יום הכיפורים הוא יום קדוש לעם היהודי וגם הספורט הישראלי שובת מכל פעילות במועד הזה. מה הישראלים לא עשו כדי להזיז משחקים או כדי להימנע מהופעה ביום הזה, כפי שעושה כעת מכבי חיפה שממתינה בבית המלון בטורינו לקראת משחקה מול יובנטוס בליגת האלופות שיתקיים בצאת הצום או נבחרת הג'ודו הישראלית שתתחרה באליפות העולם בטשקנט לאחר הצום, בעקבות ההתערבות של יו"ר האיגוד משה פונטי שהצליח להזיז את מועדי התחרות כדי שכולם יוכלו להשתתף.
אלא שלא פעם הספורטאים הישראלים גם "נתפסים" משתתפים בתחרויות או במשחקים ממש תוך כדי יום הכיפורים, בעודם מייצגים את מדינת ישראל או את עצמם ברחבי העולם. במקרים מסוימים זה הפך אפילו לכתם לכל החיים - אבל במדינת ישראל אין חוק שאוסר על ישראלים לייצג את המדינה במהלך יום הכיפורים.
לפני למעלה מ-30 שנה, באולימפיאדת סיאול 1988, האחים דן ורן טורטן החליטו לצאת לים במהלך יום הכיפורים לשיוט בדגם ה-470. מהר מאוד הסיפור התגלה וזכה לכותרות ענק. השניים טענו שהם רק התאמנו ולא התחרו בחוף הים של בוסאן, אבל לפי הרישומים הם השתתפו בשיוט וסיימו אותו במקום התשיעי, מה שחולל סערה גדולה במדינה, כך שהוועד האולימפי החליט לשלוח אותם מוקדם הביתה בעקבות הפרשה ובגלל הבחירה שלהם לצאת לים בניגוד להנחיות.
מפרשיות 470. אילוסטרציה (עמית שיסל)זה היה יום הכיפורים של הספורט האולימפי בישראל, תרתי משמע. הפרשה הגיעה עד לשולחן הדיונים בממשלה וראשי המדינה פסקו כי "הספורטאים שמשתתפים במשחקים האולימפיים מייצגים את מדינת ישראל ואינם אנשים פרטיים, ולפיכך כל חריגה מהוראות הוועד האולימפי הישראלי היא עבירה משמעתית חמורה". הפוליטיקאים חגגו על כך והיו אפילו קריאות להעניש גם את ראשי המשלחת שלא מנעו זאת.
"הם עשו טעות גדולה", קבע שייט העבר, איתן פרידלנדר, שהיה ותיק מהם ולא זכה להגיע למשחקים האולימפיים ב-1988. "הם הציבו את טובתם האישית לפני טובת המדינה. בחלק מהמקרים הפעולות הללו יצרו מצב לא נעים מבחינה בינלאומית, כי ממשלת ישראל והוועד האולימפי תמיד הסבירו לגופים שניהלו את התחרויות שהספורטאים יהודים לא יכולים לקחת חלק בתחרויות ביום קדוש שכזה ואפילו נלחמו להזיז תחרויות על מנת שזה יהיה יום מנוחה, ובסוף בא צמד שייטים ובעצם עושה משהו הפוך. הם היו שני חבר'ה מוכשרים שנכשלו בהבנת המשימה".
מנהל המשלחת לאולימפיאדת סיאול, אורי אפק, היה זה ששלח אותם הביתה. "לא יצא לי לראות אותם מאז", אמר אפק. "לא לפני זה ולא אחרי זה - אף ספורטאי ישראלי לא התחרה ביום כיפור, אבל זה בלי קשר למקרה הזה. השאיפה להצליח כנראה גרמה להם לצאת למים. הם מבית למופת עם אבא פרופסור אבל לא שומרי מסורת, כך שאני מתאר לעצמי שהם שלא הדליקו נרות שישי ולא חשבו שיש לזה משמעות גדולה".
