה הערבית, בה צריך ללמד יותר ילדים לשחות. בדואים, חרדים, חילונים - כולם צריכים ללמוד שחייה. יש פה גם עניין של הצלת חיים. חייבים להקים את הבריכות האלה ומהר. יש לי פרויקט שלם שאנחנו רוצים לקדם בעזרת משרד החינוך, אבל קודם כל צריך את הבריכות האלה וכמה שיותר מהר. יש בדרך תקציבים גדולים לאזורים המוחלשים, כי לא כל אמא הרי מסוגלת לשלם 1,500 שקל לקורס לימוד שחייה של 12 שיעורים, וזה יהיה נורא אם זה יתעכב".

ח"כ סימון דוידסון (מיכה בננו)

כמו כן, הוסיף ח"כ דוידסון: "חבל מאוד שרויטל גלוסקא כהן לא רואה את התמונה הכוללת, אלא מסתכלת רק על עשרות הספורטאים שיש בכדורמים. גם בשחייה אמנותית צריך בריכה מיוחדת בעומק של שלושה מטרים, אבל זה לא הגיוני שנעשה בשביל כמה מאות ספורטאים בריכות מיוחדות. קודם כל, צריך בסיס. אני בעד לקדם את הכדורמים, אבל היא לא מבינה שבלי בריכות מתאימות ללימוד שחייה לא יהיה את הדור הבא של השחיינים בישראל - ואם לא יהיה דור חדש, אז גם הענף שלה יהיה בבעיה. לא כל השחיינים מגיעים ליכולות תחרותיות בסופו של דבר, יכול להיות שכמה מהם יחליטו בסוף לשחק עם כדור בבריכה ולהצטרף לכדורמים. זה גם אמור להיות האינטרס שלה לא להפריע להליך הקמת הבריכות הללו, כי אפשר ללמד שחייה רק בגובה מטר. חבל להרוס לכולם. המדינה צריכה לבנות בריכות ואני מקווה שראשי הרשויות המקומיות ייגשו למכרז הזה כי צריך עוד שחיינים וספורטאים".

מאיגוד הכדורמים נמסר בתגובה: "עוד בשנת 2019 סוכם עם יו"ר איגוד השחייה דאז ח"כ סימון דוידסון, מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי ומנהל אגף מתקנים דניאל ארץ קדושה, על הקמת מתקן מודולרי 25X20 מטר עמוק עם רצפה מתכווננת שיתאים לכלל ענפי המים והקהילה. יו"ר האיגוד פנתה לליאוניד קאופמן כאיש המקצוע הבכיר והמנוסה ביותר בישראל וביקשה ממנו חוות דעת מקצועית. חוות דעתו הועברה למשרד כפי שהועברו חוות דעת נוספות של אנשי מקצוע בכירים".

באשר לטענה כי עלולה להיות פגיעה לכאורה מצידה של יו"ר איגוד הכדורמים בשחייה הישראלית, השיבו באיגוד הכדורמים: "אנחנו לא מוכנים לקבל אמירות כאלה מאחר והדאגה של יו"ר איגוד הכדורמים והאיגוד עצמו היא לכלל ענפי המים. הטענה מצוצה מן האצבע והפגיעה בעתיד ענפי המים היא על ידי מי שמקדמים מתקנים מיושנים ולא ראויים. אנו מציעים לכל הגורמים הרלוונטיים להתעסק בקידום ענפי המים ולא בהשמצות אישיות".

תגובת איגוד השחייה: "איגוד השחייה מברך על כך שנזכה לראות לאחר שנים רבות בריכות חדשות שנבנות לטובת האגודות וישרתו אותן יום יום. אנו מודים למשרד התרבות והספורט על העבודה המאומצת בהליך כולו. נאחל בהזדמנות זו בהצלחה לכל העיריות והמועצות הניגשות בימים אלו לקול הקורא ומי ייתן ונזכה לראות עוד בריכות רבות מלאות בשחייניות ושחיינים בשנים הקרובות".