את הפתיח הכי טוב לכתבה הזו כתב דניאל פרץ בעצמו באמצע השבוע האחרון. מה מביא יותר עניין והתלהבות משוער שעוצר שלושה פנדלים, בועט אחד מדויק בעצמו ועושה את כל זה כשהוא קורא בפתק מסתורי אותו הוא מסכים לחשוף אם יקבל 10,000 לייקים? איך אפשר להתעלות על הרגע הזה ששלח את נבחרת ישראל הצעירה ליורו עד גיל 21 שייערך בעוד עשרה חודשים? ובכן, בישראל יש רק אירוע אחד שהטירוף סביבו הוא סביר להניח גדול יותר – המפגש בין מכבי תל אביב למכבי חיפה והנה הוא מגיע, ימים בודדים אחרי רגע השיא של השוער בן ה-22.
פרץ חווה העונה התעלות מרשימה בשלבים הראשונים של העונה. זה התחיל עם הופעות טובות בין הקורות במשחקים של מכבי ת”א באירופה והמשיך אל הליגה, שם ספג שער אחד בחמישה מחזורים, וגם השער הזה היה בגארבג’ טיים של משחק גמור מול עירוני קריית שמונה. בדרך הוא רשם אין ספור הצלות גדולות, הופעות יציבות מאוד בין הקורות ולמרות המחשבות הברורות שמגיעות איתן על קבוצה של ולאדן איביץ’ לפיהן “לשוער יש פחות עבודה כי לא עוברים את ההגנה שלו”, נוכחו לראות לא מעט העונה שאת ההגנה הזו של הצהובים אפשר לעבור, אך פרץ היה שם במקום כמעט תמיד.
העלייה הזו של השוער הצעיר היא לא במקרה. בסוף עונת הגביע תחת פטריק ואן לוון לקחה מכבי ת”א החלטה אסטרטגית בהובלת המנהל המקצועי ברק יצחקי ביחד עם המאמן ההולנדי, והיא שאת עונת 2021/22 הם מעניקים לדניאל פרץ בין הקורות, כל זאת כאשר חוזהו של דניאל טננבאום הסתיים. הצהובים יצאו אל הקיץ כשהם מנהלים משא ומתן ארוך מאוד ומתיש מול השוער הברזילאי יהודי, גם מתוך ידיעה שיכול להיות שהם יאבדו אותו, אולם כבר אז היה ברור לכל הצדדים שטננבאום, שעמד בין הקורות בעונת האליפות השנייה של איביץ’ ובעונה של גאורגיוס דוניס את ואן לוון שהסתיימה עם גביע המדינה, יקבל חוזה של שוער משנה ויחזור אל מעמדו הקודם.
צריך לשבח את טננבאום על הדרך בה קיבל את הנושא, אך כאשר מסתכלים לאחור על המצב ועל מה שקורה בימים אלה עם פרץ, אין אחד שיכול לטעון שלא נלקחה ההחלטה הנכונה. העונה הראשונה של שחקן הבית בין הקורות של מכבי תל אביב הייתה רחוקה מאוד מחלקה. מאזן הספיגות היה רע ומייאש עם 38, אבל ההגנה הצהובה והמאמנים שאימנו אותה לא ממש תרמו לכך. היו רגעים בהם פרץ היה נקודת האור ואת היכולות שלו החלו לראות בצורה הרבה יותר בולטת בחצי השני של העונה. אולם, היו גם טעויות, היו עצירות לא ברורות ושערים באשמתו, כמו זה שספג במשחק מול מ.ס אשדוד אשר לאחריו פוטר ואן לוון.
גם אחרי הטעויות, הופיע יום אח”כ עם חיוך ואנרגיות שיא לאימון
העניין עם פרץ, ואת זה הסביר גם ואן לוון בעונה שעברה, זה שהוא לא נתן להם בשום שלב סיבה להחליף אותו בטננבאום, שכן גם אחרי משחקים פחות טובים שלו ידע להיכנס לחדר ההלבשה יום לאחר מכן עם החיוך ה”פרץי” המוכר שלו ומיד אח”כ לתת אימון מצוין. הגישה שלו, ההתאוששות המנטלית מאירועים שחווה, שכנעו את כולם שהוא צריך להמשיך בין הקורות ויהי מה. כאשר מלאדן קרסטאיץ’ הגיע לקריית שלום הדבר הכי נוח עבורו היה לעשות מהפכה, זעזוע. לא מעט פעמים כאשר מגיע מאמן חדש ועל הספסל יש שוער טוב, המאמן החדש מחליט להקריב קורבן בדמות השוער הראשון. ראינו את זה בכל העולם. הסרבי נחת בקריית שלום ואחרי כמה אימונים בודדים נחה דעתו שאין שום סיבה לשנות למרות שהוא גם היה הראשון שנתן באותה העונה דקות משחק לטננבאום, בגביע.
