26 שנים, 22 תארים, כולל גראנד סלאם אחד וקריירה מפוארת ביותר שתחתם הערב (שבת) באופן סופי בטקס חגיגי במסגרת טורניר ווטרג’ן בתל אביב. יוני ארליך, אחד מהטניסאים הגדולים בהיסטוריה של ישראל, תלה את המחבט בגיל 45 ואמנם זה לא קרה אחרי משחק, אבל במעמד הכי מכובד שיכול להיות – בת”א, לצד נובאק ג’וקוביץ’ שפירגן ואל מול הקהל הביתי שהעניק לו כל כך הרבה חום והאהבה במשך השנים וגם כמובן בשבוע הנוכחי עם פרישתו.
ארליך, שסחף במשך שנים את נבחרת הדייויס של ישראל, יחד עם שותפו המיתולוגי, אנדי רם, נפרד רק לאחרונה מהמדים הלבנים-כחולים שכל כך מזוהים עמו וגם שם הוא סיים עם ניצחון. ארליך ושותפו דניאל צוקרמן ניצחו את הצמד הצ’כי, במפגש שהסתיים בניצחון לטובת האורחים, אך ארליך, שלא הצליח לעצור את הדמעות השבוע עם פרישתו, נתן לקהל הטניס הישראלי עוד טעימה ממה שהוא ידע לעשות הכי טוב במשך שנים – להרשים על המשטח שהוא כל כך אוהב.
יוני ארליך לצד נובאק ג'וקוביץ' (חגי מיכאלי)ואין יוני בלי אנדי ולהיפך, מתוך 22 הגביעים, 15 בהם זכה ארליך היו יחד עם שותפו רם. השניים הפכו לדבר הכי חם בטניס הישראלי ובספורט עם הכינוי הידוע ‘אנדיוני’. השיא כמובן היה באוסטרליה 2008 אז השאירו את הזוג הצרפתי החזק ארנאוד קלמנט ומיכאל ליודרה ללא תשובות ועשו היסטוריה אדירה עבור הטניס כחול-לבן עם הגראנד סלאם הראשון ובינתיים גם האחרון.
השניים גם הובילו את ישראל לחצי גמר הבית העליון בדייויס ועוד לפני ההגרלות, היה ידוע – בזוגות יש לנו נקודה בטוחה, אנדיוני לא מפסידים. זה אגב גם סוד הקסם שרם בעצמו סיפר – האמונה הזו והביטחון שהם לא פחות טובים מאף זוג נתנה להם את הכוח והפכה אותם לזוג פנומנלי, כמעט בלתי מנוצח. יחד הם גם הגיעו פעמיים עד לרבע הגמר במשחקים האולימפיים ושמו את ישראל על מפת הטניס העולמי טורניר אחר טורניר.
אנדי רם ויוני ארליך (יניב גונן)אגב, את התואר הראשון שלו יוני חגג עם הראל לוי בארה”ב, אבל מאז שהגורל חיבר ביניהם אי שם ב-2003, או יותר נכון שיחת הטלפון של אנדי ליוני בלונדון, כשרם חיפש בן זוג, הם הפכו לצמד שזלל תארים, כזה שידע לרשום ניצחונות על הגדולים ביותר, כולל גם על האחים בראיין האמריקאים, שהיו בעבר שם נרדף למילה ניצחון בטורניר הזוגות. ע”ע טורניר סינסינטי 2007 עם 11:13 מטורף לישראלים בסופר טיי-ברייק.
בשביל להאדיר את הקריירה של טניסאי הזוגות המעוטר צריך לחזור ממש אחורה לדבריו של רוני סנדר, שהיה מאמנו הראשון של ארליך במרכז הטניס והחינוך חיפה ולא שוכח לרגע את היום שבו הילד בן הארבע וחצי התפלח למגרש הטניס: "לא האמנתי שמילד כל כך קטן יכול לצאת כוכב כל כך גדול.
