כשארלינג הולאנד חתם במנצ’סטר סיטי, לא מעט תהיות מקצועיות התעוררו סביב החיבור הזה, במיוחד לפפ גווארדיולה וסגנון המשחק שלו. המאמן הקטלוני ברוב שנותיו בברצלונה, באיירן מינכן ובמנצ’סטר סיטי נהג לשחק עם חלוצים בעלי מבנה מאוד ספציפי (קטנים מהרגיל, זריזים, מגוונים יותר) או שבכלל נהג שלא לשחק עם חלוצי 9, אלא להכניס לתוך העמדה שחקנים כמו ליאו או מסי או קשרים אחרים.
אז אתם בוודאי שואלים את עצמכם איך החלוץ הנורבגי החדש של התכולים, שכולם מכירים את המימדים הגדולים שלו, בטח כשמדובר בשחקן שמתנשא לגובה 194 ס”מ, התחבר אל הקבוצה של פפ כל כך טוב מתחילת העונה עם מאזן מפלצתי בפרמייר ליג ו-13 שערים ובישול אחד בתשעה משחקים בכל המסגרות?
כדי לענות על כך, נצטרך לחזור לעקרונות המשחק בחלק הקדמי של סיטי בעונה שעברה. פפ, שהחזיק בגבריאל ז’זוס גם בעונה שעברה כחלוץ מרכזי, והתאים גם את החלוץ הברזילאי לרעיון שעמד מעל הכול – חילופי מקומות בשטחים “בין הקווים” אותם תוקפים בלמי היריבה. משמע – אין שחקן שנמצא באופן קבוע בעמדה של החלוץ המרכזי, העיקר שתמיד תהיה שם תזוזה. באנגליה כינו את המהלך הזה של פפ כגאוני.
ארלינג הולאנד (רויטרס)לעיתים ייכנסו לשם או ייצאו משם קשרים מרכזיים, החלוץ המדומה או שחקני הכנף בדמות ריאד מחרז, ראחים סטרלינג (שכבר עזב), ג’ק גריליש, ברנרדו סילבה, פיל פודן ועוד. שחקן מנצ’סטר יונייטד בעבר, ריו פרדיננד, סיפר כי כשהיה בלם מאוד אהב “להתמקד” בחלוץ היריבה וכעת בשיטת המשחק של פפ קשה הרבה יותר לבלם היריבה להבין לאיזה שחקן הוא יוצא כשיש חילופי מקומות ופעולות הסחה.
נשמע בדיוק ההיפך ממה שמתרחש בקבוצה שבה משחק ארלינג הולאנד, כן? אז לא בדיוק. מהמשחקים האחרונים של הסיטיזנס אפילו אפשר להסיק מהסגנון של הולאנד שהוא לשחק כמה שיותר עמוק בתוך הרחבה, וזה כבר לא סותר את הרצון של פפ לקבל חילופי מקומות בין שחקניו.
כשמנצ’סטר סיטי בסיטואציה שבה היא מזיזה את הכדור בחצי היריבה וממש שולטת בכדור, ככל שהחלוץ הנורבגי נמצא יותר עמוק – כך הוא מכריח את קו ההגנה של היריבה לרדת איתו נמוך יותר, דבר שדווקא יוצר המון שטחים לשאר השחקנים שמצטרפים מקו שני – בין אם מדובר בשחקני הכנף, בקשרים המרכזיים (8 ו-10) או אפילו המגנים (למשל קאנסלו שאוהב דווקא להצטרף פנימה ולא אל הקו).
פפ גווארדיולה וארלינג הולאנד (רויטרס)כך למעשה, בניגוד לזלאטן איברהימוביץ’ שהתקשה למצוא את מקומו ברעיונות המשחק של פפ גווארדיולה, ארלינג הולאנד מתעל את איכויותיו הפיזיות והאתלטיות המאיימות על שחקני היריבה בכדי לתפוס כמה שיותר נפח שמפנה שחקנים אחרים. עד כה למשל סיטי שמרה על מספר די דומה מהעונה שעברה של כמות הקרוסים שהיא מעבירה לרחבה. כלומר, הגעתו של הולאנד הגבוה לא שינתה כוונותיהם של קווין דה בראונה, מחרז, פודן, סילבה, גריליש ושאר המוסרים הגדולים של הקבוצה.
יתרה מכך, החלוץ בן ה-22 רק שדרג את משחק המעברים של מנצ’סטר סיטי, שלרוב הייתה מזוהה דווקא עם משחק הפוזשן (הנעת כדור במצב סטטי) כאשר בדומה לפעולותיו בדורטמונד – התכולים יכולים לצאת קדימה מהר אחרי חטיפת כדור בשטח המגרש שלהם אל החצי של היריבה כשהולאנד מוסיף גיוון גדול: הוא מסוגל לרדת על לקו החצי כ”קיר” ולמשוך איתו בלם או שניים ומשם לרוץ חזרה לתוך השטחים הגבוהים יותר שנשארים ריקים או דווקא מלכתחילה להישאר עמוק במה שגורם לחוליית ההגנה המאוימת להתכווץ אליו ושוב להשאיר הרבה שטח פעולה למכדררים שמגיעים מאחור או אלו שמבצעים תנועה ללא כדור מקו שני.
3:3 מלא שערים נפלאים בין בארסה לסיטי