הדבר המרכזי עם פרץ אחרי שמסתכלים על היכולות המקצועיות שלו, זה הראש. ולאדן איביץ’ דיבר על כך יפה במסיבת העיתונאים ביום חמישי האחרון כאשר אמר ש”יש כאלו שאחרי משחק גדול בנבחרת צריך להוריד לקרקע, אני מכיר את דניאל פרץ, הוא לא כזה והוא כבר מתרכז במשחק הקרוב. הוא שקט מאוד וזה חשוב בגיל הזה. אני יודע שהראש שלו תמיד נקי ותמיד חושב בצורה מקצועית ולעניין”. במשך שנים כונה השוער הצעיר בקרב מאמני הכדורגל כ”דוד של הגלזרים” בשל הקרבה המשפחתית, ואין ספק כי הוא מחזיק גם בחלק מהתכונות שמאפיינות מאוד את דן גלזר בכל הנוגע למנטליות, השקט הנפשי והמנהיגות בחלק האחורי.
בפן המקצועי, פרץ הוא אחד הנכסים הגדולים שמאמן יכול לקבל, בעיקר מאמן שחושב על איך הוא מרוויח משהו עם הכדור מכל שחקן על המגרש. איביץ’ הוא כזה, פרץ הוא כזה. העוצמה שיש לו בבעיטות לצד יכולת הדיוק המרשימה היא כזו שמאפשרת למכבי ת”א לשחק בשקט עם הכדור בחלק האחורי, כדי למשוך את היריבות החוצה ולתת לפרץ את ההזדמנות לשלוח כדורים ארוכים אל החזה או הרגל של אחד החלוצים. יש מקרים שבהם זה מאפשר למכבי ת”א לפרק את כל ניסיון הלחץ של היריבות עליה. יש רגעים שבהם הבעיטה הזו של פרץ שהופכת בעצם למסירה, יתחילו התקפות בחלק הרבה יותר מתקדם של המגרש ויחסכו לא מעט מעבודת הבילד אפ שאמורה ליפול על הבלמים והקשרים.
בכל הנוגע לשמירה על השער, העונה פרץ חווה התקדמות גדולה בעיקר באלמנט של כדורי הגובה. היציאות שלו הפכו בטוחות יותר ומתוזמנות נכון יותר. יחד עם זאת, הוא שיפר את היכולת הטובה שהייתה לו עוד לפני כן במאבקי אחד על אחד ובתגובות לבעיטות מטווחים בינוניים וארוכים. מוטת הידיים הארוכה שלו מאפשרת לו להגיע להרבה כדורים שנראים אבודים למרות שמבחינת גובה הוא לא השוער הגבוה ביותר שיש, 187 ס”מ הוא גובה סביר לשוער, אך כשזה מגיע עם “קפיצים ברגליים”, מיקום נכון ומוטת ידיים ארוכה, זה מרגיש הרבה פעמים כמו יותר.
קלפקיס זיהה את הפוטנציאל כבר ב-2018
מי שלקח את סט היכולות של פרץ ושדרג אותו עוד יותר אחרי שחווה שלושה מאמני שוערים בעונה הקודמת (דניס חנטנאר, שורה אובארוב ופאבל הארניצ׳ריק) הוא כריסטוס קלפקיס. את הסיפור עליו כבר קראתם, אבל אם לא – הנה טעימה חוזרת ממה שהוא חשב על פרץ כשזה היה בן 18 בלבד.
בעונתו הראשונה עם איביץ’, במהלך אחת הפגרות התבצע שזרוע בכר הדשא בקריית שלום והקבוצה עברה להתאמן במגרש הסמוך לזה של קבוצת הנוער. השחקנים עשו את דרכם לעבר המגרש כאשר בצד עמדו שלושה עיתונאים שהגיעו לסקר את הקבוצה שערכה את הכנותיה לקראת חידוש ליגת העל. זה לא אירוע שקורה כל יום, שכן בקריית שלום מקפידים על ההפרדה מהעיתונאים ומגע ישיר עם השחקנים או עם אנשי הצוות, כמעט ולא מתקיים.
באותם הימים פרדראג ראיקוביץ’ עשה עונה מעולה אבל כבר דובר על כך שיימכר בסיומה כי הוא לא חידש חוזה, מחליפו היה דניאל טננבאום והשוער השלישי היה שוער קבוצת הנוער, דניאל פרץ, שהתאמן עם הבוגרים בחלק מימות השבוע. ראיקוביץ’, שגם היה ליצן לא קטן, נכנס אל הדשא והתחיל לזרוק קללות בעברית לעבר אחד העיתונאים כבדיחה קבועה ביניהם כאשר הם נפגשים. מיד אחריו עולים טננבאום ופרץ, ואיתם כריסטוס קלפקיס, מאמן השוערים.
