מאמן "משוגע", תהליך ואלון: ההצלחה של י-ם

"כשדיברתי על תהליך צחקו עליי, בכדורגל הישראלי לא מדברים על תהליכים או על דרך, אני כן". את המשפט הזה של זיו אריה מדקלמים אנשי הפועל ירושלים כבר ארבע שנים. תהליך, עבודה קשה, דרך, סבלנות, בנייה, עקומת שיפור, כל המושגים האלה שנשמעים לפעמים כמו תירוץ לחוסר הצלחה או לכישלונות, הפכו בהפועל ירושלים לדרך חיים. המונחים הללו לא יוצאים מהפה אל החוץ, הם מיושמים בשטח, בכל אימון, בכל ישיבת הנהלה, בכל סיעור מוחות בין אנשי הצוות המקצועי.

ובדרך הזו, של הסבלנות, העבודה הקשה, התהליך ונטרול רעשי הרקע מהיציעים ומכלי התקשורת, זיו אריה כבר ארבע שנים מאמן הקבוצה. הפועל ירושלים הייתה היחידה מבין קבוצות התחתית בעונה שעברה שלא פיטרה מאמן, זו קבוצה שספגה הפסדים, הייתה שותפה לביזיונות (לדוגמה שיתוף שישה זרים) אבל שום דבר לא הזיז את הצוות הניהולי והמקצועי מהדרך.

אולי זה סוד ההצלחה של הפועל ירושלים, מראיון "הפרמטרים" של זיו אריה, דרך שיתוף שישה זרים ושלושה הפסדים בדרבי ועד לקרבות תחתית וכמעט תקיפה של המאמן בדרך הביתה אחרי עוד הפסד בטדי, הפועל ירושלים הצליחה לייצב את עצמה על המסלול שסומן לפני ארבע שנים – להפוך לקבוצה ראויה בליגת העל.

שחקני הפועל ירושלים לאחר השער של אופק ביטון (ראובן שוורץ)

בליגה הלאומית, אחרי ניסיונות כושלים לעלות ליגה, היה נראה שהתהליך עליו מדברים בירושלים יהיה ארוך, קשה ומתיש. מי היה מאמין שיעברו ארבע שנים מאז הכישלון לעלות לליגת העל ועד למקום השני בליגה - מרחק נקודה מהאלופה מכבי חיפה בתום המחזור ה-6 של ליגת העל. מה שונה העונה בהפועל ירושלים? מה קרה העונה שלא קרה בעונה שעברה? יש כמה אלמנטים, נקודות ציון שאולי, רק אולי, יכולים להסביר איך זה זה שהפועל ירושלים נמצאת היום במקום השני בליגה, הקבוצה היחידה שלא הפסידה העונה.

זיו אריה

המאמן שהראיונות איתו בסיום משחקים של הפועל ירושלים הפכו לקאלט, הוא הרבה יותר מעוד דמות. זיו אריה זו הפועל ירושלים – מאמן מקצוען ובירושלים אומרים "משוגע" שקם כל יום ב-05:00 לרוץ ברחובות, מתאמן ושומר על תזונה. מאמן טקטי, פדנט והכי חשוב אמיתי.

אמיתי בעיקר עם השחקנים שלו ולכן אפשר לראות בהפועל ירושלים את הקבוצה כיחידה אחת. המאמן מקובל על כולם, משחקני ההרכב ועד אחרון שחקני הספסל. אריה מאמן שקשה מאוד לערבב אותו, אין לו סבלנות לשטיקים, הוא ער לכל מה שקורה בכל שנייה באימון, מאוד ממוקד, בא לאימון על הלפטופ שלו, אומר "בוקר טוב" ומתחיל לעבוד. אם יספרו לו שיש עליו כתבה לא מחמיאה באחד מאתרי האינטרנט הוא יענה: "אההה אוקיי, שומע, מה עם טוגי? איפה הפיזיותרפיסט? אני צריך אותו".

זיו אריה (ראובן שוורץ)

זיו אריה יודע להעריך עבודה קשה, הוא אינטליגנט ויש לו את היכולת להיכנס לנפש השחקן, לדעת מה להגיד ומתי. אם יש שחקן שהתחמם 20 דקות על הקווים ולא נכנס לשחק, זיו ייגש אליו וידבר איתו, לא יתחמק, הוא יגרום לשחקן להאמין שהכול מקצועי, לא אישי, והשחקן יודע שזה אמיתי, הוא יודע שבמשחק הבא הוא יכול לפתוח בהרכב.

יש שאומרים: "אל תגיד ‘זיו אריה המאמן של הפועל ירושלים’, תגיד ‘הפועל ירושלים היא הקבוצה של של זיו אריה’". הפועל ירושלים הפכה להיות הקבוצה של זיו אריה, יחידה אחת מלוכדת, מאומנת מאוד. זיו הוא מאמן שלא חושש לשתף שחקנים צעירים, יודע להתאושש מאכזבות ולמזלו גם זוכה לאמון מלא מראשי המועדון ומהמנהל המקצועי שי אהרון.

