פרנקו, קטש וגם דז'יקיץ' כאן: דירוג המאמנים

יש ריח של עונה חדשה באוויר. השחקנים מתאמנים ועסוקים בימי מדיה, ראיונות וכמובן משחקי אימון וטורנירים לקראת הדבר האמיתי שהחל היום (שישי) עם ניצחונות של הפועל תל אביב והפועל חולון. זה בדיוק הזמן לדירוג השנתי של ONE בליגת העל בכדורסל, שיוצא לדרך עם המאמנים המעניינים ביותר - וגם עם ספוילר קטן כי הקבוצות שלהם משתתפות ביורוליג, ביורוקאפ ובליגת האלופות של פיב"א.

אז לאחר ההקדמה הזו, נצא לדרך עם אזכורי הכבוד וזה אומר קודם כל אריאל בית הלחמי, בדומה לשנה שעברה. המאמן עושה עבודת קודש של ממש בהפועל אילת והשנתיים הקודמות של הקבוצה הדרומית השאירו טעם של עוד, למרות ההפסד במחזור הפתיחה. הפוטנציאל אותו הראיתה אילת בסגל חסר בגביע ווינר רק הופך אותה לאחת הקבוצות המסקרנות של העונה, בטח כאשר מי שאמון על הובלת הפרויקט הוא לא אחר ממי שיודע איך להוציא משחקניו את המקסימום. ואם לא די בכך, מדובר במאמן שהשחקנים פשוט משחקים עבורו.

אזכור נוסף של כבוד: שרון דרוקר. המאמן הגיע להפועל חיפה לאחר שאת העונה שעברה היא סיימה במקום השישי. העונה כבר נבנה אצל הקבוצה מהיכל רוממה סגל מאוד מעניין, שתחת הדרכתו של דרוקר בהחלט זוכה לציפיות גבוהות יותר מהרגיל. נשאלת גם השאלה איך ההעפלה ליורופקאפ תשפיע על האדומים מהכרמל.

טעם של עוד. בית הלחמי (איציק בלניצקי)

5. דני פרנקו (הפועל ת"א)

בעונה שעברה: גמר גביע המדינה, רבע גמר פלייאוף ליגת העל.

אם היה מדובר בקמפיין הבכורה של פרנקו ביורוקאפ, סביר מאוד להניח שהוא היה מדורג במקום גבוה יותר. הסגל שעומד לרשותו העונה הוא אחד המרשימים - אם לא הכי מרשים - שנבנה בהפועל ת"א בשנים האחרונות והיא עומדת בפני לא מעט אתגרים כתוצאה מלוח זמנים עמוס במיוחד בתור התחלה. הציפיות הגבוהות נובעות, בין היתר, גם מהיעדר הקבוצות הרוסיות שמעמידות תקציבים גבוהים בדרך כלל ומפרטיזן בלגרד ו-וירטוס בולוניה שקודמו ליורוליג.

פרנקו קיבל את אחד הסגלים המרשימים שהיו להפועל ת"א (עמרי שטיין)

4. גיא גודס (הפועל חולון)

בעונה שעברה: זכייה באליפות, חצי גמר גביע המדינה.

אם היו צריכים להכין סרט, או לכל הפחות לכתוב ספר על העונה שעברה של גודס, הרי שהיה מדובר בעלילת מתח - רכבת הרים רגשית של ממש עם רגעים טובים, פחות טובים, אכזבות והסיומת הכי מתוקה שאפשר. אם הספקתם לשכוח, גודס החל את העונה ההיא כמאמן מכבי ראשל"צ שירדה בסופו של דבר, במהלכה הוא הגיע להפועל חולון שהעפילה לפיינל פור ליגת האלופות של פיב"א וזכתה באליפות.

הסגל שנבנה העונה בחולון מסקרן מאוד והאמת היא שסימני השאלה בנוגע לעומק בהחלט קיימים, רק שלאור ההצלחה בכל המסגרות, הציפיות השנה יהיו בהתאם. הן אף היו יכולות להיות גבוהות יותר אם הסגולים היו מצליחים לשמור על כל הסגל, או לפחות על רובו, ואז גודס היה במקום גבוה יותר ברשימה. הרי מדובר באחד מהמאמנים הכי טובים בארץ.