אורי אפק ויעל ארד (נעם מורנו)התאחדות הספורט הקימה ועדת בדיקה כחודש לאחר מכן, על מנת לחקור את מה שקרה באותו היום. לאותה הוועדה הייתה סמכות להטיל עונשים. בסופו של דבר, נקבע כי האחים השתתפו בשיוט ולכן הושעו לחמש שנים מכל פעילות במוסדות הספורט. אלא שבמקום לקבל את העונש, האחים יצאו למסע להגנה על שמו וערערו לבית המשפט העליון שביטל ב-1991 את העונש שהוטל עליהם. לספורט, בכל אופן, הם כבר לא חזרו.
עם השנים, דן טורטן למד רפואה והפך לטייס קרב בצה"ל בדרגת אל"מ שפיקד על בסיס חצור. מדי פעם, כך מספרים, דן היה מגיע לחופי הים לצפות בבתו מפליגה, ונעלם. הוא לא רצה לדבר על המקרה הזה כיום. אחיו, רן, גם התקדם בחיים, עבד במכון ביולוגי ולאחר מכן פתח עסק בהולנד.
"בשורה התחתונה", ציין אורי אפק, "בעיניי, זה אירוע שלא היה באמת כזה משמעותי לחייהם והוא לא איזה כתם, כי עצם זה ששני האנשים האלה הם דמויות מוצלחות שהגיעו אפילו לדרגה גבוהה בחיל האוויר, לתפארת עם ישראל, זה אומר הכל. בכל מקום הם שימשו דוגמה לאחרים. נכון, הייתה להם נפילה לפני יותר מ-30 שנה, אבל אחרי כל השנים הללו צריך כבר לסלוח להם".
"ברגע שראו את זה בלוח התוצאות, הסיפור נגמר", טען אמנון ארז, לשעבר חבר הנהלת איגוד השייט. "ברגע שהם קיבלו את העונש וירדו ברמה הספורטיבית כי הם בעטו בכללים, הם כבר לא חזרו להתחרות, אבל הם היו ספורטאים מעולים".
המשחקים האולימפיים בסיאול היו אירוע שהשייט הישראלי לא ישכח, ולא רק בגלל השערורייה של האחים טורטן. גם צמד השייטים אלדד אמיר ויואל סלע התחרו שם, בדגם ה"הולנדי המעופף", ולראשונה מאז 1952 עמדו ספורטאים ישראלים בפני אפשרות של זכייה במדליה אולימפית, שהייתה אז בגדר חלום. אחד מהשיוטים שלהם היה ביום הכיפורים והם החליטו לוותר עליו, בניגוד לאחים טורטן. הם עשו זאת בידיעה שזה עלול לפגוע בתוצאותיהם - ובסופו של דבר שניהם סיימו במקום הרביעי והחמיצו הופעה על הפודיום.
"ידענו מראש שלא נתחרה ביום הכיפורים, שהיה למעשה יום התחרויות השני שלנו במשחקים בסיאול", סיפר אלדד אמיר. "כספורטאי, זה כמו להתחרות כשיד אחת קשורה מאחור, כי פשוט לא קיבלנו את אותם התנאים. יש ערכים חשובים יותר מתחרות. בדיעבד, ביום הזה דווקא היו התנאים הטובים ביותר עבורנו, כך שאם היינו מסיימים בין ששת המובילים היינו יכולים לזכות במדליית הזהב אפילו".
אלדד אמיר. לא התחרה בכיפור ופספס מדליה אולימפית (חגי מיכאלי)לדבריו, למרות שהם פספסו יום תחרות, הם לא הרימו ידיים וכיוונו למדליה. אלא שאיבוד המדליה לאו דווקא היה בגלל שלא התחרו ביום הכיפורים, אלא בגלל ערעור שהוגש נגד אחד מהשיוטים שלהם וההחלטה להעניק להם ניקוד ממוצע שהקפיץ אותם בדירוג. "לא באו לקראתנו ובעיניי זו הייתה שערורייה", הוסיף אמיר.