אריה יצר סביבו תלכיד שחקנים שמאוד מחזיקים ממנו. כולם זוכרים את ההפסד לקריית שמונה אחרי טעות קשה של הבלם נועם מלמוד בעונה שעברה, אז זיו אריה ישב דקות ארוכות על הספסל ולא זז, כולם ירדו לחדר ההלבשה והוא נותר לבדו על הספסל, מכונס בעצמו, מעכל עוד הפסד שטותי בגלל טעות של הבלם שלו, טעות קשה, מיותרת, מרגיזה. אחרי דקות ארוכות הוא קם מהספסל, ניגש לעמדת הראיונות, נעמד מול המיקרופון ואמר: "טעות קשה של הבלם שלנו, אבל הוא יהיה בלם נבחרת ישראל". לפני שבוע, נגד אירלנד בבלומפילד, מלמוד פתח בהרכב ועלה עם נבחרת הנוער לאליפות אירופה.

זיו אריה (אורן בן חקון)

שי אהרון

חלוץ העבר ניהל העונה את הצד המקצועי בהפועל ירושלים בצורה מרשימה. הקבוצה לא משכה את הזמן בנושא החיזוק, כבר בקיץ ידעו במועדון שהקבוצה תישען על בסיס של 7-8 שחקנים מהעונה שעברה ואליהם יצטרפו עוד שחקני חיזוק כשהמטרה הייתה לשמור על התהליך הבנייה מהעונה החולפת, לצד חיזוק בדיוק במקומות הנכונים.

העזיבה של וויליאם אגאדה הדאיגה את חלק מאנשי ירושלים, אבל לא את שי אהרון שידע כבר איזה שחקנים הוא מחפש. המנהל המקצועי התרגל כבר שלא קל להביא שחקנים יקרים לבירה בגלל תקציב שחקנים שנע סביב שמונה מיליון שקלים, אבל עם יצירתיות מחשבתית, עבודת סקאוטינג ואיתור שחקנים שמאמינים שדווקא בהפועל ירושלים יוכלו להתאקלם ולפרוץ, נראה שבינתיים הצליח לו. ג'ורדן בוטאקה ו-וויליאם טוגי, שני זרים מוכשרים שמתאימים לסגנון של הפועל ירושלים, מוסיפים מימד יצירתי ומהירות לחלק ההתקפי של הקבוצה וזה המון עבור קבוצה שלא תמיד תצליח לעשות את הבילד אפ מההגנה להתקפה.

הבחירה להמשיך עם אופק ביטון, ההצטרפות של נדב נידם וצירופם של עוד 4-5 שחקנים לסגל הפכה את הפועל ירושלים לתחרותית, קבוצה עם סגל עמוק, עם שחקני בית מוערכים לצד שחקני רכש מוכחים ושרוצים להוכיח את עצמם. הכול השתלב לסגל הרבה יותר טוב מהעונה שעברה שתחת הידיים של זיו אריה מצליח לבוא לידי ביטוי לא רק ב"פרמטרים" המפורסמים שעליהם זיו אריה שם דגש, אלא גם בתוצאות.

גל אלברמן ושי אהרון (אורן בן חקון)

הגב הכלכלי

יכול להיות שאורי אלון, שהגדיל את התרומה שלו להפועל ירושלים לשני מיליון שקלים לעונה, מאותת לאנשי הקבוצה – יש לכם גב. הדוגמה הקלאסית היא ההתנהלות של הפועל ירושלים עם מכבי חיפה סביב מכירתו של גוני נאור. ללא אלון או גב כלכלי המועדון היה מתפתה למכור את השחקן כדי לאסוף עוד קצת כסף לימים קשים, אבל נראה שירושלים תוכל להמשיך בתהליך ההתקדמות שלה עם גב כלכלי שלא היה לפני כן. בעונה שעברה היא הייתה מוגבלת בכל הקשור לחיזוק הסגל, אך בעונה הנוכחית הייתה הרבה יותר משוחררת כלכלית, לכן הגיעו שחקנים כמו טוגי ובוטאקה שבעונה שעברה לא היו יכולים להגיע.

כלומר, האלמנט הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהשינוי שעברה הפועל ירושלים מהעונה שעברה. יש לה תורמים מחו"ל, יש לה את יוסי ליפקין, אבל ההצטרפות של אורי אלון, שחקן ישן-חדש עם כיסים מלאים, עוזרת המון לצוות המקצועי ולמועדון ומעניקה הרבה יותר אופציות להתחזק, לצד שמירה על הדרך והרוח שבחר המועדון הזה, כדי להגיע לאן שהגיע בשלב הזה של העונה.

אורי אלון (רדאד ג'בארה)