חסר תעוזה: המבחן ההתקפי של אנדרה ז'רלאדש

בזמן שמכבי תל אביב מחפשת להתחזק בשחקני כנף התקפיים שגם יכולים לשחק כחלוץ שני, והשמות הם כמובן של יונתן כהן בגזרה הישראלית ושל ברומה בכל הנוגע לחיזוק זר, אין למעשה שום דיבור עכשווי על ניסיון לשפר את העמדה הבעייתית ביותר במשחקיה של הקבוצה העונה והיא עמדת הכנף הימנית או עמדת המגן הימני. 

ולאדן איביץ’ משחק במערך של שלושה בלמים עם שני ווינגבאקים, כשעד כה מי שמועדפים באופן די ברור הם אנדרה ז’ראלדש בימין ואופיר דוידזאדה בשמאל. בעוד הישראלי מציג יכולת טובה, אצל הפורטוגלי לא רואים אותה והוא ממש לא מזכיר את המגן הימני שהמאמן הסרבי הכיר מהקדנציה הראשונה שלו.

זהו לא סוד שמכבי ת”א ניסתה להביא את אלי דסה במהלך הקיץ, מהלך שהיה סולל את דרכו של ז’ראלדש החוצה כדי לפנות מקום לבלם זר (זה היה התכנון המקורי, שהשתנה בהמשך בהתאם לשחרורים של ברנדלי קוואס וסטיפה פריצה). משזה לא קרה, וכאשר אין לאנדרה אפשרויות מעבר, סביר להניח שהצהובים לא יעשו מהלך נועז לשחרורו בשלב הזה של העונה.

מכבי ת”א לא נוהגת לעשות מהלכים שכאלה מול שחקנים זרים, עניין של מדיניות, כדי להוכיח גם לשחקנים זרים אחרים שהם יכולים להיות רגועים שהחוזה של יכובד וכי לא יחתכו אותם בקלות כפי שקורה להם במדינות אחרות. לכן, אם לא תתרחש הפתעה לא צפויה, שכרגע לא נראה שמדברים עליה, הפורטוגלי ימשיך במועדון לפחות עד ינואר והוא וקנדיל יצטרכו להתחרות על העמדה בצד ימין. 

בין ז’ראלדש לקנדיל יש הבדלים די ברורים ואלו הדברים שהפורטוגלי יצטרך לשפר באופן מהיר אחרת יקרו אחד מבין שני הדברים הבאים: או שמכבי ת”א תמצא את עצמה בבעיה עם יריבות שידחקו אותה בכוח לצד ימין ויגרמו לה לקושי ביצירת מצבי הבקעה, או שהשחקן יאבד את מקומו לקנדיל ובסופו של דבר הפרידה לא תהיה נמנעת. 

יובאנוביץ' וקנדיל חוגגים (רדאד ג'בארה)

עד כה מכבי תל אביב שיחקה נגד ארבע קבוצות שכולן התגוננו בצורה די דומה למעט התאמות קטנות. לכן די קל להשוות בין הנתונים ההתקפיים של ז'ראלדש לאלו של קנדיל. יש לקחת בחשבון שהמגן הפורטוגלי שיחק כמעט כפול בדקות מהמגן הישראלי - 221 מול 134 דקות. לצורך העניין, בהרבה פחות דקות קנדיל סיים עם בישול לסטיפה פריצה אחרי ריצה לעומק והעברת כדור רוחב מדויק לרגליו של הקרואטי. מנגד, המגן מפורטוגל ללא בישולים כשהוא עם שבעה כדורי רוחב שהתזמון והדיוק שלהם לשטח הלא נכון היה אפשר לראות נגד ק"ש ואשדוד. גם הישראלי עד כה עם שבעה כדורי רוחב, אך שוב - בכמעט חצי מדקות של המתחרה על העמדה.

גם בכמות הדקות הזו, קנדיל הספיק להכניס שתי מסירות מפתח מדויקת לעומת ז'ראלדש שאין לו אחת כזו. המגן הימני המחליף עוד הספיק לאיים על השער, למסגרת ועוד מתוך הרחבה (החמצה זכורה מהמחצית הראשונה נגד ריינה), לעומת המגן הפותח של איביץ’ שקשה לזכור מתי נכנס לעומק הרחבה בתנועה ללא כדור. שני המגנים ביצעו עד כה שתי ניסיונות כדרורים, כשז'ראלדש עם 2 מוצלחים וקנדיל עם 1. הישראלי כמובן מאבד פי 2 כדורים (10 לעומת 5) אך ניתן לראות אצלו הרבה יותר תעוזה התקפית שמן הסתם מובילה לכך.