כאות הערכה לכך שלא התחרו ביום כיפור, השניים הוזמנו להניף את דגל ישראל בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ברצלונה 1992 ואלדד אמיר עשה זאת. הוא התנחם בכך שהוביל את המשלחת הישראלית שזכתה לראשונה במדליות האולימפיות של ישראל, עם מדליית הכסף האולימפית של יעל ארד ומדליית הארד של אורן סמדג'ה בג'ודו.
יום הכיפורים נפל על אחד מ-16 ימי התחרויות באולימפיאדת סיאול. זו הייתה בעיה שידועה מראש לוועד האולימפי בישראל. בעקבות זאת, לדוגמה, הסייפת לידיה חטואל-צוקרמן לא נסעה למשחקים האולימפיים. גם המתאגרף יהודה בן חיים עשה את כל הדרך הארוכה מפתח תקווה לסיאול לחינם, לאחר שהיה אמור להתחרות ביום הכיפורים נגד מג'יר מחג'וב ממרוקו ובנה על זה שיריבו לא יתייצב לשקילה יום קודם לכן וכך יקבל ניצחון טכני, אלא שיריבו הופיע לשקילה וקיבל בעצמו ניצחון טכני לאחר שהישראלי לא הגיע לקרב.
גם עם מתעמלת המכשירים רויטל שרון היו בעיות. היא ביקשה אישור מיוחד להתחרות ב-20:30, כלומר בצאת יום הכיפורים, והנושא אכן הוסדר, אך לתדהמתה באותו היום נודע לה כי שובצה לסשן של 11:00 בבוקר במשחקים האולימפיים, בניגוד להבטחות, ומשום שלא הופיעה קיבלה ציון של 0.000. רק לאחר איום בפרישה של ישראל, המארגנים בסופו של דבר הזיזו אותה לסשן האחרון ואפשרו לה להתחרות.
יום הכיפורים זה נושא רגיש, אבל לא פעם ספורטאים ישראלים לא הצליחו אפילו להסביר לזרים מהי המשמעות של היום הזה. ב-1996 סלטה ויגו הזיזה את שעת המשחק שלה כדי שחיים רביבו ישחק והוא הוחלף בדקה ה-70 על מנת שיספיק להגיע בזמן לצום, מה שזכה לכותרות ענק בספרד. עוד לפני כן, אחד מהלגיונרים הראשונים והבולטים מכולם, הבלם אבי כהן ז"ל, נאלץ להתמודד עם הדילמה הזאת כשהגיע לליברפול, ובסופו של דבר החליט בעצת אביו להופיע למשחק נגד סאות'המפטון תוך כדי שהוא צם ונמנע אפילו משתיית מים, רק כי חשש לאבד את מקומו.
חיים רביבו במדי סלטה ויגו. התחשבו בו (רויטרס)ב-2009 מאמן הכדורגל ניר קלינגר הודיע להנהלת א.א.ל לימסול כי הוא מסרב לעמוד על הקווים במשחק העונה של הליגה הקפריסאית, בגלל שהוא נפל על יום הכיפורים, ובתגובה קיבל מכתב פיטורים.
ניר קלינגר. לא התחשבו בו (ניסן עייש)שנתיים קודם לכן, ב-2007, נבחרת הדייויס שיחקה מול צ'ילה ברמת השרון. בערב יום הכיפורים, אנדי רם ויוני ארליך עלו למשחק הזוגות, שהתארך כמעט עד לארוחה המפסקת. תוך כדי המשחק, שנגרר לחמש מערכות, הקהל החל לעזוב את היציעים והיה חשש כי המשחק יופסק, אלא שהצמד הישראלי השיג הכרעה ממש על הקצה והעניקו לישראל יתרון. "היה עלינו לחץ מטורף, השופט אמר לנו 'משחקון אחרון, אם זה לא נגמר עכשיו אני מפסיק את המשחק'. אחרי כל הבלאגן והניצחון במשחק הזה, בסוף הפסדנו. כמה שהתפללתי, אחרי כל הצום בכיפור כלום לא עזר לנו".