“כריסטוס”, פונה אליו אחד העיתונאים כדי להחזיר הקנטה לראיקוביץ’ הסתלבטן. “בכמה אתם יכולים בכלל למכור אותו?”, קלפקיס מסתובב, חושב רגע ועונה: “את דניאל? ב-5-6 מיליון אירו”. העיתונאים צוחקים, אך אחד מהם מתעכב רגע על המשפט ושואל “רגע יש פה שני דניאל. התכוונת לטננבאום?”, קלפקיס מגיב: “דניאל פרץ, אבל הוא צריך ללכת לשחק בקבוצה”. השיח ממשיך והופך רציני יותר, קלפקיס מסביר שבעיניו מדובר בשלושה שוערים מעולים, שראיקוביץ’ צריך להיות בטופ האירופאי, שטננבאום עושה התקדמות גדולה מאוד ויכול להיות שוער ראשון, ושפרץ פשוט חייב לצאת כבר לשחק בקבוצת בוגרים כי הוא הדבר האמיתי.
אז פרץ כמובן יצא לבית”ר ת”א/בת ים אחרי העונה שלו בנוער, חזר לקבוצה הבוגרת והעונה קיבל בחזרה את קלפקיס, הפעם במשרה מלאה. “תגידו, יש דבר כזה? הוא אמיתי?”, אמר השבוע קלפקיס הגאה לאותם עיתונאים ששוב פגשו אותו לפני אימון הקבוצה. הקשר החם בין השניים ללא ספק מסייע ותורם להתפתחות של השוער הצעיר ושיטות העבודה של מי שמוגדר ביוון כמאמן השוערים היווני הטוב ביותר, מצליחות להוביל לשדרוג מיידי ביכולת של הישראלי.
פרץ כבר התמודד העונה עם כמה התקפות עם שמות מרשימים במשחקים מול אריס סלוניקי ומול ניס, לצערו גם ספג, אבל קשה להגיד שמשהו מהשערים האלה היו באשמתו. להפך, כדי להכניע אותו היוונים היו צריכים פנדל, והצרפתים היו זקוקים לבעיטה משוגעת מחוץ לרחבה שהלכה בדיוק לחיבור בין הקורות. שער נוסף של ניס נכבש אחרי טעות בסגירה ההגנתית של הצהובים וחוסר הבנה של המיקום בין אנריק סבוריט לפרץ ואת זה הם כמובן יצטרכו לוודא שלא לשחזר בטעות במשחק בסמי עופר, אבל גם בלי השער ההוא, שחקני אריס וניס היו צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להכניע את השוער הישראלי שתסכל אותם שוב ושוב.
כנראה עונתו האחרונה בישראל: שלושה מועדוני ענק כבר עוקבים
אחרי המשחק ביום שבת די ברור שהשפעה דרמטית על הטבלה לא תהיה וזהו בסך הכול המחזור השישי. הדברים עוד יכולים וגם ישתנו לא מעט. אם מכבי ת”א תנצח היא תעלה לפער של ארבע נקודות, אם מכבי חיפה תנצח אז היא תעלה לפער של שתיים. תיקו ישמור על הצהובים במרחק נקודה מהירוקים. זה רחוק מהכותרות הדרמטיות שינסו לייצר סביב המשחק ובטח שהוא לא יכריע שום דבר או יסמן דרך לאיך העונה הזו תיראה, אבל זה כן משחק שפרץ צריך לעבור בהצטיינות, גם כדי להמשיך את גרף ההתקדמות שלו, להראות שאכן כל מה שאיביץ’ אמר עליו נכון וגם כדי לצלוח מקרים כמו משחקים בבמה הזו בסמי עופר, עם 27 אלף אוהדים שיעשו המון רעש.
זו הכנה טובה לקראת מעבר לבמות הגדולות יותר ובזמן שישנם דיווחים על אייאקס שבאמת עוקבת אחריו, במכבי ת”א מודעים לכך שיש אפילו שלושה מועדונים גדולים בהרבה מאייאקס שמבצעים מעקב אחרי השוער, מקבלים קטעי וידאו שלו ואף פקדו חלק ממשחקי הקבוצה וסביר להניח שימשיכו לפקוד במהלך העונה. למכבי יש את האפשרות להשאיר את השוער אצלה עד 2026, אבל ברור לכולם שאת ההתקדמות שלו יהיה בלתי אפשרי למנוע. עם דרכון גרמני, דרכו לכל ליגה באירופה סלולה בקלות. תג המחיר סביר להניח יהיה דומה לתגים של מנור סולומון וליאל עבדה ועבור שוער טוב וצעיר, זה מחיר שקבוצות גדולות יסכימו לשלם.
אם פרץ ימשיך את ההתקדמות שלו העונה ויציג יכולת גבוהה לאורך הליגה ואז גם בנבחרת הבוגרת, סביר להניח שזו תהיה העונה האחרונה שלו בישראל. אבל עוד לפני שזה מגיע, עוד לפני המעבר הגדול, גם הוא כמו אוסקר גלוך ישמח מאוד לסיים את הפרק בליגת העל ולצאת לקריירה מפוארת עם תואר אלוף ישראל. הדרך לשם מתחילה מול מכבי חיפה, קבוצה שהם ישמחו לכנות בסיום העונה – האלופה היוצאת.