"פתחתנו את מרכז הטניס והחינוך חיפה בשנת 1981 עם 8 מגרשים בלבד. הייתה אז נהירה מדהימה של ילדים מהצפון, שרצו לבוא לאימוני מתחילים ולא היו לנו מספיק מקום עבורם. לכן, החלטנו שרק ילדים מגיל 6 יוכלו בשלב הראשון להצטרף לאימונים.
ארליך בתחילת דרכו במרכז הטניס והחינוך חיפה (ארכיון מרכזי הטניס והחינוך בישראל)“פתאום, במהלך שיא הפעילות עם המון ילדים אני רואה ילד קטנטן נכנס למגרש ומתחיל לרוץ. שאלתי 'מי נתן לו להיכנס?' ורצתי להוריד אותו כדי לתת לילדים יותר גדולים לשחק. במקביל, אבא שלו רץ אחריי וצעק לי: 'לא, לא, חכה... חכה... הוא יודע איך לשחק, רק תסתכל... הוא יכול לשחק טניס. האמת? לא האמנתי שמילד כל כך קטן יכול לצאת כוכב כל כך גדול".
ארליך נשאר מאז על המגרשים והצטרף לשורה של טניסאים צעירים מבטיחים, שצמחו באותה עת במרכז הטניס והחינוך חיפה, בהם ליאור מור, ששימש כקפטן נבחרת גביע הפדרציה של ישראל, תומר דנק, המנהל המקצועי של איגוד הטניס, נועם אוקון, שבשיאו דורג בטופ 100 בדירוג העולמי, והילה רוזן, שהייתה שחקנית טניס מקצוענית וחברת נבחרת הפדרציה של ישראל.
המאמן רוני סנדר ומשמאלו הילד יוני ארליך (ארכיון מרכזי הטניס והחינוך בישראל)מאמנו בעבר המשיך וסיפר: "לאחר כעשר שנים שיוני על המגרשים הוקמה בשנת 1991 אקדמיה לטניס תחת אחריותו של שלמה גליקשטיין. חילקנו את טניסאי האקדמיה לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת של ילדים שהגיעו מרחוק התאמנה בתנאי פנימייה במכון וינגייט אצל רונן מורלי”.
“בעוד שהקבוצה השנייה, שכללה ילדים ממרכז הארץ, התאמנה ברמה”ש אצל דדי יעקב. יוני היה עם גילאי 1977-1980 ויחד עם החבר'ה שלו מחיפה הצטרפו עוד טניסאים צעירים כמו אנדי רם, שהגיע ממרכז הטניס והחינוך ירושלים. שם במפגש בווינגייט התחברו למעשה יוני ואנדי למה שהפך בהמשך לצמד”.
מימין לשמאל: אייל רן, אנדי רם, יוני ארליך, דודי סלע ונועם אוקון (פרטי)מלבד זאת, גם ערן דנק, מנהל מרכז הטניס והחינוך חיפה, שיתף בנוגע למודל לחיקוי שהפך כוכב הזוגות: "המרכז מונה כיום 18 מגרשי טניס ועם כ-600 ילדים, שחולמים רחוק ורוצים להגיע לאן שהגיע יוני ארליך בזכות שילוב של כשרון, התמדה, עבודה קשה ותשוקה למשחק". אז ארליך אמנם נפרד בדמעות אחרי פציעה בגבו שמנעה ממנו לסיים את הקריירה על המגרש (“אני נשבע שאם הייתי אפילו כשיר ב-50% הייתי משחק”), אך הוא בוודאי יכול להיות גאה על הקריירה האדירה, כזו שנתנה השראה לדור הצעיר ואפילו לג’וקוביץ’ הגדול שאמר: “זה הוא הסכים לשחק איתי, לא אני איתו”.
יוני ארליך דומע לצד נובאק (חגי מיכאלי)