דבר דומה קרה לאנדיוני גם שלוש שנים לאחר מכן, במפגש מול אוסטריה בהיכל ביד אליהו, שם אנדי רם לקח את המיקרופון ואמר: "עשינו את זה קצר הפעם בגלל יום כיפור". גם נגד בלגיה ב-2013 השניים נקלעו למצב דומה, כאשר כלי התקשורת הפסיקו לדווח באמצע המשחק, ורם סיפר: "זה היה אחד מהניצחונות המטורפים שלי ושל יוני בגביע הדייויס. ניצחון אדיר, אחרי שחזרנו מפיגור 2:1 במערכות. משחק שנמשך למעלה מארבע שעות. אני זוכר שהמשחק גלש ליום כיפור בארץ, כשבבלגיה עדיין לא נכנס הצום, וניצחנו 3:6 במערכה החמישית, כשאנחנו יודעים שאם לא שומרים על ההגשות של יוני בסוף יכולים להפסיק את המשחק ולחזור אחרי כיפור להשלים אותו. סוף טוב למשחק, פחות טוב להתמודדות - כי למרות הניצחון הפסדנו 3:2 בהתמודדות".
אנדי רם ויוני ארליך (יניב גונן)חוץ מהצמד אנדיוני, דודי סלע פרש באמצע טורניר ATP בשנזן בעיצומו של משחק רבע הגמר בגלל יום כיפור ולמעשה ויתר על נקודות דירוג ועל האפשרות להרוויח עשרות אלפי דולרים. גם בכדורסל, דייויד בלאט ויתר על משחקים של קבוצתו בגלל החג. היו עוד רבים אחרים, כמובן.
למרות הרצון להימנע מהופעה באירועי ספורט ביום הכיפורים, יש כאלה שהחליטו לייצג את המדינה למרות זאת במהלך יום הכיפורים. כך נעשה לדוגמה בנבחרת ישראל ברכיבת סוסים, שהופיעה ב-2018 באליפות העולם שנערכה בארצות הברית. אם בעבר המדינה סערה בגלל צמד שייטים ישראלי שהתחרה במשחקים האולימפיים במהלך יום הכיפורים, אז הרוכבים הישראלים שהתחרו שם עשו זאת כדי להגיע למשחקים האולימפיים - וזה דווקא עבר יחסית בשקט.
ד"ר עמיחי אלפרוביץ, מנהלה הספורטיבי של נבחרת ישראל בקפיצות ראווה על סוסים, אישר זאת: "לפני ארבע שנים, ביום הכיפורים, נבחרת ישראל התחרתה באליפות העולם ברכיבת סוסים בגלל שרדפנו אחרי הקריטריון אולימפי. היום הראשון של התחרות נפל על יום הכיפורים ולא נותרה ברירה. עדכנו מראש את רשויות הספורט במדינה ואף אחד לא אמר לנו 'לא, זה אסור'. מבחינה חוקית, המדינה לא יכולה לאסור את זה".
עמיחי אלפרוביץ' (איתי כהן)לפי ד"ר אלפרוביץ, אין שום מניעה לעשות זאת: "אין שום חוק, תקנה או נוהל שאוסר על מישהו להתחרות ביום כיפור. זה לא קיים. זה כמו שאין חוק שאוסר על נהיגה ביום הכיפורים. זה פשוט מנהג ומכבדים את זה. גם בסוסים המטרה הייתה שלא נתחרה ביום כיפור, אבל ב-2018 אליפות העולם הייתה אמורה להיות בקנדה בתאריכים מסוימים ובסוף החליטו להעביר אותה ברגע האחרון לארצות הברית עם תאריכים מוגדרים שאי אפשר היה לשנות. זה היה חשוב לקריטריון האולימפי ולכן הופענו אליה. הפורמט של אליפויות אירופה או אליפויות עולם זה חמישה ימים, ורצינו להתחרות כמה שיותר מאוחר, אבל בסוף זו הגרלה וכל הארבעה התחרו ביום כיפור לפי השעון המקומי כאשר שניים מהם התחרו ביום כיפור לפי שעון ישראל ושניים לא".