קניקובסקי חוגג עם ז'ראלדש, גלוך ויובאנוביץ' (ראובן שוורץ)

שני המגנים הללו מקבלים המון חופש התקפי מאיביץ' והמשימה שלהם בהחזקת הכדור של הצהובים היא "להחזיק קו". המגן המקביל שלהם באגף השמאלי של מכבי חיפה, פייר קורנו (באגף הימני חזיזה מתפקד ככנף שתופס את הקו) אמנם משחק בשיטת לחץ גבוהה בהרבה, אך גם קבוצתו שלטה בכדור בכמויות די דומות עד כה. לכן ניתן לערוך את ההשוואה.

קורנו עד כה כבר עם שני בישולים, שני ניסיונות לאיים על השער למסגרת ומתוכן אחד מתוך הרחבה. המגן הצרפתי ניסה להכניס שתי מסירות מפתח כשאחת מהן הייתה מוצלחת, אך יותר מהכול - 15 מסירות רוחב בכמות דקות די דומה לזו של ז'ראלדש. כלומר 15 לעומת 7, 233 דקות של הצרפתי לעומת 221 דקות של הפורטוגלי.

פייר קורנו. בישול ענק שלו (עמרי שטיין)

מדובר במעורבות התקפית הרבה יותר גדולה בשליש של היריבה עוד לפני שנכנסים לבדוק את מידת הדיוק והאיכות של הקרוסים. גם קורנו בדומה לקנדיל מחזיק בכמות איבודי כדור דומה (14), אך הנתון לפעמים דווקא רומז את ההיפך - יוזמה התקפית בשטחים גבוהים דווקא מובילה לנתוני דיוק פחות טובים.

אם תרצו הקבלה פשוטה מאירופה, אפשר לקחת את אריס סלוניקי שמכבי תל אביב עברה בסיבוב המוקדמות השלישי בקונפרנס ליג ואת המגן הימני שהיא פגשה - סאלם מ'בקטה. בניצחון האחרון 0:2 על אסטריס טריפוליס, המגן הרבה "לטפס" גבוה במעלה האגף כדי לספק חפיפה / עקיפה לשחקן הכנף שלו במה שאפילו הוביל לשער שהבקיע. את השער ניקח לדוגמה של מגן שמסוגל לייצר דומיננטיות בחצי היריבה, אך נתרכז בנתונים אחרים.

ולאדן איביץ'' (איציק בלניצקי)

מ’בקטה העביר שלושה כדורי רוחב במשחק, ניסה להכניס שלוש מסירות מפתח, והעביר במשחק אחד שבע מסירות אל השליש השלישי והקדמי ביותר שקרוב לחוליית ההגנה של היריבה (מתוך 30 מסירות במשחק - נתון נהדר). כל אלה הם נתונים שהמגן הפורטוגלי לא הצליח לספק העונה במשחקי מכבי ת”א, בעוד קנדיל בדקות מועטות יותר הצליח יותר (ועדיין לא ברמה של השחקנים הזרים של חיפה ואריס לצורך העניין). שניהם במצב לא פשוט שכן זה די ברור שאיביץ’ סומך יותר על השחקן שלא מביא לו תפוקה התקפית עד כה ונראה חסר תעוזה, בעוד המגן הישראלי צריך להילחם על דרכו דרך האימונים ולקחת כל צ’אנס בשתי ידיים. 

על ז’ראלדש יהיה להשתפר באופן מהיר אחרת גם הקרדיט שהוא מקבל מהמאמן הסרבי, יסתיים. יהיה מעניין מאוד לראות האם כבר נגד בית”ר ירושלים ביום שבת נהיה עדים לשינוי או שהקרדיט לפורטוגלי יימשך. בכל אופן, אם אכן יפתח שוב, לכולם כבר ברור מה הוא יהיה חייב לשפר באופן מיידי על מנת שמכבי ת”א תוכל לייצר יותר פתרונות התקפיים אל מול הקבוצות שלאט לאט לומדות את השיטה הצהובה.