איך תיראה העונה אחרי האליפות? גודס (חגי מיכאלי)

3. אורן אהרוני (בני הרצליה)

בעונה שעברה: זכייה בגביע המדינה, הגעה לגמר הפלייאוף בליגת העל.

אם בעונה שעברה אהרוני היה אחד השמות הכי מסקרנים בשל החזרה לקדמת הבמה, ההצלחה בהרצליה הפכה אותו ובצדק לאחד הכוחות העולים בכדורסל הישראלי. כעת, עם ההצטרפות לליגת האלופות של פיב"א, הציפיה היא שהמאמן יעשה את קפיצת המדרגה גם באירופה. הסגנון של אהרוני מוביל לכדורסל שמח שבהחלט מייצר שלם העולה על סך חלקיו ויהיה מסקרן לראות את הרצליה ללא צ'ינאנו אונואקו, שהדומיננטיות שלו הפכה את החיים של חבריו לקלים הרבה יותר. כמאמן של שחקנים עם אופי נהדר, השאלה היא עד כמה אהרוני יקדם אותם.

אחד הכוחות העולים בכדורסל הישראלי. אהרוני (שחר גרוס)

2. עודד קטש (מכבי תל אביב)

בעונה שעברה: מנהל מקצועי בהפועל גלבוע/גליל.

קטש שסיים את קיץ 2021 כאלוף יוון עם פנאתינייקוס, חזר לקדנציה שנייה במכבי ת"א מהדלת הראשית והסגל נבנה על פי מידותיו ובהתאם לדרישותיו. כבכל עונה, הציפיות מהצהובים הכי גבוהות שיש - בין אם מדובר בזכייה בתארים כמו אליפות, גביע וגביע ווינר או העפלה לטופ 8 ביורוליג - וכל זה לצד הסגל החדש כמעט לגמרי, שעדיין בתהליך גיבוש, מציב את קטש במקום הזה.

למכבי ת"א הגיע קטש אחרי שבעונה שעברה היא העפילה לפלייאוף היורוליג ונעצרה שם על ידי הפיינליסטית, ריאל מדריד. העונה הרמה במפעל הבכיר באירופה צפויה לעלות עוד יותר, כך שכניסה לשמינייה המובילה תהיה אתגר של ממש. עם הקבוצה החדשה, הסיפור של קטש והשאיפות של מכבי ת"א, אפשר להבין את רמת העניין הגבוהה שמתלווה לקאמבק שלו לצהובים.

שוב כאן. קטש מוצג במכבי תל אביב (איציק בלניצקי)

1. אלכסנדר דז'יקיץ' (הפועל ירושלים).

בעונה שעברה: אליפות הליגה המונטנגרית עם בודוצ'נוסט.

כבר בעונתו הראשונה בישראל, דז'יקיץ' נכנס היישר לראש רשימת השמות שמעניין לעקוב אחריהם. המאמן מביא עמו אישיות מרתקת, כדורסל מעניין וניסיון עצום, וזה לא יהיה מופרך במיוחד לומר שלאור הרזומה העשיר בקריירה שלו, הוא השם הכי מסקרן בהפועל ירושלים. זה נובע, בין היתר, מכך שהאדומים מהבירה עשו שינוי של 180 מעלות בכל הנוגע לרכש ואם בעונה שעברה הגיעו שמות בעלי פרופיל גבוה במיוחד, הרי שהקיץ מדובר בשחקנים צנועים הרבה יותר.

פיתוח שחקנים, ניסיון יורוליג וניצחונות על אריות היבשת במפעל היו מנת חלקו של דז'יקיץ' לאורך השנים. המאמן הסרבי של הפועל ירושלים מביא עמו רשימת תארים וציוני דרך כמו זכיות בגביע הסלובני והמונטנגרי, באליפות הליגה האדריאטית, הסלובנית והמונטנגרית. עם דז'יקיץ', הסגל המגוון וההצהרות השנתיות של ירושלים ללכת על כל הקופה, גם רמת העניין עולה וכמובן שהציפיות. ואפשר רק לתהות מה היה קורה וכיצד ירושלים הייתה נראית אם הייתה מצליחה להנחית עוד שני שחקנים ישראלים שאותם רצו בבירה.

הרכש הבולט של ירושלים. דז'יקיץ' (איציק בלניצקי)