ואכן, במדינת ישראל אין חוק שאוסר על כך. גם במשרד התרבות והספורט לא מכירים חוק או תקנה שכזאת, אך יש כמובן בקשה לכבד את יום הכיפורים. בקשה שכזאת הועברה במסמך רשמי שפנה לאיגודי הספורט וביקש מהם שלא להתחרות ולייצג את המדינה ברחבי עולם בחג, אלא שהוא לכאורה לא מחייב אותם לעשות זאת מבחינה משפטית. לכן, כנראה, נבחרת רכיבת הסוסים הופיעה לפני ארבע שנים באליפות העולם ולא נענשה.
על פי המסמך, שכותרתו "הנחיות להשתתפות משלחות ספורט ייצוגיות של מדינת ישראל", נכתב: "משלחות ישראל, קבוצות ובודדים, שמייצגות את מדינת ישראל באירועים בינלאומיים לא ישתתפו בתחרויות ספורט שיחולו בערב יום הכיפורים. בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ייעשה מאמץ שלא לקחת חלק בכל תחרות, עם זאת תוכל משלחת ישראלית להשתתף במקרה של אליפות אירופה או עולם, ובכל מקרה של השתתפות משלחת ישראל באירוע במועדים אלו תציין המשלחת את המועד בענידת סרט זיכרון שחור ובטקס פנימי. בד בבד, במקרה שמועד התחרות או האירוע נופל על ימים אלה, ייעשה מאמץ מבעוד מועד של גופי הספורט וכל הגורמים שניתן להיעזר בהם להשפיע על המארגנים לשינוי מועד התחרויות והאירועים".
נבחרת ישראל השתתפה באליפות העולם ביום הכיפורים (רויטרס)ד"ר אלפרוביץ' הוא חוקר תרבות ומדיניות הספורט מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, כך שהוא חקר גם את השפעת הדת על הספורט הישראלי וכתב מחקר על ההשפעות של אולימפיאדת סיאול. "זה ברור שהאחים טורטן היו במים ביום כיפור. האם הם התחרו או התאמנו? זה משהו אחר. היום כל דבר מצולם, אבל ב-1988 התחרות הזאת לא צולמה. היו שתי גרסאות שבאו לטובתם, כי יש כאלה שטוענים שהם היו במים ושהיה כתוב שהם לא סיימו את השיוט או לא התחילו להתחרות. בתור חוקר, בדקתי את זה ולא מצאתי לא את זה ולא את זה".
לדבריו, "בוועדה טענו שהם הפרו את הנחיות הוועד האולימפי והשעות אותם, אבל הם הלכו לבג"ץ והפסיקה אמרה חד משמעית שאי אפשר להעניש ספורטאי אם לא אמרת מה הסנקציה במקרה שהוא יפר את הכללים. זה היה עוד לפני המצאת הקוד האתי בוועד האולימפי. הייתה כוונה או רצון להימנע מזה עד כמה שניתן, אבל גם היום בעצם אי אפשר להעניש אף ספורטאי שמתחרה או משחק ביום כיפור. הם יצאו עם הצדק בידיהם, אבל הם לא חזרו לספורט בגלל הביקורת הציבורית - ועד היום זה סיפור שאף אחד לא שוכח".
הוא עשה זאת שוב! הקשר שכובש פנדל עם סלטה