בראש השנה הקודם, ספק אם גיא לוזון חשב שיעמוד הערב (20:15) על הקווים של הנבחרת הצעירה, במשחק הגורלי על ההעפלה ליורו הצעירות מול נבחרת אירלנד. המאמן עבד בזמנו במכבי פתח תקווה אותה הצליח “לשקם” לאחר שנים לא פשוטות בקריירה כשבמקביל, אלון חזן (מי שמשמש היום כמאמן הנבחרת הבוגרת) עוד היה זה שהדריך את החבורה הצעירה.
אלא שבכדורגל דברים משתנים: לוזון סיים בקול ענות חלושה שלוש עונות לא רעות במלאבס, עם עימותים לא נעימים מול קהל האוהדים שמחה נגדו ובסוף חודש דצמבר, לפני תשעה חודשים בדיוק, הוא עזב במה שהוגדרה אז כ"הסכמה משותפת של שני הצדדים".
הסיום הפחות נעים הוביל את האיש החזק במועדון, הדוד אבי לוזון, לקבל החלטה כי לטובת שני הצדדים, המאמן לא ישוב יותר לעולם לקבוצה. גם גיא שותף לאותה הדעה, אך לא מהסיבות של אבי, שחושב שעדיף לנתק אותו מהמועדון, גם לטובתו.
"הסיום שלי היה מר, אבל זה לא מעיב על מה שעשיתי שם. העפלנו ליגה בקלות, הגענו לגמר הגביע והעפלנו לפלייאוף העליון עם אחד התקציבים הנמוכים בליגה. צריך לזכור שלפחות ארבעה שחקנים נמכרו פה בתקופתי", אמר לחבריו הקרובים, "אין לי למה לחזור לשם, שברתי את כל תקרות הזכוכית: סיימתי במקום השני, הייתי שלוש פעמים באירופה כולל העפלה לשלב הבתים, היינו בגמר הגביע. אין לי יותר מטרות שם".
ארבעה וחצי חודשים היה לוזון ללא עבודה ובהם שמר על שתיקה. עד המינוי שלו למאמן הצעירה, הוא זכה להצעה מהליגה ההונגרית מקבוצת אויפשט, אשר שלחה לו חוזה מוכן לעונה וחצי, עליו המאמן רק היה צריך לחתום כדי להתמנות למאמן הקבוצה.
לוזון החליט שמסיבות אישיות ומשפחתיות הוא יישאר בארץ, כאשר דחה גם התעניינות מקפריסין. הוא ניצל את הזמן כדי לנסוע להשתלמויות אצל רד בול זלצבורג, מוליכת הליגה האוסטרית, ומאמנה מתיאס יאייסלה, ובהמשך גם המריא לצרפת לסייר במתחם האימונים של סט. אטיין.
הזמן הפנוי גרם לו להתעמק בלא מעט ספרים על טקטיקות במשחק הכדורגל, אך הספר שהותיר בו חותם יותר מכל, היה של טוני קאר. מי שהיה אחראי על האקדמיה לפיתוח שחקנים צעירים בווסטהאם הלונדונית ובין היתר הוביל את פיתוחם של ריו פרדיננד ופרנק למפארד.
בחזרה למינוי לצעירה: לוזון, נפגש עם המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות יילה חוס, לשתי פגישות עבודה, כיאה למספר מועמדים שהתמיינו לתפקיד. "הסיבה היחידה שאני רוצה להגיע לנבחרת הצעירה, היא כדי להצעיד אותה ליורו. יש לי את היכולת והנסיון להביא את הקבוצה לאליפות אירופה כי יש לי נסיון גם ברמה האירופית וגם מבחינת זה שאימנתי באליפות אירופה" אמר לוזון להולנדי, במה שהוביל בהמשך למינויו.
התוצאות של לוזון לא היו מוצלחות בהתחלה: הפסד 0:1 ללטביה (למרות שליטה מוחלטת) וניצחון דחוק 0:2 על סן מרינו, סידרו לו בכל זאת את הכרטיס לפלייאוף ושם החלה המהפכה בסגל. לא מעט שחקנים שעמדו לרשותו של חזן בתחילת הקמפיין, לא היו זמינים: עמרי גאנדלמן היה פצוע, אור בלוריאן לא שיחק בקבוצה, עדן קארצב וליאל עבדה עלו לקבוצה הבוגרת וגם סוף פודגוראנו נפצע.
לוזון החליט על מהפכת נבחרת הנוער: לא מעט שחקנים, שרק לפני מספר חודשים עוד שיחקו תחת אופיר חיים בנבחרת הנוער והגיעו לגמר אליפות אירופה הוקפצו לסגל של המאמן, דוגמת תאי עבד, אל ים קנצפולסקי ועידן טוקלומטי (שגם כבש את שער היתרון באירלנד במשחק הראשון). למעשה, מדובר בנבחרת היחידה מתוך אלו שמשתתפות בשלב הפלייאוף שכוללת ארבעה שחקנים שנולדו בשנתון 2004.
המאמן הטרי יחסית החליט שמה שהיה כבר לא רלוונטי לעכשיו וזימן את השחקנים על פי שני קריטריונים מרכזיים: מי שנמצא בכושר הכי טוב ומקבל דקות משחק ומי שעונה על הצרכים המקצועיים במערך שלו. לצורך הדוגמה, ארד בר, מי שנחשב לבן טיפוחו של לוזון, נשאר מחוץ לסגל לאחר תקופה פחות טובה ובנבחרת ציינו, שאם היה מספק את שני המשחקים האחרונים שסיפק בקבוצתו, רק חודש לפני, הוא היה מזומן.
המאמן גם ניצל את עזיבתו של מאמן השוערים איתי זילפה לנבחרת הבוגרת, כדי לצרף לתפקיד את ויקטור בוכניק, שעבד במכבי פ"ת בשמונה השנים האחרונות ונחשב למוערך מאוד על ידו ולאיש סודו. בכך למעשה ניסה ליצור מעטפת שקרובה אליו.
לא מעט דברים עברו על המאמן בין הטורניר הקודם בו שימש כמאמן הנבחרת הצעירה (בטורניר שנערך בישראל והוביל להעפלה אוטומטית) ועד המשחק הערב, שבו יוכל שוב להוביל את הנבחרת עד גיל 21 לטורניר יורו הצעירות. גם לוזון יודע, שמעבר לעתיד הנבחרת שמוטל על הכף הערב, גם עתידו האישי נמצא על המוקד. הפסד יוביל להופעת הביקורות שוב ולחזרת הטענות שמונה בשל קשריו המשפחתיים.
ניצחון? במקרה כזה אף אחד לא יזכור שהגיע רק לקראת סוף הקמפיין מכיוון שיהיה חתום על העפלה שנייה בקריירה לאליפות אירופה לנבחרות צעירות. החלום לשוב לאמן בחו"ל עדיין קיים, אך כאמור לא על הפרק כיום בשל סיבות משפחתיות. ניצחון הערב, יגדיל את הסיכויים להגשמת השאיפה בעתיד.